Milchemes Dor Hamabul
Grand Rabbi Nuchem Rosenberg Shlit"a

מלחמה לה' נגד אנשי דור המבול
מרביה"ק רבי נחום ראזנבערג שליט"א

דף כג    -    PAGE 23

 

גליון "קול השופר 2009" - # 23
כסלו תשס"ט לפ"ק

 

בס"ד

 

מתוך דרשה של האדמו"ר מהאלמין שליט"א

על הניסים חלק ד'

במקום הקדמה

ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן ז' אות א':

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צז.): 'אֵין מָשִׁיחַ בֶּן - דָּוִד בָּא, אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס'; הַיְנוּ, שֶׁיִּכְלוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וּמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל, כִּי (תַּעֲנִית י.) 'אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה', וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר" (רוּת א), שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם. וְזֶה (תְּהִלִּים מ"ב): "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא", כִּי יֵשׁ נִסִּין עִלָּאִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם עִלָּאָה; וְיֵשׁ נִסִּים תַּתָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּהוֹמָא תַתָּאָה. וּמַלְאָךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנִּסִּים, מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, דָּמְיָא לְעֶגְלָא (תַּעֲנִית כה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ"ט): "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ"; וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נ"א): "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח", וְהוּא כְּלָלוּת הַנִּסִּים:

 

וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס'; כִּי יֵשׁ בְּנֵי - אָדָם הַמְכַסִּים כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים, הַכְּלוּלִים בַּמַּלְאָךְ דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, מְכַסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וּכְשֶׁתִּכְלֶה זֹאת וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה":

 

ברכת שהכל על פגז!!!!!! - במלחמת יום הכיפורים

הברכה שהכל נהיה בדברו על פגז הצילה את החיילים במלחמת יום הכיפורים!

במלחמת יום הכיפורים פלוגה של חיילים כשמסביבם הטנקים של ישראל נפגעים והם מוקפים באוייבים ולא רואים פתח להצלה, והיו בסכנה גדולה, אחרי אבידות גדולות שכבר היו מקודם.

חייל אחד אמר בקול לכל החיילים, אולי מישהו זוכר איזה תפילה לומר לה' שיציל אותנו?

נענה אחד מהם ואמר:

כן אני זוכר שסבתא שלי הייתה מברכת ומבקשת ממני לברך לפני שאני שותה שהכל נהיה בדברו!

אז החיילים אמרו טוב מאוד, לפני שנכניס את הפגז בקנה של הטנק כולנו ביחד נגיד את הברכה בקול גדול אולי השם יעשה לנו ניסים גדולים שעל זה נוכל להשמיד את האויבים ולצאת מכאן חיים?

כך עשו, כולם אמרו מילה מילה בכוונה ביחד והכניסו את הפגז וירו בו, ובדיוק הצליח להשמיט את הטנק וככה עשו הרבה פעמים עם ברכה מיוחדת לכל פגז, וכל פגז הצליח להשמיד טנק והרג את המצרים שבטנק הזה, והמצרים גם כן ירו ולא פגעו בהם, עד שהמצרים ראו שמפסידים את המלחמה והתחילו ליסוג אחור, וכך ניצלו כל החיילים.

(מובא באחד הספרים של הגה"צ הרב זילברשטיין שליט"א)

 

במלחמת ששת הימים חיילים רואים את רחל אמנו!

רחל אמנו במלחמת ששת הימים שומרת על החיילים
שבאו להלחם על בית לחם

סיפר לי נהג מונית מבית שמש אבא שלו סיפר לו שנלחמו במלחמת ששת הימים באיזור בית לחם, באו להיכנס לבנין, פתאום יוצאת אשה צעירה עם מטפחת שחורה ואומרת להם אל תיכנסו כאן, זה ממולכד ויתפוצץ עליכם,

עונים מה פתאום?

האשה מתחננת לפניהם, החיילים שואלים אותה מי את?

אמרה להם אני רחל אמנו באתי להציל אתכם!

החיילים רואים שהאשה הזאת הולכת בתוך הקרבות כאלו לא מפריע לה כל האש והפצצות שנופלים כל רגע ורגע.

וזה היה על יד קבר רחל שהיא באה לעזור ליהודים שנלחמים על קבר רחל!

הבן של החייל שקוראים לו גלעד, אמר לאבא שלו אני לא מאמין אולי מישהוא חלם משהוא, אז אמר אביו בוא ניקח אותך לקצין שלנו ותשאל אותו, והלך לשאול את הקצין ואמר לו הקצין דע לך מה שאבא שלך אמר זה אמת כולנו ראינו בעינינו במציאות , זה פלא פלאות.

 

 

  

מדרש זוטא שיר השירים פרשה ה

ד"א פתחי לי אחותי רעיתי. הרי זו לימי גוג [ומגוג] שישראל עתידים להיות טמונים במערות ובמחילות והקב"ה מרתיק עליהם. שמעון בן שטח היה אומר שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל פתחי לי אחותי והם מסתכלים. והמקום עושה להם נסים והם רואים את המשיח עומד בראש מדבר מואב ועמו ארבע מאות איש והמקום נותן להם גאולה. לקיים מה שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב' ט"ז). והמחילה (נפרדת) [נפתחת] להם משם ממדבר מואב לחורב. וישראל הולכים ונוטלים את הזיין ממדבר חורב שהשם כתוב בו. ובאים ונוטלים עמון ומואב. לקיים מה שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיה י"א י"ד).

