לחוש את העני
בואו ונחשוב לרגע מה עובר על אדם שעמל כל חייו, התעשר ויש לו כרמים ופרדסים והוא נאלץ לפי צו הלכתי להפקיר אותם בשנת השמיטה.
הוא פותח את שערי הכרם והפרדס, תולה שלט גדול ועליו כתוב המילה "הפקר".
כל מי שרוצה, שכניו, עובדיו, חבריו, אויביו.. יכול להיכנס, לאסוף לעצמו פירות, ענבים, ולקחת לביתו.
אסור לו למכור את הפירות שלו, אסור לו לזרוע, לקצור, לדאוג שבשנה הבאה יהיה יבול.
הוא לא יכול לעשות דבר! רק לגשת, כמו כל שאר בית ישראל, לכרמים ולפרדסים (שלו עצמו!) ולקחת לבני ביתו את מה שהם זקוקים לאכול.
הוא ודאי דואג מאד! מה יהיה ??? איך אתפרנס??? אולי אפול מכל נכסי??? קשה לו....