העתקה מספר תורת הקנאות לר' יעקב עמדין

והוא קבוצת מאמרים וכתבים
נגד שבתי צבי ומתי סודו

צילום הדפוס הראשון, אמשטרדם תקי"ב נדפס מחדש ע"י הוצאות מקור , ירושלים, תשל"א.

גביית עדות מבי"ד הגדול שבירושלים:

האיך ששבתי צבי קודם שהמיר דתו האכיל חלב כליות לעשרה מישראל

בספר הנ"ל בדף 45 וז"ל: קבלת עדות בירושלים תוב"ב:

 במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מוהר"ר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות...וז"ל בלה"ק:

אני מעיד שמפורסם הדבר בין ת"ח בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו [תפח רוחו ונשמתו] קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל,

גם צוה להם להקריב פסח בחו"ל והאכילם כסדר אכילת פסח.

גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא: בא"ה [ברוך אתה ה'] המתיר אסורים.

וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה גם כן דבר זה ואחר כך עשה תשובה...

עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מוהר"ר משה גלאנטי אומר:

מתחילה לא הייתי מבזה לש"צ [לשבתי צבי] ימש"ו [ימח שמו וזכרו], אף על פי שלא הייתי מאמין בו רק אחר שראיתי כתב יד של ש"צ ימש"ו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו,

וחתם את עצמו אני הויה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו.

אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום. עכ"ל, ועיי"ש עוד באריכות.

ומה נוראים דברי המדרש רבה איכה - עה"כ ויצא מבת ציון, וזל"ק: היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכים פניהם ממנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא תבא שעה ואני עושה לכם כן, עכ"ל.

ובאדר"נ (פכ"ט) וז"ל: מפני מה מתים תלמידי חכמים בלא זמנם מפני שהם בוזים בעצמם שאינם נוקמים ונוטרים כנחש על דברי תורה ויראת שמים, עכ"ל.

ולסיום הדברים: אעתיק מ"ש הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים דף ו, ע"ב, וז"ל:

אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב:

צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על א"א, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.

שאלתנו הוא: האם אין דברים קדושים הנ"ל די לעורר את כל אחד לעשות כל אשר ביכולתו להציל הכלל ישראל מאכילת נבילות וטריפות חלב ודם, וישראל קדושים הם ורוצים לשמוע?

 בס"ד

ספר

מלחמת קדש

בפרשת ניקור החלב  תוכן הקונטרס

לגלות מצפונם - לפענח נעלמים להעלות מטמונים

א. מדוע לא עלתה ארוכה לשבר בת עמי? על מה ולמה לא עלה ביד הרבנים הצדיקים גודרי גדר ועומדי בפרץ להעמיד הדת על תלה ולסדר סדר ניקור הבשר באופן נעלה?

ב. יתגלה השתלשלות הענינים מאז שבאו על האמת כי הבשר עם החלב נמכרין יחד להקונה, והמון בני ישראל נכשלין יום יום בכמות ענק של אכילת חלב, ופעולת העסקנים לעורר לבב הרבנים המכשירים ושאר רבנים, ואופן תשומת לב הרבנים להמצב ופעולתם.

ג. מי הם נוטלי חלק בראש למנוע שיפור המצב שבגינם בעונותינו הרבים אוכלין אלפי אלפים כזיתים חֵלֶב מדי יום ביומו בני ישראל כשרים שומרי תורה ומצות.

ד. הזיוף הגדול של ספר פרי תמרים שזייפו וסילפו דברי תורת משה באופן נורא ומבהיל אשר כמוהו לא נהיתה מימות המשכילים הראשונים שהחריבו מדינת אשכנז בעקירת עיקרי ויסודי התורה. על ידי נתוח לנתחים תורת משה רבנו.

ה. סדר התשובה להמזייפים הנ"ל וכן המסייעים להם במישרים או בעקיפין ועונש המר והנמהר המעותד להאינו שב כראוי ומכשיל עוד היום דבר יום ביומו אלפי אלפים נשמות כשרות ונקיות בטומטם מאכלות אסורות המטמטם הלב והמוח שעלול להעביר על הדת רח"ל.

ו. רבנים המחזקין ידי אוכלי ומאכילי חלב - וכן רבנים האוכלים בעצמם בשר - וכן רבנים היושבים בחיבוק ידים מה יענו ליום פקודה - ציור מדומה מסדר דין וחשבון לרב גדול תלמיד חכם וירא שמים שלא לקח חבל במחאה עבור הבשר - המשא ומתן של הרב עם בית דין של מעלה.

ז. ועוד הרבה ענינים נחוצים ויסודיים לאוכלי בשר - להאינם אוכלין - להמוחין באוכלי בשר - ולהאינן מוחין. עיין בסוף הספר קינה לקונן בכל עת צרה על חורבן הדת באכילת נבילות וטריפות חלב ודם שהיא מקור ושורש כל צרות ישראל בכל עידן ועידן בכל התפוצות השם ירחם.

