ג' יתרו תשס"ח

בס"ד

סגולת נשמת כל חי

בס"ד

מקורות לסגולת "נשמת כל חי" בהרחבה

ספר תנא דבי אליהו (סדר אליהו רבה פרק ל"א) מביא קטעים משבח ה"נשמת":

"וכן משנחרב הבית הראשון עד שנבנה הבית האחרון שבעים שנה הייתה ידו פשוטה עליהן להצילם מכל צר ואויב, וכן משחרב הבית האחרון ועד עכשיו תשע מאות שנה כמה מגפפן, כמה מחבקן, כמה מנשקן. מכאן ואילך אם נעמוד אנו ובנינו ובני בנינו ויהיה לנו פה מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות אין אנו יכולין להודות לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו ולברך את שמך על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הנסים והטובות שעשית עמנו, ולעתיד לבא כמה מאיר הקדוש ברוך הוא פני הצדיקים שיהיו כשיטה ראשונה".

ספר בן איש חי לרבינו יוסף חיים זצ"ל (שנה שניה פרשת תולדות סעיף ג'):

"שבח זה דנשמת כל חי הוא יקר ומעולה מאד, וצריך לאומרו בנעימה והוא מסוגל על כל צרה שאדם עומד בה שידור נדר לומר אחר הצלתו מהצרה שבח זה של נשמת כל חי ויועיל לו, וכמ"ש בשם רבי יהודה החסיד ז"ל" וכו'.

ספר חנוכת התורה (קונטרס אחרון דף 101) בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל רבו של רבינו הש"ך זצ"ל:

"וכתב בספר תולדות אדם בשם רבינו הגאון ז"ל וזה לשונו: קודם צאתו מפתח ביתו לדרך יניח ידו על המזוזה ויאמר הנני מקבל עלי בנדר כשאראה מקום פלוני אזי אאמור נשמת כל חי, וכשרואה אותו המקום מיד יאמר נשמת כל חי עד גמירא, עד כאן לשונו".

ספר חיים לראש על הגדה של פסח (דף ק"א) לרבינו חיים פאלאג'י זצ"ל:

"וראה נא מפלאות תמים דעים דנתקן בשבח הזה לומר כלשון הזה פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה, ומצד עצמו לשם שב'ח הוא גם כן סגולה נפלאה כי ממנו תוצאות חיים דריוח והצלה יעמוד ליהודים כדכתב בספר חמדת ימים, והרב שלמי חגיגה (דף ר"נ ב') דבכלל מוסרו אשר הזהיר שתהא נקראת בקריאה תמה יפה ומבוארת שלא תהא נחלפת באות אחרת ולא נקודה בנקודה אחרת, כתב וזה לשונו: וקבלה בידינו מאת רבי יהודה החסיד זצ"ל שגם הוא מסוגל על כל צרה שלא תבא לקבל האדם על עצמו דכשה' יצילהו מהצרה לומר נשמת כל חי בתודה וקול זמרה בפני עשרה ובו נפוצו וניצולו רבים והוא בדוק ומנוסה, עד כאן לשונו. ואל כוונה זו סידרו לומר פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה".

סידור עץ חיים (דף ק"ל ב') למהרי"ץ זצ"ל:

"קבלה מרבי יהודה החסיד ששבח זה מסוגל על כל צרה שלא תבא, לקבל האדם על עצמו שכשינצל ממנה לומר נשמת בתודה וקול זמרה בפני עשרה ובו נפוצו וניצולו רבים והוא בדוק ומנוסה. (ח.ימים דף כ"ה ב')".

ספר הזכירה (ענין לויה ד"ה לעולם יכנס) לרבינו זכריה סימנר זצ"ל, והביאו מהר"ץ זצ"ל (סבו של המהרי"ץ זצ"ל)

בספרו ליקוטים וחידושים (אות י"א):

"קבלה עוד: כשיצא מהעיר יאמר "הריני מקבל עלי כשאגיע למקום פלוני, אז אני אגיד "נשמת כל חי" וכו' עד "הא-ל בתעצומות", וכשיגיע למקום פלוני יקיים נדרו, בדוק".

ספר כף החיים (או"ח הלכות שבת סימן רפ"א אות ח') לרבינו יעקב חיים סופר זצ"ל:

"קבלה בידינו מרבי יהודה החסיד ששבח נשמת כל חי מסוגל על כל צרה שלא תבא לקבל האדם על עצמו שכשיהיה ניצול ממנה לומר נשמת בתודה וקול זמרה בפני עשרה ובו ניצולו רבים. (חסד לאלפים סימן רפ"א לבעל "פלא יועץ" שם)", וכתב שם עוד (או"ח הלכות יום הכפורים סימן תרט"ו אות י"א): "ולכן אכתוב גם אני הדל מה שנראה לי בס"ד, והוא כי פשוט כי באותו היום יחזור בתשובה שלימה על חטא שבא לידו, ובמוצאי יום הכפורים יטבול תיכף אם אפשר, ויעשה פדיון כמנין אותיות שמו ויתן לעניים יראי שמים, ויקבל עליו בפני עשרה כי בתשלום השנה ההיא יאמר נשמת כל חי בפני עשרה" וכו', עיין שם.

וכתב שם עוד (או"ח הלכות לולב סימן תרס"ד אות ט"ל): "מנהג בית אל יכב"ץ יום הושענא רבא אחר עלינו לשבח פותחין ההיכל ואומרים נשמת כל חי עד גמר בלי שם ומלכות. ואחר כך אומרים הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום כעת וכעונה הזאת יום הושענא רבא אחר תפילת שחרית לומר הלל נוסח נשמת כל חי וכו', כמו שכתב בסידור הרש"ש ז"ל".

ספר אורחות רבינו (ח"א דף של"ד אותיות ה' ו' ז') על רבינו יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" זצ"ל:

"תש"מ. בעת שלקחו לבית החולים את נכדתו של מורינו ורבינו שהייתה מסוכנת גדולה, ומורינו ורבינו זצ"ל היה נוכח שם ואמר לכל הנמצאים שם שיקבלו עליהם להגיד נשמת כשתחזור בריאה מבית החולים".

"וכן לזוגתי ע"ה כשהקשתה בלידתה את בתי שתחי' לאורך ימים טובים, והייתה בסכנה, אמר מורינו ורבינו זצ"ל שתקבל על עצמה כשתלד כשורה ולד בריא שתגיד עד פסח נשמת בכל יום (איני זוכר בדיוק אם אמר עד פסח או שתגיד במשך חצי שנה כל יום)".

"פעם משהו ממשפחתי חלם חלום לא טוב ונשנה, וחשש מאוד מהחלום כמדומה מפני שהיה גם חולה, ואמר מורינו ורבינו זצ"ל שיקבל עליו אם יחיה עד פסח (עד אז היה בערך חצי שנה) שיגיד בפסח נשמת".

"בכל צרה לא עלינו מורינו ורבינו אומר לקבל בלי נדר לומר נשמת כשינצלו ממנה". ובהוספות לספר ארחות רבינו (ח"א דף מ"ו) שם: "יש להוסיף: עוד מצאתי כתוב אצלי, אמר לי מורינו ורבינו זצ"ל בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל בעת צרה יש לומר בלי נדר כשאנצל או אחזור לשלום (כשנוסע בדרכים) אגיד נשמת, ואמר לי מורינו ורבינו שכן הוא נוהג ואומר, ועוד אמר לי מורינו ורבינו זצ"ל שמועיל קבלת אמירת נשמת בלי נדר עבור אחד מבני ביתו שהוא בצרה להצלתו".

ספר תולדות יעקב (דף קכ"ד בהערה 5) על רבינו יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" זצ"ל:

"יעץ בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל שיקבלו על עצמם בעת צרה רח"ל, ליתן צדקה, וכאשר יצא לרווחה יאמרו בלי נדר נשמת כל חי עד סוף ישתבח בלי הברכה".

ספר לשכנו תדרשו (דף צ"ב) בשם מרן רבינו יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" זצ"ל:

"מרן הקהילות יעקב היה נוהג וכן היה מייעץ לאחרים העצה של ר' העשיל (רבו של הש"ך) שבעת צרה ל"ע יקבלו על עצמם ב' דברים אלו (בלי נדר): א). ליתן צדקה. ב). שכשיצאו לרווחה לומר נשמת כל חי עד סוף ישתבח בלי החתימה של הברכה".

ספר תורה יבקשו מפיהו (דף 275) על רבינו הגאון ר' שמעון שקאפ זצ"ל:

"סיפר הגאון ר' ישראל גוסטמאן בעל "קונטרסי השיעורים": כשהגיע זמני להתייצב בצבא הפולני חששנו מאוד, ונכנסנו לרבינו ליטול ברכתו ולהתייעץ עמו מה לעשות בכדי שלא יגייסונו, לבד כל ההשתדלויות שכבר עשינו. ורבינו ייעץ לנו לומר תפילת נשמת כל חי בכוונה ובזה להנצל. וכך הוה, שניצלתי בנס, שבדיוק הנציג שקבלני הכיר את אבי ונטה לי חסד משום מעשה שהיה, ושחררני, ומאז אנכי ממליץ בכל עת צרה לומר נשמת".

ספר יסוד ושורש העבודה (במבוא דף מ', וכן בספר שימוש חכמים ( דף נ"ב ונ"ג) בשם הג"ר שניאור קוטלר זצ"ל) על רבינו אלכסנדר זיסקינד זצ"ל:

"ועוד יסופר: פעם אחת הגיע הלך עני בימי החורף הקשים להוראדנה, ומרוב טלטול הדרך במזג האויר הקשה נפל קפוא מקור, והביאוהו לבית המדרש בהוראדנה בכדי להשיב את נפשו. רבינו נענה ואמר: מה לכם לבקש הרבה תחבולות, שיאמר נשמת ועל ידי כך יתחמם ויתרפא מיד. (וראה שער השמיני (פרק ח') שרבינו מפליג בגודל מעלת אמירת נשמת)".

ספר מאורות הגדולים (דף שי"ח אות קנ"ה) על מרן רבינו החפץ חיים:

הוא ["החפץ חיים"] היה רגיל על משכבו בלילות להודות לה' על הטובות שגמל איתו, והיה הולך ומונה את כל פרטי חסדיו שהטיב עמו במשך כל ימי חייו, שעזר לו ביתמותו, שסייע בידו ללמוד תורה ולחבר ספרים, שנתן לו חתנים טובים וכו'. כן מספר ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל שבימי צעירותו נזדמן לו ללון בעיר אחת באיזה מלון. והנה בבקר השכם הופתע לשמוע דרך הקיר מהחדר שבשכנותו קול יהודי האומר תפילת נשמת במתיקות רבה, ומתרגם באידיש מילה במילה את כל ההודאות והתשבחות בהתלהבות גדולה ובבכיות, עד שהזדעזע כולו, למחרת נודע לו שבחדר הלז התאכסן ר' ישראל מאיר והוא נהג כדרכו בלילות להביע הודאות לפני ה'".

ספר זכות יצחק (ח"א דף רפ"א) להגרי"ח סופר שליט"א:

"והשתא דאתינן להכי יובן פשר מנהג חסידי בית א-ל, דלכן ביום הושענא רבה דהוא יומא דדינא, בעת החתימה האחרונה ומסירת הפתקין, אומרים בקשה זו של נשמת ומקבלים עליהם לומר עוד הפעם "נשמת", וזו סגולה יקרה להצלה".

ספר תשובות והנהגות (חלק ה' יו"ד סימן ר"ג דף קצ"ה) להרה"ג משה שטרנבוך שליט"א:

"וסגולה נפלאה לקבל על עצמו בליל טבילה, שאם יעזור הקב"ה ותיפקד יאמר נשמת כולו בכוונה ושמחה", ע"כ.

מקורות נוספים לסגולת "נשמת כל חי"

ספר מכתם לדוד (או"ח סימן י"ג) לר' דוד פרדו זצ"ל מביא עניין סגולת אמירת "נשמת כל חי".

סידור רבי אלעזר מגרמייזא (ח"ב חלק סודות התפילה עמ' תצ"ז) כתב "חסידים אומרים נשמת כל יום". וכתב רי"ל קלירס שליט"א (המעיין תשנ"ז) "מסורת עתיקה הייתה שאנשי כנסת הגדולה תקנו לומר "נשמת" בכל יום".

ספר שולחן ערוך המקוצר (סימן קל"ט אות כ"ב) להרה"ג יצחק ראצבי שליט"א מביא מענין סגולת "נשמת כל חי", וכן בחלק ו' מביא עדות על אדם שנושע בימינו בזכות שקבל על עצמו אמירת "נשמת כל חי" לאחר שיוושע.

ספר שמוש חכמים (דף נ"ב ונ"ג, אשר הוגה על ידי רבי חיים קנייבסקי שליט"א) להרב אשר ברגמן שליט"א נכדו של הרה"ג אלעזר מ. שך זצ"ל: עיין שם שהביא בשם הרב שניאור קוטלר זצ"ל שהביא מענין סגולת אמירת ה"נשמת".

ספר שערים בתפילת (שער רינה עמוד ז' בהגהה) להרה"ג שמשון פינקוס זצ"ל מדבר מעניין חשיבות ההודאה והלל בעת הצרה דווקא שאז נפתחים שערי השפע. ומביא מעשה בשנת בצורת שלא ירדו גשמים וגזרו תעניות ולא הועילו, ורק לאחר שעשו סעודה ושרו ושבחו בשמחה אז ירדו גשמים, כמו שנאמר (תהלים ס"ח ד'): "וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה".

ספר עבודת הקדש (יוסף בסדר סימן ד מובא נוסח הודאה לקב"ה על נס ב "נשמת") להרב חיד"א זצ"ל

ספר סגולות ישראל (מערכת צ' צרה) כתב מעניין ה"נשמת", וכן בספר הנ"ל (במערכת ח' חולה) מובא מעניין סעודה לכבוד הושע בן בארי, עיין שם.

ספר וזאת ליהודה על הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל (עמוד 91) מביא מעניין חשיבות ה"נשמת".

ספר שפתי צדיקים על הרב סלמאן מוצפי זצ"ל (עמוד קי"ח א') כתב: "כשאדם יוצא לדרכו, יקבל עליו לומר "נשמת כל חי" כאשר יגיע למקומו בשלום".

סידור איש מצליח להרה"ג מאיר מאזוז שליט"א בפירוש "שלמות הלב" בתפילת שחרית של שבת מדבר מחשיבות וסגולת אמירת "נשמת כל חי".

ספר צידה לדרך (ענין שמירת הדרך דף ל"ז הוצאת שובי נפשי) בענין היוצא לדרך שיקבל עליו לומר נשמת שיחזור בשלום, עיין שם.

מהי הסגולה?

הגמרא במסכת פסחים (קי"ח א') שואלת:

מאי ברכת השיר?!

רבי יוחנן אומר: נשמת כל חי!!!

קבלה מרבי יהודה החסיד ז"ל לעורר זכות יעקב אבינו ע"ה

ברכת שיר השבח "נשמת כל חי" העצה הנפלאה להוושע בכל העניינים,

בדוק ומנוסה!

לרפואה, פרנסה, זיווג, בנים, שלום בית וכו'

"נשמת כל חי" הינה תפילת הודאה להקדוש ברוך הוא אשר יסדה שמעון בן שטח ועליה נאמר בנביא "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (בן איש-חי, פר' תולדות ס' ג') וטוב לאומרה מידי פעם. אך היא גם עצה נפלאה לישועה על כל צרה שלא תבוא, יקבל האדם על עצמו בלא נדר ובקבלה גמורה, שכשינצל ממנה יאמר לאחר שיוושע את ברכת שיר השבח "נשמת כל חי" פעם אחת בלבד (מתוך שחרית של שבת קדש אחרי שירת-הים) בתודה וקול זמרה (ויחתום בלא שם ומלכות), ועצה זו בדוקה ומנוסה שניצולו רבים על ידה, ובפרט אם יקבל על עצמו לאומרה בפני עשרה אנשים הרי זה משובח. ובכדי שלא ישכח לקיים קבלת אמירת הנשמת רצוי מאוד שירשום קבלה זו על דף.

בשעת קבלתו וכן בשעת אמירת "הנשמת" יפריש מעות לצדקה כפי יכולתו, שהיא מסוגלת לכל העניינים, ומה טוב ונעים שיאמר "נשמת כל חי" עם כיבוד או סעודה בבחינת סעדני ואוושעה (אך אין הכרח בדבר), (תהלים קי"ט).

קבלת ה"נשמת כל חי" מלוקט מהספרים:

בן איש חי (שנה שניה פרשת תולדות סעיף ג'), כף החיים (הלכות שבת סימן רפ"א סק"ח בשם חסד לאלפים לרבינו אליעזר פאפו זצ"ל בעל "פלא יועץ", ובהלכות תפילה סימן ק"י ס"ק ל"א, ובהלכות יום הכפורים סימן תרט"ז ס"ק י"א, ובהלכות לולב סימן תרס"ד ס"ק ט"ל), מהרי"ץ בסידור עץ חיים (דף ק"ל ע"ב), ספר ליקוטים וחידושים (אות י"א) לרבינו מהר"ץ זצ"ל (סבו של מהרי"ץ זצ"ל), הג"ר חיים פאלאג'י בספר חיים לראש (דף ק' ע"ב) בשם רבי יהודה החסיד, וכן כתב בספר מנהגי בית אל (סימן תרס"ד אות צ"ד) ובספר כתר שם טוב (ח"ז דף קס"ו) בשם סידור רבינו הרש"ש זצ"ל, בספר חנוכת התורה בשם מוה"ר ר' העשיל זצ"ל (קונטרס אחרון דף נ"א), וכן בספר הזכירה (ענין לויה ד"ה לעולם יכנס) לרבינו זכריה סימנר זצ"ל, ובארחות רבינו (ח"א דף של"ד אות ד') מובא על מרן הסטייפלר זצ"ל שהמליץ על עצה זו, וכן מפורסם בשם בנו מרן הג"ר חיים קנייבסקי שליט"א (וכן נתן הסכמתו לספר שימוש חכמים דף נ"ב המביא ענין זה באורך), ובספר תורה יבקשו מפיהו על הג"ר שמעון שקאפ זצ"ל (דף 257) מובא ג"כ בשם תלמידו הג"ר ישראל גוסטמאן זצ"ל שהמליץ על עצה זו, ועיין במבוא לספר יסוד ושורש העבודה (ירושלים תשמ"ז דף מ'), ובספר מאורות הגדולים (דף שי"ח) שהביא עדותו של רבינו יחזקאל אברמסקי זצ"ל על מרן החפץ חיים זצ"ל שהיה מנהגו להודות לה' בשבח זה, ובספר שימוש חכמים (דף נ"ב ונ"ג) בשם הרה"ג שניאור קוטלר זצ"ל באורך, וכן ידוע בשם מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל, ועיין בספר זכות יצחק להגרי"ח סופר שליט"א (ח"א דף רפ"א), ובשלחן ערוך המקוצר (סימן קל"ט אות כ"ב) להרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, וכן ממליץ ע"ז הרה"צ ניסים מויאל שליט"א, ובסידור איש מצליח (בפירוש שלמות הלב על "נשמת"), ורמז לגודל מעלת "נשמת כל חי" תמצא בתנא דבי אליהו (סדר אליהו רבא פרק ל"א).

