דף צד        PAGE 94

גליון "קול הסת"ם" # 94
טבת תשס"ח לפ"ק

חברה שומרי סת"ם ד'פולין

המלחמה הגדולה על הקלף לפני השואה
בשנת תרצ"ה לפ"ק

בחתימת 86 הרבנים הכי הגדולים בפולין
בהנהלת הגה"צ מפלונסק מהרבנים הגדולים בווארשא

חברה שומרי סת"ם בפולין

86 רבנים


לזכר עולם יהיה צדיק

הרב הגאון המפורסם, סועה"ר שלשלת היוחסין כקש"ת

מוהר"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן זצוק"ל

מלפנים אב"ד דק"ק פלונסק, מראשי הרבינם בווארשא

מייסד

חברה שומרי סת"ם בפולין

"וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך",
אלו תפילין שבראש

יומו האחרון של הגה"צ הבד"ק פלונסק הי"ד
(על סמך מקורות מהימנים)

בעת ה"אקציה" הראשונה בווארשא, צרו הצוררים הגרמנים ימ"ש, על הבנין אשר בו גר הרב מפלונסק, וציוו על כל הדיירים לרדת לחצר, כדי למנותם ולסדרם לדרכם האחרונה, היחיד אשר לא שעה לפקודתם הי' הרב מפלונסק, שנשאר בחדרו עטוף בטלית ותפילין, מתוך כוונה, שכשיחפשו הגרמנים בחדרי הבנין, יתפשוהו שהפיר פקודתם, ויירו בו, בו במקום, ועי"כ יזכה, לכה"פ, להגיע לקבר ישראל. כשפלשו הקלגסים לבנין, לחפש אחר "יהודים מתחבאים", ופתחו את דלת חדרו, אחזתם חיל ורעדה, בראותם את הדרת פניו, ביושבו מעוטר בטלית ותפילין, כי שם ד' נקרא עליו ויראו ממנו, וכפי עדותו של שוטר יהודי שלקחוהו עמהם, מילמל אחד מהם: "דאס איז יא, דער מוזעס זעלבסט..." (הלא זהו "משה" בכבודו ובעצמו), והניחו את הרב הישיש לנפשו, סגרו את הדלת ונסתלקו להם. אך הרב לא נהנה ממעשה ניסים, ובו ברגע החליט, כי לעת כזאת, עדיף להיות בקרב אחיו היהודים, לחזקם בהתקרב קץ חייהם. ומיד קם וירד אל החצר, התייצב בשורה, וצעד לככר ה"אומשלאג", ומשם יחד עם המוני בית ישראל אל מחנה "טרבלינקה", לגדל ולקדש שמיה רבא. הי"ד.


בשם ה' ובעזרתו ית"ש
בחודש אדר שנת תרצ"ה, ווארשא.

לאחינו בני ישראל היקרים

בכל מקומות מושבותיהם הי"ו,

ובראשם הרבנים הגאונים די בכל אתר ואתר, ה' עליהם יחי'.

אחים אהובים, הננו בזה לעורריכם בדבר הנהו תלתא מצוות מיסורי היהדות העומדים בחרומו של עולם, שנפרצו במלואם יותר מכל עניני הדת הנפרצים בעוה"ר, והמה:

עניני כתיבת ומכירת ספרי תורות, תפילין, ומזוזות. אשר מאד רבו בהם המכשולים, וההפקרות השורר בזה מתגבר והולך יום יום. הן שכותבי סת"ם לא לבד שכתב ידם פסול לגמרי ואין בקיאים כלל בטוב עניני סת"ם, עוד יש הרבה שעשו להם מזה מסחר כמו בשאר ענינים, ומנהלים פאבריקין מסת"ם ומוסרים אותם לכתוב לנערים קטנים, ולמנוערים מכל מצות ה' מגולחי זקן ומחללי שבת ר"ל. וגם לרבות הפירצה הנוראה שעושים להם דפוסים להדפיס תפלין ומזוזות בליטאגראפיע, עוד זאת מצאנו ראינו בכמה תפלין הנמכרים בחניות שהבתים פנויים ואין בהם פרשיות כלל, ומצליח מעשה שטן רחמנא ליצלן, אשר התפלין ומזוזות הפסולים נמכרים הרבה יותר מתפלין ומזוזות הכשרים הנכתבים ע"י סופרים יראי ה', הן מחמת צוק העת, שהפסולים נמכרים בזול גדול ורבים מהקונים אינם יודעים להבחין בין כשרים לפסולים, וגם מחמת שחושבים כי בטח יש השגחה על זה