 

אמר רבי יוסי [ב"ר יהודה] כדרך שהלגיונות עושים להם בית חמדה. כך חורב עשוי לישראל בית חמדה. הרי מלכי הצפון שומעים שנהרגו עמון ומואב וכלם מתכנסים ובאים וקובעים המלוכה בדמשק. ומלכי המערב והדרום מתכנסים אף הם. באים ונוטלים עצה במדין. וישראל מצירין להניח את החכמים שבמדין אי אפשר ולהניח את אחיהם שבירושלים [והמקום פותח פתח לאליהו והוא יוצא למדין ומניח את החכמים שבירושלים]. ומה אליהו עושה:

 

כל המדבר שהוא הולך מירושלים למדין שכלו טרשים וחיה רעה עושה לו המקום נסים והוא בא ועומד לפני המשיח במדין והמשיח נפטר משם ואליהו עומד.

 

באותה שעה הוא מוציא את ספר הישר. שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו. הארץ נפתחה מתחתיהם ושורפת אותם ונעשה להם שם [קבר] גדול. נמצא מקיים פתחי לי אחותי רעיתי. והמשיח בא לו ממדין ונוטל כל בזתה. וכן לדמשק ונוטל בזתה. לקיים מה שנאמר ישא את חיל דמשק (ישעיה ח' ד'). עד שלא תפול מלכות אדום. והפתח נפתח משם לרומי. לקיים מה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ (שם כ"ז י'):

 

 

 

 

 

בס"ד

על הניסים

חלק ב'

ניסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו

 

מחבר :דוד בראון  תקציר מאת:DavidB

עדות של קצין צה"ל, לוחם בעזה שמספר על הנס הגלוי שאירע לו ולחייליו בעת שסרקו בתים בפאתי עזה. זקנה בכיסוי ראש מונעת סכנה - נסים במבצע "עופרת יצוקה"... לתקציר המלא

פורסם ב-: ינואר 15, 2009 ביקורים: 249 מילים : 300

 

 

רחל אמנו עם החיילים בעזה- סיפור עדות של לוחם פצוע...

בס"ד

רחל אמנו לא רוצה לְבַכּוֹת על בנים נוספים...

בימים האחרונים מסופר מפי רבנים נכבדים וגורמים אחרים על נס שאירע לקבוצת לוחמים בעזה.


בסריקות שנעשו בבתים בפאתי העיר אחר מחבלי חמאס ואמצעי לחימה דפק על דלת אחד הבתים  קצין גולני שביקש לסרוק את המקום ביחד עם חיילי הפלוגה שלו. אל הדלת ניגשה זקנה עטופה צעיף לראשה.


הקצין ביקש ממנה בערבית לפנות לו הפתח, אך היא ענתה לו בעברית והתחננה בכל מאודה שיתרחק במהרה מהבית מפני שהוא ממולכד וקיימת סכנה שייפגעו הוא וחייליו ואף ייחטפו על ידי מחבלים ויוברחו לתוך המנהרות הקיימות בו.


הקצין התעקש להיכנס, אבל הזקנה עוד יותר. הקצין סימן את הבית וניגש לבית אחר ולאחר שנקש על הדלת נפתחה ועל מפתן הבית עמדה אותה זקנה בדיוק!!! הקצין הנדהם שאלה איך הגיעה לכאן, שהרי אך כמה דקות לפני כן ראה אותה בבית אחר... היא חזרה והתחננה שיסתלק ביחד עם חייליו מיידית בשל אותן סיבות שמנתה בראשונה.


כששאל אותה מי היא ענתה לו שהיא רחל אמנו ומבקשת לגונן ולהציל את החיילים.

 

בשלב מעט מאוחר יותר הסתבר שאכן הזקנה צדקה: הבתים היו ממולכדים ובתוכם היו פתחי מנהרות.

 

הבתים פוצצו וחיי החיילים ניצלו!

עדות זו נמסרה על ידי אחד החיילים מגדוד גולני שנפגע מאוחר יותר ודיווח על המקרה בבית חולים.


סיפור זה המעיד על ההשגחה האלוקית בוודאי יפורסם בקרוב בעיתונות הכתובה והמשודרת..

כדאי להפיץ לכמה שיותר קוראים...

מצורפים לינקים עם סיפור העדות...

קישורים רלוונטיים:

·         http://news.walla.co.il/?w=/22/1417359&tb=/i/15557036

·         http://cafe.themarker.com/view.php?t=828951

ביבליוגרפיה

רחל אמנו עם החיילים בעזה- סיפור עדות של לוחם פצוע...  מאת  דוד בראון     

 

חבר של פצוע מגדוד 13 גולני: "רחל אימנו היתה איתנו"

חבר'ה זה ציטוט מפי חייל חילוני שלא מאמין באלוהים בגרוש. הוא גם סיפר על זקינה מסתורית שהזהירה את הקצין מבתים ממולכדים. אתם יכולים להיות סקפטים, יכולים להסתבלט כמה שאתם רוצים. החיילים שלנו ממש לא הוזים ותעיד על כך רמת המבצעיות והעירנות שלהם במבצע עופרת יצוקה. עם עובדות לא מתווכחים.

23:42 14/01/09

 

עכשיו  יש  לי  עוד  2  סיפורים  שתיכננתי  לספר  לכם..........  ברשותכם  .........

לפני  15  שנה  כשחזרתי  בתשובה,  כמובן  כל  מי  שהכיר  אותי  שאל  מה  קרה   ?  למה  ומדוע  ?

