האיסורים שאפשר ליכשל בקניית ירקות מא"י בשמיטה.

שותפות ישראל בבעלות אסור מדאוריתא במלאכה, ואוסר משום סחורה ושמור ונעבד. ואיסור שמור הוא אפי' ע"י גוי ואפי' ע"י קוף, כמש"כ החזו"א בספרו, ובדברי יואל כ' שיש בזה איסור נעבד אפי' ע"י גוי בשדה ישראל.

נזרע באיסור יעקור, כדאיתא בנטיעות באילנות, ראב"ד, מהר"יק, כ"מ פ"ד הט"ו, ולהראב"ד אף הפירות אסורין, ולרמב"ם הפירות מותרין ואסור ליהנות מהם.

אפי' רשות לישראל לזרוע אוסר כל הגידולים משום ספיחין אף בגדלו מאליהן (חזו"א).

גוי שגנב שדה מישראל אסור משום ספיחין בלא נשתקע שם הבעלים(חזו"א), וממילא טאבו אינו ראיה דלפעמים כתוב בפנקסים ואפשר להחזיר הטאבו

בישראל מכוין בשדה הבקרה, לכאורה אסור משום נעבד, וספיחין. (רדב"ז וכ"מ פ"ד משמו"י הכ"ט).

במקבל מכסות המים מישראל, יל"ד שנאסר מטעם ספיחין.

היות והערבים המגדלים עבור ישראל מקבלים קצבה מהמדינה של 8 מליון ₪ יל"ד שנאסר מטעם ספיחין.

ההשקיה בפועל, כל חברות לטיהור המים, וכן המשאבות ע"י חברת החשמל הם ע"י ישראל ויל"ד שהוי נעבד ע"י ישראל.

בעכו"ם שקנה שתילים מישראל, שהרי על השתיל כבר חל איסור ספיחים ונזרע ונעבד, ולכאורה לא פקע איסורו בזריעתו בשדה גוי כיון שלהלכה אין קנין, אלא שכל ששיך רק לגוי לא גזרו אך כאן שכבר חל איסור ספיחים מסתברא שאף שאר הגידולים הוי ספיחין, ואין ענינו כלל ליצא לשמינית, ששם הוי היתר, ובנזרעו השתילים בחממה שלא לרועץ שבישראל יש גזירה שאינו נקוב אטו נקוב, הוי כנ"ל.

תוספתא אין לוקחין מן העכו"ם בשביעית, ונתבארו בזה ד' טעמים וכולם שייכים כיום, בחסדי דוד,ובמהרי"ט, ובכ"מ משום דמערים ומביא מישראל. וברמב"ן על התורה בי' משום שנעבד ע"י עכו"ם וכן הוא בכפתור ופרח, ושי' הגר"א כיראים שספיחין מהתורה וממילא אף ביד עכו"ם אסור, והר"ש

 סיליראו והשל"ה פירשו משום מסירת דמי מעות לעכו"ם ויש שפירשו משום ספיחין מדרבנן.

אמירה לעכו"ם מדרבנן ככל האיסורין שנפסק בשו"ע לאיסור. (ב"מ צ').

אמירה לעכו"ם בשביעית חמירא כשבת (תוס' שם: עפ"י המהר"ם)

אמירה לעכו"ם משום שביתת הארץ דאוריתא כמש"כ המהרש"ל (ב"מ צ').

האיסורים הקיימים

גרמא בשביעית אסור והוי מלאכה ע"י גרמא

שליחות לעכו"ם לחומרא.

יד פועל כיד בעה"ב.

גזרו ע"ז איסור סחורה משום דאתו לאחלופי בשל ישראל (ירושלמי ריש דמאי)

אף למ"ד יש קנין אי' גזירה מדרבנן (ירושלמי שם)

פשטות הסוגיא גיטין מז' לכל הראשונים דהלכה כרבה דאין קנין אף לגבי הפירות, ונוהג קדושת שביעית בשל נכרי, וכהכרעת מרן החזו"א.