מענין ההודאה והשבח לה' יתברך

נאמר בילקוט תהלים (מזמור קל"ו): "לעושה נפלאות גדולות לבדו" (תהלים קל"ו ד') - וכי מישהו אחר עשה עמו דבר שהוא אומר "לבדו"? אלא לבדו יודע מה פלאים עושה. כיצד? אדם נתון על המיטה והנחש לפניו בארץ. בא לעמוד הרגיש בו הנחש וברח מלפניו, ואינו יודע מה פלאים עשה הקדוש ברוך הוא עימו, ומי יודע? הקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר (תהלים מ' ו') "רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך", אין לי להעריך שבחך, ואין כדאי לספר נפלאותיך. אמר רבי אלעזר: אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו, שנאמר: "לבדו". וכפי שדרש רבי יוסף: מה שכתוב "אודך ה' כי אנפת בי" (ישעיה י"ב א'), במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהלכו לסחורה, ישב לו קוץ לאחד מהם התחיל מחרף ומגדף, לימים שמע שטבעה ספינת חבירו בים, התחיל מודה ומשבח, לכך נאמר (שם): "ישב אפך ותנחמני".

הכרת טובה להשם יתברך

נאמר במדרש רבה (ויקרא כ"ז י"ב): רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם רבי מנחם דגליא: לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין, וקרבן תודה אינו בטל לעולם. כל ההודיות בטלין, והודיות תודה אינן בטלין לעולם, וזהו שכתוב (ירמיה ל"ג י"א): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות".

כל הקרבנות הבאים לכפר על חטאים יבוטלו לעתיד לבוא. החטאת, האשם, ואף קרבן עולה שמכפר על הרהורי הלב לא יהיו עוד בימות המשיח, משום שבאותם ימים לא יהיה יצר הרע, כמו שאומרת הגמרא בסוף מסכת סוכה שהקב"ה ישחט את היצר הרע, בני האדם לא יחטאו ולא יהיה צורך להביא קרבנות לכפרת עוונות, אבל קרבן תודה הבא כאשר יהודי מודה לה' יתברך על הטובות שעשה עימו לא יבטל לעתיד לבוא, משום שבימים אלה לא יחסר כל טוב לבני ישראל, התורה תהיה בשפע, וכל המעדנים יהיו מצויים כעפר. לכן אז תהיה חובה גדולה יותר להקריב קרבנות תודה ולהודות לו יתברך, לפיכך קרבן תודה אינו בטל לעולם (פירוש מהרז"ו על המדרש).

מוסיף האדמו"ר מאוז'רוב בספר "באר משה": קרבן תודה שבא על הודאה אינו בטל לעתיד לבוא, משום שאף לאחר כל ההודאות שאנו מודים לו, עדיין חייבים אנחנו להודות לו על עצם הדבר שזכינו להודות לו ולהכיר בטובות שעשה לנו מה שלא כל אחד זוכה לזה להכיר בטוב. דבר דומה אומרים פעמיים בכל יום ב"מודים דרבנן": "מודים אנחנו לך וכו' על שאנחנו מודים לך". ופרש רש"י (סוטה דף מ' א' ד"ה על): "על שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך". הרי לנו הודאה על הודאה - הודאה לה' יתברך על כך שפקח את עיני שכלנו ונתן לנו להבין שצריך להודות לו. וכך פרש הבעל שם טוב את הפסוק (תהלים ע"א כ"ג) "תרננה שפתי כי אזמרה לך", שפתי ירננו שיר ושבח לה' יתברך על עצם הדבר "כי אזמרה לך".

מטרת בריאת האדם - להודות לה'

כותב הרמב"ן (סוף פרשת בא): "כוונת כל המצוות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפילות, וכוונת בתי כנסיות, וזכות תפילת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה ויאמרו לפניו: בריותיך אנחנו!".

סעדני ואושעה

אמרו בברכות (דף מ"ו א'): "רבי זירא חלש, על לגביה רבי אבהו קביל עליה אי מתפח קטינא חריך שקי עבידנא יומא טבא לרבנן, אתפח, עבד סעודתא לכולהו רבנן", והפירוש הוא: רבי זירא חלה, נכנס לבקרו רבי אבהו וקיבל עליו שאם רבי זירא יבריא הוא יעשה יום טוב בסעודה לכל החכמים, וכך היה שהבריא רבי זירא, ורבי אבהו עשה סעודה לכל החכמים. מכאן נפתח מקור שאם אדם בצרה יכול לקבל עליו או על זולתו לעשות סעודה לחכמים אם יוושע ובזכות זה יוושע. ועיין לקמן בעניין הנדרים מה שהבאנו בשם מעם לועז שדבר זה נלמד מיעקב אבינו ע"ה שבשעת צרה יקבל על עצמו איזה דבר טוב ויקיימו לכשיצא מן הצרה, עיין שם.

וכן מצאנו בתורת רבי זושא מעניין ההודאה עם סעודה. מספר הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זצ"ל, שמל תינוק אחד ולא נעצר לו הדם, ונזדמן לשם פתאום הרב הקדוש רבי זושא מאניפולי זצ"ל, ואמר למהר להכין סעודה ולהתחיל לאכול ולשתות, ואכן נעצר הדם ושאל הרה"ק רבי פנחס את הרה"ק רבי זושא מהיכן ידע זאת, והשיב לו, דכתיב (שמות כ"ד י"א): "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו", היינו, כאשר ראו בחינת "אלקים" שמידת הדין שולטת, אזי "ויאכלו וישתו" שעל ידי המאכל ומשתה מבלבלים את השטן וכן זה מבחינת "סעדני ואושעה" - מלשון סעודה, בתהלים (קי"ט קי"ז) "סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד".

ומסופר על רבי זושא שבעת שנפל למשכב אמר פסוק זה "סעדני ואושעה", והיה מפרש סעדני, היינו עשו עלי, כלומר עשו סעודה לתלמידי חכמים ויראי ה' למען אוושע מחליי. מכאן נמצא שאפשר לעשות סעודה לא רק אחרי הישועה אלא גם בתוך הצרה עצמה. תורת הרבי רבי זושא על "סעדני ואושעה", ידועה גם בשם הבעל שם טוב.

ומובא בשם החוזה מלובלין סגולה שהחולה יקבל עליו, שכשיבריא יעשה ביום שלישי מימי השבוע סעודה לתלמידי חכמים ויראי ה' לכבוד הושע בן בארי, ויושע.(סגולות ישראל מערכת ח' חולה)

ונאמר במשלי (ז' י"ד): "זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי", ומפרש רש"י: "סעודה גדולה הכינותי, כי היום הקרבתי נדרי ושלמי".

ועצם הכינוס של עשרה איש בסעודה שבה שרים את ההלל וההודאה "נשמת" יש בה משום קרוב לבבות ואהבת חינם שבעבורם יבנה בית המקדש, שכל דבר מצווה שנעשה בעשרה שורה שם השכינה, ולכן שעת רצון גדולה היא.וכן מובא במאמר הגאולה לרמח"ל זצ"ל שיבואו עם ישראל מהגלות ויתקבצו ביחד חלק מהשבטים וישוררו לקב"ה ולאחר מכן יצתרפו שאר כל השבטים וישוררו לד' ועל ידי ההיתקבצות תתבטל הקנאה והשנאה שבגללה נחרב בית המקדש.וכן מובא במעם לועז בספר שמות פר' בשלח בפרק ו' עמ' שס"א מעניין ה 10 שירות והשירה העשירית תהיה לעתיד לבוא "שיר חדש" שיר מבחינת זכר שלא תהיה יותר גלות והשמחה תהיה גדולה מאוד וכו' ולעתיד לבוא יהיו כולם בבטחון בקב"ה בכל לבם, וישוררו לקב"ה עוד לפני שייעשה להם ניסים יאמרו שירה על הנס שעתיד להיות.

ובמשנה ברורה (הלכות חנוכה סימן תר"ע סק"י) כתב: "שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצווה, הכל סעודת מצווה".

הקדוש ברוך הוא הרבה עמנו פדות, כמאמר רבותינו ז"ל (פסחים דף קי"א א'): "הודו לה' כי טוב" שגובה חובתו של אדם לטובתו, עשיר בשורו, עני בשיו, אלמנה בתרנגולתה, וזהו רמז לכך שעניין הוא שיעשה האדם סעודה כפי יכולתו בשעת צרתו, ויגבה הוא חובתו מעצמו, ויהפך לו לפדות.

מחבר תפילת "נשמת כל חי" ותקנותיה

במסכת פסחים (קי"ז ב' ואילך במשנה שם): [כוס] "רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר". ופרכינן בגמרא: מאי "ברכת השיר"? אמר רבי יוחנן: "נשמת כל חי".

נציין כי הקטע ב"נשמת כל חי" המתחיל ב"ואילו פינו מלא שירה כים", הוזכר גם במסכת ברכות (דף נ"ט ב'), וכן במסכת תענית (דף ו' ב'): "ואילו פינו" וכו' עד "ולא עזבונו חסדיך". [לגירסת הגר"א בשם הרי"ף, עד "וימליכו את שמך מלכנו תמיד"].

תיאור השבח המופלא של "ואילו פינו... אין אנחנו מספיקין..." מובא בשינויים מסוימים גם בתנא דבי אליהו (סדר אליהו רבה פרק ל"א) כ"נוסח אמירה", לא בתורת "תפילה" או "פיוט", אלא כתיאור מצב שלעתיד לבוא.

וכך הם הדברים בתנא דבי אליהו: "...משנחרב הבית הראשון עד שנבנה הבית האחרון, שבעים שנה הייתה ידו פשוטה עליהן להצילם מכל צר ואויב. וכן משחרב הבית האחרון ועד עכשיו תשע מאות שנה, כמה מגפפן, כמה מחבקן, כמה מנשקן. מכאן ואילך, אם נעמוד אנו ובנינו ובני בנינו ויהיה לנו פה מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות, אין אנו יכולין להודות לך ה' אלקינו ואלקי אבותינו ולברך את שמך על אחת מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות הניסים והטובות שעשית עמנו, ולעתיד לבוא כמה מאיר הקדוש ברוך הוא פני הצדיקים שיהיו כשיטה ראשונה...".

כאמור, תפילת "נשמת כל חי" או קטעים ממנה הוזכרו בדברי התלמוד (וכן בדברי הזוהר הקדוש כדלקמן), אולם בדבר מחבר תפילת "נשמת כל חי" מצאנו דעות ומסורות שונות:

בפירוש סידור "כל בו" כתוב (הובא בסידור אוצר התפילות): "מצאתי שיש אומרים ששמעון בן שטח יסד את "נשמת", ורמז שמו למפרע, דהינו ש' - שוכן עד, מ' - מי ידמה לך, ע' - עד הנה עזרונו, ו' - ואילו פינו, נ' - נשמת", עד כאן לשונו.

ובפירוש "עץ חיים" להגדה של פסח ממהר"י צאלח כתב: "שמעתי גדולים נחלקים: יש אומרים רבי שמעון הגדול בן פזי יסדו, ויש אומרים רבי שמעון בר יוחאי בהיותו במערה ונתפלל על מזונו, והקדוש ברוך הוא הכין לו עץ חרובים ומעיין אחד, וזהו "ברעב זנתנו" ו"מחלאים רעים" שכל גופו נעשה קמטים עד שהעלה חלודה".

חשוב לציין, כי לפי מספר מקורות הרי שנוסח תפילת "נשמת כל חי" בתקופת התלמוד הייתה תפילה קצרה יחסית, ובמשך הדורות נוספו בה קטעים, וראה הגדת הגאונים והרמב"ם (הוצאת אוצר הפוסקים, תשנ"ז, עמוד ת"ד) שהביא תשובת הראב"ד, וזה לשונו: "כל עיקר נראה לי, ש"נשמת כל חי" ו"ואילו פינו" מטבע ראשונים חכמי התלמוד היו, כי בעניין ברכת השיר שאלו (פסחים קי"ח א'): מאי ברכת השיר, ואפליגו בה, דחד אמר "נשמת כל חי", ואידך אמר "יהללוך". ואף על פי שהלכה כמאן דאמר "יהללוך", מכל מקום נראה לנו ש"נשמת" הזכירוהו בהורדת הגשמים (ברכות נ"ט ב') אך אינו ממטבע הראשונים (חכמי התלמוד), כי אם עד זה הפרק. נמצא ש"כל קומה לפניך", תוספת הפיוטין (הפייטנים) הוא, ושם הפייט ההוא יצחק שמו, כאשר סימן שם "בפי ישרים" "ובדברי הצדיקים" "ובלשון כל חסידים" "ובקרב קדושים"..."

טעם לתקנת תפילת "נשמת"

הרב "בן איש חי" בספרו "בניהו" על מסכת מגילה (פרק ב' דף י"ח ע"א) מבאר את הטעם שתקנו תפילת "נשמת" ומטרת אמירתו, כהא דאיתא בגמרא, מאי דכתיב (תהלים ק"ו ב') "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו"? למי נאה למלל גבורות ה'? למי שיכול להשמיע כל תהילותיו. והקשה ה"בן איש חי": "קשה, וכי כנסת הגדולה היו יכולים להשמיע כל תהילותיו, ואיך תקנו תהילות בברכות? ונראה לומר בסייעתא דשמיא, תקנו שבח "נשמת כל חי", שבו עשו גלוי דעת ומודעה דאי אפשר להשמיע כל תהילות ה', שאמרו: ואלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וכו' וכו', אין אנו מספיקין להודות וכו' על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות וכו', ובזאת התהילה עשו גלוי ומודעה שכל תהילות שהם מתקנים לשמו יתברך הם קצת מן המקצת, דאי אפשר להשלים תהילותיו. וכיון דעשו גלוי דעת ומודעה זו בתהילה זו ד"נשמת כל חי", הותר להם לתקן תהילות לאל בברכות. וליכא למימר על תיקון תהילות שתקנו סימתינהו לשבחא דמרך, ואין הכי נמי כל מי שיעשה גלוי דעת ומודעה כזאת יוכל לתקן תהילות לאל יתברך".

תקנת אמירת "נשמת" בשבת

בסדר תפילת שבת קדש נהגו במקהלות ישראל לפתוח בתפילת "נשמת כל חי" לאחר שירת "אז ישיר". אין כל ספק שתפילה זו שכולה שיר שבח והודיה לה' יתברך, נאה לאומרה ביום שבת קדש, וכמאמר נעים זמירות ישראל: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" וכו'.

טעמים נוספים נאמרו לכך שתקנו לומר "נשמת" בשבת קדש. ב"אוצר התפלות" (בראשי בשמים) מובא ש"נשמת" היא כנגד הנשמה יתרה שיש לאדם בשבת. והוסיף שם שיאמר כל השבח בשמחה עצומה, ומגודל התשוקה יקבל על עצמו מסירות נפש. (וראה בהמשך בדבר אמירת "נשמת" בהשתוקקות עד כלות הנפש מהמסופר בפי צדיקים וחסידים).

[במאמר מוסגר נביא כי הפיוט הנורא "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי... לבי ובשרי ירננו אל אל חי..." כתבו האבן עזרא כפתיחה ורשות ל"נשמת כל חי", ולכן סיים הפיוט כך: "אקוד על אפי, ואפרוש לך כפי, עת אפתח פי, בנשמת כל חי", ובפירוש מטה יהודה לר' לייב אופנהיימר זצ"ל על זמירות שבת פירש: "אקוד, אבוא בקידה על אפיים ובפרישת כפיים לבקש ליתן לי פתחון פה שאוכל לפתוח פי בנשמת כל חי לברך על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ואז לבי ובשרי ירננו אל אל חי". וראה בספר יינה של תורה להגר"ב אדלר שליט"א (עמ' קפ"ז)].

כל עצמותי תאמרנה

חסידים ואנשי מעשה שבדורות שלפנינו היו מתלהבים בשעת אמירת "נשמת כל חי" בהתלהבות קודש ובדבקות נפלאה. הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע ביאר "נשמת כל חי תברך"... וכי עד עתה מי היה המברך אם לא הנשמה? אלא הפירוש כי עד עכשיו, היינו עד תפילת "נשמת", היו שניהם הגוף והנשמה מברכים יחדיו, ומעתה, מתפילת "נשמת", תברך הנשמה לבדה עד כלות הגוף (בארות מים, ד' לקוטים). ובספר "ראשית העבודה" להרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל (ח"א דף ה' ד"ה קבלת עול מלכות שמים) הביא ששמע בנובהרדוק שאם קר לאדם יאמר "נשמת כל חי" ובלי ספק יתחמם ויתלהב וכו'.