כמובן  שלכולם  סיפרתי  בהתלהבות  יש  לציין,  שגיליתי  את  אבא  שבשמיים.........  ומיותר  לספר  שריתקתי  אותם  לספה  עם  עוד  כמה  סיפורים  ודברי  כיבושין................  כשבסופם  כל  אחד  'נפתח'  והתחיל  להוציא  מאמתחתו  סיפורים  שונים  על  הכרותו  עם  הקב'ה................

בין  הסיפורים   יש  2  שאני  זוכרת  עד  היום.................

1.  חברתה  של  אימי,  סיפרה  לי  שבאחד  הטיולים  שלה  לחו'ל,   היא  עמדה  על  איזה  הר,  והביטה  מהקצה  כלפי  מטה  ,לפתע  הרגישה  שהיא  מאבדת  שיווי  משקל,   הכל  תוך  שניות,   הרגישה  שהיא  עומדת  בין  שמיים  לארץ  הרגישה  שהיא  נו........פל...........תתתתת

מתוך  אינסטינקט  היא  צעקה  'שמע  ישראל'....................ומיד  ה'  הציל  אותה  והיא  חזרה  ל'אדמה'  יציבה  ובטוחה....

2.   החותן  של  חברתי  ,  סיפר  לנו  -  שהיה  נוהג  לפעמים  לנסוע  ליפו  לדוג  דגים  [ זה  היה  התחביב  שלו ]

   עמד  היהודי  על  המזח  ודג  לו  להנאתו...................

לפתע  הוא  לא  יודע  איך,  כנראה  שהחכה  'משכה'  אותו  למטה....   והוא  יהודי  רזה  וקטן  יחסית,   הוא  נזרק לתוך  המים, על  המזח  למעלה  הוא  רואה  ערבי  עומד  וצוחק......  טוב.............  התחיל  הבחור  לשחות   לכיוון  המזח  בחזרה,  והוא  מרגיש  שהוא  נסחף  לתוך מערבולת  ולא  יכול  לצאת  ממנה,  הוא  מנסה  להיאבק  בכל  כוחו  ממשיך  להיאבק    אך  לאחר  כמה  דקות  מרגיש  כבר  מותש

אין  לו  כוח  להמשיך  להיאבק...............  היהודי  מתוך  אינסטינקט  של  יצר  ההישרדות  והרצון  להישאר  בחיים  !.......

הבין  שהוא  על  סף  מוות.........

הרים  את  ראשו  עצם  עיניו  וקרא  בשארית  כוחותיו  'שמע  ישראל'.........................

פ ת א ו ם........................

בא  מאחוריו  גל  ענק  וחזק  דחף  אותו  בבת  אחת  למעלה  וזרק  אות  בחזרה  למזח..............'הוריד'  אותו  הגל    בדיוק  איפה  ? .............  מול  הערבי  הצוחק..................

זה  מה  שנקרא  ה'  עושה  משרתיו  רוחות  ואש  לוהט.     כלומר  כשיהודי  קורא  שמע  ישראל      הוא  מיד  מפעיל  את  המנגנון  שקיים  בו  מיום  בריאתו  זה  נוגע  לעצמותו  מ מ ש  !!!!!

מה  עושה  הקב'ה  ?  הקב'ה  אומר  'אל  יתייאש  אדם  מן  הרחמים'.   גם  אם  חרב  חדה  מונחת  לו  על  צווארו   -  אל  יתייאש  מן  הרחמים'   שיזעק  לעזרה   למי  ?  לקב'ה  !!!!!!!!!!!!

ומה  יעשה  הקב'ה  ?

מיד  יפעיל  את  משרתיו  המלאכים  -  או  בצורת  גל      או  בצורת   רוח   או  אש.............  וכו'     כדי  לבוא  מיידית  ולעזור  ליהודי  שבמצוקה.  !!!

תזכרו את  זה   שימו  ב -  memory   ותלחצו  'שמור'.

יהודים  יקרים  הרבי  הורה  לי  בשבת  ע'י  העלון  לפרסם  ע כ ש י ו   את  סיפורי  הניסים   זה  הזמן  !!!  וזה  מה  שאני  עושה...........  המשיכו  גם  אתם  לפרסם  את  ניסיו  וכוחו  וגבורתו  של  הקב'ה

והקב'ה  ישלם  שכרכם  הטוב,  ב'ה.

 

דרג את התוכן:

0

מומלץלא מומלץ

ל.ב. ‏12/1/09 10:04:

גם לי יש נס שאני רוצה לספר.

שקשור דווקא לרבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן ותשמור עלינו ,אמן.

פגשתי חייל שהראה לי ספר זוהר קטן, אישי, שהיה בו חור של כדור מרובה.

הוא סיפר, שהוא היה בהתקלות עם מחבלים בירושלים, והמחבל ירה לכל עבר,

פגע והרג כל מי שנתקל בדרכו.

ספר הזוהר האישי שלו היה מונח לו בכיס השמאלי, כשהמחבל ירה לעברו,

הוא הרגיש מכה חזקה בחזה.

ואחר כך גילה שהכדור חורר את ספר הזוהר שהיה בכיסו והזוהר הקדוש הציל את חייו.

 

שימשיכו לקרות ניסים ונפלאות לעם ישראל באשר הוא, ושה' ימשיך וישמור עלינו,

כי רוב הפעמים הוא איתנו, ואנחנו מאוד רחוקים ממנו,

אז שירחם עלינו, ושירבה לשמור עלינו,

כי אם הוא לא ישמור עלינו שום דבר לא ישמור עלינו.

day trader ‏12/1/09 08:53:


מדהים . אין לי ספק שבנוסף לפעולות הצבא ישנו כח עליון ששומר עלינו בכל רגע נתון .