והרואה ויודע את זאת ממש תסמר שערות ראשו על המכשולים הנוראים הללו, אוי לנו שכך עלתה בימינו, ואוי להם ולנפשותיהם של מכשילי הרבים, אשר על ידי זה, הרבה אלפים מישראל המה קרקפתא דלא מנחי תפלין כל ימי חייהם, ולא זאת לבד שאינם מקיימים מצות עשה שבגופם, עוד זאת שעוברים כל יום על לאו דלא תשא וגו' החמור, בזה שמברכים ברכות לבטלה על תפלין ומזוזות אלו הנקחים מן הבא בידם, ומעבירים מעצמם המצות שנתנו לאות בינינו ובין הקב"ה שזה יסוד כל היהדות, ואוי לאזנים שכך שומעות, אשר בעוה"ר מחסרון ומטרדתם על המחיה ועל הכלכלה, גם מן החרדים יש שקונים סת"ם ממאן דהוא אם אך מוכרים בזול, ואין איש שם על לב אזהרת רז"ל, שאותם הדברים אינם נקחים אלא מן המומחה וגדול וכשר לכל תיקון עשייתן (או"ח סימן ל"ט). ושהסופר צריך להיות ירא וחרד לדבר ה' מאד יותר משוחט, (פמ"ג אשל אברהם סי' ל"ב ומשבצות סעיף י"ט כתב, בודאי עונש הסופר יותר מהשוחט מאכיל טריפות דזה וכו') ושצריך למנות כותבי סת"ם וכו' בעלי תורה ויראי אלקים וחרדים על דברו וכו' ולמנות סופרים בכל עיר כמו שממנים שוחטים ובודקים, ושלא יאמינו לכל הסופרים (דברי הלבוש הובא במ"ב או"ח סי' ל"ב סעיף ק"ג) ובעבור התרשלות בדבר הגדול הזה שאיננו מדקדקים בכותבי סת"ם אין לנו מן התימה שאנו צועקים ואינם נענים (מדברי משנת חכמים סעיף רכ"ח). וכבר הובא בספרים שרבינו בעל הסמ"ג ז"ל כתת את רגליו בגלות להורות לישראל ולהזהירם בקיום מצות תפלין וכו', וידוע דברי היערות דבש שיש אנשים שבחיי השבעים שנה שלהם לא קיימו עדיין מצות תפלין מחמת שלא הניחם כתיקונם ויוכל להקרא קרקפתא דלא מנח תפלין ח"ו, (ראש השנה דף י"ז ע"א) פושעי ישראל בגופן וכו' קרקפתא דלא מנח תפלין.

לזאת מבלי יכולת להביט בשאון נפש על המכשולות הנוראות הנ"ל, מצאנו לנכון ולחוב קדוש לעשות חיל ולהמתיק סוד וליתן עצות בנפשינו איזה דרך ישכון אור לחזק ולתקן מלאכת ה' מצות סת"ם, והוא: בהתייסד מרכז שומרי סת"ם בפולין, שמטרתה תהיה לעמוד על המשמר לגדור גדר ולעמוד בפרץ, להשגיח על הסופרים והמגיהים והמוכרים ועל הבדיקות ותיקוני סת"ם בכל פרטיהם ודקדוקיהם כפי הנרשם פה, וכמובן ברשיון הממשלה יר"ה.

א) "שומרי סת"ם" יהיה לה ועד מרכזי בווארשא שבו ישתתפו גאוני וצדיקי דורינו הי"ו ואנשי שם מכל המדינה, וסניפים בכל עיר ועיר אשר הרב אב"ד מכל עיר ועיר יהיה בראש הועד מהסניף, והועד המרכזי יעמוד עמהם בקשר מכתבים ויתענין בכל הדברים כקטן כגדול הנוגע להשגחת סת"ם בקהלתם לעבוד שכם אחד לדאוג ולהשתדל בכל האמצעים לקיומה ולהרמת קרנה של חברתינו וליתן לה היכולת לעמוד על משמרתה משמרת הקודש.

ב) "שומרי סת"ם" תערוך בכל שבוע ושבוע אסיפה מחברי הועד המרכזי בווארשא, לדון בהדברים שיעמדו על הפרק, ולהשיב לכל שואל הן בעל פה והן בכתב, בכל עניני סת"ם, ולצאת בפומבי נגד אותן הרמאים ועושי מלאכת ה' ברמיה.