בכתבי תולדות שונים מתארים ומספרים תיאורים נפלאים על השתוקקות ודבקות גדולי ישראל באמירת "נשמת". נציין עובדות ספורות:

בפרי הכרם (ל"ה תש"ס גליון י"ט עמוד ה') הובא מה שסיפר האדמו"ר מבאבוב זצ"ל על הרה"ק ר' מענדלי ליסקער זי"ע (אביו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע): "גבוה מעל גבוה הייתה התלהבותו ודבקותו בעת אמירת התפילה הנוראה "נשמת כל חי", בה היה מאריך מאד בהתעוררות מרובה, בהתאמצות גדולה ובהשתפכות הנפש, עד שמדי פעם בפעם נחלש מרוב עבודה ונפל בהתעלפות עמוקה. כאשר ראתה אשתו הרבנית הצדקנית (בת הגה"ק ר' איציק'ל המבורגער זי"ע) שהתנהגות זו עלולה להביא את בעלה הקדוש לחשש סכנה, חס ושלום, הכינה עבורו בערב שבת עוגיות דבש קטנות פחותות מכזית, והכניסה אותם לכיס בגדי השבת שלו, ובקשה ממנו שכשירגיש באמצע אמירת "נשמת" שבא למצב אפיסת הכוחות עד לכלות הנפש, יחוס על נפשו ויאכל מהעוגיות שבכיסו. וכן עשה הרה"ק ר' מענדלי, ובעת הצורך טעם מ"עוגיות הנשמת", ואחר כך המשיך בעבודתו הנוראה לברך בכל עצמותיו את שם קדשו".

המשיך האדמו"ר מבאבוב זצ"ל וסיפר: הרה"ק ר' מענדלי נפטר כמה שנים קודם פטירת אשתו הרבנית, לאחר כמה שנים בשעה שהייתה הרבנית נוטה למות, נענתה פתאום ואמרה: מענדל אומר "נשמת"! מענדל אומר "נשמת"! באותה שעה זכתה שנתגלה אליה בעלה וראתה אותו אומר "נשמת" בהתרגשות עצומה, כדרכו בחיים חיותו. כך חזרה ואמרה כמה פעמים, ובדברים אלו יצאה נשמתה בטהרה.

רבות מסופר בפי חסידים על ההתלהבות העצומה והמתיקות בעת אמירת תפילת "נשמת". פעם ספרו לרבינו האדמו"ר בעל ה"בית אהרן" מקרלין זי"ע על המלך נאפוליון שנכנס בו רוח שטות וחמד באחת מימות הקיץ להחליק על הרי שלג, ולשם כך פזרו חייליו על פני השדה מאות שקי סוכר בכדי שיוכל להחליק עליהם. נענה האדמו"ר ואמר: "וכי איזה השגות יש לו בתאוות? הלא כל תאוותיו לא ישוו לגודל התענוג שיש לנו באמירת "נשמת כל חי" בשבת קודש".

בספר אברהם עבד ה' על הרב הצדיק ר' אברהם אהרונוביץ זצ"ל (דף255) מובא מעשה זה: אחד מחסידי באיאן הישישים התלונן באזניו של רבי אברום אהרונוביץ זצ"ל כי לבו נחלש. וביום שבת בגלל אריכות התפילה, קשה עליו ההמתנה מבלי לטעום משהו עד שעה מאוחרת. רבי אברום שבעצמו נשאר בדרך כלל ללא אוכל ושתיה עד לשעות הצהרים עד השלימו את תפילותיו וטבילותיו. חס על אותו חסיד חלש ויעץ לו לטעום משהו קל קודם התפילה להחיות את נפשו. אולם הלה נפגע מכך וסרב לאכול קודם התפילה. שהרי הלכה מפורשת בשו"ע שאסור לאכול קודם התפילה, והסמיכו חכמים את דבריהם על הפסוק "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם). אך רבי אברום נשאר בשלו, ושדל שוב ושוב את החסיד להכניס לפחות חתיכת "קוגל" לפיו, כדי לחזק את לבו. בלהט דבריו שבקעו מלבו המלא באהבת ישראל אמר לו - "תאכל, ומה איכפת לך שגם ה"קוגל" יצעק יחד אתך "נשמת כל חי".

אמירת "נשמת" בזמנים מקודשים ובעת רצון

לאור חביבותה וחשיבותה המיוחדת של תפילת "נשמת כל חי" נהגו בכמה מקהילות ישראל לומר את תפילת "נשמת" בזמנים מקודשים ובעתות רצון, וכמובא ב"כף החיים" הלכות לולב (סימן תרס"ד אות ל"ט): "מנהג בית אל יכב"ץ, יום הושענא רבה אחר תפילת עלינו לשבח, פותחין ההיכל ואומרים "נשמת כל חי" עד גמר בלי שם ומלכות. ואחר אומרים: הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום, כעת וכעונה הזאת, יום הושענא רבא אחר תפילת שחרית לומר הלל נוסח "נשמת כל חי" וכו'". עוד הובא שם בהלכות יום הכפורים (סימן תרט"ו אות י"א): "אכתוב גם אני הדל מה שנראה לי בסיעתא דשמיא והוא, כי פשוט כי באותו היום יחזור בתשובה שלימה על חטא שבא לידו, ובמוצאי יום הכפורים יטבול תיכף אם אפשר, ויעשה פדיון כמנין אותיות שמו, ויתן לעניים יראי שמים, ויקבל עליו בפני עשרה כי בתשלום השנה ההיא יאמר "נשמת כל חי" בפני עשרה...".

בכמה מקהילות האשכנזים אומרים "נשמת" בכל סעודה שלישית, עת רעווא דרעוין, ומה נורא המחזה כאשר בני היכלא פוצחין פיהן בקדושה ובטהרה, בשירה ובזמרה בתפילת "נשמת כל חי".

כמו כן ידוע על כמה וכמה ממקהלות החסידים שנהגו והנהיגו לומר תפילת "נשמת כל חי" בחנוכה בעת הדלקת הנרות, וכן בזאת חנוכה, בעידנא דרעווא, בשעת שריפת שיירי השמן והפתילות.

כמו כן יש המשוררים תפילת "נשמת" בסעודת יום הפורים ובליל שביעי של פסח ואף בפסח שני.

להודות על העבר ולבקש ולצעוק על העתיד

בספר "כרם שלמה" (לרבי שלמה זלמן פרידמן זצ"ל, אבד"ק טענקא, ברוקלין תש"ס. פרק ב' אות ט') הסביר את קבלת רבי יהודה החסיד באמירת "נשמת" כסגולה על כל צרה שלא תבוא, וזה לשונו: "ובטעם הדבר אפשר לומר על פי אמרם ז"ל, נותן הודאה על העבר וצועק על העתיד, והיינו על פי הידוע בשם צדיקים, וכך מובא בשם הרה"ק החוזה מלובלין במה שכתוב אצל לאה אחר שילדה את יהודה, "ותאמר הפעם אודה את ה' וגו' ותעמוד מלדת" (בראשית כ"ט ל"ה). כי על ידי שהודתה את ה' על העבר ולא בקשה על העתיד, בזה הפסיקה את ההשפעה, ולכן "ותעמוד מלדת". ולזה אמרו זכרונם לברכה נותן הודאה על העבר ותיכף צועק על העתיד.

ובזה אמרתי לפרש, למה כתיב "אז ישיר משה" בלשון עתיד, ולא כתיב "אז שר משה", כי משה רבינו כששר לה' על כל ניסי ה' בקריעת ים סוף התכוון להודות ולבקש גם על העתיד. וכן מצינו שתקנו חז"ל בתפילת "מודים דרבנן" שאומרים "ברכות והודאות וגו' על שהחייתנו וקיימתנו", ומסיימים שם על העתיד ואומרים: 'כן תחיינו ותקיימנו וכו'".

והנה, גם בתפילת "נשמת" אחרי שמזכירים ומספרים נפלאות וחסדי הבורא יתברך "מלפנים ממצרים גאלתנו וגו' ומבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו ומחליים רעים ורבים דליתנו" - מסיימים "עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ה' אלקינו, ואל תטשנו ה' אלקינו לנצח", שנותנים ההודאה על העבר וצועקים על העתיד, ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא עומד לימין הצדיק ונושע בתפילתו".

חובת כל אדם לשבח לה'

אמרו חכמינו זכרונם לברכה על דוד המלך עליו השלום, שהיה עוסק כל הלילה בשירות ותשבחות, עד שחבר ברוח הקודש את ספר תהלים הנפלא, שבו כלל כל מיני שירות, זמירות ותשבחות שבעולם, ויש לשירות הללו שייכות לכל הנבראים כולם, וכמו שאומרים ב"נשמת כל חי": "שכן חובת כל היצורים לפניך, ה' אלקינו, להודות, להלל, לפאר, לרומם, להדר ולברך ולקלס כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי". הרי שחובת כל אדם להודות ולהלל לה'.

סעודות הודיה ו"נשמת"

בשנים האחרונות לאור פרסומים שונים התעוררו רבים לפעול ולהגביר חיילים למען העצה הנפלאה של אמירת "נשמת", וכבר יסדו ותקנו אמירת "נשמת" ברבים בקול רינה ותודה המון חוגג, כשכל העם מסובים בסעודת מצווה, וכל מי שזקוק לישועה משתתף ומקבל עליו בלי נדר שבשעה שיענהו השם יתברך ויוציאו מן המצר למרחב יערוך סעודת הודאה, ובתוך סעודה זו יאמר "נשמת" בעשרה או יותר.

יש ובמהלך הסעודה מספרים ברבים את אשר פעל ה' עמם, ומהללים ומשבחים להקדוש ברוך הוא על חסדיו המרובים.

ישנם סיפורים בלי סוף על עמך ישראל שקיבלו על עצמם לומר "נשמת" בעשרה או יותר, עם סעודה או כיבוד, או רק לומר "נשמת" עם יציאתם לגאולה ומאפילה לאור גדול, וזכו לרחמי ה' יתברך ולישועות למכביר, אם לזיווגים ובפרט למעוכבי שידוך בגילאים מבוגרים, או לחשוכי בנים שנים רבות שזכו לפרי בטן, עד לבעיות פרנסה, בריאות, שלום בית, ובעיות וצרות שונות ומשונות רח"ל, ואנשים אלו שקבלו על עצמם לומר "נשמת" ב"ה זכו לגאולה, ישועה ופדות.

וכך "סעודת נשמת" אחת גוררת אחריה "סעודות נשמת" נוספות, ועינינו הרואות ולא זר את גודל הישועות בהם אנו מתבשרים ללא הרף בחסדי ה', ועיין לקמן בהמשך הספר "מטה אהרן" (חלק המעשיות והסיפורים) טיפה מן הים מהישועות הרבות שאנשים נושעו בזכות קבלת אמירת "נשמת כל חי", וב"ה העניין של "קבלות נשמת" ו"ישועות נשמת" ו"סעודות נשמת" מוסיף ומתפתח עד שבעזרת ה' נזכה במהרה ממש שיושעו כל ישראל בתשועת עולמים בביאת גואל צדק, אמן.

הדברים פשוטים. לכל אחד יש, בעוונותינו, את צרותיו ויסוריו. אך עם ההרגשה שהכל בידי בורא עולם והוא מלך עוזר ומושיע, וכשאנו מקבלים על עצמנו להודות לו כשיושיענו, זוכים לרחמי וחסדי ה' ולישועתו, ומתרבה כבוד שמים.

עניין הנדרים

ישנם אנשים שמקבלים על עצמם בנדר לומר "נשמת" עם שלושה או עשרה בני אדם או יותר, ומקבלים על עצמם צדקה, תפילה או סעודה ועוד מיני נדרים, ולכן מצאנו לנכון להביא כאן מענין חומר הנדרים והזהירות מהם, ושעדיף שכל קבלה שאדם יחיד או ציבור יקבלו על עצמם, יקבלו בהבטחה, ולאו דווקא בנדר, ושכל אחד יתייעץ עם רבו כיצד לנהוג בעניין. וכך מופיע בספר "מעם לועז" (פרשת מטות-מסעי) וזה לשונו: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם נודרים נדר, ראו לשלם מיד, ותלמדו לקח מיונה הנביא שהיה במצולות ים והיה בסכנה, ונזכר שנדר נדר ולא קיימו. אמר: רבונו של עולם, יודע אני העוון שעליו באתי לידי צער זה, בגלל הנדר שהבטחתי ולא שלמתי. לכן אני מבקש ממך, תצילני ואקיים נדרי. וזהו שאמר (יונה ב' ג'-י'): "ויאמר קראתי מצרה לי וגו' ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה".

וכן מצינו ביעקב אבינו, שכמה פורענויות ארעו לו בעוון זה שנשתהה לקיים הנדר שנדר, שכן נאמר בפסוק (בראשית כ"ח כ'): "וידר יעקב נדר לאמר, אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך". שבקש מאת הקדוש ברוך הוא שלשה דברים. הדבר הראשון "אם יהיה אלהים עמדי", שלא יתן לו להכשל בעוון עבודה זרה. על זה השיב לו הקדוש ברוך הוא ואמר (שם ט"ו): "והנה אנכי עמך", שהבטיחו על כך.

הבקשה השניה הייתה "ושמרני" וגו', היינו, שישמור אותו מעוון גילוי עריות, ועל זה השיב לו הקדוש ברוך הוא: "ושמרתיך". הבקשה השלישית הייתה "בדרך הזה אשר אנכי הולך", היינו, שלא יבוא לידי שפיכות דמים. על זה ענה לו הקדוש ברוך הוא: "בכל אשר תלך". ומפני שאחר הנדר, נכשל בשלושת הדברים. בעבודה זרה שנאמר (שם ל"ה ב' ד'): "הסירו את אלהי הנכר וגו' ויטמון אותם יעקב". בגילוי עריות שכן נאמר (שם ל"ד א'): "ותצא דינה בת לאה". ובשפיכות דמים שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם ל"ה א'): "קום עלה בית אל". נמצא שעל ידי איחור הנדר נכשל בשלושה.

לכן צריך האדם להזהר הרבה בפיו שלא יהיה רגיל בנדרים, ואם יש הכרח גדול לנדור יזהר לקיימו מיד, שאמרו חכמים: "כל המאחר לקיים נדרו בניו הקטנים ואשתו מתים, שנאמר (קהלת ה' ה') אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך", היינו, כל המאחר נדריו בניו מתים. ובמשלי (כ"ב כ"ז) נאמר: "אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך".

ודעו שמיעקב אבינו אנו למדים, שאם אדם שרוי בצער, מצווה לנדור לעשות צדקה או ללמוד. וזהו שנאמר שם: "וידור יעקב נדר לאמר". שכל "לאמר" בא לרמז שיש לומר הדבר לאחרים, ודבר זה בא ללמדנו שמצוה לנדור בעת צרה. ואף על פי שאז אינו עושה כלום, אבל אותו הזכות שנדר עומדת לו ומצילתו מן הצער. וצריך אדם לתלות הנדר ביעקב אבינו, שאם יש לו בן חולה, יאמר ש"אם אלהי יעקב ישלח רפואה לבני, אני מתחייב ליתן כך וכך צדקה או לעשות מצווה פלונית", שמאחר שלמדים הדבר מיעקב אבינו, יש להזכיר שמו.

ויש אומרים שיזהר אדם ולא ידור נדר ואפילו בשעת צרה. ולא נאמרו הדברים הנ"ל שיש לדור בשעת צרה אלא בדורות הקדמונים שהיו מקיימים את מה שמבטיחים, ואילו כיום הרבה טרדות ועכובים מצויים המונעים את האדם מלקיים נדרו, ואם לא יקיים נדרו, יגרום לו הדבר הרבה פורענות. ואפילו אם עושה התרה, אין הדבר ברור כל כך, שכן הרבה דינים והרבה חילוקים יש בזה, ויתכן שאין לו התרה, והוא סבור שעל ידי אמירת "מותר לך" שלוש פעמים על ידי שלושה אנשים הותר הנדר, ולפיכך ראוי שלפני שמוציא מפיו דיבור של מצווה, יאמר "בלי נדר".

וכל הנודר נקרא רשע וחוטא, אף על פי שמקיים הנדר. ואם מאחר נדרו, פנקסיו נבדקים למעלה לראות מעשיו הטובים, ומזכירים לו כל חטאיו שעשה מימיו, שהכל רשום. ומזה רואים באיזו סכנה מעמיד עצמו זה שנודר נדר. לכן יזהר אדם שלא ידור אפילו בעניין של צדקה, אלא יתן צדקה בלי הבטחה, ואם יש הכרח לנדור, כגון שעושים מגבית בבית הכנסת, יאמר בלחש "בלי נדר".

ואם נודר אדם כדי לחזק עצמו ולתקן דרכיו הטובים, משובח הוא. כגון זה שהוא גרגרן ושתיין ונודר שלא לשתות יין כך וכך זמן, או שנודר שלא לשתות לשכרה, או לפרוש ממידות מגונות אחרות אלו נדרים לשם שמים משובחים, ומצווה לנדור, שעושה כן לעבודתו יתברך. שאם יש בו מידות מגונות אלו, בוודאי יבוא לידי חטא. ועל נדרים אלו אמרו במשנה באבות (פ"ג מי"ג): נדרים סייג לפרישות. מכל מקום, לא ירגיל עצמו בכך לנדור תמיד, אלא ישתדל לפרש "בלי נדר".

חובת ההודאה ההלל והשבח לבורא עולם בכל עת

כתב בספר פלא יועץ (ערך הילול): "ראוי להלל לה' על כל הטובה שעושה עמנו. ואף שאילו פינו מלא שירה וכו' לא נספיק להללו, ולו דומיה תהלה, על כל פנים בלא כלום אי אפשר, וראוי לכל אדם מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות ולהלל את ה'. ובפרט כשמספר איזה ענין שעשה והצליח תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו, ויאמר: שבח לאל יתברך כי הפליא חסדו לי ועד כה עזרני לעשות כך וכך. אפילו אם יש לו יסורין יש לו להלל לה' שזכהו להיות מכלל אשר יאהב ה' יוכיח, ושאינו מכלל משלם לשונאיו, ושלא יסרו ביסורין יותר קשים ומרים, כי הוא רחום בדין וגובה חובתו של אדם בטובתו. ואם העדיף ה' לו טובה יותר על אחרים ראוי לו להלל לה' המעדיף טובו עליו שלא בזכות רק ברחמיו ובחמלתו, כי כמה טובים ממנו חסרים כל טוב. ויכנע מאוד ויקבע בלבו אמונה שלמה כי הוא הנותן לו כח לעשות חיל ומידו הכל, ולו נתכנו עלילות".