 

דבר אחד אני יכול לומר , בשנים האחרונות חלה התעוררות שלא נראתה כמותה .

יותר ויותר אנשים מבינים שאין עוד מלבדו . והכל בהשגחה .

 לא רחוק היום שאחרון החילונים יחזור בתשובה

                               <<<<<<<<<<<<   ניסים         גלויים   >>>>>>>>>>>>  

בשבת   אחה'צ  ראיתי  עלון  אחד   על  השולחן   וכתוב  עליו  בגדול  :  'לפרסם  את  הניסים  עכשיו'  !!!

מאחר  ושבוע  שעבר  תיכננתי  במילא  לכתוב  על  שני  ניסים  שקרו  לאנשים  שהכרתי  והם  ניצלו  בזכות

קריאת  'שמע  ישראל'.............

הרי  שתיכננתי  את זה  בלאו  הכי  ועוד  עכשיו  קיבלתי  'פקודה'  לפרסם  את  הניסים  עכשיו..........  חשבתי  לעצמי

'טוב  זה  מה  שרוצים  ממני  עכשיו....  בשמיים'   'חייבים  לעשות  ולבצע את  הפקודות  של  המלך  ומיד'  !!!

רק  לא  ידעתי  שביום  א'  עוד  יוסיפו  לי  מידע  נוסף  על  הניסים  האופפים  אותנו  מכל  עבר...........

אנחנו  אפילו  לא  מודעים  לניסים  הללו.............  כתוב  ש'אין  בעל  הנס מכיר  בניסו'.   ואכן  לפעמים  בורא  עולם  עושה

איתנו  ניסים  מציל אותנו  בוודאות  ממוות,   ואנחנו  כ'חולמים'  היינו..............חחח

ובכן  לפני  שאתחיל  בסיפורי  הניסים  שרוצים  כבר  לצאת  מהשק  שלי.........מהמרצע......[.חכו   חכו  לאט.........לאט......]

אכתוב  מעט  מדברי  הרבי  מליובאוויטש  על  פרסום הניסים  :::::

" דבר  נכון  ביותר  הוא לעסוק  בעניין  של  'פרסומי  ניסא'   בכל  מקום  ומקום  לפרסם  את  הניסים  שהקב'ה  עושה

עימנו  מתוך  ידיעה  שבזה  קשור ה  הגאולה  האמיתית  והשלימה ".

בדבריו  מציין  הרבי  כי  פרסום  הניסים  נוגע  לגאולה  -  מדוע  ???

ובכן  " ביקש  הקב'ה  לעשות  את חזקיה  משיח, אלא  שבאה  מידת  הדין  ותבעה  את  שלה  -  היא  טענה  'חזקיה  שעשית  לו  את  כל  הניסים הללו  [  ניצל  מסנחריב,  ונתרפא מחוליו ]  ולא  אמר  שירה  לפניך,  תעשהו  משיח  ?"

מכאן  למדים  שדבר  נכון  ביותר  הוא  לעסוק  בעניין  של  'פרסומי  ניסא'  לפרסם  אצל  עצמו  [ קודם  כל ]  ואחר  כך  אצל  הזולת  ובכל  מקום  ומקום,  את  הניסים  שהקב'ה  עושה  עימנו  מתוך  ידיעה  שבזה  קשורה  הגאולה  הפרטית  של  אותו  אדם  ושל  כלל  ישראל  כי  זה  מצטרף  לחשבון  גדול  שבסוף  לאן  מוביל  ?

כמובן  לגאולה  האמיתית  והשלימה  במהירה  בימינו  אכי'ר.

 

 

 

 

פורסם ב-13 בינואר 2009, 13:42   במדור  סיפור צדיקים
רחל אימנו  
 וסוד כוחה של רחל אמנו
 
 

- >              
בי``א בחשוון בשנת אלפיים מאתים ושמונה שנים לבריאת העולם, נפטרה רחל אמנו ע``ה. בעת לידתה את בנימין על אם הדרך בדרך אפרתה היא בית לחם ושם גם נקברה...במה זכתה רחל אמנו, לאהבה ולהערצה עזה כל כך...
- >
 