 

קינה על חורבן היהדות באמעריקע מיום הוסדה עד ה' תשמ"ו

קינה

קינה על חורבן הנורא באכילת בשר וְחֵלֶב

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

א. אילו זכינו – להטות אזן למאורי הדור היינו בטוחים מלהכשל באכילת חֵלב.

ב. אילו זכינו – היינו מקבלים דברי תלמידי חכמים ויראי ד' המעוררים על דבר ד' בכל פינת היהדות.

עכשיו שלא זכינו – נתחנכנו שלא לשים לב לדברי הרבנים הצדיקים אלא כתף סוררת.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ג. אילו זכינו – הי' הדור הצעיר מתחנך לקבל תוכחה לתקן המעשים כפי היוצא מפי המוכיח.

עכשיו שלא זכינו – נתחנך הדור הצעיר להלעיג על דברי חכמים ולהתלוצץ מדבריהם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ד. אילו זכינו – היו הבנים הקטנים נשמרים בכל הנכנס לפיהם וכל היוצא מפיהם.

עכשיו שלא זכינו – בשר נבילה וחֵלֶב טריפה נכנס לפיהם, וקללות וניוול פה יוצא מפיהם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ה. אילו זכינו – הי' שעת הכושר גדול לחנך דורות קדושות וטהורות כי המטבע מצוי' ואפשר לסדר הכשרות באופן נעלה

עכשיו שלא זכינו – הבשר ביוקר ומתפטמים גידולי קודש בנבילה וטריפה וחֵלֶב ואחריתה מי ישורנה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ו. אילו זכינו – הי' כל אחד הולך בדרך כל הארץ – אחר אריכות ימים ושנים – בלב בטוח שהניח אחריו דור ישרים יבורך.

עכשיו שלא זכינו – כיון שהפליגו חכמינו זכרונם לברכה בתוצאת המתפטמים בדברים אסורים, מי יודע...

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ז. אילו זכינו – היו כל ישראל בריאים ושלמים דשנים ורעננים.

עכשיו שלא זכינו – החולאת מצוי' בעונותינו הרבים בפרט חולי הידוע (אשר העיד הרב הקדוש בעל בני יששכר שהחולה הבא ברובו על כלי העיכול כמו הכרס ודקין וכיוצא הוא מחמת גרעון הכשרות) אשר לפי עדות הרופאים עיקרו באיברי העיקול ובעונותינו הרבים מצוי יותר אצל אחנו בני ישראל מבשאר אומות העולם רחמנא ליצלן.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ח. אילו זכינו – לא היו כל כך בני אדם נלקים בחולאים רעים כמו התקפת לב (האַרץ אַטאַ"ק) שבר העצבים (נערווע"ן בראָ"ך) לחץ דם גבוה (הויכע בלו"ט-דרו"ק) חולי איצטומכא (אָלסער), טומטם עורקי המח (פאַרקאַלעכט).

עכשיו שלא זכינו – כל אלה מצוי בעונותינו הרבים בכמות מרובה מאד אצל חרדי בני ישראל (והשם יאמר למלאך המשחית די).

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ט. אילו זכינו – היו ילדי בני ישראל שלא טעמו טעם חטא זוכין להתגדל בניקל עם רוב נחת.

עכשיו שלא זכינו – שנכשלין בחלב שאיסורו כרת ונאמר בו ערירים יהיו בעונותינו הרבים אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברתה בענינים הללו.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

י. אילו זכינו – היו האב ואם זוכין לגדל בניהם עד מאה ועשרים שנה.

עכשיו שלא זכינו – והחלב מצוי בבתים בעונותינו הרבים... עוללים שואלין לחם צועקין "אמא" "אמא" ואין נענין רחמנא ליצלן.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יא. אילו זכינו – ורק כשרות ברורה הי' מצוי' בפי כל, היו כל גידולי קודש מתגדלים עם יראת ד' חופף על פניהם.

עכשיו שלא זכינו – מתגדלים בפראות עצומה בחוצפה ועזות נוראה אשר כמוהו לא נהייתה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יב. אילו זכינו – היו ההורים באין מגן עדן לשמוח בשמחת בניהם ביום חתונתם ושמחת לבם.

עכשיו שלא זכינו – מיד כאשר מרגישין ריח בשר עם חֵלֶב סרים מהר משם ואין שוהין שם אפילו רגע.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יג. אילו זכינו – היו הבנים מסובלין במדות טובות ונעימות וצייתין לדברי הוריהם ככל היוצא מפיהם.

עכשיו שלא זכינו – אין מתייראין להתריס נגד הוריהם בעזות וחוצפה מופלגת ולעשות מחלוקת בבית עד שאול תוקד.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יד. אילו זכינו – היו מסתפקין במועט ולא היו רודפין אחר מותרות ולוקסו"ס.

עכשיו שלא זכינו – החלב בוערת בפנים כארסו של עכנאי ומגביר כח הרע לרדוף בתר חיי עולם הזה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ג. אילו זכינו – הי' כל אב ואם יודע כי בעזרת ד' יתברך הבן יתגדל להיות בדרך שחינכו אותו לתורה ויראת שמים.

