Milchemes Dor Hamabul
Grand Rabbi Nuchem Rosenberg Shlit"a

מלחמה לה' נגד אנשי דור המבול
מרביה"ק רבי נחום ראזנבערג שליט"א

דף כב   -    PAGE 22

גליון "קול השופר 2009" - # 22
כסלו תשס"ט לפ"ק

ה' איש מלחמה ה' שמו

עזה – אשקלון – אשדוד – עקרון

כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ

ספר צפניה פרק ב (א) הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף:

(ב) בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יוֹם בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף י-ְה-ֹו-ָה בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף י-ְה-ֹו-ָה:

(ג) בַּ'קְּשׁ'וּ' אֶת' י-ְה'-ֹו-ָה כָּל' עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף י-ְה-ֹו-ָה:  - [אותיות תשובה בקול - בַּ'קְּשׁ'וּ' אֶת' י-ְה'-ֹו-ָה כָּל']

(ד) כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר:

רש"י צפניה פרק ב פסוק א  התקוששו - התלקטו ואספו יחד כמו לקושש קש (שמות ה). וקושו - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם, ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו. הגוי לא נכסף - ת"י דלא חמד למיתב לאורייתא:

מהר"י קרא - פסוק א  התקוששו וקושו – הואיל וכן נגזר עליכם, טוב לכם שתקשטו עצמיכם ואחר כך קשטו אחרים.

רד"ק על צפניה פרק ב פסוק א  התקוששו וקושו - ענין חפוש הדברים ולקיטתם כמו לקושש קש מקושש עצים וכן פי' התקוששו התחפשו מומיכם וחפשו מומים אחרים אחר כך ובערו אותם וכן ארז"ל מזה הפסוק קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים ועוד אמרו נקשט גרמין עד לא נקשט אחרנין וקושו השי"ן דגושה לחסרון הכפל כמו שבו את העיר:

מצודות דוד על צפניה פרק ב פסוק א  התקוששו וקושו - חפשו עצמיכם אחר העבירות שבידכם לשוב מהם וגם חפשו עבירת זולתכם להשיב אותם.

מלבי"ם על צפניה פרק ב פסוק א - חלק באור הענין

(א) התקוששו - לכן התקוששו, לפי שדמה אותם כמוץ וכקש המפוזר אשר ישאהו רוח, יעץ אותם שיתקוששו. ר"ל שהקש המפוזר יתלקטו כאחד היינו שיתחברו לעשות תשובה

רד"ק על צפניה פרק ב פסוק ג  בקשו את ה' - אמר כנגד ענוי הארץ אשר בישראל כי אף על פי שחטאו רוב ישראל נשתיירו בהם רבים טובים ויראי אלהים כמו שאמר האל לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו ונאמר על חרבן הארץ נתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחיתו ארץ ואף על פי שהיו עבדי האל יתברך וחסידיו נפלו בחרב עם הרעים כמו שכתוב כי עד צדק ישוב משפט:

 בקשו צדק - בקשו הצדק והענוה עם האחרים כלומר השתדלו בכחכם להשיבם אל דרך טובה:

 אולי תסתרו - תסתרו שלא תמותו בחרב עם הכלל אבל מן הגלות לא הבטיחם כי כבר נגזרה גזירה בימי מנשה כמו שכתוב ונאמר ליאשיהו המלך ונאספת אל אבותיך בשלום ולא תראנה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה:

 אף ה' - ואף על פי שיהיה יום אף ה' עליכם אף על פי כן אל ישמחו שכיניכם הרעים לכם:

מלבי"ם על צפניה פרק ב פסוק ג - חלק באור הענין  (ג) בקשו - אחר שדבר עם הגוי לא נכסף ועם התבן והקש שהם ההמון אומר, עכ"פ הגם שההמון אינם רוצים להתקושש ולשוב בתשובה.

 בקשו את ה' - אתם כל ענוי הארץ - שהם הצדיקים, אשר משפטו פעלו - שהלכו בחקי ה' ומשפטיו השתדלו אתם לבקש את ה', ע"י שתבקשו צדק וענוה - להכנע לפני ה' בצום ותפלה שהגם שיבא חרון אף ה' על הגוי לא נכסף, אולי תסתרו - אתם ביום אף ה' - וינצלו הצדיקים:

תרגום יונתן על צפניה פרק ב פסוק ד  ארי עזה שביקא תהי ואשקלון לצדו אשדוד בטיהרא יתרכונה ועקרון תתעקר:

 רש"י צפניה פרק ב פסוק ד כי עזה עזובה תהיה - כי אם תעשו כן אפקוד על שכיניכם הרעים פלשת ועמון ומואב כמו שהנביא מסדרן והולך. בצהרים יגרשוה - אשדוד שמה ובצהרים אשר ישוד בה קטב יגרשוה ותהי שדודה, ד"א בצהרים יגרשוה מקום מרעה צאן היה וצהרים קשה לצאת בו צאן וכן הוא אומר איכה תרביץ בצהרים (שיר השירים א):

 אבן עזרא על צפניה פרק ב פסוק ד  כי עזה עזובה תהיה - דרך צחו' וככה ועקרון תעקר: יגרשוה - יגרשו האויבים אנשים ממנה:

רד"ק על צפניה פרק ב פסוק ד  כי עזה עזובה תהיה - עזה עזובה דרך צחות לשון נופל על הלשון ואעפ"י שאינו דומה בכל האותיות: -  בצהרים - זכר צהרים לפי שהקטב ישוד בצהרים ואשדוד לשון שד והרי הוא כאלו הוא לשון נופל על הלשון: -  יגרשוה - יגרשו האויבים עדת אשדוד ממקומה פתאום כמו הקטב שישוד בצהרים: -  ועקרון תעקר - לשון נופל על לשון דרך צחות ולא זכר גת כי ביד מלכי יהודה היתה:

 מצודות דוד על צפניה פרק ב פסוק ד

(ד) כי עזה עזובה תהיה - ר"ל כאשר כן תעשו לא תהיו כלים בגולה ותשבו פה ותמצאו אז את עזה כשהיא עזובה מיושביה ואשקלון תהיה עוד לששמה. בצהרים יגרשוה - כאומר ואם יגרשוה בעת הצהרים לא יוכל מי מהם להסתיר עצמו ואת הכל יגרש ולא ישאר מי בארץ להחזיק בה. תעקר - ר"ל לא ישאר מי כדבר הנעקר בכח:

 מלבי"ם על צפניה פרק ב פסוק ד - חלק באור הענין - כי עזה - באר שיום ה' יהיה יום כולל את כל האומות (כמ"ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר), כי עזה שהיא מפלשתים עזובה תהיה וכו':

יהי רצון, שנזכה לממוש החזון הנבואי: ספר ישעיה פרק ס פ' (יח) לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה: - (כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַו {מַטָּעַי} מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר: - (כב) הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְ-הֹ-וָ-ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה:

 ה' איש מלחמה

מה יהיה עם עזה – אשקלון – אשדוד – עקרון? - הכל מופיע בתנ"ך

וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ: - וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲ-ד-ֹנָ-י י-ְה-ֹו-ָה:

 ספר עמוס פרק א

(א) דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ:

(ב) וַיֹּאמַר י-ְה-ֹו-ָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל:

(ג) כֹּה אָמַר י-ְה-ֹו-ָה עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד:

(ד) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד:

(ה) וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר י-ְה-ֹו-ָה:

(ו) כֹּה אָמַר י-ְה-ֹו-ָה עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם:

(ז) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ:

(ח) וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲ-ד-ֹנָ-י י-ְה-ֹו-ָה:

(ט) כֹּה אָמַר י-ְה-ֹו-ָה עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים:

(י) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ:    [צור היא בלבנון]

(יא) כֹּה אָמַר י-ְה-ֹו-ָה עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח:

תרגום יונתן על עמוס פרק א פסוק ח

(ח) ואשיצי יתיב מאשדוד ועביד שולטן מאשקלון ואתיב מחת גבורתי על עקרון וייבדון שארא דפלשתאי אמר יי אלקים:

רש"י עמוס פרק א פסוק ח  אשדוד אשקלון עקרון - סרני פלשתים הם. והשיבותי ידי - אכה ואשנה:

אבן עזרא על עמוס פרק א פסוק ח  והכרתי. ותומך שבט - כמו לא יסור שבט מיהודה:

מנחת שי על עמוס פרק א פסוק ח  והשיבותי ידי - מלעיל הטעם בבי"ת ובמקצת ספרים מלרע והמסורת צווחת כנגדם ואומרת ב' מלעיל כמ"ש ביחזקאת כ':

רד"ק על עמוס פרק א פסוק ח  והכרתי - והשבתי ידי, כי אחר שיכלו עזה ואשדוד ואשקלון עוד אשיב ידי על עקרון להשחיתה ובה יאבדו ארץ פלשתים:

 ואבדו שארי' - ואבדו על הפרט שארי' על הכלל:

מצודות דוד על עמוס פרק א פסוק ח  והשיבותי - ר"ל אכה ואשיב ידי להכות עוד. ואבדו שארית - ר"ל אף שארית מה לא ישאר מהם:

מלבי"ם על עמוס פרק א פסוק ח - חלק באור הענין  (ח) והכרתי יושב מאשדוד - שם נכרתו היושבים, ומאשקלון נכרתה הממשלה, ועקרון נחרבה - ב"פ לכן אמר והשיבותי ידי - וגת לא חשב כי היתה ליהודה.

ספר ירמיה פרק כה

(כ) וְאֵת כָּל הָעֶרֶב וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד:

ספר זכריה פרק ט

(ה) תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב:

(ו) וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים:

(ז) וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי:

(ח) וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וְלֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד נֹגֵשׂ כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְּעֵינָי:

(ט) גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת:

(י) וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ:

ספר מיכה פרק א 

(י) בְּגַת אַל תַּגִּידוּ בָּכוֹ אַל תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר הִתְפַּלָּשִׁתי {הִתְפַּלָּשִׁ

יהי רצון, שנזכה לממוש החזון הנבואי: ספר ישעיה פרק סה פ' (יח) כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ: - (יט) וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה:

ספר ישעיה פרק ס פ' (יח) לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה: - (כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַו {מַטָּעַי} מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר: - (כב) הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְ-הֹ-וָ-ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה:

רד"ק ישעיה פרק ס פסוק (יח) לא ישמע עוד חמס - שיעשו לך העכו"ם לא ישמע עוד. וקראת - אז תקראי ישועה חומותיך כי לא תצטרכי עוד לעלות על החומות ולסגור השערים מפני האויב, לפיכך תקראי להם ישועה הפך המלחמה שהיתה מקדם וכן בשערים לא יספרו בהם אלא תהלות ה', ויונתן תרגם ויערעון פורקן על שורך ועל תרעך יהון משבחין.