דף פט    89 PAGE   

גליון "קול הסת"ם" # 89
כסלו תשס"ח לפ"ק

1. יא ר' דוד לייב, מיר האבן געטוהן אייער ארבעט, איר האט דאך נישט גענוג געלט, [די ארבעט קאסט דאך שוין אונץ אָפ צענדליגע טויזנטער דאלארן, וואס אידן מאכען זיך אהן חובות, וואס קיינער האט זיך נאכנישט געמאלדן אפילו מיט צוצוהעלפן צו פירן די מלחמה, חאטש מיט געלד!]. וועגען דעם קען איך אייך נישט באשולדיגן.

2. מיר האבן געמאכט א גרויסן מחקר אויף קלף וואס קומט פון ישמעלים אבער דאס איז א גרויסע סכנה, וד"ל. [מיט אן אנדער געלעגנהייט וועלען מיר נאך רעדען וועגען דעם].

3. א חוץ דעם איז נאך דא א האלבן מיליאן קאמפאניס אין די וועלט, וואס דא האבן מיר יא אריינגעלייגט א שיין ביסל ארבעט, ועוד חזון למועד.

4. איין זאך זאל די וועלד וויסען, אז פינקט ווי אשר יעקאב האט געקענט קויפן פון 40 יאר צוריק, וואס אונז ווייסען מיר.

5. מען האט איהם טאקע געחאפט 24 יאר צוריק, אבער עס איז איבערצייגט געווארן אז ער האט שוין מיט 15 יאר פאר דעם געקויפט דארט.

6. [מיר ארבעטען נאך אויף געוויסע וויכטיגע דוקאמענטן, אז יעדער זאל דאס זעהן, די האר וועט זיך שטעלען קאפויר ווען דאס מיט נאך עטליכע דוקאמענטן וועלען נתגלה ווערן].

7. יא רבותי! אזוי ווי יאקאב האט מקיים געווען דעם פסוק ארבעים שנה אקוט בדור והם לא ידעו דרכי, און ער האט איינגעקויפט אזוי 40 יאר, און קויפט אוודאי ווייטער, און יעדער האט געשוויגן, אזוי האבען נאך סופרים מיט סוחרים אויך געקופט אויף אנדערע פלעצער, ווי מיר האבן עדות אויף דעם פלאטץ פינקטלעך. [בקרוב וועלען די אלע אינפאמאצייעס נתגלה ווערן].

8. נישט בחינם שרייען די סוחרי קלף וואס ווילן נישט קיין השגחה אז זיי האבן קיינמאל נישט געהערט פון אזא זאך אז קלף דארף זיין נעבד לשמה.

9. איר הערט זיי שרייען אויך צו זייערע קונים חדש אסור מן התורה, דאס ענין פון לשמה איז גאר חדש, וואס מען וויל מאכען נייע גזירות, על הראשונים אנו מצטערים, רח"ל. דאס איז נישט זייער פורים תורה, נאר דאס איז זייער אמת'ע תורה, וואס זיי רעדן נאך איין אלע אידישע קינדער, יא, אויך טייל פון די סופרים רעדן אזוי.

10.   יא, דאס שרייט יעקאב אויף מיר מיט טעראר איך וויל מאכען אזוי ווי איך וויל פאר מיין פרנסה, דו ביזט נישט דער וועלט פארזארגער!

11.   רבותי! דאס איז פונקט ווי ביי די חלב פרשה, און פינקט ווי ר' אברהם לייטנער האט אנגעפרעגט דעם בעל מנחת יצחק מיט להבחל"ח הרב ר' מאיר בראנסדארפר, וואס די שאלה איז געווען גאר נישט צו די זאך, דאס איז דער נוסח פון די צייטונג אין רוסלאנד "דער אמת" אויסצודרייען דעם אמת זאל זיין שקר.