עכשיו שלא זכינו – החלב שנתפטם בו בקבע עושה את שלו ומהפכו לאיש אחר.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

טז. אילו זכינו – כשאשה בוכה בזמן הדלקת נר שבת היתה סמוכה ובטוחה שהשם יקבל תפלתה ברחמים.

עכשיו שלא זכינו – המדרש מצווח ואומר (פ' שמיני) אם אין אתם מובדלין מנבילות וטריפות אין אתם שלי.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יז. אילו זכינו – כל קשת רוח בעת השתפכות לבו בספר התהלים הי' מצפה לעזר השם בקרוב.

עכשיו שלא זכינו – תפלות העולים מפטום חלב עליהם אמרו חכמינו זכרונם לברכה גם כי אזעק ואשמע סתם תפלתי.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יח. אילו זכינו – היו איש ואשתו דרים במנוחה שלימה בלי קטטות ומריבות ומגדלים בניהם ובנותיהם מתוך הרבה נחת.

עכשיו שלא זכינו – החֵלֶב מבעיר אש המחלוקת בבית איש ואשתו מתפרדים מתוך קטטה ומריבה והבנים ובנות מתפזרים בכל קצות תבל מתוך מרירות ושברון לב.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יט. אילו זכינו – היו הבנים ובנות כולם הולכים בדרך התורה כל ימי חייהם.

עכשיו שלא זכינו – ומתפטמים בחֵלֶב נבילות וטריפות נתרבו בעונותינו הרבים הסרים מדרך הישרה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כ. אילו זכינו – היו בתי כנסיות ובתי מדרשים של אמעריקע מלאים כהיום הזה עם ששה מליון יהודים חרדים ההולכים בדרך התורה.

עכשיו שלא זכינו – ואמעריקע מעולם היתה הקן עם מקום מושב להגרועים שבכלל ישראל קצבים בעלי אגרופים ושאר פורקי עול "שמאנאפאל הכשרות" היתה בידם ועדיין השטן הזה מרקד בעוונותינו הרבים שמונים אחוזים מכל בתי כנסיות ובתי מדרשים יושבים שם אנשים ונשים בתערובות ופרועי ראש מעורטלים מכל זיק של יהדות, קרקפתא דלא מנחי תפילין, מחללי שבת בפרהסיא ועוברי כל התורה ומצוות להכעיס.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כא. אילו זכינו – לאכול רק כשר באמת היו יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו ועובד את קונו.

עכשיו שלא זכינו – החֵלֶב מבעירה אש הקנאה בלב כל אחד מיום ליום מתרבים הגזלנים – המוסרים – המאיימים – הרודפים אחר החרדים, המסלפים דיני תורה, המחרחרים ריב בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ובין צבור לצבור.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כב. אילו זכינו – להתפטם במאכלות הכשרות באמת היינו מאמינים כי מה שנתרבה בעוונותינו הרבים בדור הזה יותר מכל הדורות שעברו ילדים בלתי מפותחים [ילדים בעלי מומים בדעת או בשאר אברי הגוף] (צוריק געשטאַנענע קינדער פיזיש אָדער גייסטיש) הכל עבור המכשולים והקלקולים במקצוע כשרות המאכלים, ומבואר בראשונים פרשת משפטים ופרשת שמיני שמאכלות כשרות יסוד היחידי והעיקרי להעמיד הגוף על איתן הבריאות השלימה (עיין דע"ת פתיחה לה' שחיטה).

עכשיו שלא זכינו – והילדים טרם ראו אור השמש כבר נתפטמו במאות כזיתים של חֵלֶב ודם וכאשר יוצאים לאויר העולם ממשיכים דרך הלזו ובכל יום ויום נתוסף לחלבם ודמם של הילדים חלב ודם של בהמות ואלו הן הגורמים האמיתיים להפסיד בריאותם להזיק ולקלקל יסודי גופם כמבואר בראשונים הנ"ל וכל כך מטומטם לבות ומוחות בני אדם ע"י שנתפטמו הם עצמם בכל הנ"ל שחושבים מחשבת מינות ואפיקורסות גמורה כי כל זה מקרה הוא, והוא כפירה עצומה בהשגחת הבורא ית' על עמו ישראל והכחשה נוראה באמונת שכר ועונש לעוברי מצות התורה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כג. אילו זכינו – הי' הכנסת אורחים נחשב למצוה רבה ומפוארה כמו כל הדורות.

עכשיו שלא זכינו – הנותן לאורחים מאכל האסור בפרט חֵלֶב לא למצוה נחשב רק עבירה היא בידו.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כד. אילו זכינו – כבר היינו נגאלין על ידי משיח צדקינו ובנערינו ובזקנינו היינו עולים לרגל בבית מקדשינו.