ג) "שומרי סת"ם" העמוד על המשמר להשגיח על כותבי סת"ם שיהיו מוכשרים לעבודת הקודש הזאת, ולא כל הרוצה ליטול השם "סופר" יטול, רק מי שרוצה להיות סופר סת"ם עליו ליקח קבלה מהרב אב"ד שיעיד שהוא בחן אותו בכל דיני סת"ם הנצרכים לו לדעת ומצאו כדי מדתו, גם שמכירו לירא וחרד לדבר ה' וראוי למלאכת הקודש הזאת, (כמו קבלה שנותנים לשו"ב). ועל הסופר לשלוח כתב הקבלה בצירוף עשרה שורות כתב ידו, (וזה גם כן באישור וקיום האב"ד דקהלתו שיעיד שבפניו כתבם,) לועד המרכזי בורשה, והמרכז ישאל מצדו להרב נותן הקבלה על אמיתת הדברים, (כי יש רמאים שמזייפים כתבי תעודות כאלו), ועל סמך עדותו של הרב דקהלתו שישלח לועד המרכזי כי אמת נכון הדבר, יתאשר לסופר סת"ם ויקבל מועד המרכזי כתב תעודה בשם "סמיכה לסופרי סת"ם", כי הרשות נתונה לו לכתוב סת"ם גם למהדרין מן המהדרין, ויתפרסם על ידי ועד המרכזי בעתונים ובמודעות מיוחדות מהמרכז חנם אין כסף (ומובן כי מי שלא יהיה לו כתב קבלה מהרב דקהלתו עם התאשרות מועד המרכזי אין לשום איש ישראל לקנות ולהגיה אצלו סת"ם).

ועל הרבנים והמוצי"ם להיות זהירים בדבריהם וכתביהם מבלי ליתן לשום סופר ומגיה כתב תעודה עד שיבחנהו וינסהו אם הוא בקי בכל דיני סת"ם וירא שמים מרבים, וגם לראות אם כתב ידו כשר על פי דיני תורה הקדושה, כי מקבלים עליהם בזה אחריות עבודתו לעולם.

ד) "שומרי סת"ם" תשגיח, שאם סופר (אף המתאשר כנ"ל,) ימסור סת"ם לכתוב לסופר אחר מידו בתור עוזר ומסייע לו, או יקנה סת"ם מסופר אחר כמנהגם עד עתה, שעליו לדרוש מן הנ"ל ג"כ כתב התאשרות מועד המרכזי הנ"ל, כי בלי כתב כזה אסור להיות אף מסייע, והסופר שיעבור על זה יאבד גם הוא חזקת כשרות שלו, ויתפרסם שהוא פסול להיות סופר סת"ם, כן הסופרים שמוכרים סת"ם שלא כתבו בעצמם, עליהם החיוב עפ"י דתוה"ק להודיע זאת להקונים, שלא לגנוב דעת הקונים מהם.

גם באזהרה ללאו יצאה שסופרי סת"ם לא יסמכו על עצלמם כשיהיה להם שאלה בעניני סת"ם, רק מחויבים לשאול להרב אב"ד דקהלתם, ואם יהיה דבר גדול יפנו בשאלתם אל הועד המרכזי וישיגו תשובה, הלכה למעשה על פי הוראת גאוני וגדולי דורינו שליט"א.

כן החוב על כל סופר לחזור על לימודו תמיד, שיהי' כל הלכות סת"ם שגורים בפיו ובזכרונו, ואין לסופר ללמוד מלאכתו לשום איש יהיה מי שיהיה עד שיהיה לו מכתב תעודה מהרב דקהלתו שיעיד עליו שבן תורה הנהו ויר"ש וראוי למלאכת הקודש.

ה) "שומרי סת"ם" תעמוד על המשמר כי המגיה יהיה ראוי לזה ולא כל הרוצה ליטול שם "בעל מגיה" יטול, אף שאינו יודע בין ימין לשמאל להיות בקי בדיני הגהות, ודיני חדא שיטה, אתוון רברבין וזעירין, עשר נקידין, וחק תוכות וכו', שעד כה רבים היו מקבלים על עצמם להגיה סת"ם וחשבו שבמה שמונים האותיות יכולים להכשיר הס"ת, רק כל מי שרוצה להיות בעל מגיה הוטל עליו להיות לו כתב תעודה מהרב אב"ד דקהלתו שבחנו ומצאו בקי בדיני הגהות בכל פרטיה ודקדוקיה, והוא ירא וחרד וראוי הוא לסמוך עליו בהכשרו לסת"ם שיתן, והוא ישלח תעודתו הלזו להועד המרכזי ויקבל התאשרות בשם "סמיכה למגיה סת"ם", וכמובן מי שלא יהיה לו כתב התאשרות כזה אין לשום איש למסור לו להגיה סת"ם, וסת"ם שהגיה אינם בחזקת מוגהת ואין לברך עליהם בלא שאלת הרב אבד"ק.

ו) "שומרי סת"ם" תעמוד על המשמר ליתן עינא פקיחא לטכס עצות בענין תיקון הספרי תורות הישנים העומדים בארון הקודש בקרן זוית מחמת חסרון איזה תיקון הן בפנים הספר והן בחיצוניותו במעילים וחגורות, או עצי חיים שנתקלקלו מחמת יושנם, ואין ביד בעליהם או הגבאים מבתי תפילות את הכסף מוצא הנצרך לתיקונם, "שומרי סת"ם" תשתדל אצל נדיבים וחשוכי בנים ר"ל שיתנדבו לתקנם וליתן בזה כבוד לתוה"ק.