בפי ישרים תתרומם

ב"נשמת כל חי" אנו אומרים: "בפי ישרים תתרומם. ובשפתי צדיקים תתברך. ובלשון חסידים תתקדש. ובקרב קדושים תתהלל". אות ראשונה של "י'שרים, צ'דיקים, ח'סידים, ק'דושים" הן "יצחק", ואות שלישית של "תתר'ומם, תתב'רך, תתק'דש, תתה'לל" הן "רבקה". "יצחק רבקה" בגימטריא "תפלה", והשכינה נקראת תפילה (רעיא מהימנא זהר חדש ח"ג דף רכ"ג א', ושם דף רנ"ג א'), שכל חפצה להתחבר עם דודה [כי תפילה לשון חבור, כמו "נפתולי אלקים נפתלתי" (עיין רש"י בראשית ל' ח')]. ואפשר כי "תפלה" גימטריא "יצחק רבקה", ו"יצחק" נוטריקון "קץ חי", רמז ליסוד (השמטות הזוהר דף רנ"ב ב'), ורבקה רומז לשכינה, כמו שאמרו בזהר הקדוש (זהר ח"א ק"מ ב', רעיא מהימנא זח"ג צ"ט ב'). ומה נעים לפי זה כי בנוסח "בפי ישרים תתרומם" ראשי תבות "יצחק רבקה", כי "תפלה" גימטריא "יצחק רבקה", והוא רמז יסוד ומלכות. ב"נשמת כל חי" עומדים שמות יצחק ורבקה זה לנכח זו, ובפסוק בפרשת תולדות (בראשית כ"ה כ"א) כתוב "ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא", נכ"ח ר"ת נ'שמת כ'ל ח'י, וזהו ממש לנכח אשתו. ושם תיכף נאמר ויעתר לו ה'. גםמעניין כי "הבן איש חי" כתב עצה זו דווקא בפרשת תולדות, ומסתמא יש שייכות בין העניינים כפי שכתבנו, והבן.

שמחת הרגל

כתיב (איכה ב' י"ט): "קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח (ר"ת נשמת כל חי) פני ה'. שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות". וקשה, דלכאורה רינה היא תפילה הבאה מתוך שמחה ושבח להקדוש ברוך הוא, ואם כן, איך נמצא מקומה כאן בתפילה "על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות"?

אבל באמת, מיוחדת היא תפילה זו של רינה דווקא בזמן רעב וצרות נוראות. משנסגרו שערי שמים וצריכים לפתוח שערי ברכה, אין לך מפתח הפותח שערי השפעה טובה מן השמים כמו שירות ותשבחות לה' יתברך. וכאשר משבח, מהלל ומודה לה' יתברך, מקיים בו הקדוש ברוך הוא: "ה' צלך על יד ימינך", ופותחים לו שערי ברכה.

להאמין בה'

העיקר להאמין בה' שבזכות שקיבל על עצמו לשבחו בשבח הנפלא הזה ומאמין בישועתו, יזכה באמת לישועה. וכן רמוז ב"נשמת": "י'שתבח ש'מך ל'עד מ'לכנו", ר"ת ישלם, למשבחים לשמו (סידור אמרי פי השלם בפירוש הגיון לבי). אמן כן יהי רצון.

הישועות משיר השבח "נשמת כל חי"

קבלה בידנו מרבי יהודה החסיד זצ"ל בדוק ומנוסה!

* * *

"זה השער לה' צדיקים יבואו בו"

חלק ה"מעשיות והסיפורים" על אנשים בימינו שנושעו, וזכו ל"ניסים ונפלאות" בזכות שקיבלו על עצמם בלי נדר בשעת צרתם שכאשר יזכו לישועה, יודו לקב"ה בסמוך לישועתם בשבח תפילת ההלל וההודיה – ברכת השיר "נשמת כל חי". ובאמת זכו לישועות רבות. ועדים אנו לכך. הן לפרנסה, והן לזיווגים, ולבנים , ולרפואה שלימה, ושלום בית ועוד.

" יודו לה' חסדו" "שיחו בכל נפלאותיו" "ואין לנו רק להישען על אבינו שבשמים"

בחור שיצא לעבוד, חזר לישיבה והתעלה ובנה את ביתו כבן-תורה, בזכות "נשמת"

בחור כבן עשרים וחמש שהגיע לפרקו, עזב את מסגרת הישיבה והלך לעבוד. כמובן שינה את לבושו. יום אחד הוא נקלע להשלים מנין עשרה לסעודת "נשמת" באזור המרכז, פנינו אליו ושאלנו מדוע יצא לעבוד ולא המשיך במסגרת של ישיבה. ענה לנו: בישיבה שלמדתי יצא לי החשק ללמוד, היה קשה לי להמשיך ללמוד, ולכן יצאתי לעבוד.

אמרנו לו: זה לא פתרון ותכלית שאתה יוצא לעבודה בהיותך בחור ואין לך עול לפרנס משפחה, ואם אמרו חז"ל אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ, תמצא לך מקום שלבך חפץ. והנה לעניין השגת שידוך מתאים המצב כיום שהנערות בחוג החרדי רוצות להשתדך עם בחור שלומד יום שלם או לכל הפחות חצי יום אז ודאי מסגרת ישיבתית יכולה לעזור לך, ומהבחינה האישית שלך כבחור עובד יש לך גם הוצאות לשכירות אוכל וביגוד, אמנם אתה עובד ומשתכר למחייתך, שער בעצמך כמה תוכל לחסוך "נטו" לעצמך, אפילו אם תחסוך 10.000₪ בשנה, סכום זה לא יספיק לך להוצאות נישואין.

לשם הרחבת העניין, הוספנו להסביר ולתאר לפניו את יתרונו ומעלותיו של זה היושב ולומד במסגרת ישיבתית שהוא א. מתפלל שלשה פעמים ביום במניין בקביעות וגם נמצא במקום תורה שהיא מטהרת את האדם ועל ידי התורה אפשר להכניע את היצר הרע לעומת בחור שלא נמצא במסגרת, כי היצר הרע גובר עליו בנקל ומתחבר עם חברים שאינם מתאימים לרוח התורה, מידותיו מתקלקלות וכל מהלך מחשבותיו שקועים רק לנושא של אכול ושתה, ויש לזה השלכה גדולה לגבי העתיד של הקמת בית בישראל כפי שמקובל לנו מדור דור, לעומת זאת הבחור שלומד בישיבה ויש לו סדר של שלש תפילות ביום, שיעורי תורה, לימוד מוסר קונה לעצמו הנהגה ישרה לעתיד והכנה טובה לחיי הנישואין עם מידות טובות ונאמנות.

ענה לנו הבחור: הדברים הם מאוד נכונים, אך קשה לי.

אמרנו לו: תדע לך שזה צרה. ועל כל צרה, שבאה על האדם צריך לקבל על עצמו אמירת "נשמת כל חי", כפי שמקובל לנו מרבותינו הקדושים בפרט מרבי יהודה החסיד זצ"ל, ששבח אמירת "נשמת כל חי" עוצמתו מרובה ומסוגל לישועות, וכאשר בעזרת ה' יתברך תפשפש במעשיך ותגיע להחלטה נכונה לגבי עתידך יתגלגלו הדברים לטובה, והרי אמרו חז"ל במסכת עבודה זרה אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ, ה' יעזור לך למצוא מסגרת תורנית מתאימה לך, ואתה תשתלב בסדרי הישיבה ואנו מציע לך לומר גם כעת שבח "נשמת כל חי". הבחור קיבל את דברנו, וקיבל על עצמו את ה"קבלה" ורשם זאת בדף שכאשר הקדוש ברוך הוא יזכהו להיות במסגרת ישיבתית יגיד "נשמת כל חי" במנין עשרה, ויעשה סעודה, וכן יתן צדקה סמוך לישועתו.

והנה לאחר כחודשיים מבשר לנו הבחור הנ"ל שנכנס לאחת הישיבות הטובות ומרוצה מאוד מבחינה לימודית, וכן החברים טובים, ומצא מקום שלבו חפץ והתחזק בעבודת ה' וביראת שמים. לאחר תקופה מסוימת פנה אלינו שוב לאחר שהרגיש שהוא כבר בשל לנישואין מבחינה רוחנית, רצה פעם נוספת לקבל את העצה של קבלת אמירת "נשמת", ועשינו "קבלה" נוספת לזיווג, שכאשר ימצא את זיווגו ההגון יאמר ברכת השבח "נשמת כל חי" כהודאה לה', וכן יעשה סעודה כדברי דוד המלך ע"ה בתהילים (קי"ט) "סעדני ואושעה" על פי פירושו של הרה"ק רבי משולם זוסיא מאנפולי זיע"א שסעודת מצווה בכוחה להמשיך ישועות לאדם במה שנצרך לו.

תוך כדי כתיבת "הקבלה" בפתק ביקש להתפנות לשיחת טלפון, לאחר סיום השיחה התברר ששיחה זו הייתה הצעת שידוכין והיא נמשכה עד שהגיעה לגמר מוצלח. לאחר שהבחור התארס קיים את קבלתו, עשה סעודת "נשמת" בקול תודה ורינה במעמד עשרה אנשים, וזכה להתחתן כבן תורה.

* * *

זכה להפקד אחרי 21 שנה

מענין לענין באותה סעודה הנ"ל שנערכה באזור המרכז הגיע אברך כדי להשלים מנין לסעודת "נשמת כל חי", ועודדנו אותו לקבל את העניין של אמירת "נשמת" כסגולה להפקד בזרע של קיימא, לאחר שלא נפקד שנים רבות ובפרט שיש במקום זה עשרה אנשים, וזוהי שעת רצון. ניסינו לאמצו ולחזקו שיקבל על עצמו את ה"קבלה" של אמירת "נשמת כל חי". יש לציין שהאברך הנ"ל היה במצב רוח קודר, מכיוון שעברו עליו הרבה הרפתקאות, סגולות וכל מיני השתדלויות שעשה ולא הועילו לו, אך ניצלנו את ההזדמנות הזו של מעמד עשרה אנשים וסעודה שהייתה בבחינת "סעדני ואושעה", וכמו שדוד המלך ע"ה אמר "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע" שדוד המלך היה מהלל להקב"ה כבר לפני הישועה.

האברך הנ"ל קיבל על עצמו בנוכחות עשרה אנשים בלי נדר ובקבלה גמורה שכאשר יוושע בעז"ה וכשאשתו תלד בשעה טובה ומוצלחת אז יודה להקב"ה באמירת שיר השבח "נשמת כל חי" ובסעודת הודאה עם קהל של עשרה אנשים. לאחר כשלושה חודשים בישר לנו שנפקדו ב"ה. ובמלאת תשעה ירחי לידה ילדה אשתו בן בשעה טובה ומוצלחת, בסעודת ברית המילה בפני מאות נוכחים באולם תוך ריקודים ושמחה זכה ב"ה להגיד את ברכת השבח "נשמת כל חי" להודות לה' על חסדיו הגדולים שזכה להפקד אחרי 21 שנה של המתנה וציפיה לישועה.

* * *

קבוצת בחורי ישיבה שנושעו בזיווגים

בישיבה מפורסמת בירושלים זכו בחורים רבים למצוא את זיווגם תוך זמן קצר מעת קבלת אמירת "נשמת כל חי" בציבור של עשרה, שעל שבח זה נאמר בנביא ישעיה "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" כדברי הצדיק רבי יוסף חיים מבגדאד זיע"א בספרו בן איש חי (שנה שנייה פרשת תולדות סעיף ג'), הוא מביא בדבריו בסעיף זה את עניין אמירת ה"נשמת כל חי" כסגולה להפקד ולהינצל מכל צרה וצוקה.

בימי החורף הקשים בירושלים כשירד שלג והיה קשה לאסוף מנין עשרה אנשים כדי לעשות סעודה חמה ולומר בצוותא "נשמת כל חי", בקשנו ממספר בחורים בישיבה מפורסמת שיבואו להשלים מנין, ובפרט שהם עצמם היו זקוקים לזיווגים לאחר שהגיעו לפרקם.

הבחורים הגיעו אלינו לסעודה וקיבלו על עצמם "קבלות" בפתק שכאשר יזכו לזיווג יאמרו "נשמת כל חי" בפני עשרה אנשים עם סעודה. יש לציין את האווירה המיוחדת של סעודות "נשמת" כאשר הנושעים מספרים תהילות ה' וישועותיו, והנוכחים מתמלאים באמונה ושמחה ומזדהים עם ישועת ה', ואז האמונה והביטחון בה' מתחזקים דבר זה גורם ל"קבלה" יותר עמוקה ומשמעותית, באופן כזה הקבלה נעשית בלב שמח ונוצרת תחושה בלב שהישועה כבר הופיעה. יש לציין כי בישיבה הנ"ל במשך שנה וחצי כמעט ולא נשמע שם "קול חתן" והנה בעז"ה לאחר תקופה יחסית קצרה זכו כחמש עשרה בחורים למצוא את זיווגם וזכו לערוך סעודות בפני עשרה אנשים בשמחה ובטוב לבב.

עברה תקופה ואותה ישיבה קבעה את משכנה בבנין מרווח בשכונה רחוקה יותר בירושלים, והנה ברבות הימים נשכח מהם ענין קבלת "נשמת" המסוגלת לישועה, ולא נשמע במשך שנתיים בין הבחורים ובפרט מהמבוגרים "קול חתן" החליטו קבוצה של בחורים שזכרו את סגולת אמירת ה"נשמת" להתארגן ולקבל על עצמם סעודת הודאה כבר קודם לישועה ולקיים את הנאמר "סעדני ואושעה" כנ"ל, והתקבצו לסעודה ואמירת "נשמת", ולאחר מכן קבלו על עצמם "קבלות" בפתק לזיווגים באימה וביראה ושמחה ותקווה ובטחון באלוקי עולם.

לאחר חודשיים נתבשרנו ששמונה בחורים שהיו נוכחים בסעודה אצלנו נושעו בזיווגים הגונים, וזכו לערוך סעודת הודאה לה' על שזכו לישועה.

* * *

השוטר שזכה לישועה

יום אחד נקש בדלת ביתנו שוטר עם מדים, לאחר שפתחנו את הדלת הופתענו לראות אדם עם פנים מודאגות, ובידו "טופס" ושאל לשמנו ולכתובתנו כדי לאמת שהגיע לכתובת הנכונה, לאחר ששמע מחברו סגולת אמירת "נשמת" החליט להכיר מקרוב עצה זו, וביקש להכנס פנימה ולשוחח אתנו ביחידות. לאחר שיחה עמו כאשר שפך את מר לבו שכבר נשוי במשך כ5- שנים ועדיין לא נפקד בזרע של קיימא, גם כאשר ניסה בכל מיני דרכים שונות, חזותו אמרה קדרות ויאוש וביקש מאתנו לשמוע בפרטות את עניין סגולת אמירת ברכת השבח "נשמת כל חי". ישבנו אתו לשיחת עידוד וחיזוק והראנו לו מקורות לסגולה זו מגדולי התורה, שכאשר אדם נמצא בעת צרה צריך לקבל על עצמו בלי נדר שכאשר יוושע יאמר "נשמת כל חי" בשמחה וקול תודה בסמוך לישועתו. וקיבל על עצמו בדף שיעשה "סעודת הודאה" בעשרה אנשים בסמוך לישועתו ויצא מאתנו מעודד ומלא תקווה ושמחה.

והנה לאחר שחלפה תקופה, יום אחד שומעות אזננו נקישות בדלת פתחנו את הדלת וראינו אברך מזוקן בעל חזות דתית, שאל אותנו האם הנכם מכירים אותי, תוך כדי השיחה הופתענו לגלות שאדם זה הינו אותו שוטר שהיה במבט מודאג והנה עתה הגיע אלנו עם פנים צוהלות ושמחות ביראת שמים, בבשורה טובה, שלפני כחצי שנה נולדו לו במזל טוב תאומים בשעה טובה ומוצלחת, ומלא התרגשות ושמחה ורוצה לערוך סעודת הודאה, וב"ה זכה לעשות סעודה ולהודות לה' כפי שקיבל עליו, וחייו השתנו מהקצה לקצה ללא הכר. בעת הסעודה סיפר בהתרגשות את חסדי ה' אשר גמל עמו והחוויות שעבר, והודה לקב"ה על העצה הנפלאה של אמירת "נשמת כל חי", שאדם מקבל על עצמו לשבח לקב"ה בפני עשרה, זהו כח נפלא הממשיך ישועת ה' לכל מה שהאדם נצרך.

* * *

הקצינה שנפקדה

בעקבות פרסום אמירת "נשמת כל חי" יצרו אתנו קשר קצינת משטרה וביקשה לברר מקרוב על ענין אמירת "נשמת כל חי" כסגולה להמשיך ישועות ולהוושע, לאחר שהיא נישאה ולא נפקדה בזרע של קיימא כ 10 שנים ולאחר שעשתה כמה השתדלויות ולא הועילו לה התעניינה בהשתוקקות רבה בעניין אמירת "נשמת כל חי" וקיבלה פרטים ומקורות אצלנו.

לאחר שהעמיקה וקלטה את סיפורי הישועות והאמונה התמימה בה' ובחסדו הגדול שע"י אמירת שבחיו מתבטלים כל העיכובים והמניעות וזוכים לישועות, גמלה בלבה לקבל החלטה על אמירת "נשמת". ואכן, קיבלה על עצמה במעמד קהל רב אמירת "נשמת כל חי" ועשיית סעודה לאחר שתיוושע, ופני כל הנוכחים הביעו שמחה ואמונה מעומקא דליבא. הקצינה יצאה בהרגשה של ביטחון ותקווה שהנה כבר הישועה עומדת בפתחה ולאחר כחודשים שלחה אלינו מכתב באמצעות שליח שבעז"ה נפקדה ומודה להקב"ה באמירת "נשמת", והודנו כולנו להשי"ת. חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו !!!

* * *

הודאה לה' על הניסים ועל הנפלאות

לאחר סיכול ומציאת מטען בפח האשפה בשכונת שומרי אמונים נעשתה סעודה גדולה עם אמירת "נשמת כל חי".

כמו כן לאחר שמצאו את בלוני הגז בשכונת מאה שערים פתחו בריקודים ואמרו בכיכר השבת "נשמת כל חי" אלפי אנשים.