עכשיו שלא זכינו – עדיין כבושין אנו בגולה ומוקפים בצרות ישראל מכל עבר ופינה ד' ירחם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ... הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כה. אילו זכינו – הי' לנו מנהיגים אמיתיים קדושים וטהורים שהיו מעמידין הדת על תילה.

עכשיו שלא זכינו – על כל פנים נתחזק כולנו לקדש שם שמים שכם אחד ולמסור נפשינו באמת עבור כשרות הבית שהוא יסוד הבית והמשך הדורות ובזכות זה נזכה לגאולה הקרובה במהרה אמן.

תלמידי הראשונים:

(רש"י תוס' אגור רא"ש ר"ן שו"ע ורמ"א ועוד) שקוננו קינה הנ"ל על עלבון כבוד רבותינו הראשונים שנדרסו עד לעפר יחד עם פסקיהם בדיני ניקור חלב ודם, שהלכו שועלים קטנים מחבלי כרמים להפוך דבריהם לומר על אסור מותר - ועל טמא טהור - ועל מומר להכעיס - צדיק וקדוש - ועל אנשים מאיימים - חסידים ואנשי מעשה - ועל בעלי תאוה - יראים ושלמים - ועל הרודפים אחר יראי השם - רודפי צדקה וחסד - ועל ממשיכי דרך ההשכלה ושבתי צבי ימח שמו וזכרו - גאון וקדוש - פוסק מובהק - פאר הדור והדרו.

ומצוה על אנשים נשים וטף להשתתף באמירת קינה הנ"ל ודמעתן על לחיין עם נתינת אפר על ראשיהם.

תלמידי הבעל שם טוב הקדושים ותלמידיו הקדושים זי"ע:

המבכים מרות על עלילות הני בריוני שעקרו גופי תורה בדבר חמור כאכילת חלב שהוא יסוד כל התורה כולה, כפי שקבלנו מהבעל שם טוב הק' זצ"ל מפי רבו אלי' הנביא זכור לטוב והאריז"ל ורשב"י זי"ע, להתרחק מצ"ט שערי היתר לא לנגוע במשהו של איסור.

והאיך יתקיימו ישראל קדושים בגלותן אם לא ילחמו במסירת נפשם בעד כשרות השלחן ועכשיו שלוחמים רח"ל נגד העומדים במסירות על כשרות ראוי ליתן ראשינו מים ועיננו מקור דמעה ולבכות יומם ולילה על הירוס ועקירת הדת כזה.

תלמידי הגר"א וחפץ חיים זצ"ל:

המתעוננים על החורבן הגדול בניקור החלב שהלכו בו בדרך עקלקלות נגד מה שקבלנו מרבותינו הגר"א מוילנא זצ"ל ובעל חפץ חיים זצ"ל שמסרו נפשם על קוצו של יוד מתורתינו הק' שלא יתבטל, ופורקי עול הללו עוקרין מאמרים שלמים מדברי הראשונים ושולחן ערוך ואחרונים בגסות רוחן ועוד מכנים עצמם בשם מו"צ. מעבירין נפשות ישראל לסיטרא אחרא רח"ל על ידי התרת נבילה וטריפה חלב ודם.

תלמידי החתם סופר זצ"ל:

המקוננים על אבדן דרך החת"ס זי"ע להעמיד הדת על תלה ולעקור ולשרש אחר עוקרי התורה ומפיריו, ועכשיו הפכו דרכו ומשבחין ומרוממין עוקרי התורה ויסודותיה ומשפילין עד למטה מעמידי הדת על תלה.

ועל דא ודאי ראוי לבכות בכיות נוראות ועצומות שק ואפר יצע לרבים, ויתאספו ברחובות העיר בזעקות נוראות הקורעות לב שומע שאם לא נחריש בעת הזאת מי יודע מה יהי' בסופו?.

אנו החותמים מטה מאשרים את כל הנ"ל והרבה יותר ממה שכתבו בהקינה הנ"ל נשאר בקולמוס שלא נתפרסם ומצוה לפרסמו כדי להשפיל כח הרשעים ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה עד לעפר.

ומצוה על כל יחיד ויחיד - מיד אחר גמר הקינות - לקונן קינה הנ"ל בבכיות עצומות עד שלא יוכל לבכות עוד, ובזה ישתתף עם צער שכינה הק' המצטער על תורתו הק' שמעולם לא נתבזה באופן מבהיל כזה על ידי שומרי תורה מימות מתן תורתינו עד היום הזה.

ובזכות זה יזכה להנות מסעודות לויתן עם כל הצדיקים הקדושים כמו שאמרו חז"ל וכל המצטער בחורבנה יזכה לראות בבנינה.

