דף ס        PAGE 60

גליון "קול הסת"ם" # 60
כסלו תשס"ח לפ"ק

סימן ג – דין הדיו, והשרטוט, והקולמוס, ושיכתוב בימין. ובו ז' סעיפים:

הלכה למשה מסיני, שאין כותבין ספר תורה, תפילין, ומזוזות, אלא בדיו. ולכתחלה טוב לעשותה בענין זה: מקבצים עשן של שמנים, או של זפת, או של שעוה, וכיוצא בהם (בלשון אשכנז: 'פלאמרו"ס' או 'קיהנרו"ס'), וגובלין אותו בשרף אילן (גומי), ובמעט דבש, ולותתין אותו הרבה, ודכין אותו, עד שיעשה רקיקין, ומיבשין אותם, וקודם הכתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו, וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק. וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות. ואם כתב שלשתן במי עפצים וקנקנתום (קופפערוואסס"ר) שהוא עומד ואינו נמחק, כשרים. וכן נוהגים עתה לעשות את הדיו, אפילו לכתחלה, ממי עפצים וקומום (גומי) וקנקנתום, רק צריכין להשגיח שתהא שחורה בתכלית השחור. אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמרה למשה מסיני שיהיו כותבים בדיו, למעט שאר מיני צבעונים, כגון האדום והירוק וכיוצא בהם. ואם כתב אפילו אות אחת, בשאר מיני צבעונים, או בזהב, הרי אלו פסולים. וכן אסור לכתוב שום שם מתנ"ך שלא בדיו. ויש אומרים דלא בעינן דיו, רק בספר תורה:

אפילו כתב מתחלה בדיו שחור, ואחר זמן נתקלקל הדיו ונעשה אדום, נמי פסול (בני יונה, ופרי מגדים סימן ל"ב אשל אברהם סעיף קטן ל"ט). וצריך להשגיח על זה במאוד, כי שכיח טובא:

דיו אין צריכין לעשות אותה לשמה (באר עשק). ואם נעשה מסתם יינם, מצד הדין אין בו איסור, אך מכל מקום לדבר שבקדושה וכתיבת כמה שמות, נכון לקדש עצמינו במותר לנו, ולהרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו (דבר שמואל סימן קס"ב וסימן קס"ד):

אם זרק עפרות זהב על האותיות, מעביר את הזהב, וישאר כתב התחתון, וכשר (אורח חיים סימן ל"ב סעיף ג', ועיין מ"ש אי"ה לקמן סימן ח' סעיף קטן י"ג), אפילו בתפילין ומזוזות (פרי מגדים). אבל אם זרק את הזהב על אות מאזכרה, אין לו תקנה, לפי שאסור להעביר את הזהב, משום דהוי כמוחק את השם:

הלכה למשה מסיני, שספר תורה ומזוזה, צריכין שרטוט. ואם כתבם בלא שרטוט, פסולין. וצריכין לשרטט בדבר שהוא חורץ ועושה שריטה (שזהו לשון שרטוט, מלשון שריטה). ולא ישרטט בעופרת וכיוצא בו שצובע. ויש לדקדק לשרטט לשמה. אם כתב איזה טעות, וגרד שם איזה תיבות, ונמחק השרטוט, ישרטט מחדש אותו המקום (בני יונה). וכן אם תולה תיבה, או תיבות, בספר תורה ביני שיטי, צריך לשרטט שם (מלאכת שמים כלל כ"ה סעיף ו'). ובתפילין, אינו צריך לשרטט, כי אם שיטה העליונה. ויש אומרים שצריך למעלה, ולמטה, ומב' צדדים, אף על פי שיודע לכתוב בלא שרטוט. ואם אינו יודע לישר השיטות בלא שרטוט, ישרטט כל השורות:

הקולמוס, אף על פי שלאחר שעשה בה מלאכתה, אינה ניכרת כלל בכתב, מכל מקום צריכין לדקדק שתהא קולמוס נאה. יש אומרים שיש לכתוב בקולמוס של קנה, ולא בנוצה. ואין נוהגין כן, אלא כותבין בנוצה, ואפילו בקולמוס של ברזל. ויש להסתפק אם מותרין לכתוב בנוצה של עוף טמא (דבר שמואל סוף סימן קס"ד):

צריך שיכתוב אותן בימין. ואם כתבן בשמאל, פסולין. ואם אין לו רק תפילין שנכתבו בשמאל, ואי אפשר לו למצוא אחרים הכתובים בימין, יניח אלו בלא ברכה (בית שמואל אבן העזר סימן קכ"ד סעיף קטן ד'). ואיטר יד, שמאל דידיה הוי ימין. ואם כתב בימין דעלמא, פסולין. ואם הוא שולט בשתי ידיו, יכתוב בימין. ואם כתב בשמאל, כשרים (מגן אברהם). ואם כותב בימין, ושאר מלאכתו עושה בשמאל, או שכותב בשמאל, ושאר מלאכתו עושה בימין, אין לקבלו לסופר. ובדיעבד אם כתב, כשר, כמו שולט בשתי ידיו (פרי מגדים). מעשה היה באחד שהיה גידם, ותפס את הקולמוס בשפתיו וכתב, ופסלו, אפילו באם אי אפשר למצוא אחרים, מפני שאין דרך כתיבה כלל בפה (הרמ"ע סימן ל"ח):