האיסורים שאפשר ליכשל אף בשאר שנים אם לא קונים מאינו תורה ומצוות בארץ ישראל.

תרו"מ מהחיוב על הפטור.

חילול שבת קיבוצי הערבה המחללים שבת בראשית בריש גלי, וגופי הכשרות נוהרין לשם ומקפידים על שמיטה דרבנן ומחללים שבת דאוריתא, וכבר ציין ע"ז בספר שמיטה ממלכתית.

כלאים רוב העצים בארץ מורכבים, והוה איסור דאוריתא של מקיים בכלאים.

כלאי זרעים דבארץ אסור מדאוריתא ובחו"ל מותר.

איסור כלאים בהרכבת זרעים, אשר בחו"ל בצירוף בן נח יש מקום להקל כיון שהוא ספק בגמ' בחולין, אי דמיא להרכבת אילנות או לכלאי זרעים, ולמאי דבי' התוס' שם וכמש"כ בבי' הגר"א הרי יוצא שבצירוף שניהם מותר, אך כאן בא"י הוי איסור דאוריתא, וגופי הכשרות לא אכפ"ל כיון שאין הפרי נאסר באכילה, אעפ"י שמסייעין בידי עוברי עבירה וגורמין להם שיגדלו כלאים, ואילו ועדי הכשרות היו מקפידים ע"ז לא היה שוה לחקלאים לגדל כלאים.

לגבי פירות ערלה בא"י שרבים המכשולים וא"א להקפיד ע"ז לבדוק בכל השדות, עשרים וארבע שעות מה החקלאי עושה, ואילו בחו"ל ספק ערלה מותר.

.יבואר בדרך אגב שבענבים הנכרים בא"י זורעים תבואה וירקות בין הכרמים, והוי כלאי הכרם שאסור בהנאה.

סו"ד: יש לייבא ירקות הניכרין מחו"ל, כמאחז"ל בתוספתא להדיא שאין לוקחין מהנכרי ור' התיר ליקח ירק מחו"ל.

הירקות כאן בארץ נקנים ממשתלת שתיל חי ששיך לישראל, להלן הרשימה של סוגי הירקות שאינם נזרעים מזרעים אלא משתילים.

תשו' רעק"א סי' סא' או סד' לגבי בכור, וחת"ס יו"ד סי' שיז' בסופו, מהרש"ם ח"ה סי' א' תלה במחלוקת ראשונים, ח"ג סי' עב' ח"א סי' כב' שם מסיק בשם תשו' מהר"י ברונא סי' רא' דאמירה לנכרי הוי גרמא, וציין למחנ"א נזק"מ דף ו', ויעוי' במנח"ח.

שי' רש"י בב"מ, וש"ך חו"מ סי' שפח' ס"ק סו' בשם המהרש"ל הגוזל בתרא סי' נא', ורמ,א יו"ד סי' קסט?, ותשו' רעק"א וחת"ס לגבי איסור חפצא, ותשו' מהרי"ל דיסקין במפורש לגבי אמירה לעכו"ם ושביתת הארץ בשביעית , פנ"י יו"ד ג' ישועות יעקב אה"ע סי' ה' ס"ק ה', חת"ס ח"ו כד' כה, או"ח פד' חו"מ קפה, חת"ס ב"מ עא: בית מאיר סוף סי' ה' סעי' ה', או"ש פ"א ממלוה ולוה ה"ד שדי חמד כללים מערכת א' רסב' ופאת השדה סי' עא' הגהו' רעקא או"ח סי' שז' על מג"א ס"ק כט' הגהות מיימוניות הל' שבת פ"ו ה"א, עי' עוד רש"י שבת קנג'. קכא. רבנו פרחיה שבת קנג' שואל ומשיב מהדורא א' סי' סט' כ"מ פ"א מתרומות הי"א בשם אורחות חיים בשם הראב"ד, תוס' ב"מ עא': ד"ה בשלמא, מ"מ פ"ה ממלוה בשם הרי"ף והרמב"ם ורש"י ור"ח בית יוסף יו"ד סי' קסט' פרי חדש ה ל' תרומות.