התאחדות בתי דינים חסידים ופרושים החרדים דארצות הברית וקנדה

נ.ב. מיד אחר אמירת הקינה בבוקר מצוה לאסוף אנשים ונשים (בעזרת נשים) וטף להשמיע להם מצב הדור שאנו חיין בו ולהדריכן כי התוה"ק הוא חיינו ומצוותיה הטהורין הם קיום נפשותינו, ובעבורן אנו מוכנים לילך באש ובמים, וכל המוסיף או גורע אפילו אם כגובה ארזים גבהו בין אם נקרא צדיק - או רבי - או גאון הדור - או גדול הדור - או פאר הדור - או קדוש וטהור - או מו"צ - או אבדק"ק - או כל שאר שם וחניכי דאית לי' הרי הוא נחשב כקל שבציבור ופורק עול התורה, מינות נזרקה בו, מחוץ למחנה מושבו, טמא טמא יקרא, יכתב לחרפה ולדראון עולם בספר הזכרונות של עוקרי התורה ומחללי הדת שבכל דור ודור אשר נידונין לעולם ולעולמי עולמים, וכל בית ישראל ישארו נקיים וטהורים זכים וצרופים להמשיך דרך התורה והמסורה עם כל פרטי' ודקדוקי' והן הן לגיונם של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לקבל פני משיח צדקינו אשר יזכו במהרה בימינו.

 (וימשיך הדרשן)

אותן עוקרי הדת אין שום נפק"מ אם פרסמו דבריהם בספר או בירחונים או בעתונים או בבטאונים או בדרשה לרבים בין בחול ובין בשבת בין ביו"ט ובין בחוה"מ כל דבריהם נדונין כדברי מינות לשריפה, ואסור להסתכל בדבריהם כי שאני מינות דמשכי.

כהנה וכהנה ימשיך הדרשן לעורר את הרבים ובזה יקדש שם שמים המחולל ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.

בבקשה להדביקו בבתי כנסיות ובתי מדרשות
וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו

(קליפ מעיתון, ונדפס במדריך לכשרות מספר 36)

  

המהפכה בעולם התורה

זריחת השמש בתוקף זוהרה חדשות שלא הי' בעולם עדיין

כרעם ביומא דאיסתנא מצאה השמועה את כל קהל עדת ישראל שמועה אשר עשתה לה כנפיים והחדירה לתוך הישוב היהודי החרדי בארץ ישראל ונתקבלה בחדוותא יוצא מן הכלל. לעיני כל רואה שמש הופיע דבר אשר עין לא ראתה מאז עמדו רגלי ישראל על הר סיני, ויהי' אך יצוא יצא דבר החידוש ונתקבצו חובבי תורה והדת להווכח במו עיניהם אם כנים הדברים באמת לאמיתו, כי פשוט קשה להאמין הדברים שדור שפל כדורינו יעלה ויגביה כנפים ותזכה לדבר שהשתוקקו לו אלפי ישראל במשך כמה דורות ולא זכו לה.

ב"ה שזכינו לה ולא לבד שזכינו לה אלא כבר נהנין אלפי בני תורה וישיבות מנועם צוף דבשה.

הידעת מה זה ומי זה?

קובץ כל ספרי ניקור המובהקים!!!

כשמו כן הוא בשבע כרכים יפים ומהודרים למאד נקבצו "כל ספרי ניקור" ממש אשר נתחברו מימות עולם עד היום הזה.

כידוע לא האריכו בעל השו"ע ורמ"א בדיני ניקור וסמכו שדבר זה צריכה לימוד מפי המנקרים.

והכי ידעת מה נעשה בגין כך???

הט אזנך ושמע אין כאן לא הגזמה ולא הפלגת דברים אלא דברים ברורים ואמיתיים ומציאותיים, דברים שאירעו בדורות שעברו וביתר שאת ועז בדורינו אנו.

רבינו הקדוש שראה בעיניו הבדולחים כי הדורות מתדלדלים והולכים וחשש שאם ישאר תורה שבעל פה - תורה1 שבעל פה2 במשך הזמן כאשר הדורות יתקלקלו וסור מרע משתולל וגברי אלימי ותקיפי ירימו ראש יהי' ביד כל אחד ללמד לתלמידיו את אשר עם לבו ולסלף ולזייף כל דברי התורה כפי נטיית יצרו ובהבטחה גמורה שכך קיבל בע"פ מרבו.

רוח הקודש הופיע עליו שידפיס ששה סדרי משנה וחסל.

וכדמותו ומתכונתו עשו רבינא ורב אשי סוף חכמי הגמרא עם כל הגמרא וכמוהו עשו במשך הזמן חכמי הדורות בה' ניקור לכתוב בקונטרסים וספרים דיני ניקור.

ברם לאשר שעניני ניקור מטפלין בה רק המנקרים בלבד, בשביל כך בחרו המוכרי ספרים להדפיס אידרא הספרים שיד הכל ממשמשין בהן כי הם נחוצים יותר ולוקחיו מצויין. לאור האמור עברו ימים ושנים למאות וספרי הניקור המובהקים לא ראו אור הדפוס, ורק אם נתחבר חיבור חדש על תורת הניקור זה בלבד יצא לאור, ויחד עם המחבר הלך לעולמו מבלי להשאיר אחריו יורש וגואל.