אחרי מלחמת המפרץ בבית המדרש "בורוכוב" בשכונת הבוכרים בעיר הקודש ירושלים ביקש הרה"ג יעקב חיים סופר שליט"א לאחר דרשתו מכל מאות הנוכחים לעמוד על רגליהם ולהודות לה' על הניסים שקרו על ידי אמירת השבח "נשמת כל חי" בקול רם ובקול אחד, וכמו שמביא החיד"א להודות לה' על הנס שקרה על ידי אמירת "נשמת כל חי".

כמו כן מסופר על הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א מחכמי תוניס ראש ישיבת "כסא רחמים" בעיה"ק בני ברק שלאחר מלחמת המפרץ בשנת תשנ"א כינס את תלמידי הישיבה ועלה איתם לירושלים עיה"ק בכדי להודות להשי"ת ולהגיד שבח "נשמת כל חי" ברוב עם ובקול תודה ברחבת הכותל המערבי.

* * *

זכה שהחזירו לו חובות

בין האורחים הבאים לסעודות "נשמת" הגיע אברך חסידי להשתתף בסעודה, ולקבל על עצמו קבלה של אמירת "נשמת".

כידוע שקבלה במעמד של עשרה שבו שורה השכינה כמו שמוזכר בגמ' מסכת ברכות (דף ו'). שזהו שעת רצון (כדברי בעל התניא בספרו שכאשר מתקבצים עשרה אנשים מלאך הפורח מעליהם נשרף מגודל קדושת נפשות ישראל), וקיבל על עצמו מספר קבלות לישועה שיזכה לשדך את בתו, וכן יזכה לקבל חזרה סכום כסף גדול שחייבים לו שנתעכב במשך תקופה ארוכה שכאשר יזכה בהם יודה לה' בפני עשרה, וב"ה זכה שנתמלאו משאלותיו וזכה לארס את בתו, וכן בעל חובו החל להחזיר לו את כספו, והודה לה' בסעודה ואמירת "נשמת".

* * *

בזכות קבלת אמירת "נשמת" זכה לישועה גדולה ופרנסה

הגיע אלינו אברך לשמוע על עניין אמירת "נשמת כל חי" ומעלותיה. לאחר מכן התייעץ עם הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א האם לקבל על עצמו לומר "נשמת" לאחר שיצא מצרתו בפני עשרה אנשים. כשהרב עובדיה יוסף שמע את מקורות אמירת ה"נשמת" אחד מהם בשם רבי חיים פאלאג'י בספר "חיים לראש" בשם רבי יהודה החסיד שאמירת נשמת בפני עשרה בדוק ומנוסה, אמר לו הרב עובדיה יוסף שזהו מקור חשוב שאפשר לסמוך עליו. וכן עשה, קיבל עליו בדמעות שליש שכאשר יזכה לרווחה בפרנסתו וישתחרר מחובותיו הכבדים מאוד וממצוקתו הקשה בחיי היום יום ויוכל לשלם שכר דירה וכמו-כן שכר למוד בגנים וכן לחוג את חודש תשרי הבעל"ט בהרחבה.

ובעז"ה לאחר מספר ימים פגש אותו ידידו והפנה אותו לאדם ירא שמים וחשוב, ובעל חסד שיוכל לשטוח לפניו את מצוקתו. לאחר ששטח את מצוקתו, יעץ לו האדם הנ''ל שימשיך ללמוד הלאה במסגרת כולל והוא ידאג לו להסדיר את חובותיו הכבדים ולתשלומים בשכ"ל, ומיד נתן לו שיק לכיסוי חובותיו הכבדים וכן לשכירות למשך שנה וכן שילם לו עבור גני ילדים וכן נתן לו כ5000-₪ אפשרות קניה במכולת וכן ירקות וביגוד למשך שנה. וזכה במשך שנה שלימה ללמוד בישוב הדעת ובשמחה ובצהלת פנים ובטוב לבב ועשה סעודה ל-200 איש והודה לה' ב"אמירת נשמת כל חי" ובשמחה, אך לאחר כשנה חשש שמא יפסק לו הסיוע ודאג בלבו, להפתעתו, אותו בעל חסד בישר לו שימשיך גם לשנה הבאה לסייעו בסיוע של ממש כדי שיוכל לשבת וללמוד בהשקט ובטח. כאשר האברך שמע זאת בא אצלנו להודות לה' על כל החסד אשר גמל עמו במעמד אנשים, ומאז הרגיל האברך הנ"ל את "בני ביתו" להגיד על כל מה שנצרך להם שבח "נשמת כל חי".

* * *

קבלה עבור אח

ביום אחד הגיע אלינו ראובן וקיבל "קבלה" עבור שמעון אחיו שהיה בחור מצטיין באחת הישיבות הגדולות בארץ והגיע לגיל 26, ובעניין הזיווג היו לו הרבה עיכובים שלא ידע לפותרם. וקיבל על אחיו שכאשר ימצא את זיווגו המתאים יאמר נשמת כל חי בעשרה אנשים תוך סעודה.

לאחר שעבר זמן קיבל על אחיו וכן עוד 2 חברים מהישיבה שהצטרפו לקבלה בכדי לזרז את הישועה. מקור לכך נמצא בשם הגאון הרב קנייבסקי מסטייפלא זצ"ל, שמועיל שאדם יכול לקבל על עצמו קבלה עבור חברו, וכאן הרי קיבלו על עצמם 3 אנשים עבור הבחור הנ"ל, והנה לא עבר חודש ימים מהקבלה החזקה הנ"ל, והבחור המבוגר זכה למצוא את זיווגו ולהשתדך בסייעתא דשמיא, ולהקים בית בישראל.

* * *

התפלל, נענה, והמשיך להתפלל

יהודי קנה דירה להשקעה באיזור המרכז. בתקופה הראשונה הוא השכיר את הדירה ולאחר מכן החליט לעבור לאותה דירה. הדייר שגר בדירתו הערים עליו קשיים ולא רצה לצאת מהדירה. למשכיר היה מאוד חשוב לבוא לגור בדירתו קודם תחילת זמן החורף בכדי שיוכל להתחיל ברגל ימין את הזמן החדש וכן ילדיו יוכלו ללכת לגן בתחילת השנה וכך תהיה לו הצלחה, וגם היה נצרך לו למצוא כולל וכל הרשימות לכוללים נסגרו ונותרו מספר ימים מצומצם להסדיר את העניין של הדירה.

הוא היה מודאג מאוד וחשש למצבו הקשה. ועלה בליבו לקבל על עצמו את אמירת ''נשמת כל חי'' עם עשרה אנשים שכאשר השוכר יתפנה מהדירה ויכנס יאמר עם מנין אנשים " נשמת כל חי " וכן יעשה סעודה.

החליט ראובן גם לעשות חסד ולהתפלל עבור השוכר שמעון שהוא גם ימצא דירה מתאימה.(חסד חנם) והמתפלל על חברו נענה תחלה וב''ה לאחר ימים מועטים שמעון עזב את הדירה ומצא דירה אחרת. ראובן נכנס לדירתו והלך למחרת ברחוב וראה מודעה על אפשרות להתקבל לכולל אברכים התקשר לשם וקיבלו אותו עם תנאים גשמיים משופרים על הצד היותר טוב. והודה לה' על חסדיו ורחמיו. כל העניינים הסתדרו לטובה ועשה סעודה ובמרכזה אמר "נשמת כל חי" בהתלהבות ובקול שמחה.

* * *

משגיח שקבל עבור בחורי הישיבה

הגיע אלינו משגיח בישיבה חשובה (המשמש גם כראש כולל) וסיפר כי קיבל על עצמו אמירת "נשמת כל חי" במניין עשרה, עבור בחורים בישיבה שהגיעו לפרקם ומתקשים למצוא את זיווגם, וב''ה לאחר זמן קצר זכו למצוא את זיווגם 3 בחורים מהישיבה שהמשגיח קבל בשבילם לומר נשמת כל חי, וזכה להודות לה' בסעודה…

* * *

הקבלן שנפקד בבן זכר והתגלגלו על ידו ישועות נוספות

השתתפנו בחוג בית באחד המושבים הסמוכים לירושלים לעילוי נשמת הצדיק רבי יוחנן בן סרח זצ"ל, והסברנו להם את מהות ענין אמירת נשמת כל חי ומעלותיו היקרות הממשיכות לישועות לאומרים אותם ומקבלים על עצמם את אמירתו לאחר שיוושעו במשאלות לבם.

יש לציין שמשתתפי החוג היו אנשים מסורתיים וכן אנשים חילוניים שנדלק בלבם ניצוץ לשמוע.

לאחר ששמעו את הרצאת הדברים והתיישב בלבם עמוק קיבלו על עצמם אנשי המקום להגיד אמירת "נשמת כל חי" כאשר יוושעו בישועה. בין הנוכחים היה קבלן בנין שקיבל על עצמו שכשיפקד בזרע של קיימא יודה לקב"ה בפני עשרה אנשים. בעז"ה לאחר חודש וחצי נפקד בישועה. באותו מעמד של קידוש השם שהיה בסעודת "ברית יצחק" (אצל אחינו בני ישראל הספרדים נוהגים לעשות לילה שלפני ברית המילה סעודת "ברית יצחק" ומרבים באמירת שירות ותשבחות לבורא עולם) נעמד הקבלן ואמר עם דמעות של שמחה את אמירת השבח "נשמת כל חי".

אחיו של הקבלן שהיה נוכח ביקש לקבל "קבלה" למציאת זיווג שכאשר יוושע יאמר במנין עשרה וסעודה שבח "נשמת כל חי" וכן חבירו יצטרף לקבלה זו עבור עצמו למציאת זיווג. לאחר כמה חודשים קיבלנו צלצול בטלפון ומעבר לקו היה זה קולו של המושבניק אח של "הקבלן" ומודיע על יום נישואיו בעוד ימים ספורים וכן הוא מודיע שחבירו שגם קיבל איתו אמירת "נשמת" באותו מעמד של "ברית יצחק" אף הוא מתחתן יום אחריו. וכמובן שעשו שניהם סעודה ואמרו שבח "נשמת כל חי". ולאחר חודשים בישר לנו הקבלן שבעז"ה אשתו ילדה בן למז"ט ועשו סעודת הודיה.

באותו מעמד נכחה אחותו של הקבלן שאף היא חילונית והיה שם קידוש השם וטענה שאולי סגולה זאת לא תועיל לאחיה מכיוון שהוא חילוני?! והשבנו לה: שבתורה אנו מוצאים אצל ישמעאל שבכה והתפלל להקב"ה ובאה מידת הדין וקטרגה שהוא עתיד להמית את עם ישראל? וענה לה הקב"ה: עכשיו הוא צדיק "באשר הוא שם" ועצם זה שהוא פונה אלי כבר מזכה אותו בישועה. לאחר שהדברים נקלטו בליבה ביקשה בקשה שהנה ילדה בן לפני 8 שנים ומאז עצרה מלדת, ומוכנה לקבל על עצמה אמירת "נשמת" בינה לבין הקב"ה לאחר שתפקד ותלד. והנה נתבשרנו לאחר כמה חודשים ספורים שנפקדה וב"ה לאחר שנה ילדה בן למז"ט והודתה לה' על חסדיו.

* * *

מכר את הדירה אחר קשיים רבים

יהודי שהיה לו דירה בבית שמש והתקשה מאוד למכור את הדירה במשך חמש שנים ורץ לכל מיני מתווכים וסרסורים למיניהם ולא עלתה בידו. והנה לאחר ששמע על סגולת אמירת שבח "נשמת כל חי" קיבל על עצמו שכאשר יזכה למכור את דירתו יודה לה' באמירת ה "נשמת" בפני עשרה אנשים וכו'. והנה לאחר שבועיים זכה למכור את הדירה במחיר טוב ושמח והודה לה'.

עקב ישועה זו החליט לקבל על עצמו קבלת אמירת "נשמת" שכאשר יזכה למצוא דירה ראויה עבורו במחיר טוב יודה לה'. ניסה להתעניין אצל מתווכים שונים והציעו לו דירה נאה וראויה למגורים כפי שחפץ לבבו. אך היו קשיים לסגור את המשא ומתן בצורה מוצלחת, והנה לאחר שעיין בפתק שקיבל עליו ראה שכתוב "מציאת דירה" התחיל לשפר את הקבלה ולרשום שכאשר אזכה "לקנות דירה" בקרוב אזי אומר "נשמת כל חי" כפי שקיבל על עצמו בפעם הראשונה .

נ.ב. יש לציין כי הקבלה השניה נעשתה אף היא במעמד עשרה נוכחים שזהו שעת רצון, ותוך כדי הקבלה שהוא מקבל עצמו לקנות הדירה מקבל צלצול בפלא-פון והוחלט על סגירת העיסקה של קניית הדירה בשעה טובה ומוצלחת בעז"ה. לאחר שקנה את הדירה עשה סעודה עם אמירת "נשמת כל חי".

* * *

מציאת עבודה לאחר שש שנים של קשיים

אשה אחת השתתפה בשיעור נשים בעיר פתח תקוה, ושמעה בשיעור על ענין אמירת "נשמת כל חי" המסוגל לישועות והחליטה לאמץ את העצה הנ"ל וקיבלה על עצמה להגיד "נשמת" בפני עשרה נשים שזהו כוח גדול לשבירת כל המניעות. לאחר שבמשך שש שנים לא מצאה עבודה כלל המתאימה לאופייה ולכישוריה והנה לאחר שקיבלה על עצמה אחרי ימים ספורים מצאה עבודה מתאימה והודתה לה' בפני עשרה נשים.

* * *

ישועה משולשת בזכות קבלת אמירת "נשמת"

אשה אחת התקשרה אלינו ושפכה את מר לבה על שלשה דברים המעמיקים עליה א. במשך תקופה ארוכה אין להם מקום עבודה שתוכל לפרנס עצמה ב. החובות שלנו השתרגו ועלו והגיעו לעשרות אלפי שקלים ג. בתה הגיעה לפרקה ומתקשה בהשגת שידוך מתאים.

והנה כל הבעיות הנ"ל מכבידים ומלחיצים ומשבשים את הליכות הבית והצענו לה לקבל על עצמה אמירת שבח "נשמת כל חי" וכמובן קיבלה על עצמה.

לאחר מספר חודשים מתקשרת אילינו האשה הנ"ל והודיעה לנו שנושעה בענין הפרנסה כשקרוב משפחה הגיע סמוך לקבלה ולאחר שיחה כללית הציע את עזרתו ושילם את כל חובותיה וכן בתה זכתה למצוא את זיווגה ולהשתדך וכן מצאה מקום פרנסה מתאים והודתה להקב"ה על הישועה.

* * *

בזכות אמירת "נשמת" נתגלה סיבת העיכוב בשידוכין

בחור אחד היה נוהג לבוא אלינו ולהשתתף בסעודות "נשמת כל חי" במשך תקופה ארוכה. הבחור קיבל עליו בפתק אמירת "נשמת כל חי" כולל סעודה. עברה תקופה ולא נושע ושאל אותנו מה ניתן לעשות השתדלות כדי שהישועה תופיע?

תוך כדי שיחת ליבון על העניין ההשתדלות לישועה עלתה במחשבתנו לעשות ביקור בדק בית במעונו של אותו בחור ולתהות על קנקנו. באנו למעונו ובדלת הראשית כשרצינו בידינו לנשק ולפתוח את המזוזה אנו רואים שהמזוזה אינה נמצאת וכששאלנו אותו לפשר הענין, התברר לנו כי היה ויכוח בין המשכיר לשוכרים על איכות המזוזה והידורה ולכן נתעכב עדיין.

זרזנו את הבחורים הגרים בדירה שכדאי שהם בעצמם יקנו מזוזה מהודרת וכך עשו.

אחד הבחורים הוציא מיד מכספו לקנות מיד מזוזה מהודרת וזכה למצוא את זיווגו תוך חודש, והבחור השני שהלך לקנות את המזוזה זכה למצוא את זיווגו לאחר כשלושה חודשים ועשו סעודת הודיה עם אמירת "נשמת כל חי".

* * *

לפרט את הבקשה

בחור מישיבה מפורסמת מאוד הגיע לאחר ששמע על העצה הנפלאה של אמירת "נשמת כל חי" והגיע אלינו מתוך סקרנות מדי פעם תוך כדי שרואה שאחרים נושעו, עד שהחליט לקבל על עצמו אמירת "נשמת". לאחר מס' חודשים שאל אותנו מדוע מתעכבת ישועתו מלבוא והצענו לו שיקבל על עצמו שיפרט ב"קבלה" דהינו לעשות נשמת בפני עשרה אנשים עם סעודה ולאחר תקופה קצרה זכה למצוא את זיווגו.

* * *

קבל על עצמו עבור ידידיו

הגיע אלינו בחור מישיבה מכובדת וקיבל על עצמו אמירת "נשמת" בשביל אחיו הגדול ממנו, וזכה לאחר כחודשיים למצוא את זיווגו. אותו בחור התחיל מאז לקבל על עצמו בשביל ידידיו אמירת "נשמת" בכוונה שלימה ולקיים את קבלותיו וזכה לשמוע בשורות טובות.

* * *

הודיה לה' גורמת להודות על ישועה נוספת

אשה אחת העוסקת בהוראה יצאה לחופשה ועסקה בשידוכי מצווה, ושמעה על עצת "נשמת" שזה מועיל להיוושע בזיווגים וכו' ובפרט שמועיל לקבל בשביל השני. החליטה לקבל על עצמו שתגיד "נשמת כל חי" על כל מי שמופיע אצלה ברשימה. (יצוין שהיו רשומים אצלה כמאתיים מועמדים) וקיבלה על עצמו שתגיד עבור אנשים אלה "נשמת" אפילו אם הם ישתדכו לא על ידיה.(דרך אגב היא הייתה רגילה לשמוע על שידוך שנסגר פעם בכמה חודשים), והנה להפתעתה תוך חודש ימים היא שמעה על שנים עשר שידוכים שנעשו, ולאחר כחודשיים הגיעו לעשרים ושלושה. וכך הוסיפה לשמוע בשורות טובות ובמשך כשנה שמעה מאה ששים בשורות טובות ואמרה מאה וששים פעמים "נשמת כל חי ".