"" then %> %= rs("reportdate") %> % End If %- >   עת לשוב - הרב נחום דיאמנט 
 
בס``ד
בי``א בחשוון בשנת אלפיים מאתים ושמונה שנים לבריאת העולם, נפטרה רחל אמנו ע``ה. בעת לידתה את בנימין על אם הדרך בדרך אפרתה היא בית לחם ושם גם נקברה, בי``א חשוון בשנת אלפיים שלוש מאות ושבע עשרה שנה לבריאת העולם נפטר בנה בנימין זי``ע. המונים עולים לפקוד את קברה ביום זה, במה זכתה רחל אמנו, לאהבה ולהערצה עזה כל כך, עד כי עד היום בקרב ``נשות ישראל`` יראות השמים ביחוד בירושלים, אין אומרים ``עולים לקבר רחל``, אלא נוסעים ל``מאמע רחל``, לאמא רחל, משל באים לביקור משפחתי, לבקר את אמא, הרבה סיפורי נסים נפלאות וישועות אופפים את התפילות והתחנונים על ציון קדוש זה, על עצמת אישיותה, צדקותה ורום מעלותיה במאמר שלפנינו.
``קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מיאנה להינחם על בניה כי איננו. כה אמר ה` מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאום ה` ושבו בנים לגבולם`` (ירמיהו ל``א).
ידועים דברי המדרש המובא ברש``י על הפסוק: ``ואני בבואי מפדן`` (בראשית מח), שיעקב אמר ליוסף קודם מותו ידעתי שישבלבך עלי שאני דורש ממך להעלותני ממצרים ולקברני בארץ ישראל ואילו אני לא טרחתי להביאה לקבורה בתוך הארץ אלא קברתיה על אם הדרך, אך דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר ``קול ברמה נשמע`` וכו` והקב``ה משיבה: ``יש שכר לפעולתך``.
מאמר זה טומן בחובו רעיון עמוק מאוד שכן כבר במושכל ראשון הוא תמוה שהרי לאה היא אמם של מחצית השבטים ואלו רחל אמם של שנים בלבד וא``כ היה מן הראוי שלאה תקבר שם ולא רחל? כאשר נעמיק יותר נמצא שהדברים תמוהים שבעתיים. על הפסוק (בראשית כ``ט י``ז) ``ועיני לאה רכות`` אומר המדרש ``אפשר שבגנות הצדקת דבר הכתוב? אלא אמר רבא לא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה שהיתה שומעת בני אדם אומרים: שני בנים יש לה לרבקה ושתי בנות יש לו ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן. והייתה יושבת ובוכה עד שנשרו ריסי עיניה``. ואכן זכתה צדקת זו שלא רק שלא נתנה לעשו הרשע הרי ניתנה ליעקב בחיר האבות ולא עוד אלא שמחצית השבטים יצאו ממנה ואף זכתה שהיא זו שקבורה יחד עם יעקב אבינו במערת המכפלה. אחרי העיון במדרש נפלא זה הרי תמיהתנו תגדל שבעתיים כאמור לעיל, אם יש ללאה כזה כוח תפילה, אם היא מסוגלת בבכיות עד שריסי עיניה נושרים הרי ודאי ראוי שדווקא היא תקבר שם על אם הדוך כי היא היא המתפללת הגדולה ולמה זקוק עם ישראל ביוצאו לגלות, אם לא לכח תפילתה העצומה של לאה? ונציב פה עוד שאלה אחת ובס`ד היא זו שתוביל אותנו לפתרון החידה.
מדוע מיד, כאשר רחל מתחילה להתפלל על עם ישראל משתיק אותה הקב``ה ואומר: ``מנעי קולך מבכי`` ואילו לאה מתפללת ומתפללת ומורידה דמעות כנחל והקב``ה נותן לה להתפלל ולבכות ולא אומר מנעי? למרות שמקבל את תפילתה?
לאה תפשה פלך ההודיה... רחל תפשה פלך השתיקה (בראשית רבא פרשה ע``א)) נתבונן ונעיין ``פלך`` פירושו מכשיר, כדי להודות צריך מכשיר `ששמו ``פה``, הפה הוא המכשיר שבעזרתו אני מודה. מהו א``כ פלך השתיקה? וכי בשביל לשתוק צריך מכשיר? והלוא שתיקה היא חידלון וכדי לחדול, כדי לא לעשות לא צריך מכשיר? מכאן שיש שתיקה ויש שתיקה. יש שתיקה שהיא אכן חידלון והימנעות אבל.. רחל בעומדה על סף פסגת האושר הרוחני, בעוד זמן קצר היא תינשא ליעקב אבינו בחיר האבות. דמות אדם שבמרכבה. ולפתע בין רגע חרב עליה עולמה לאחר המתנה בת שבע שנים נודע לה כי אביה מתכונן להשיא את לאה במקומה האם אפשר לתאר מצב כה קשה? וזה אומר: לא זו בלבד שלא תינשא ליעקב אלא שמירב הסיכויים שהיא תמלא את מקומה של אחותה כאשתו של עשו הרשע. ממש נפילה מאיגרא כה רמה לבירא כה עמיקתא (מהר כה גבוה לבור כה עמוק). וכל זה יכול להשתנות עם לחישה קטנה לאזנו של יעקב: ``הזהר! אבא שלי מחליף אותי בלאה``. וזוהי אמירה אמיתית ואין כאן בעיה של לשון הרע או עברה אחרת. רק נקודה אחת קטנה, לאה עלולה להיכלם!
וזוהי סיבה מספקת עבור רחל כדי לאסוף את כל כוחות הנפש שלה ולהחליט שהיא לוקחת על עצמה את כל הסבל הזה והיא שותקת ולא מגלה ליעקב, איזו שתיקה זו! איזה פלך! וזה עדיין לא הכל. ``ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה`` (בראשית ל כ``ב) אומר רש``י: ויזכור אלוקים, ``זכר לה שמסרה סימנים לאחותה``, כוונת הדברים היא עמדו יעקב ורחל להינשא, קבעו ביניהם סימנים לכל צרה שלא תבוא, כאשר החליף לבן את רחל בלאה, ידעה רחל שיעקב ירגיש בדבר כי הוא הרי מסר לה סימנים כדי שיוכל לזהות שהיא אכן רחל ולא לאה והרי לאה לא יודעת סימנים אלו, וממילא כשיעקב ישאל אותה מהן הסימנים ולא תדעם תצא בכלימה ובושה, ולכן מיהרה רחל ומסרה את הסימנים ללאה. ועל אותה מסירת הסימנים אומר רש``י: ``זכר סימנים שמסרה ללאה`` והדברים טעונים הסבר. אם מסירת הסימנים זו סיבה לזכירת רחל ופקידתה, מדוע ממתין הקב``ה שש שנים ולא פקד אותה מיד הרי מסירת הסימנים לא היתה עכשיו, כי אם לפני שש שנים?.
הסבר נפלא שמעתי בשם אחד הגדולים: מה כתוב לפני ``ויזכור אלוקים את רחל``. ``וילך ראובן... וימצא דודאים בשדה... ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך, ותאמר המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני`` נתאר לעצמנו מה עבר בראשה של רחל באותו רגע הרי אלו מילים מקוממות מעין כמותם, מה מבקשת רחל? דודאים שהם כידוע סגולה להריון. ומה עונה לו לאה. ``המעט קחתך את אישי ולקחת גם אתדודאי בני``. ``קחתך את אישי``? זה הרי מקומם? אני מסרתי לך את יעקב בדם ליבי בהתגברות עצומה, באיסוף כל כוחות הנפש כדי כדי לשתוק ועוד למסור לך סימנים, ואת מסוגלת לומר לי ``קחתך את איש`` כאילו אני היא שלקחתי לך אותו, אבל רחל בגדלותה העצומה אינה מתרגשת אינה נפגעת, אלא מצדיקה את לאה ואומרת את צודקת וממלאת את רצונה. כאן אנו רואים ששתיקתה של רחל לפני שש שנים לא היתה התעלות של רגע, אלא גם עתה אחרי שש שנים עדיין היא אוחזת באותה דרגה ושלימה לגמרי עם אותה שתיקה - עם אותה מסירת סימנים, עכשיו הגיע הזמן ל``ויזכור אלוקים את רחל``. אנחנו רואים כאן שתי נשים גדולות. לאה עובדת על כח התפילה ואכן מגיעה לפסגות והיא מסוגלת בכח תפילתה להשיג דברים נפלאים. לעומתה רחל עובדת על נקיות הפה ``פלך השתיקה`` רחל דואגת שהפה שלה יהיה פה קדוש, לא פלא שרחל רק פותחת את פיה בתפילה וכבר נענית, רק מתחילה לבכות וכבר עונים לה משמים ``מנעי קולך מבכי``. זוהי אולי הסיבה מדוע רחל קבורה על אם הדרך ולא לאה, כאשר ישראל יוצאים לגלות אין להם את הזמן לחכות לתשובה עד שינשרו ריסי עיניה של לאה מרוב בכי ותפילות, הם חייבים לקבל תשובה מיד, - רחל תקבר שם ולא לאה כי כאשר תפתח רחל את פיה הקדוש והנקי מיד תענה, למדנו מכאן כוחו של פה נקי וקדוש.