כל זה הי' חיזוק וסייעתא גדולה להקלים וריקים להשתטח בשדה הכשרות לארכה ולרחבה ולכבשה כבושה עולמית.

הגע בעצמך: הרבנים לא למדו וידעו בניקור דבר או חצי דבר וסמכו על ראש המנקרים - ספרי הניקור לא היו מצויים רק ומעט מזעיר אחד או שתים במדינה בקצה ארגז הספרים כאשר אבק הבית מכסה ראשה, נתגלגל הדבר וחכמת הניקור נעשה לתורה1 שבעל פה2 ואצל מי התאכסן? אצל המנקרים והקצבים בלבד!

חכמה זו לא תמצא לא אצל גאוני ואדירי הזמן - לא אצל בני הישיבות - לא אצל הדיינים ומורי הוראה שבעם - ואף לא אצל השוחטים היראים - אלא אך ורק אצל הפחותים שבעם, מי הם???

הטבחים - ופועלן. - ולמה?

עוד הפעם בשביל נימוק היחידי שהניקור הפך להיות תורה שבעל פה ולא ידעו הרבנים אפילו להזהר שלא יהא הקצב בעל בית המטבחיים הסמכות העליונה אשר עליו נשענים כל קהל עדת ישראל בדברים כה חמורים כחֵלֶב, שהוא מצד אחד ביותר חמור מכל עבירות שבתורה כמו שנכתוב עוד להלן.

כתוצאה מכל זה נעשה חכמת הניקור כדור-רגל ביד כל קל וריק ועושה בו כחפצו ומגמת לב ואין מפריע בידו.

כדאי לציין כמה דוגמאות ממכשולות שנתגלו בשנים האחרונות אשר בא כתוצאה מתורה שבע"פ שבניקור.

א. רבנים באיזה עיירות נתעוררו ע"י מנקרים ישישים ויראים שהרגישו בהזדמנות שאין הניקור כהוגן בבתי מטבחיים שונות. הרבנים מצאו עצמם חסרי אונים לעשות דבר או חצי דבר כי לא ידעו למי להאמין כאשר המנקר שלו צועק ככרוכיא שכך קיבל מרבותיו (תורה שבע"פ).

(מעשיות כאלו בתמונתם החי תמצא בהקדמה לקובץ ספרי ניקור - בכמות מרובה, ע"ש).

ב. עשרות רבנים שנתעוררו ע"י זעקת מנקרים (זקנים יחידים מדורות שעברו) התאספו לטכס עצה כדת מה לעשות אובדי עצות המה למול המתרחש הקטיגור מצד אחד והסניגור מצד שני והרב באמצע.

במשך האסיפה העלו על השלחן חלקים שונים לדון בהם בושנו לגלות שכולם (כל הרבנים) שתקו והסכימו למה שאחד העיז לומר שאין חֵלֶב בכבד ובטחול וגם בכסלים דבר שכל בר בי רב יודע שיש שם חלב דאורייתא.

ולמה אירע כזאת? משום1 תורה שבע"פ2 שבניקור.

ג. לרגל המצב רצו רבנים למאות ובני תורה לאלפים לחקור אחר דיני הניקור משורשן ויסודן לידע עם מי הצדק והדלת סגור בעדם למה? כי אין להם ברירה רק ללמוד מהמנקרים תורה שבע"פ כפי מה שרוצים הם ללמד לאחרים, וכמובן באופן המוטעה שנוהגים. ולמה אין מעיינין בספר? כי הכל תורה שבע"פ, כנ"ל. (עי' באורך בהקדמה לקובץ ספרי ניקור).

ד. בחוץ לארץ ייחדו אברכים בני תורה לסלף ולזייף ספרי הניקור ולגלות תורה חדשה באופן שכל קלקול הנעשה בניקור ימצא לו מקור נאמן בספר ומעשה שטן הצליח ועשו כאשר זממו, והיאך? ע"י שהניקור תורה שבע"פ.

ועכשיו כמה אנו צריכין להחזיק אלפי אלפים תודות לאיש המורם מעם אשר עם כל הרדיפות כל ימיו עבור מרצו החזקה להעמיד הדת על תלה, השקיע עצמו בחובות עצומים ע"י הוצאות ענקיות להוציא כל ספרי ניקור בז' כרכים, כדי שתהא יד הכל ממשמשין בה, על אף שידע כי לרגל המחיר הזול לא יכסה ההכנסות אפילו מקצת מגודל ההוצאות.

ועכשיו קורא היקר הידעת כי מכשול החלב מן חמורה היותר חמורות שבתורה מצד עונשה והיותר חמורות מצד תוצאותיה, תוצאות כגון מאי?

מה שאחז"ל וכן נפסק בשו"ע יור"ד סי' פ"א (ופר"ח וברכ"י שם) שאכילת מאכלות אסורות ובפרט °ח­לב מטמטם לבו של אדם ומוליד בו טבע רע ואכזרי ומוציאו לגמרי מדת ישראל (שו"ת ד"ח יור"ד סי' ז').