* * *

ישועה גדולה על-ידי אמירת "נשמת"

אדם שנפגע ל"ע בתאונת דרכים קשה עד שנשאר מוגבל, שמע על הסגולה הנפלאה של "נשמת כל חי", וקיבל על עצמו להגיד "נשמת" ביום חתונתו, כאשר יהיה שם מעמד של לפחות מאה אנשים, ולהפתעתנו בישר לנו לאחר כחודש ימים על הצעת שידוכין מתאימה ההולכת ונשלמת, וב"ה זכה להתחתן, ובשעת הנישואין תוך כדי ריקודים סוערים בגיל, שמחה ורון התקבצו הנוכחים לאמירת "נשמת כל חי" למעלה מחמש מאות איש. באותו היום גם בירושלים אמרו "נשמת כל חי" לחתן שאביו קיבל עליו שכשיזכה לזיווג יאמר בעבורו "נשמת", ובנו זכה להשתדך תוך כמה שבועות ובחתונה אמרו "נשמת" וזה היה באותו היום.

* * *

פנה לרופא כל בשר ונענה

מספר יהודי שקיבל על עצמו בשעת רצון בנוכחות עשרה אנשים שכאשר יוושע בזרע של קיימא יאמר "נשמת" עם מנין וסעודה. לאחר כעשרה חודשים נולד לו בן בשעה טובה ומוצלחת. כשיצאו מבית החולים טלפנו הרופאים אל הזוג ואמרו שיש לתינוק בעיה עם הלב, ורוצים שהתינוק יעבור ניתוח. ממשיך האב ומספר, רק שמענו את הטלפון הזה ולחץ הדם עלה לנו. עצרנו, לקחנו אמבולנס ונסענו לביה"ח שערי צדק. לפני שנכנסנו לרופא קיבלתי על עצמי בהתרגשות ובכוונה רבה שכאשר אתבשר שהילד בעז"ה בריא ולא יצטרכו לעשות ניתוח אודה להקב"ה באמירת "נשמת". וב"ה, לאחר שנכנסנו לרופא והרופא בדק אותו פעם נוספת ולהפתעתו אמר שאין לו שום דבר, וב"ה אתם יכולים ללכת הביתה. הודינו לה' בסעודה ואמירת "נשמת" בברית המילה בציבור גדול.[כמובן לאחר שהיהודי פנה לרופא האמיתי רופא כל בשר ונענה, לא היה צריך בהתערבות רופא בשר ודם].

* * *

בזכות "נשמת" מצא קבלן

אברך בעל מגרש רצה לבנות בנין באחת מערי הארץ החרדיות ולא השיג במשך זמן ממושך קבלן עם תנאים נוחים. האברך קיבל על עצמו בפתק להגיד "נשמת כל חי" כאשר ימצא קבלן טוב ובמחיר מוזל. וב"ה מיד מצא קבלן, ותוך שלשה חודשים הקבלן גמר את העבודה בבניית בנין של שתי קומות.

* * *

ישועה בזרע של קיימא לאחר 8 שנים

אברך לא נפקד בזרע של קיימא 8 שנים. לאחר שעשה כל מיני השתדלויות וטיפולים, הוצע לו שיקבל על עצמו לומר "נשמת" וכן לתת "ח"י רוטל". ואכן, קיבל על עצמו קבלת "נשמת" וכן ''ח"י רוטל'' וב"ה מיד נפקד והודה להקדוש ברוך הוא.

* * *

הבת שהתקבלה לסמינר

אדם שהיה מודאג כי בתו לא התקבלה לסמינר והיו עיכובים בענין, הוצע לו שיקבל על עצמו להלל את ה' ולומר "נשמת", לאחר יומיים קיבל את הבשורה הטובה שבתו התקבלה לסמינר. וכן מספר אנשים שגם בנותיהם לא התקבלו לסמינר, קיבלו על עצמם לומר "נשמת" כשהענין יסודר, וכן היה.

* * *

נפקדו בזרע של קיימא

זוג מאזור הדרום התענינו אצלנו בענין סגולת אמירת "נשמת כל חי" הם סיפרו לנו כי עבר למעלה מחמש שנים מנישואיהם ועדיין לא נפקדו, הראנו להם את כל המקורות וסיפרנו להם סיפורים שקרו ואנשים רבים נפקדו לאחר שקיבלו עליהם אמירת "נשמת" וביקשנו שיקבלו עליהם לעשות סעודה ואמירת "נשמת" בעשרה אנשים ולאחר כחודשים בשרו לנו שהם נפקדו לאחר הלידה התקשרו אילינו ובישרו לנו שנולדו להם במזל טוב תאומים.

* * *

פרנסה

יהודי מאזור הצפון שכיר עבד אצל קבלן לאחר סיום העבודה בא לבקש את שכרו מהקבלן הקבלן נתן לו סכום זעום ולאחר ויכוחים וקטטות הקבלן החליט שבתור פרילנסר לא יתן לו יותר כסף כלל, והגיעו לאלימות ואיומים קשים מאוד השכיר התקשר אלינו והתחיל לשפוך את מר נפשו והצענו לו את עצת אמירת "נשמת כל חי" בעשרה אנשים כאשר ישתכנע קיבל על עצמו את אמירת "נשמת כל חי" ולאחר מספר ימים השכיר ניסה שוב את מזלו לשוחח עם הקבלן ולאחר שיחת ריכוך בלשון רכה הסכים לתת עוד סכום קטן וכאשר ניגשו לקבל את הכסף להפתעתו קיבל את כל הסכום המגיע לו והודה להקב"ה וראה את ישועת ה'.

* * *

חשיבות לכתוב ב"פתק"

הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל היה אומר לתלמידי ישיבתו שעדיף לקבל קבלה בכתב מאשר לקבל קבלה בעל פה, מכיוון שקבלה בכתב מחייבת יותר. והוסיף בשם הגה"ק רבי אלחנן וסרמן הי"ד כי אנו מבקשים "וכתבינו בספר החיים", והרי הקב"ה נאמן גם בהבטחה בעל פה, אלא הבטחה בכתב יש לה משמעות יתרה. וכשרושם ב"פתק" זה מקבל תוקף וחוזק, וכן רמז פתק - אותיות תקף. ורמז בדברי דוד המלך ע"ה בתהילותיו ( תהילים מ' ח') "אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי.

הסכם לקבלת סגולת "נשמת כל חי"

הסבר לקבלת "הסכם" "נשמת כל חי" לישועות

ודאי שהאדם נזקק לישועה, עליו לעשות תשובה ולהשתדל לקבל על עצמו קבלות טובות בלי נדר, שעל ידי שינוי מעשיו ובהללו להשי"ת יזכה בס"ד לישועה. ראינו לנכון לציין כאן כמה עניינים המסוגלים לזה, ונוכחנו זאת מתוך ניסיון ממש.

יתן קודם צדקה ויקבל עליו קבלה "בלי נדר" (רצוי לירשום ב"פתק" את מה שמתחייב וכו' ) ויגיד בפיו שמקבל עליו שכאשר יזכה לישועה, ישתדל בסמוך לישועתו:

1). לומר תפילת "נשמת כל חי". בינו לבין הקב"ה (פעם אחת לאחר הישועה) (ואם יוכל לקבל על עצמו בלי נדר לומר "נשמת כל חי" בפני עשרה אנשים לפחות, בקול תודה וזימרה,שיש בזה כח גדול בפני עשרה, והרבה נצולו ובדוק ומנוסה! – (אך לא חייבים).

ואם ירצה להוסיף עוד קבלות טובות בלי נדר (שיכולים רק להועיל ולזרז הישועה)

2). יתן כיבוד (מזונות) ושתיה וכו' (לעשרה אנשים לפחות), או אם יוכל לקבל עליו בלי נדר לעשות סעודה – (לעשרה אנשים לפחות) בבחינת "סעדני ואושעה".

3). יתן לצדקה. לאחר הישועה.

4). להדליק נר. לכבוד רבי מאיר בעל הנס – או להדליק נרות לע"נ נשמת הצדיקים.

5). ללמוד משנה. או לקרוא "מזמור לתודה" (תהילים ק').

להדפסה לחץ כאן

בס"ד זכינו לערוך מעין הסכם בצורה מפורטת לכל הנ"ל, ובעזרת השם נקוה לבשורות טובות, לעורר זכות יעקב אבינו ע"ה.

אודך בקהל רב בעם עצום אהללך (תהלים ל"ה י"ח), אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי, בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי וגו' (שם מ' ח' – י), ועיין בפירוש השל"ה הקדוש שם.

הסכם לקבלת סגולת "נשמת כל חי" במגילת ספר כתוב עלי

לכל הישועות - בדוק ומנוסה!!

שם מקבל הקבלה____. שם אב- או אם _____. המשפחה_____________.

היום_______. לחודש ______ שנת_____. עיר____________________.

נושא הבקשה _________פירוט הבקשה _____________________________________________________________

הקבלות: יאמר בפיו הריני מקבל עלי בלא נדר ובקבלה גמורה (הבטחה) שאקיים בעזרת ה' כל מה שכתוב בפתק זה ומה שירשם בו בעתיד,

ולאחר שאושע מהצרה אשתדל בסמוך לישועה בעזרת ה':

1. הודאה - אודה בפי בקול תודה וזמרה, בשירה והלל לבורא העולם בברכת שיר השבח "נשמת כל חי" פעם אחת "לאחר הישועה".

ביני לבין בורא עולם_____ או -בפני עשרה אנשים לפחות.__________

* אשה תאמר בפני עשר נשים או שתמנה שליח שיאמר עבורה בפני עשרה אנשים, ששלוחו של אדם כמותו.

2. סעודת הודיה -לעשות סעודת מריעות להרבות אהבת חינם, אחוה ורעות______.או כיבוד קל____.

3. צדקה - לתת צדקה (או פדיון נפש) (לעניים, ליתומים, לישיבה, לגמ"ח לצדיק וכד)'.

הצדקה מיועדת ל___________________ בסך_____________.

4. הדלקת נרות – לע"נ הצדיק רבי מאיר בעל הנס זיע"א,

ולע"נ הצדיקים א)____________________ ב)_____________________.

5. מזמורי תהלים - לקרוא מזמורי תהלים בניגון ובשמחה בחשק ובהתלהבות, פרקים:_____________.

עצות טובות ומועילות מאוד להצלחה בשעת הקבלה:

1) יתן כעת צדקה כפי יכולתו המסוגלת לכל העניינים, ולזירוז הישועה.

2) ילמד משנה או יקרא מזמור תהלים, ויאמר "נשמת כל חי" להצלחתו.

טוב לרשום שם הנוכחים: א)_______________ב)______________.

חתימת שם מקבל הקבלה________________________________.

גמ"ח נ.כ.ח (נשמת כל חי) "אהל אברהם" ע"ש אברהם אבינו עליו השלום, ירושלים.

טלפון לפרטים ולבשורות טובות: 5324143 - 02 ת.ד. 5267 ירושלים.

(טעון גניזה)

מקומות בירושלים שנאמרים בציבור לזיכוי הרבים

ישנם מקומות בירושלים, בבני ברק ובעוד ערים בארץ, שבהם מתקיימים "סעודות נשמת" כמה פעמים בשבוע, ואף באחת הישיבות בירושלים מתקיימת כל יום סעודה כזו עם אמירת "נשמת" בציבור גדול. ואף בכותל המערבי מקום שלא זזה ממנו שכינה מתקבצים עשרות מניינים ומשבחים ומשוררים לה' יתברך בתפילת "נשמת כל חי", {יש הנוהגים להגיש לסועדים בסעודת "נשמת" מרק תימני העולה בגימטריא "נשמת כל חי" (עם הכולל)}.

הבאנו להלן חלק מהמקומות שבהם יש אפשרות להשתתף בסעודות אלו לזיכוי הרבים:
1). ישיבת "מחנה ישראל" - כל יום בצהרים בשעה 1.45 ברחוב לייב דיין 9, שכונת בית ישראל (רצוי לברר בטל': 5370290 02-)

2). גמ"ח נ.כ.ח (נשמת כל חי) "אהל אברהם" ע"ש אברהם אבינו עליו השלום, ירושלים. טלפון לפרטים ולבשורות טובות: 5324143 - 02 ת.ד. 5267 ירושלים.

ניקור החלב

KASHRUT - MONSEY- KRUKA IN ENGLISH PAGE 4

AGE 6

PAGE 1 2 3 4 5 6 7

8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18

קריאה דחופה לבני ישיבות ותשב"ר

זה יובל שנים עמדו עלינו חומדי ממון וחומסי נפשות, קצבים ומכשיריהם וטמאו את בתינו, בנינו ובנותינו בפטימת נבילות וטריפות ואיסורי כריתות רח"ל, (כאשר נתברר על ידי רבנים גאונים וצדיקים שליט"א). אנא חוסו נא על נפשותיכם ועל נפשות בני ביתכם להתנזר על כל פנים מעתה לבל להתגעל יותר בשחיטת נבילות וטריפות וחלב ודם. אם הייתם שוגגים עד עתה, מהיום אחרי התראה זו אם תאכלו מבשר פיגול זה הרי אתם בכלל מזידין חס ושלום וביום עברה לא יועיל לכם הצטדקאות שתמכתם על הרבי ואדמו"ר זה או על ביד"ץ פלוני, ועל פי התורה והשו"ע והפוסקים הרי מעתה יצאתם מכלל שוגגים ונכנסתם לכלל מזידין גם למפרע. באיסורי דאורייתא לא שייך מאמר חז"ל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין בפרט בפטומי איסורי דאורייתא של חֵלב ודם.עורו נא התעוררו נא אל תטמאו בכל אלה לא תשקצו את נפשותיכם כבהמה (בשחיטות ובדיקות 60 בהמות לשעה). והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'.

וועד הישיבות

בעיר ניו יארק רבתי

בס"ד

חודש כסלו תשמ"ג

עד מתי נחשה?

דעתי אודות החלב

השאלות הבאות מנקרים במוחי הישר, ו'יעמוד' מי שמעוניין לענות עליהן!!!

בכל הדורות, כשהתפתחה סערה אודות מכשול עולמי, היו שני הצדדים משתמשים בטענות תורתיים ושכליים לבסס את טיעוניהם. בדור תהפוכות זה אנו נתקלים בתופעה מודרנית – וויכוח של שקר נגד אמת. בו בזמן שקבוצת גדולים מביעים טענות אמת חזקים ומלומדים המוכיחים ברור באופן חד-משמעי את המכשול הגדול שבשר הנמכר בכל החוגים בחזקת מנוקר נמלח והודח "כשר למהדרין מן המהדרין" תחת השגחת... עדיין נמצא בו חלב דאורייתא עם חלקם מהאחוריים, מגינים עליהם אחרים על ידי כל מיני שקרים ושיטות מעוותות ובזה מגלים אדישות כלפי האיסור החמור של אכילת חלב עם כל תוצאותי' ההרסניות הבאים מכך ברוחניות בגשמיות.

קצר הגליון מהכיל באופן מפורט את השקר והכזב שמשתמשים בהם. אף על פי כן נפרט בזה כמה דוגמאות: "הרב מקאשוי פירט במכתב, המיועד לרב מסיגט-סטמר, 12 סוגי חלב שנמצאו בבשר על ידי עדים נאמנים שקנו בשר והביאו את הבשר אליו. הרב מקאשוי לא חסך כל טרחה ביודעו את חומרת האיסור של חלב רח"ל, ומאידך האחריות מחשש הוצאת לעז באם הניקור הוא טוב. הרב מקאשוי מפורסם לאיש ישר (כלפי שמיא) ורב הלבב (בין אדם לחבירו) ומוכן לכל דבר ובלבד לא לפגוע ח"ו בכבודו של הפחות שבפחותים, אי לכך קיבץ קרוב למנין מנקרים מומחים, בעלי כתבי קבלה (לרובם יש קבלה על אחוריים), מכל החוגים: מהונגרי', מפולין, מרוסי', ומארץ הקודש, שבדקו את מלאכת הניקור, וכולם כאחד קבעו:

1) 12 מיני חלב האמורים לעיל, שרובם אסורים לכל הדעות והמנהגים, אסור באיסור גמור.

2) נמצאו חלקים באחוריים שלא עוזר בהם ניקור

3) נמצאו חלקים באחוריים שלא עברו ניקור.

4) מכשולות גדולות בניקור חלק הפנים.

המכשול הגדול של חלב נקבע על ידי קרוב ל-100 רבנים מובהקים בעת אסיפת הרבנים אסרו חג סוכות תשמ"ג, ושם נקבע:

1) ישנם מכשולות גדולות בניקור החלב.

2) ישנו חלק באחוריים שהקצבים והרבנים המשגיחים הותיקים לא ידעו אודותם עד שפרצה הסערה של חלב ברבים, והם שאלו ודרשו אצל הקצבים, והם קבעו שנכון הדבר.

3) הרבנים המכשירים לא ידעו אף אחד מהם ניקור (וכן שאר הרבנים).

4) אין השגחה בעת הניקור.

5) התקיים ויכוח בין שני רבנים מכשירים במקום אחד, אחד טען שבשביל גלאט כשר לוקחים בהמות עם סירכות. השני הכחיש את זה.

6) רב אחד שאל אצל הרב המכשיר אם יכול הוא לבקר במשחטה. ענה לו הרב המכשיר "אינני נותן לאף אחד להכנס למשחטה" (זאת אומרת שכל הרבנים המשתתפים באסיפה אינם יכולים להכנס וד"ל).

כמות הבשר הנמכר בחנויות הבשר פחת ב-60%. בחפזון הוקם האירגון המפורסם "מקמק" (ר"ת מכשירים קצבים מנהיגים-קלים) בית חרושת לייצור היתרים שונים ומשונים במטרה לבלבל את מוחות הקהל, כאילו אין זה אלא בלבול והכל מותר לך. אפשר לקבל את הרושם שאיסור חלב אינו נוהג בזמן הזה אלא בזמן הבית, רח"ל.

מתן ההיתרים על ידי האירגון הנ"ל החל לעבוד לכל הכיוונים. עקרונות היסוד של אירגון זה מבוסס על:

1) מותר לכתוב שקר ודמיון בלי גבול.

2) אין להתחשב באיסור לשון הרע, רכילות, ליצנות, מלבין פני חבירו.

3) מותר לבזות את כל מי שעומד בדרך, מקטן ועד גדול, ולזלזל בו בכל מיני זלזולים ובזיונות.

4) מי שעומד בדרך יש להרחיק אותו על ידי טרור.