בשנת תשנ``ו, בשעה שידו גורל על ארץ ישראל איזה חלק ימסר לשלטון הזר הפלסטיני. גם קבר רחל עמד להמסר בכלל הסכם זה לרשות הפלסטינאית. ראש הממשלה דאז. לא הכיר בחשיבות היתר שמקום זה תופס בלב העם, כשאחד מעוזריו העיר את אזנו על כך, הוא השיב ``איני רואה שמפגינים על ענין זה למי זה בכלל אכפת``? דבריו אלה הגיעו לאזני מספר עסקנים חרדים בירושלים ביניהם הר``ר דוד זילברשלג הי``ו שהחליט לעשות מעשה. תוך ימים כוסו חוצות ערי ישראל בכרזות עם התמונה המסורתית של קבר רחל. ומעליה הזעקה ``רוצים את אמא``. רבים נזעקו. תנועות נוער דתיות. בעלי נפש יהודית הומיה, תוך ימים נערכה הפגנה רבת משתתפים או ליתר דיוק רבות משתתפים אלפים ונשות ירושלים הצדקניות נאספו ליד קבר רחל להתפלל ולזעוק חמס. בין שאר הלחצים שהופעלו על רוה``מ המנוח, השאירה הפגנה זו את רישומיה, ומנעה את מסירת ``קבר רחל`` לידי רשות זרה. וקברה של רחל אמנו נשאר בידי עם ישראל, וממשיך להוות מוקד לתפילה למען עם ישראל.
 
 
 
 "א חשון, יום פטירת רחל אימנו[/align:217fbc9ced]

בי"א בחשוון נפטרה רחל אמנו ונקברה בדרך אפרתה היא בית לחם.
כיוון שמתה בדרך, לא זכתה רחל להיקבר במערת המכפלה יחד עם שאר האבות והאמהות.

על פי המסורת, יעקב קבר אותה שם, כיון שחזה ברוח הקודש שבדרך זו עתידים לבעור הגולים מהארץ, ורצה שתבקש רחמים עבורם:
"כה אמר ה` קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה"(ירמיה ל"א)
הקב"ה משיב לתחנוניה: "כה אמר ה:`מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה`, ושבו בנים לגבולם".

מקום קבורתה של רחל ידוע, והוא נמצא בבית לחם בתוך מבנה אשר לתוכו היו באים, מימים ימימה להתפלל ובקש רחמים לכלל ולפרט .
נשים עקרות נוהגות לפקוד את הקבר ולבקש את זכותה לפרי בטן.

עיקר העלייה לקבר נעשית ביום פטירתה.


*********

מפי הרב זלמן מלמד שליט"א- רבה של היישוב בית אל.

:cry: בכיה של רחל :cry:
יעקב קורא ליוסף לפני מותו, ואומר לו :
"ואני בבאי מפדן, מתה עלי רחל... ואקברה שם בדרך אפרת וכו`".
אומר רש"י במקום: "דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה, ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר קול ברמה נשמע וגו`.
הקב"ה משיבה ואומר לה: `יש שכר לפעולתך נאום ה`, ושבו בנים לגבולם`".