אמור נא לי ידידי מנין יש לך בטוח על קיום דורותיך הכי עשית דבר למענו בעזר ד' ומנין תהי' בטוח שזרע זרעך לא יאכלו חלב כאשר יקום בימיהם בני בליעל חדשים וידרשו דרשות של דופי בפרקי הניקור ואין מעצור מחוסר ידיעה להכחיש דבריהם, וכמו שבזה"ז בעוה"ר כבר נלכדו בשחיתותם בארצה"ב אלפי ורבבות נפשות ישראל, ומי יודע מה יולד יום.

ואם תאמר דל אנכי ממעש, בער אנכי מאיש, עצור בד' אמות אני, עסק אין לי עם הצבור וצרכיהם, לא עסקן או בן עסקן אני, קצרה ידי לעשות דבר.

התשובה! אמת הדבר שאין בכחך להעמיד הדת על תלה, אבל בידך לסייע להמעמידים ע"י הוספת טבעת לשרשרת הזהב הגדולה של פעולות ומעשים אקטיביים - בדבר קטן מאד ומהו הדבר הקטן?

לרכוש לך הסעט החדש, של כל ספרי ניקור שיצאו לאור מחדש ובזה תהי' מסייע גדול שיפוצו ספרי ניקור בכל קצות תבל, ולהפך תורת הניקור האמיתי מתורה שבעל פה לתורה שבכתב.

ע"י הסיוע להפצת הספרים בכל בית יהודי ממש אימה ופחד ינוחו על המנקרים הקצבים, ויגורו לעשות מה שרוצים, בידעם כי אפשר לחקור אחר מעשיהם להסיר הלוט מעל פניהם ולהוכיחם על מעשי ידיהם.

הרבנים יזדרזו ללמוד ולידע מעשה הניקור היטב ממקורן, שלא יוכלו מבקרי המטבחיים לומר להם טלו קורה מבין עיניכם, רק יבינו ערמות הקצב ויענו לו איזה השוואה היא זו הלא מות בסיר קלחת הבשר.

האברכים ייראו אימת מות לסלף ולזייף מעשי הניקור ולכתוב בשם ספר פלוני כי הכסלים אין בו חלב וכן הטריפה קאלנער מחלק הפנימי וכשר בלי פקפוק וגם צלע י"ג מותר לאכול בלי ניקור, וכליות אי"ב חלב, וכיוצא מדברי דופי שהרהיבו בנפשם עוז לכתוב בהקדם הידיעה שאין מי שיכחיש דבריהם בבחינת הרוצה לשקר ירחיק עדותו.

וכל הנ"ל ועוד יותר מזה (כמבואר בהק' לקובץ ספרי ניקור) בידך למנוע ע"י רכישת ספרי הניקור והפצתן.

ועכשיו נשא פנינו אל מול ראשי הישיבות! הלא אתם ידעתם ושמעתם החורבן הגדול במצב הניקור הבא מתוצאת חסרון ידיעה העומדת בדיוטא התחתונה. אליכם לסדר לימודים בלימוד מעשי הניקור לגדיים העומדים ברשותכם, דאם ישאר המצב כמו שהוא שועלים קטנים מחבלי כרמים יעשו בניקור מה שירצו, מאין יהיו בני ישיבות אחר דור או שנים. אם יכשלו במאכלות אסורות בלא יודעים ליזהר. והכי לא תראו גם עכשיו גודל המהירות בירידת דור אחד משלפניו, והכל ע"י פטום החלב ושאר מאכ"א הנעשים בהתעוורות עיני העדה וראשי העדה מהנעשה אחורי גביהן.- והיכן הבטחון שיגדל דור חדש בני ישיבות ובני תורה?

ואם החרש תחרישון, השמדת הדור הבא עי"ז מידכם תבוקש, בעוה"ר אין לנו שיור רק התורה הזאת ללמוד וללמד לדורות הבאים. ועכשיו הזמן מוכשר ומסוגל מאד מאד כי הספרים ב"ה מצויין והתלמידים מרוצין ללמוד, ורק בראשי הישיבות לבד הדבר תלוי.

ואם יקחו ראשי הישיבות את האמצעים הנדרשים בידם לתקן ארץ ומלואה ממש. זכרו ואל תשכחו!

ישיבות וכוללים המענינים ללמוד ה' ניקור וצריכין מנקרים ללמדם ולהורות המעשה אשר יעשון נא לפנות אל:

ועד משמרת הניקור

  בשורה אטאמי'ס לעולם היהדות

כבר יצאו לאור עולם הספרים אשר עיני ישראל כלות אליהם

קובץ כל ספרי ניקור

 בז' כרכים משובצים בכל מיני הידור ויופי מעולם לא היו כל הספרים הללו של ניקור מצויין בשוק, וכעת נדפס כדי לתת אפשרות ביד כל הרוצה לרכוש אותן, כי ע"י חסרון הספרים רבו המכשולות במשך השנים שעברו.