5) יש לדרוש דרשות, לשלוח כתבי-פלסטר (פאשקווילים), יש להשמיע קללות ללא הפוגה נגד גדולי ישראל החשובים.

6) יש להדריך ילדים מהחדר ובחורים מהישיבה, לדבר נגד כל גדולי ישראל ולהשמיע נגדם קללות נמרצות, וכל המרבה הרי זה משובח.

7) יש להכניס בני תורה "לייצר" היתרים על חלב, אף אם הדבר תובע לשנות את דברי הפוסקים.

8) מחלקה מיוחדת של בני תורה יתעסקו ב"שיפוץ" תשובות, כלומר, יקחו תשובות ויחתכוהו, כדרך החייט, ואחר כך יתפרוהו כרצונם, ברצונו מאריך וברצונו מקצר, (ידוע העובדא עם אברך מהעסקנים הראשיים להתיר חלב שדן את הספר "לחם שערים" לשריפה, בגלל זה שמוזכר שם ש-10 גאונים בדורו של הגר"א זי"ע, ביניהם אחיו של הגר"א זצ"ל ותלמידו של הגר"א זצ"ל, אסרו את החלה שמשתמשים בזה היום).

9) לשלוח מכתבים מזוייפים בחתימתם של הרבנים המעוררים שהם מתירים את החלב.

10) יש להכריח את הבית-דין שבירושלים, אלו שבזמנם עודדו את המעוררים וחתמו על מכתב המלצה מיוחד שיזכו לתקן את מכשול החלב, בכל האמצעים במוח או בכוח, לחתום על פסק שייראה לפני המון העם כאילו הם מתירים את כל בשר בארצות הברית.

11) להפריח שמועות כוזבות, שלא היו ולא נבראו, נגד כל המערערים על הבשר, יש להעלים עין מכל איסורי התורה הקשורים בכך.

12) מפה לאוזן יש לפרסם בין האברכים בני תורה המוכשרים, המעוניינים להתעלות למשרה מכובדת, שעתה השעה כשרה לכך על ידי פירסום לפני המון העם שאין כל מכשול של חלב.

המוכשרים לכתוב – יכתבו, המוכשרים לדרוש – ידרשו, ואלו שיש בידם לבצע טרור יעשו כמיטב יכולתם. כל אחד לפי שורש נשמתו וגבהות רוחו.

לפנינו חלק מהמוצרים המיוצר בחברת "מקמק"

1. פסק דין של בד"ץ ירושלים שבחנו שני מנקרים (הגה: הם לא הופיעו באופן פתאומי בעת העבודה, אלא באופן רשמי בחנו אותם) והם ידעו את הניקור ההונגרי, (הגה"צ ר' אברהם לייטנער אמר בדרשתו במוש"ק פ' תולדות שהבד"ץ אינו מבין בניקור) ולכן מותר לאכול בכל ארצות הברית בשר בכל חנויות החרדיים (הגה: בעלי בתים פשוטים לא ידעו את נפשם בראותם את הפסק התמוה שאין לו אח ורע בהיסטוריה היהודית.

2. הודפסה מודעה מאחד מחברי הבד"ץ שאין להרהר אחר הניקור ההונגרי. מכך הי' כל אחד צריך להבין שאין להשתמש בבשר מכיון שלא נוקר כהלכה, כמנהג הונגרי' (הגה: מכיון שהרבנים באסיפה (קאנווענשאן) החליטו שכאן מביאים גם אחוריים וגם אין השגחה וישנם מכשולות). במקום זה פירשו המוחות המעוותים את המודעה להתיר את הבשר.

אגב. במכתב שתלה בבית המדרש סאטמאר ברחוב ראדני כל השבוע, הי' כתוב בסופו שהראב"ד מבקש ומתחנן שירחמו על בריאותו של הרב מסאטמאר. לאחר שהמכתב עברה צנזורה יצאה שורה זו, ובמכתב שהי' מודפס בעיתון לא הופיעה שורה זו. כנראה שזה לא מתפרש טוב שבגלל פיקוח נפש יש להתיר את הבשר.

3. בדרשה ארוכה ומפורטת מפי גאון וצדיק מפורסם שליט"א במוש"ק פ' תולדות, קבע שישנם מכשולות גדולים אצל הבשר ואף על פי כן אי אפשר לאסרו. כל בר דעת, בשומעו את דברי הפקחות האלה, הבין מיד את כוונתו של הדרשן לאמר: אני אינני יכול לאסור את הבשר (בגלל הטרור הבלתי פוסק) אבל אחי היהודים, אתם צריכים להבין שאין לאכול את הבשר כי ישנם מכשולות (משלחת רמת דרג נמצאו בעת הדרשה לפקח שאין מדברים נגד חלב).

4. חברת "מקמק" (מכשירים קצבים מנהיגים-קלים), בראותם שכל ההיתרים הנזכרים לעיל נפלו על אזניים ערלות, וכל יהודי ירא-שמים במקצת מרחיק עצמו מן הבשר כי אינו חפץ להכניס עצמו ומשפחתו בסכנה, נפלו על המצאה חדשה, חיפשו אברכים שרוצים לשאת חן ולהגדיל כבודם, ואגב להרוויח כמה דולרים, ודרשו מהם לקבץ מהפוסקים איזה אחיזת עינים לבלבל את המון העם הפשוט כאילו חלב דאורייתא מותר לפי פוסקים אלו לכתחילה.

יום א' פ' וישלח יצאו ניצנים ראשונים מקיני ה"בני תורה" ספר כתבי-פלסתר בשם "מצורעת אבותינו" ומרים וקשים היו תוצאותיו של ספר זה, הוא גרם לבזיון לא רק לכותב ולרב המסכים, אלא גם לחברת "מקמק" ולקהלה בה צמח עשב שוטה זה.

כתיבת כתבי-פלסתר איננו חדש בדור זה, המלא הפקרות ופריקת עול, אבל לחבר חיבור עם כתבי-פלסתר ולכנותו בשם "מצורעת אבותינו" עם הסכמה של רב, זה דבר שלא יאומן בזמן הזה.

ספר כתבי-הפלסתר מצטיין בכשרונו לזייף ספרי שו"ת, מכתבים עם המלצות מגדולים להאכיל חלב במזיד; לבלבל את המוחות לצטט היתרים מפוסקים שאוסרים, לפסול אנשים שאינם הולכים בתלם עם חברת "מקמק" לזלזל בעצמם; להעמיד משגיחים שלא עסקו בניקור זה שלושים שנה, ולפסול מנקרים שעוסקים כל ימיהם בניקור; ללחוץ על גדולי הרבנים המפורסמים, למרות שאינם מבינים בניקור, שיחתמו שהכל כשורה; להכריח אנשים לאכול בשר נגד רצונם בכוח הטרור; להכריח – בדרכי טרור – רבנים שראו במו עיניהם מכשולות אצל חלב, שיחתמו שלא היו דברים מעולם.

עבודתם של המזייפים, המשחיתים והמריעים הם בדוגמת המשכילים האורגינליים והרפורמים שהיו מצטטים חצאי פסוקים מתנ"ך וחצאי מאמרי חז"ל. בתשובה של מהרש"ג (שם דף נ"ו) שכותב הפאשקווילים מצטט, תווכחו שמשכילי העבר יכלו ללמוד את מלאכת הזיוף והרמאות אצל כותב הפשאשקווילים האלה. בצטטו תשובת מהרש"ג הוא מביא שורה מתוך התשובה ומשמיט 2 שורות, כותב 2 שורות ומשמיט 3, כך שבסיום קריאת המכתב אנו למדים בדיוק ההיפך מכוונת הכותב (אנא מכם, הקדישו מעט זמן מזמנכם ובידקו את הדברים בעצמכם), וכך הדבר לגבי שו"ת לבושי מרדכי (זכות הצדיקים עמד להם שתשובתם המקורית לא תודפס בספר הפאשקווילים, המזייף קנה את זה בשינוי מעשה).

בעל "ספר הפאשקווילים" מעתיק מכתב של ר' בריזל, ושוב מעתיק חציו ומשמיט חציו, אפשר לראות שחסר באמצע חצי שורה.

הכותב מביא פסק מ"התאחדות הרבנים" מתשרי תשמ"ג. ושוב מעתיק את חציו הראשון ומשמיט את חציו השני (בחצי השני כתוב שהניקור לא בסדר). הזייפן לא יודע בושה מהי, הוא חותך מודעה שהי' מודפס ב"דער איד" חודשיים לפני כן ונקרא על ידי אלפי אנשים. מזה מוכח שהוא אפילו לא בגדר אנושי, כפי שחז"ל אמרו "מילתא דעבידא לגלויא לא משקרא אינשי". הוא בגדר "חייתו יער".

חי' זו (בצורת אדם) תיבל את מאגאזין הפשקווילים בדברי ליצנות ובדחנות. לדוגמא, הוא מצטט מכתבים של רבנים שהם בעצמם מעידים על כך שהחנויות שהם נותנים השגחה הם בתכלית הכשרות, ומי שמהרהר על חנות שנמצאת תחת השגחתם הוא "כמעט מהרהר אחרי השכינה". היודעים אתם מדוע "כמעט"? כי ההרהור הוא על החנות ולא על רב המכשיר, ובאם מישהו יהרהר על הרב המכשיר הוא אכן מהרהר אחרי השכינה ממש (עפ"ל). כך מעיד הרב המכשיר בכבודו ובעצמו. (ראה דף מ"ה).

בדף מ"ח ממשיך הזייפן לכתוב, שהספר המוזכר שהניקור הירושלמי מקובל מפי מהרי"ל דיסקין המחבר הוא רב ציוני, ומנקר תלמיד חכם וירא שמים מחוץ לארץ כשהראו לו את הספר הוא זרק אותו על הריצפה וצעק 'אל תביאו ראי' מהאפיקורסים'. בגלל כבוד הרב לא רוצים לפרסם את שם המנקר, כי בשבוע שעבר הוא ביקר בחנות והוכיח שהוא עם הארץ בהלכות ניקור, ולגבי הספר ברצוננו לומר שהגר"א לייטנער שליט"א הזכיר באסיפת הרבנים תשרי תשמ"ג את ספר תורת הניקור הירושלמי, שיש לו הסכמות של גדולי הצדיקים (כמו הגה"צ ר' זעליג ראובן בענגיס זצ"ל, הראב"ד ר' פנחס עפשטיין זצ"ל והגה"צ ר' דוד יונגרייז זצ"ל ועוד), והביאו משם ראי' להקל, וכל הקנאים של סאטמאר ישבו שם ובתוכם המנקר הנ"ל ואף אחד לא פתח את פיו. אגב יש להזכיר שכל זקני המנקרים קיבלו בקבלה איש מפי איש מבית דינו של מהר"ל דיסקין זצ"ל ומהר"ש סאלאט זצ"ל שהניקור של החרדים היום הוא בקבלה מהם ולא שמענו אינו ראי'.

בדף מ"ח ממשיך הכזבן וכותב, שאפילו אם נניח שהגאון וקדוש מהרי"ל דיסקין זצ"ל הנהיג ניקור ארץ ישראל, עדיין נשאר בספק גדול אם המנקרים דהיום זוכרים את הניקור, כי ידוע שלמעלה מ-10 שנים לא שחטו בהמות בארץ ישראל. וכעת נשאלת השאלה, אם בארץ ישראל שכחו ב-10 שנים, הרי הרה"ג שו"מ שליט"א המתואר מומחה גדול בעניני ניקור הלכה למעשה וראש המשגיחים לעניני ניקור (סליחה, פירסמו שעדיין אין השגחה) לא ניקר 30 שנה, האם הוא נאמן להיות משגיח ראשי על עשרות חנויות?

שנית, בהונגרי' היתה סגורה השחיטה 7 שנים, והאיך בא לספר לנו שעושים כאן ניקור הונגרי.

הזייפן עושה בלבול כאילו ציבור גדול החל לאכול את הבשר של שחיטת קלים ורקים בגלל ערעור על החלב. זה לא יותר מבלבול המוח כי רובא דרובא הפסיקו לגמרי לאכול בשר. שנית, הגורם האמיתי שחלק מהציבור התחיל לאכול נו"ט הוא בגלל חברת "מקמק", כי אילו זכינו היו מתקנים את כל המכשולות תיכף ומיד ולא הי' הזדמנות לצאת לרבים, עכשיו שלא זכינו וחברת "מקמק" התחילו לגמגם עם כל מיני היתרים, יצא הדבר לרשות הרבים והאחרות מוטלת עליהם!!!

הזייפן מתאר את אחד המערערים כקורא ספרים ציוניים, מכיון שמתיר לקרוא ספרים שיצאו לאור על ידי "מוסד הרב קוק". כנראה שהזייפן לא קורא בספרים שיצאו לאור על ידי "מוסד הרב קוק", אלא מעיין בספריו של הרב קוק בעצמו, כפי שמצטט את הספר "דעת כהן".

לאחרונה החליטו חברת "מקמק" לזייף מכתב בחתימת ידו של הרב מקאשוי, כאילו הוא חוזר בו מטענותיו. ימים אחדים לאחר מכן הודיעו אנשי קהלת קאשוי כי הרב מקאשוי שליט"א לא זז כחוט השערה, ואדרבה הוא קיבל הרבה חיזוק מיהודים ירא שמים באמת משרידי דור הישן להמשיך במאבק שלו בעד הכשרות האמיתית.

בקרוב בודאי יופיע חוברת תורה מיוחדת לפי הוראתם של חברת "מקמק", ובו תנתן אפשרות לכל יודעי ספר להשתתף בתכנית החשובה להראות בדברי הפוסקים שחלב דאורייתא תלוי במנהג, כפי ההיתר של הרב שלמה גורן בענין הממזרים (הרב שלמה גורן יכל ללמוד אצלם) וכל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו בתנאי שיאמר ניקור הונגרי, ובזכות זה יזכה בנשיאות חן של החלונות הגבוהים ואפשרות לעלות לגדולה כאשר יבוא יומו לקיים מה שנאמר "כל המיצר לישראל נעשה ראש", וכהמאמר חז"ל הידוע "אין אדם נעשה ראש מלמעלה אלא אם כן נעשה רשע מלמטה".

מורי ורבותי, בסיום מכתבי ברצוני להביע את הרגשותי. האמת מתנצח עם השקר, ואפשר להרגיש את זה בידים, האמת צווח הזהרו מלאכול דברים שמעמידים בסכנה אתכם ואת משפחותיכם; הזהרו מלהביא אל בתיכם מאכלים שמורידים דורות מדרך היהודי ומביאים לידי התבוללות; הזהרו מתוכניותיהם של אנשים שפלים ונבזים החותרים תחת הדת, שימרו על בריאותכם, על חייכם ועל דתכם..

חודש כסלו תשמ"ג

הק' מאטל בענדער

סגן יו"ר דועד משמרת הניקור דארצות הברית

*) ועיין בסה"ק על הגאולה ועל התמורה דף מ"ט (וזהו טענת הקצבים בכל הדורות כשתפסו אותם שהאכילו נבילות וטריפות או חלב ודם, טענו שעכשיו ילכו לקנות טריפות ממש).

The Great Gaon Rabbi Jonathan Eibeschutz O.B.M. Author of Keresi Ufleisy Writes that most all menakkerim are unlearned, and therefore, cannot be relied upon.

From the time I was able to understand, I learned the laws of nikkur to be well versed in them and in their names. I did not rely on the menakker, but ate only what I cleansed myself, and ate only from the toil of my hands.”

The moral of the story is: If a holy and learned man like R. Yonason whose precious time was totally dedicated to heavenly pursuits, toiled with his own two hands to clean out the meat, it surely must be a very serious matter.

Sefer Divrei Moshe, on Torah, Parshas Kedoshim. From the deeds of the Gaon R. Yonason everyone can understand the rabbinical axiom: “one who benefits from the toil of his hands is greater than one who fears Heaven...” Namely one who works with his two hands is greater than one who fears Heaven — if that accomplishment càmes to him easily, without toil.

Warning of Chofetz Chaim O.B.M.

How much will an individual regret, when with a mere admonition, he could have extricated himself from all these punishments. Let him not be misled by the fact that others will share the punishment with him considering that he is not the only one in the city to have transgressed thereby finding false comfort.

As an analogy: In the event a person is a co-signer on a note encumbering a debt of millions of dollars, regardless the number of additional co-signers, when the debt becomes due, even if required to reimburse only a small fraction thereof, it could amount to a sizable sum, which will be quite painfull to pay. Similarly, since today the ingestion and partaking of prohibited foods has become unfortunately widespread when the time for reckoning arrives, it will amount to many thousands of (K’saytim) olive- sized pieces of prohibited foods.

Consequently, those capable of arousing the populace in their vicinity to observe kashrus strictly and thereby prevent untold thousands of Jews who were lax from eating non-kosher, will surely be considered the most guilty. Our sages admonish:

Tana D’vei Eliyahu: Anyone able to protest and refrains to do so; Anyone able to elicit repentance and does not do so, all blood spilled will be credited to his negligence and held against him...

Even if the question would be of a doubtful case of Chelev [forbidden fats] , it would still be highly advisable and intelligent to abstain from eating such meat, for in the Torah we find the penalty of Karet for eating prohibited foods in only four cases: 1) Eating Chametz on Pesach. 2) Eating on Yom Kippur. 3) Eating Chelev, and 4) Eating blood. In the case of Chametz on Pesach and eating on Yom Kippur, every simple Jew will quake in the fear of infracting these prohibitions, even if there is only a slight chance, if there is a rumor that a food contains Chametz and so it is with Yom Kippur. Why should the matter of Chelev be looked upon or felt to be of any lesser degree than the other 3 cases mentioned?

It is indeed astonishing that everyone avoids matzah if there is the least doubt that it may contain Chametz, even if it is kosher according to the Shulchan Aruch, whereas Chelev, which is just as severe as Chametz, both of them being punishable by Karet and which pertains all year round, not only on Pesach - when he hears any kind of excuse, he is happy that he has an alibi to eat as much meat as his heart desires.

The Great Gaon Rabbi Jonathan Eibeschutz O.B.M. Author of Keresi Ufleisy Writes that most all menakkerim are unlearned, and therefore, cannot be relied upon.