שואל המהר"ל: למה רחל בוכה יותר משאר אימהות?
ועונה: "לפי שרחל אימנו אומרת לקב"ה, מה עשו בני, שהבאת עליהם פורענות. אם בשביל ע"ז שנקראת צרה, הרי אהבתי אישי יעקב, ועבד בי ז` שנים, ולבסוף נתן אבי לו את אחותי לאשה, וקבלתי אהבתי לבעלי, ומסרתי הסימנים לאחותי. אני בשר ודם- הכנסתי צרה לביתי, וקיבלתי עלי את כל הצער, הכאב, והייסורים, ואתה מלך רחמן על אחת כמה וכמה שתרחם עליהם. והקב"ה משיב, יש שכר לפעולתך ושבו בנים מארץ אויב".

מסביר המהר"ל את דברי חז"ל ואומר, שזו לא טענה טכנית- `אני סבלתי וויתרתי, לכן ותר לבני ורחם עליהם`, אלא יש דמיון מהותי בין הדברים. סדר העולם הזה, שיש בו כפילויות. ולכן רחל ידעה מראש, שבית יעקב יבנה ע"י שתי אימהות. אותו בסיס של מורכבות נותן מקום לטעות של ע"ז, שהרי ענינה של הע"ז זה הכפילות. א"כ, האפשרות שתהיינה טעויות מוכרחת בסדר העולם, וכביכול האפשרות של ע"ז מונחת בסדר המציאות. כמו שיש צרות במשפחה, צרות במובן הזה, שיש שתי נשים הצרות זו לזו, כך יש צרות במהלך העולם, שנכנסות כביכול כצרות לקב"ה, וזו היא הע"ז. אומרת רחל לרבש"ע: `כיוון שכך סידרת את עולמך, א"כ, אתה צריך לרחם`.

מביא המהר"ל פנים נוספות:
"ועוד יש מדרש , רחל מבכה על בניה, ישראל נקראים על שם רחל, ולא על שם רחל אלא ע"ש בנה, שנאמר "אולי יחנן ה` צבא-ות שארית יוסף", ולא ע"ש בנה, אלא ע"ש בן בנה, "הבן יקיר לי אפרים " וזהו המדרש יש לו סוד יותר, כי קרא כנסת ישראל `רחל`, לפי שרחל עקרת הבית של יעקב והכל טפל אצלה, ולכך היא כמו בית יעקב, ונקראת כנסת ישראל- שהם בית יעקב, על שמה, ובזכות רחל ישובו לגבולם להתחבר בהקב"ה, כי פרוד זה שישראל נפרדים מעל הקב"ה, מפוזרים בכל הארצות- יש להם כח המקשר והמקבץ אותם, שהרי רחל היא `בית יעקב`, מחברת אותם, ובזכותה יהיה להם קיבוץ גמור לשוב לגבולם, ולפיכך נקברה בדרך. כי דבר זה הוא שלא תהיה נקברת רחל במערה אצל האבות, רק תהיה עם בניה, שהיא מתייחסת אל בניה, לפי שרחל היא היתה `בית יעקב` גם כן".

השכינה תמיד נמצאת עם ישראל גם בגלותם , "השכן אתם בתוך טמאתם ".
ענינה של רחל הוא הקישור בין כנסת ישראל לבין רבש"ע.
רחל היא אם המשפחה, היא עקרת הבית, ולכן היא מאחדת את הבית. לכן רחל צריכה להיות קבורה בדרך, כדי לא להיות מנותקת מעם ישראל המפוזרים בגלות. כאשר יש גרעין של אחדות באומה, זהו הבסיס, שממנו תוכל להיות הגאולה, האחדות עם הקב"ה. וכל זה מפני שלא בוטל הדבק, היסוד המאחד באומה הישראלית.

מסיים המהר"ל: "וע"פ זה הסוד תרגם יונתן בן עוזיאל הפסוק הזה, `קול ברמה נשמע קול נהי, רחל מבכה על בניה` על כנסת ישראל שנקראת רחל".

שני מדרשי חז"ל, שמביא המהר"ל, מאירים צדדים שונים ואף הפוכים בענינה של רחל אמנו. מצד אחד רחל מבטאה את הפירוד.
היא טוענת `אני הכנסתי צרתי לביתי`, היא מגלה שבסדר העולם קיים יסוד של מורכבות. כאשר המורכבות מופיעה אצל האבות, שהם שורש כל המציאות, משמע, שזהו סדר המציאות, וא"כ, בסדר המציאות קיימת אפשרות של ע"ז, שהיא `צרה` במובן הרוחני. באה רחל ומלמדת זכות על ישראל מכח היסוד של הפרוד.
מאידך, במדרש השני רחל מבטאה את האחדות. רחל היא עקרת הבית, היא שורש האחדות, שמבטיח את הגאולה, מפני שיש גרעין מאחד. דווקא בגלל שורש האחדות הנמצא ברחל,

 


 

בס"ד

 

על הניסים חלק ד'

במקום הקדמה

ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן ז' אות א':

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צז.): 'אֵין מָשִׁיחַ בֶּן - דָּוִד בָּא, אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס'; הַיְנוּ, שֶׁיִּכְלוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וּמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל, כִּי (תַּעֲנִית י.) 'אֶרֶץ - יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה', וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר" (רוּת א), שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם. וְזֶה (תְּהִלִּים מ"ב): "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא", כִּי יֵשׁ נִסִּין עִלָּאִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם עִלָּאָה; וְיֵשׁ נִסִּים תַּתָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּהוֹמָא תַתָּאָה. וּמַלְאָךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנִּסִּים, מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, דָּמְיָא לְעֶגְלָא (תַּעֲנִית כה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ"ט): "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ"; וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נ"א): "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח", וְהוּא כְּלָלוּת הַנִּסִּים:

 

וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס'; כִּי יֵשׁ בְּנֵי - אָדָם הַמְכַסִּים כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים, הַכְּלוּלִים בַּמַּלְאָךְ דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, מְכַסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וּכְשֶׁתִּכְלֶה זֹאת וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה":

 

ברכת שהכל על פגז!!!!!! - במלחמת יום הכיפורים

הברכה שהכל נהיה בדברו על פגז הצילה את החיילים במלחמת יום הכיפורים!