בדורות שעברו היו משלמין כל מחיר שבעולם לרכוש הספרים והקונטרסים יקיר המציאות שלא נמצא אף אחג בעיר, והרבה עמל וטורח השקיע המו"ל להשיגן לזכות בהן את הרבים. וכאשר אך יצאו לאור עולם ממש נחטפו מן השוק לגודל יקר חביבותן.

קצרה דעתנו מלדעת עוד כמה שנים ישאר הזדמנות זו לרכוש רכוש היקר הלזו לכל מי שירצה, וכמו שעד עכשיו לא היו נמצאים בשוק כלל, ומסתבר שלא במהרה יודפס עוד הפעם לרגל הוצאותיה הגדולים.

אל תמתינו שיגיע הזמן אשר תבקש הספר ככסף וכמטמונים ולא תמצאנו כי במהרה יאזל מן השוק. מהרו והביאו ברכה לביתכם, עוד יגיע זמן ותאלצו להתחרט על העבר, שהיה לכם הזדמנות כה קלה לרכוש את כולם ולהיות תורת כל מעשי הניקור - ויסוד מלאכת ועבודת הניקור בתוך ביתך ועל העצלות שהי' בך אז באת עכשיו לחלישת הדעת והלב לחפש אחר הספרים ואיננו.0

הכמות מצומצמת וכל הקודם זכה

נ.ב.2 זה איזה זמן שהחלה התעוררות גדולה בקרב ראשי הישיבות והכוללים ללמוד מעשי הניקור משורשיה, והרבה בני ישיבות כבר שקועין ראשן ורובן בלימוד זה. וכולם כאחד מודים: ש1לולא הקובץ מספרי הניקור לא היו מוצאים יד ורגל ביסודות והכללים העיקריים במלאכת הניקור2 וגם טעויות למאה ואלף ע"י העיון בקיצורים בלבד. ורק עכשיו אחר העיון והלימוד בהם עלה בידם לברר כל פרט ופרט על בוריין האמיתי.

הכנס אוצר בלום לביתך    ועד משמרת הניקור

 

ספר

מלחמת קודש

בפרשת ניקור החלב

- א -

פתח השער - להתוודע ולהגלות!!!

חובה - יוצא מן הכלל - על דורינו אנו העני והשפל להעמיק במקצוע ניקור החלב ולתת לה משפט הבכורה לפני כל שאר ענינים דהרי קי"ל ביור"ד סימן רמ"ב (עי' ש"ך בשם דרישה) דלימוד הלכה למעשה קודמת ללימוד גמרא, על אחת כמה וכמה הלכה למעשה בדבר שענשו כרת ובדבר שנכשלים בו בני אדם רח"ל דבר יום ביומו ואין לנו על מי להשען כי בשאר הלכה בקי על כל פנים קצת וישנם מורי הוראה הבקיאין ובזה גם הרבנים אין בקיאין מוליכין אותם שולל כסומא בארובה וכל אחד עושה מה שלבו חפץ בניקור וטוען שהצדק אתו. ואל ראשי הישיבות אנו פונים! אנא חוסו נא! על נפשות טהורות ונקיות שלא יאבדו חס ושלום מב' עולמות ותקבעו שיעור ללימוד הלכות ניקור על בוריה והצילו דור הצעיר מרדת שחת חס ושלום דאם יכשלו חס ושלום הצעירים באיסור חלב לריק כל עמליכם להעמיד דור דיעה של תלמיד חכם יראי ד' עוסקי תורה ומורי הוראה דלב המטומטם מחלב מאין יזכה לסייעתא דלעילא והיאך יורה דיעה ויבין שמועה, ועלול חס ושלום להכשיל אחרים כמו היום, ובזכות זה נזכה לגאולה הקרובה בב"א.

- ב -

מטרת ותועלת החיבור:

א. מנקרים - משגיחין - מכשירים יראו מה שלפניהם ויוכלו לעשות מלאכת שמים כראוי.

ב. כאשר יצא רינון על ניקור החלב ייתי ספר ויחזו עם מי הצדק.

ג. מאפשר לסדר סדר הראוי לניקור בכל מקומות מושבות ישראל ולהבחן עם מי הצדק עם המנקרים שנתפסו בכשלונם או עם מנקרים הישישים דחוץ לארץ וארץ ישראל.

ד. העוסקין בלימוד מלאכת ניקור ימצאו ספרים פתוחין לכל מלאכת ניקור, מלאכתו-ואומנתו ובניקל יקיפו כל עניני ניקור הקפה ברורה צלולה ושלימה שלא יכשלו במלאכתם ואומנתם ויראו סימן יפה במשנתם.

ה. להראות כי סדר הניקור שנסדר בפרי תמרים חלק י"א בשקר - זיוף - וסילוף - יסודה וכל הנוטה אחריה מאכיל חלב בישראל.

ו. לקדש שם שמים שנתחלל על ידי הרינון כאילו איזה רבנים - ומנקרים מובהקים הוציאו לעז בעלמא שנכשלין בחלב, וכל המעיין בפנים ימצא כי הצדק עם המערערים.