ז) "שומרי סת"ם" תעמוד על המשמר לטכס עצות ולהתענין  בדבר עיבוד העורות לקלפים ורצועות, כן בעבודת הבתים שיהיו מעובדים לשמה ועפ"י דתוה"ק, לא כמו שהיה עד עתה בלי שום השגחה, ולהשגיח שיהי' עליםה הכשרים מיוחדים מהרבנים דעירי עבודתם ושיהיו נאמנים עליהם כראוי עפ"י דתוה"ק.

ח) "שומרי סת"ם" תעמוד על המשמר, לטכס עצות איך להסיר מכשול אשר (מסיבת טרדת הזמן וחסרון כיס,) ענין בדיקת תפלין ומזוזות מזמן לזמן נתבטל מאד, וכפי הידוע הרבה פעמים נמצאים בעת בדיקתם פסולים הרבה, הן מעיקרם והן מחמת יושנם.

ט) "שומרי סת"ם" תשגיח על זה שבעוה"ר יש הרבה שאינם מדקדקים בהנחת תפלין וקביעת המזוזה במקומות הראויים שיהי' ממונים מיוחדים על זה.

י) "שומרי סת"ם" תשתדל, למען להגיע אל המטרות המבוארות, לנהל תעמולה מגודל מצות הנ"ל וחיוב שמירתם, ולהוציא לאור מזמן לזמן מודעות שונות בלשון עברית ויהודית לעורר העם בעניני סת"ם, ולהודיע בשער בת רבים את התקנות שיתקנו בכל פעם בתיקונים הנ"ל, ואיך להתנהג במצות סת"ם בכל פרטיה ודקדוקיה, וגם מצפין לימים יבואו אי"ה להוציא לאור ספר גדול הכמות והאיכות שבו יהי' נאסף כעמיר גורנה מספרים ראשונים ואחרונים, מספרי יראים וחסידות, המדברים מגודל מצות וקדושת סת"ם, ואיך לשמרם, ויהיה נדפס בלשון הקודש ולמטה בכל עמוד ביהודית בכדי שגם לפשוטי עם יתוודע מגודל החיוב שמירת מצות סת"ם, וגם ישתדלו להוציא לאור כפעם בפעם מאסף כזה בלשון הקודש וביהודית שיהיה בתור כלי מבטאה של חברת "שומרי סת"ם" בכלל ומועד המרכזי בפרט, בו ימצאו מאמרים ודרושים, כן שאלות ותשובות שישלחו הסופרים בעניני סת"ם, וגם מהחדשות הנעשה והנשמע בכל סניף מהחברה, וגם ליסד שיעורים שילמדו ברבים הלכות סת"ם הנחוצים לכל איש לדעתם, גם לתקן שכל רב בעירו יתענין עם הנערים בני י"ג שנים המתחנכים במצות תפלין להורותם הדינים הנחוצים לקיום מצות תפלין כתקונה, ולהודיעם גודל קדושת התפלין, גם לשלוח נואמים ומטיפים שדרי"ם, בעיירות לנהל תעמולה (פראפאגאנדא) הן לגדל ולרומם הדברים מסת"ם שהם יסודי היהדות, הן להרבות חברים וליסד סניפים במקומות שלא יסדו בעצמם, ולעמוד על המשמר להרים מכשול מאחינו בני ישראל, וגם לרבות לערוך כנסיות ואסיפות עם מזמן לזמן תרחיב חוק פעולותיה הנ"ל ע"י הצעות שונות, וכפי החלטת רוב דעות מהועידה שתהיה בעזה"י כן יהיה.

ואליכם אחינו הנאמנים, הננו קוראים בקול רעש אדיר וחזק קול חוצב להבות אש דת, עורו נא, התעוררו, נא, התחזקו נא, ואל תתנו לחטוא את נפשותיכם, זכרו ואל תשכחו כי אותן המצות נתנו לנו לאות בינינו ובין הקב"ה והם מעיקרי ויסודי דתינו וקיומינו ובאותן המצות תלוים חיינו וחיי בנינו כדכתיב למען ירבו ימיכם וגו' ואם החרש תחרישון בעת הזאת מבלי ליתן עינא פקיחא עליהם בזהירות ושמירה יחידה על עשייתם כתיבתם הגהתם ובדיקתם כראוי עפ"י דתוה"ק, ינותק הקשר המאחד אותנו עם ה' אלקינו ח"ו.

המשך בעמוד הבא