במלחמת יום הכיפורים פלוגה של חיילים כשמסביבם הטנקים של ישראל נפגעים והם מוקפים באוייבים ולא רואים פתח להצלה, והיו בסכנה גדולה, אחרי אבידות גדולות שכבר היו מקודם.

חייל אחד אמר בקול לכל החיילים, אולי מישהו זוכר איזה תפילה לומר לה' שיציל אותנו?

נענה אחד מהם ואמר:

כן אני זוכר שסבתא שלי הייתה מברכת ומבקשת ממני לברך לפני שאני שותה שהכל נהיה בדברו!

אז החיילים אמרו טוב מאוד, לפני שנכניס את הפגז בקנה של הטנק כולנו ביחד נגיד את הברכה בקול גדול אולי השם יעשה לנו ניסים גדולים שעל זה נוכל להשמיד את האויבים ולצאת מכאן חיים?

כך עשו, כולם אמרו מילה מילה בכוונה ביחד והכניסו את הפגז וירו בו, ובדיוק הצליח להשמיט את הטנק וככה עשו הרבה פעמים עם ברכה מיוחדת לכל פגז, וכל פגז הצליח להשמיד טנק והרג את המצרים שבטנק הזה, והמצרים גם כן ירו ולא פגעו בהם, עד שהמצרים ראו שמפסידים את המלחמה והתחילו ליסוג אחור, וכך ניצלו כל החיילים.

(מובא באחד הספרים של הגה"צ הרב זילברשטיין שליט"א)

 

במלחמת ששת הימים חיילים רואים את רחל אמנו!

רחל אמנו במלחמת ששת הימים שומרת על החיילים
שבאו להלחם על בית לחם

סיפר לי נהג מונית מבית שמש אבא שלו סיפר לו שנלחמו במלחמת ששת הימים באיזור בית לחם, באו להיכנס לבנין, פתאום יוצאת אשה צעירה עם מטפחת שחורה ואומרת להם אל תיכנסו כאן, זה ממולכד ויתפוצץ עליכם,

עונים מה פתאום?

האשה מתחננת לפניהם, החיילים שואלים אותה מי את?

אמרה להם אני רחל אמנו באתי להציל אתכם!

החיילים רואים שהאשה הזאת הולכת בתוך הקרבות כאלו לא מפריע לה כל האש והפצצות שנופלים כל רגע ורגע.

וזה היה על יד קבר רחל שהיא באה לעזור ליהודים שנלחמים על קבר רחל!

הבן של החייל שקוראים לו גלעד, אמר לאבא שלו אני לא מאמין אולי מישהוא חלם משהוא, אז אמר אביו בוא ניקח אותך לקצין שלנו ותשאל אותו, והלך לשאול את הקצין ואמר לו הקצין דע לך מה שאבא שלך אמר זה אמת כולנו ראינו בעינינו במציאות , זה פלא פלאות.

 

 

  

מדרש זוטא שיר השירים פרשה ה

ד"א פתחי לי אחותי רעיתי. הרי זו לימי גוג [ומגוג] שישראל עתידים להיות טמונים במערות ובמחילות והקב"ה מרתיק עליהם. שמעון בן שטח היה אומר שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל פתחי לי אחותי והם מסתכלים. והמקום עושה להם נסים והם רואים את המשיח עומד בראש מדבר מואב ועמו ארבע מאות איש והמקום נותן להם גאולה. לקיים מה שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב' ט"ז). והמחילה (נפרדת) [נפתחת] להם משם ממדבר מואב לחורב. וישראל הולכים ונוטלים את הזיין ממדבר חורב שהשם כתוב בו. ובאים ונוטלים עמון ומואב. לקיים מה שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיה י"א י"ד).

 

אמר רבי יוסי [ב"ר יהודה] כדרך שהלגיונות עושים להם בית חמדה. כך חורב עשוי לישראל בית חמדה. הרי מלכי הצפון שומעים שנהרגו עמון ומואב וכלם מתכנסים ובאים וקובעים המלוכה בדמשק. ומלכי המערב והדרום מתכנסים אף הם. באים ונוטלים עצה במדין. וישראל מצירין להניח את החכמים שבמדין אי אפשר ולהניח את אחיהם שבירושלים [והמקום פותח פתח לאליהו והוא יוצא למדין ומניח את החכמים שבירושלים]. ומה אליהו עושה:

 

כל המדבר שהוא הולך מירושלים למדין שכלו טרשים וחיה רעה עושה לו המקום נסים והוא בא ועומד לפני המשיח במדין והמשיח נפטר משם ואליהו עומד.

 

באותה שעה הוא מוציא את ספר הישר. שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו. הארץ נפתחה מתחתיהם ושורפת אותם ונעשה להם שם [קבר] גדול. נמצא מקיים פתחי לי אחותי רעיתי. והמשיח בא לו ממדין ונוטל כל בזתה. וכן לדמשק ונוטל בזתה. לקיים מה שנאמר ישא את חיל דמשק (ישעיה ח' ד'). עד שלא תפול מלכות אדום. והפתח נפתח משם לרומי. לקיים מה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ (שם כ"ז י'):