12.   יא ווען איינער הערט די טעיפ פון אסיפה אין התאחדות הרבנים, אין די דרשה פון הגה"ק רבי משה טייטלבוים זי"ע ווי ער גיסט פעך און שוועבעל א קעגען דעם הייליגן קאשוי רב זי"ע, מיט די אנדערע עסקנים און שעלט דארט ימח שמו 2 פון די גרעסטע רבנים וואס האבן מעורר אויף די פרשה פון חלב.

13.   יא, יעצט קען דאס יעדער זעהן דעם אמת'דיגן אמת, נישט דעם רוסיש'ן אמת.

14.   דאס זעלבע, וויל מען יעצט אז דוקא הרב הצדיק ר' דוד לייב גרינפעלד, וואס האט זיך באמת געפלאגט אויפצוטוהן גדולות ונצורות, [און ער האט טאקע אויפגעטוהן מיט דעם קאמפיוטער וואס חאפט גרייזען געוואלדיגע זאכן וואס אין לשאר, אין דוקא דער זעלבער ר' אברהם לייטנער וואס האט פארנארט דעם עולם ביי די קלף פרשה מיט זיינע בריוון וואס דער קאשויער רב זי"ע האט געוואלט אסר'ן יעקאב'ן, און ר' אברהם לייטנער האט געזאגט וואס דארף מען אסר'ן, מען קען אלעס מתקן זיין אויף א שיינעם אופן, מיר וועלען נאך אי"ה פארציילען די מעשה באריכות, (פינקט ווי ביי די חלב פרשה, עס איז אלעס אויף דעם טעיפ).

15.   דער אברהם לייטנער ער האט גע'אסר'ת דעם קאמפיוטער וואס ר' דוד לייב האט געמאכט, און ער האט געוואלט אריינשעלעפן דעם קאשוי רב צו דעם אזוי גערופענעם איסור אז - חדש אסור מן התורה, וואס ער איז בכלל נישט געווען גערעכט, ווי די מציאות ווייזט קלאר, און דער קאשוי רב האט געהאט סייעתא דשמיא, און ער האט אליין געגעבען בודק זיין זיין ספר תורה ביי ר' דוד לייב'ס קאמפיוטער, אבער ר' אברהם האט צוזאמענגעשטעלט א בית דין 7 רבנים צו אסר'ן דעם קאמפיוטער, יא איר פארשטייט גוט, אֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי, וַאֲשֶׁר אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי, אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שָׂנֵאתִי, וַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אָהַבְתִּי, אֵת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי, וַאֲשֶׁר הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי, אֵת אֲשֶׁר קֵרַבְתָּ רִחַקְתִּי, וַאֲשֶׁר רִחַקְתָּ קֵרַבְתִּי)].

16.   יא מיר זאגן דאס אין יום כיפור קטן:

נוסח ספרד - סדר יום כפור קטן:

17.   מיט דעם לשון: בַּמָּה אֲקַדֵּם, אוֹ מַה רְפוּאָה אֲבַקֵּשׁ, כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָיִיתִי, כְּעֶבֶד מוֹרֵד עַל אֲדוֹנָיו, כְּתַלְמִיד חוֹלֵק עַל רַבּוֹ, אֵת אֲשֶׁר טִהַרְתָּ טִמֵּאתִי, וַאֲשֶׁר טִמֵּאתָ טִהַרְתִּי, אֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי, וַאֲשֶׁר אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי, אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שָׂנֵאתִי, וַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אָהַבְתִּי, אֵת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי, וַאֲשֶׁר הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי, אֵת אֲשֶׁר קֵרַבְתָּ רִחַקְתִּי, וַאֲשֶׁר רִחַקְתָּ קֵרַבְתִּי, אַךְ לֹא לְהַכְעִיסֶךָ נִתְכַּוַּנְתִּי, וּבְעַזוּת מֶצַח בָּאתִי לְבַקֵשׁ סְלִיחָה מִלְּפָנֶיךָ, שַׂמְתִּי פָנַי כַּכֶּלֶב, הֵעַזְתִּי מֶצַח כַּזּוֹנָה, וְגַשְׁתִּי לְפָנֶיךָ בְּבוֹשֶׁת פָּנִים, וְכֵן כָּתוּב וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם:

18.   ר' נחמן ברסלבר איז דאס מסביר אין ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת הודאה הלכה ו

א)                  עַל - פִּי הַתּוֹרָה "אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא" בְּסִימָן כ"ד לִקּוּטֵי א, מְבֹאָר שָׁם עֹצֶם הַמַּעֲלָה שֶׁל עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל - יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וְכוּ',....