“In these times, we must be more stringent, not relying on the assumed piety of the menakker. Now, there are many stringent rulings and the work is extremely difficult. Most of the Practitioners are unlearned.. .and we may not rely on the nikkur of anyone unless he is an expert and a long-standing G.d-fearing man...From the time I was able to understand, I learned the laws of nikkur to be well versed in them and in their names. I did not rely on the menakker, but ate only what I cleansed myself, and ate only from the toil of my hands.”

We can deduce the following: If a holy and learned man like R. Yonason whose precious time was totally dedicated to heavenly pursuits, toiled with his own two hands to clean out the meat, it surely must be a very serious matter.

Proclamations Issued Concerning the

Details of Nikkur and its Pitfalls!

In the house of Israel I have seen confusion. The generations have become spiritually impoverished and the wisdom of the hearts has become lessened, G-d-fearing men are despised. The truth has become curtailed and strong-armed men raise their heads. The profession of nikkur - even that of the “front-quarters” alone - my eyes have witnessed various pitfalls, each one different than the next, and I decided that this did not present itself before me in vain, but to arouse the hearts of the G-d-fearing with a hue and cry, “Awake, you sleepers, from your sleep and you slumberers from your slumber, for the time has come to accomplish for G-d and His Torah, and for the existence of the future generations. If you are silent at this time, who knows what tomorrow will bring, and who ascended to Heaven and heard the heavenly pronouncements concerning the gravity of the pitfall that accrues from the neglect of nikkur of chelev.

Anyone who gives this matter any thought, concerning what even inadvertent eating of chelev amounts to, will feel his heart being rent asunder, and he will cry and cause others to cry with him with tumultuous shouts. How do we sit back with folded hands when the deeds of Satan have succeeded so well to create a breach in the sanctity of the Jewish people, who are separated from the nations via their abstention from their food and drink.

We learn from the halachah, come as well as from the history books, that since the time of the great Gaon Rabbi Yonason Eibeshutz the pitfall of nikkur chelev has not left us in any generation, sometimes it is more pronounced and sometimes less. How can we expect our generation to be exempt from this malady? Are we better than the previous generations. In this period of history in which so many breaches in all fields of Judaism have transpired, surely the pitfall of chelev, which also occurred in earlier generations has also come about. Anyone who debates the issue does so because of lack of concentration and sensitivity to the situation. It is a stubborn denial of validity. Concerning such people, the prophet says: ‘Woe to those who make light into darkness and darkness into light.’ ((Lekach Toy, Maharam Weinfeld on Parshas Shemini.

Regarding Ground meat, Sausages, Salamis, Pastramis

One who eats meat, probably eats the derivative products (e.g. sausages, salami, pastrami, etc) It is axiomatic that any product consisting of. a compendium and combination of ingredients and where the individual component ingredients are not inspected in their pure state, requires more stringent kashrus review, since the mixture may contain ingredients which are deemed kosher only in instances of emergency and extenuating circumstances. Were the eater aware of this, the inclusion of those particular ingredients, he would positively abstain therefrom and many times even become disgusted by it.

These by-products include animal fats; the probability of chelev inclusion is much more pdssible (bordering on near certainty) since it is not visible in the end product. Moreoever, it includes all sorts of inferior meat cuts and fats.. ingredients to color it red...to make it appear fresh. See response Minchas Yitzchak starting that sausages are colored with small black African flies, which are dried and pulverized. The powder is added to the sausages while it is being cooked. Reliable and noteworthy physicians have criticized the inclusion of this ingredient that is very harmful to the stomach and blood system, hence detrimental to well-being. Who needs it?

Jacob Landa

Tammuz 5739

Rabbi and Head of the Rabbinical Court

of Bnai Brak Eretz Israel

The Topic: Nikkur of the inside

As is known, here in the Holy Land, we perform nikkur and Shpondres. This depends however what is considered the inner part If We include in the front part what is behind the diaphragm therein lies biblically Prohibited chelev What the Ramo states in Shulchan Aruch ch. 64, (that there is no chelev) refers only to the inner part before the diaphragm where the lungs lie. If however, we include with the front part, some of the meat of the diaphragm, Ramo’s ruling does not apply, because there We indeed find real chelev

Likewise Darchei TeShuvah quotes a booklet by Sema, that above the diaphragm there is no chelev but below it begins the chelev of the kidneys and other types of chelev

Jacob Landa, Rabbi of Bnei Brak Israel

Everyone knows how much the Chafetz Chaim o.b.m. warned our brethren in his time, when they were forced to wander to various places because of the terrible decrees of that period. He warned them that if they have, G-d forbid, no choice but either to eat pork or to eat animals that died without being properly slaughtered, they should, G-d forbid, not eat the latter which is meat from which the Chelev [forbidden fats] was not removed, but rather eat pork whose prohibition is merely a negative commandment, rather than, G-d forbid, stumble upon the prohibition of Chelev, which is punishable by Karet.

Yet, in our times, the situation has reached such an alarming low that without any decree by the government or any other coercion, they feed our brethren meat from which the Chelev is either not removed at all or at best not properly removed and in their innocence, many innocent G-d-fearing people are trapped in a terrible snare, whose results are so far-reaching, that it is utterly unbelievable even catastrophic in many instances testifying to the terrible occurrences of devastation we daily witness. Heaven have mercy.

=================================================================================

רשימת שיעורים בעמוד היומי במשנה ברורה

רשימת שיעורים בעמוד היומי במשנה ברורה

ביתר

כולל ערב יד סופר - ערלוי
הרה"ג אביגדור גרוס
8.45 בערב

כולל בוקר אמונת ישראל
הרה"ג אביגדור גרוס
6.15 בבוקר

ביהמ"ד קרלין
הרה"ג משה זלצמן
5.00 בבוקר

ביהמ"ד ויזניץ
הרה"ג אליעזר הגר
9.30 בערב

רשימת שיעורים בעמוד היומי במשנה ברורה

בית שמש

ביהמ"ד ואתחנן משה
בית שמש
הרה"ג משה מחמלי
9.30 בערב
ביהמ"ד שטיבל צערים
בית שמש
הרב יחיאל מאיר מיירנץ
6.50 בערב

ביהמ"ד לעלוב
בית שמש
הרה"ג שלמה בלעדי
8.30 בערב

ביהמ"ד רמת בית שמש
בית שמש
הרה"ג יהודה פינקלשטיין
9.45 בערב

מכינה לישיבה טוב ירושלים
בית שמש
הרה"ג עמרם בלוי
4.45 אחה"צ

ביהמ"ד אור ברמה
בית שמש
הרה"ג יצחק משען
9.30 בערב

ישיבת תורת עולם
בית שמש
הבחור יצחק צבי מנדלוביץ

ביהמ"ד תפלה למשה
בית שמש
הרה"ג שמואל קליקשטיין
7.00 בערב

ביהמ"ד עטרת ישעיה -האלמין
בית שמש - רמה
הרה"צ שלום יהודה גרוס
1.30 בצהרים

ביהמ"ד זכת אבות
בית שמש - רמה
הרה"ג יואל יוסף
חצי שעה אחרי השקיעה

ביהמ"ד ביאלא
בית שמש - רמה
הרה"ג יחיאל מיכל ויינר
8.15 בבוקר

בני ברק

ביהמ"ד מאכנובקה
הרה"ג מאיר ווייס
בשעה 7.45 בערב

ישיבת אמרי אמת
הבחור מנחם אנגלנדר
2.15 בצהרים

ביהמ"ד זוטשקא "באר מים חיים"
הרה"צ גדליה משה רוזנבוים
בערב 8.30-9.30

ביהמ"ד הראשונים
הרה"ג דוד מאיר

ישיבת בעלזא מכנובקא לצעירים
הבחור אריה מרדכי כהנא

כולל וילנא
הרה"ג יאיר ניסים דהאן
4.30 אחה"צ

ביהמ"ד שיכון ה'
הרה"ג מרדכי רוזנטל
7.55 בבוקר

ביהמ"ד ספינקא
הרה"ג אהרן ישראל חיים וייס
בין מנחה למעריב

כולל גלעד קהלת "נחלת הלוים"
הרה"ג צבי רוזנטל
12.45 בצהרים

ביהמ"ד סלונים
הרה"ג יוסף צבי קרליבך
7.30 - 8.15

כולל בעה"ב אור יהושע
הרה"ג יצחק אריה ארליך
12.30 בצהרים

ביהמ"ד גור - מימון
הרה"ג יעקב דוד ליכטנשטיין
8.00 בערב

ביהמ"ד חניכי הישיבות
הרה"ג בנימין אגמון
9.00 בבוקר

ביהמ"ד בעש"ט
הרה"ג משה פנחס מאיר
11.00 בבוקר

באר יעקב

ישיבת גרודנה

הבחור יוסף חיים צוקרמן

8.00 בערב

באר שבע

ביהמ"ד בית אהרן
הרה"ג תנחום תלמן קרדשוב
3.30 אחה"צ

רשימת שיעורים בעמוד היומי במשנה ברורה

ברכפלד

ביהמ"ד שבט הלוי
הרה"ג אהרן ניילינגר
9.00 בערב

ביהמ"ד ירוסלב
הרה"ג אברהם ברוך פישגרונד

ביהמ"ד ויזניץ
הרה"ג ישראל יצחק משי זהב
8.50 בערב

ביהמ"ד אמרי חיים - ויזניץ
הרה"ג נפתלי גלדייצלר
8.15 בערב

בת ים

ביהמ"ד מרום ישראל
הרה"ג עמרם צרפתי
3.30 אחה"צ

אתרי לימוד יומי:

לוח לימוד יומי תשס"ח – אתר דעת

לוח לימוד פרק משניות בכל יום – אתר פרק יומי

אתר לימוד יומי, דף ראשי – פרשת שבוע, הלכה יומית, דף יומי, סיכומי מסכתות, מושגי יסוד, שיעורים סוגיות ומאמרים, אתרי יהדות, ספרי קדש באינטרנט, חכמת הדורות ועוד.

אתרים נוספים ללימוד יומי: הדף היומי שמירת הלשון - שתי הלכות יומיות בשמירת הלשון מרבינו ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל – אתר נצור

השיחה היומית – שיחות האדמו"ר מלובביץ זצ"ל להאזנה ולקריאה ביידיש ובתרגום לעברית.

ותן חלקנו – ספר לימוד יומי הכולל פרשת שבוע, משנה עם ביאור, קטע גמרא מ"עין יעקב" עם ביאור וכן הלכה מ"מאורות ההלכה".

לימוד יומי: חומש, תהלים, תניא, רמב"ם פרק אחד, רמב"ם שלושה פרקים – אתר צעירי חב"ד.

רי"ף יומי- שיעור יומי להורדה ולשמיעה בעמוד יומי בדפי הרי"ף, הרב עמנואל אלאלוף, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

שולחן ערוך: אורח חיים היומי, אורח חיים החדשי, אורח חיים ל ג' חדשים , אורח חיים ל ג' חדשים מנוקד, שולחן ערוך יורה דעה- מאתר israel613.com

כל שולחן ערוך אורח חיים, שלחן ערוך אורח חיים – (כרך א' – מיום א' תשרי עד ג' טבת), שלחן ערוך יורה דעה – (כרך ב' – מיום ד' טבת עד י' ניסן), שלחן ערוך אבן העזר – (כרך ג' – מיום י"א ניסן עד ב' סיון), שלחן ערוך חושן משפט – (כרך ד' – מיום ג' סיון עד ערב ראש השנה), שולחן ערוך יורה דעה - השולחן ערוך עם הגהות הרמ"א ז"ל בלבד מאתר israel613.com

שולחן ערוך לשבתות ולימים טובים: שולחן ערוך הלכות שבת ללימוד חודשי, הלכות שבת לג' חדשים, הלכות ראש השנה לשלשים יום, הלכות יום הכיפורים לשלשים יום, הלכות חנוכה לשלושים יום, הלכות חג הסוכות לשלשים יום, הלכות פורים לשלשים יום, הלכות פורים לשבעה ימים - מאתר israel613.com

משנה ברורה -כולל שיעורים להאזנה באנגלית

הלכה יומית -כולל שיעורים להאזנה באנגלית

דף יומי:

אתר לימוד יומי - דף יומי

פרוש הרב עדין שטיינזלץ על הדף היומי - אתר כיפה בשיתוף מכון שטיינזלץ

דפי עזר העשרה ועיון ללומדי הדף היומי -אתר RLDAF

שיעורי הדף היומי להאזנה - הרב דוד קלופפר

גמרא יומית – כולל שיעורים להאזנה באנגלית

דף יומי בנוסח תימני - מסכת סוכה בניקוד תימני, שיעורים מאת הרב רצון ערוסי, מאתר תימני נט

כולל עיון הדף היומי - יוסף דעת, גלי מסכתא, טבלאות וחידונים על מסכתות הנלמדות בדף היומי

חברותא על כל הש"ס - הצפיה בדפי חברותא מצריך רישום לאתר. השימוש בדפים שבאתר לעת עתה הוא ללא תשלום.

מאורות הדף היומי – שיעורים לצפיה ולשמיעה, רכישת מוצרים, שו"ת ועוד.

מכון מאיר - ארכיון השיעורים - שיעורים הרב חנוך בן פזי לצפיה ולשמיעה

התלמוד הירושלמי - שיעור לצפיה בדף יומי - עמותת "זהב הארץ"

דברי תורה לפרשת השבוע:

אהבת ישראל – פרשת שבוע של כולל עמודי השלום

ארץ חמדה – עלון דברי תורה שבועי "חמדת ימים"

ארץ ישראל שלנו - המטה הארצי להצלת העם והארץ

באהבה ובאמונה - עלון שבועי מישיבת מכון מאיר

בית המקדש והגאולה בפרשת השבוע לאור האקטואליה - שמואל בן חמו, מאמרים על פרשת השבוע והחגים סביב בית המקדש, קדושת הר הבית והאקטואליה שנזכה לבנות ביחד את בית המקדש השלישי ולהשתחרר מ"עול הגויים מעל צווארנו"

בר-אילן, פרשת שבוע

בראש יהודי - עלון שבועי מעמותת ראש יהודי

דבר ציון - דברי תורה לפרשת השבוע ומועדי ישראל – דברי תורה שנאמרו על ידי עו"ד בן ציון אדורם בבית הכנסת "צעירי הדר" בגבעת שמואל

דברי תורה. קום – פרשת שבוע, מעגל השנה, שמחות ואירועים.

דרכי נעם – עיונים לפרשת השבוע, שמחה רז, אתר קק"ל

הלכה ברורה בירור הלכה – פינות לפרשת השבוע שפורסמו ב"עונג שבת"

הצופה – פרשת השבוע, הרב ד"ר יהודה ברנדס

הרב דב ברל ויין – פרשת השבוע, מאמרים בעברית ובאנגלית

התקשרות - שבועון לאנ"ש חסידי חב"ד היוצא לאור ע"י מכון ליובאוויטש שע"י צעירי אגודת חב"ד

וורטס – אתר המיועד להיות בסיס מידע של רעיונות ודברי תורה קצרים ומעניינים לכל פרשיות השנה, המועדים ואירועים מיוחדים. הגולשים מוזמנים להעלות דברי תורה קצרים וקליטים לאתר.

זה קורא כל שבוע: על פרשיות השבוע במבט אקטואלי – קטעים מתוך הספר, מאת שי אלבוגן, אתר האגף לתרבות תורנית

חב"ד – הרבי על הפרשה

חידושים מחכמי תימן על פרשיות התורה מאתר תימני נט

יש"ע שלנו - עלון שבועי באתר מועצת יש"ע

כיפה – פרשת שבוע

כרם ביבנה – מאמרים בפרשות השבוע

לב השבת – עלון פרשת השבוע של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה

מאורות – מכללת אורות ישראל אלקנה, פרשת שבוע

מאורות שלום – העלון השבועי של בית המדרש אור שלום, קרית ארבע חברון

מבראשית – העלון השבועי לילדים

מורשת – עלון בוגרי ישיבות ההסדר, רוח צעירה בשיתוף מורשת, מאתר מורשת

מטעמים לשולחן שבת – עלון שבועי קצר מחברת אוצרות

מכון המקדש – העלון השבועי של מכון המקדש בירושלים

מלילות השבת, מאמר לפרשת שבוע מרבני המכון לרבני ישובים קרית ארבע חברון

מנהיגות יהודית – מאמרים לפרשת השבוע, הרב דודי שפיץ

מעט מן האור – הגיליון האינטרנטי של העלונים השבועיים

דוא"ל לקבלת השבועון מעייני הישועה מדי שבוע: alon.mh@gmail.com

מפעל הלכה – פרשת שבוע לקריאה ולשמיעה, הלכה יומית ועוד

מקור חיים - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על פרשת השבוע

מרכז לימוד התנ"ך – שיעורים על פרשות השבוע, הרב מנחם ליבטאג

משרד המשפטים – גליונות פרשת שבוע

נר למאור – מאת הרב נריה זצ"ל על פרשת השבוע, מאתר תורה

עולם קטן - מאתר דתי ברשת

עונג שבת – מאתר מורשת

עיונים בפרשת השבוע עם פרשנותה של נחמה ליבוביץ ז"ל – אתר הסוכנות היהודית.

עלון עולם – אתר המרכז עלונים מהרבה סוגים

פרשת שבוע – אתר לימוד יומי

צהר לשבת – דף שבועי מעמותת צהר

קוממיות - רוח וגבורה לישראל יהודית - עלון שבועי

שבת בשבתו – דף שבועי מכון צומת, מאתר מורשת

שבתון – דף שבועי מאתר מורשת

שבתון - פרוייקט סיום של קורס רבנים צבאיים תשס"ז - מסרים קצרים למפקד על פרשת השבוע והחגים למסור לחיילים,

שופר – פרשת שבוע.

שיחת השבוע – המהדורה המקוונת של הגיליון השבועי

תורה - פרשת שבוע – קישוריות לעשרים אתרים על פרשת השבוע: הרב יוסף אלנקווה, הרב שמעון גולן, הרב טוביה גרוסמן, הרב אריאל פרג'ון, הרב משה צוריאל ועוד.

תורה.נט – פרשת השבוע

תורה מציון – פרשת שבוע

שלחן ערוך אורח חיים היומי

THE DAILY STUDY OF THE SHULCHAN ARUCH ORACH CHAYIM

PAGE 3

1 2 3

HOME ראשי

מכון שולחן ערוך אורח חיים היומי לג' חדשים מנוקד

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784