19.   ווייטער שרייבט ער אין סעיף יב) כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו נִקְרָאִים הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁכָּל כֹּחָם הָרַע הוּא עַל - יְדֵי תְּמוּרוֹת שֶׁמַּחֲלִיפִין וּמְמִירִין רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע בִּבְחִינַת הוֹי הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ וְכוּ' (יְשַׁעְיָה ה), שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַתַּאֲווֹת וְכָל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּסְבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְכוּ'. וְעִקַּר עַל - יְדֵי הָעַצְבוּת שֶׁעַל - יְדֵי זֶה הַמֹּחַ וְהַשֵּכֶל מְבֻלְבָּל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן יוּד הַנַּ"ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא. וְעִקַּר הַבִּלְבּוּל הוּא שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַדַּעַת וּמְמִירִין וּמְהַפְּכִין הַכֹּל בִּבְחִינַת הָפְכְּכֶם וְכוּ' (יְשַׁעְיָהוּ כט), בְּחִינַת וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ (יְשַׁעְיָה סג),

20.   כִּי כָּל לְשׁוֹן הַמְרָאָה וּמְרִידָה בְּחִינַת סוֹרֵר וּמוֹרֶה הוּא עַל שֵׁם הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם הֵבִיאוּ הַרְבֵּה לִידֵי הֲמָרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, בִּבְחִינַת הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְהַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ עַד וְכוּ', שֶׁהַכֹּל עַל - יְדֵי סְבָרוֹת שֶׁקֶר וּתְמוּרוֹת וְעַל זֶה נִתְיַסֵּד בְּכַמָּה תְּפִלּוֹת וּוִדּוּיִים מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר 'אֶת אֲשֶׁר הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי וַאֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי אֶת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי וַאֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי' וְכֵן הַרְבֵּה (כַּמּוּבָא בְּהַוִּדּוּי שֶׁל תִּקּוּן עֶרֶב רֹאשׁ - חֹדֶשׁ), כִּי גַּם הַחֻמְרוֹת שֶׁלָּהֶם מַזִּיקִין הַרְבֵּה וְכֵן הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עַל - פִּי רֹב מִתְלַבֵּשׁ הַבַּעַל דָּבָר בְּמִצְווֹת (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לִקּוּטֵי מהרן חֵלֶק א בְּסִימָן א) שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תְּמוּרוֹת וַחֲלִיפִין. וְזֶה בְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי צְרִיכִין לְהִתְיָרֵא רַק מֵה' יִתְבָּרַךְ לְבַד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ה' לִי לֹא אִירָא וְכוּ', וּכְשֶׁמִּתְיָרֵא מֵאֵיזֶה אָדָם מוֹשֵׁל אוֹ מֵחַיָּה רָעָה וְכַיּוֹצֵא, זֶה בְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמַּחֲלִיף יִרְאַת ה' יִתְבָּרַךְ בְּיִרְאַת בָּשָׂר וָדָם. אַךְ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּתְיָרֵא מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ שֶּׁזֹּאת הַיִּרְאָה הִיא טוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, (עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁכָּתַב בָּזֶה, שֶׁאַף - עַל - פִּי שֶׁנִּמְצָא בִּסְפָרִים שֶׁמְּגַנִּין יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אַף - עַל - פִּי - כֵן בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁהֵבִיא כַּמָּה עֳנָשִׁים כְּמוֹ בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְכוּ' שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו שֶׁיִּירְאוּ מֵהָעֳנָשִׁים וְכוּ'.