THE EREV RAV YELL LIKE DOGS FOR THEIR OWN BENEFIT AND HAVE NO CONCERN FOR HASHEM

But everyone is on his own way, in their occupations and ways. (Yeshayahu 56, 11) to the unjust gain of this world and to inherit this world. And they are not from the side about whom it is written (Shemot 18:21) “Men of truth, hating unjust gain”. But instead, all of them yell like dogs in their Yom Kippur prayers, give us, give us, our food, our pardon, our expiation and our life. And they are brazen of spirit like dogs, and the nations who yell to their piers and have no shame. For there’s no one who calls unto Hashem in TESHUVAH, that the Shechinah will return to the Holy One Blessed be He, for it is far from him. And they resemble dogs, for it is written about them (Tehillim 106: 35) “But they mingled among the nations, and learned to do what they did”. And they are the EREV RAV, that all the kindness that they do they do only for themselves. Tikkune Zohar, Tikkun 6

יהיו יראים מלומר את האמת -

שָׂרֵי מעלה מן השמים ישליכו מינות ואפיקורסות עלי ארץ, - כל מדרך כף רגל יהיה מלא מינות ואפיקורסות ופריקת עול תורה ומלכות שמים

הרבי מרוזי'ן ראה זאת ברוח קודשו

בהסכמה לספר "באר הגולה" למהר"ל מפראג זי"ע כותב הרבי הקדוש מרוזי'ן, וזה לשונו: ובגלות האחרון, בעקבתא דמשיחא, יהיה נפתח שער הנ' שבטומאה, שהיא מינות ואפיקורסות, רחמנא לצלן, וְשָׂרֵי מעלה מן השמים ישליכו מינות ואפיקורסות עלי ארץ, ותתפשט לארכה ולרחבה, וכל מדרך כף רגל יהיה מלא מינות ואפיקורסות ופריקת עול תורה ומלכות שמים, עד שיצטרך לנפש ישראל התאמצות גדולה ויתרה להתחזק באמונה, שלא יפול ברשתם. עד כאן לשונו הקדוש.

מי שבכל זאת ירצה להחזיק באמונה יקבל סיוע מן השמים

וכן הוא בדורות הללו האחרונים, שכדי להנצל מדעות כוזבות צריך לראות ממש אותות ומופתים, וכמו שכתב הרבי הקדוש מרוז'ין זי"ע בהסכמתו לספר "באר הגולה" בזה הלשון: ובגלות האחרון, בעקבתא דמשיחא, יהיה נפתח שער הנו"ן שבטומאה, שהיא מינות ואפיקורסות, רחמנא לצלן... על כן הבטיחנו הבורא יתברך שמו על ידי נביאו, שכל מי שירצה להחזיק באמונה המורשה לאבותינו, יתחזק, ומן השמים יסיעוהו אחר התאמצותו, שיתאמץ בכל כוחו להציל עצמו מפח יקשם, ויראה לנו נפלאות להצילנו מידם כמו הנפלאות שעשה לנו במצרים... עד כאן לשונו.

על ידי רבוי תפילות ננצל מהסמאל

הסמאל מטעה את העולם הרבה שידבקו עצמם למקום השקר והטעות, ורוכב במרכבתו ליסע ולדבק עצמו למקום השקר והטעות מטעי עלמא, לכך צריך הבחנה גדולה ותפילות ובקשות, שינצל מלהדבק למטעי עלמא בשקר ובכזב בדרכים שונות, ואין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים, להתפלל לפניו בדמעה ובבכיה, שלא יטעהו הסמאל לדבק עצמו במטעי עלמא ראשים שלו, שהוא עשאם וסמכם. (זוהר חי תרומה דף ז' ע"ג)

על אף הדברים הטובים שבערב רב
חייבים למאוס בהם

עיקר החסרונות באים, ממה שעושים לנו הערב רב. כמה שנאמר בזוהר הקדוש: דמעיקין לישראל יותר מאומות העולם, והעיקר לחזק עצמו באמונה מאוד, כי ישראל ממצרים נגאלו רק בזכות האמונה, וכן גאולה העתידה, וצריך חזוק באמונה, מחמת שרואים דרך רשעים צלחה... כי גם אם רואים בהם [היינו, הערב רב] דברים טובים כמו תורה ומנהג ודרך ארץ, ובפרט כי מדת שלום היא יסוד לכל, והיא מדה טובה מאוד, אף על פי כן - כמו שהחולה מוכרח להפליט ממנו דמים, והדם הוא הנפש, אשר יש בהם אף קצת תערובות, כמו כן בעקבתא דמשיחא מוכרחים למאוס בכל תהלוכות הנ"ל גם אם יש בזה דברים מועילים כי הוא זמן הברור, וזוהי הבחירה והנסיון בימים האלו... (דברי שמחה לרבינו שמחה ישכר בער הלברשטאם)

יחידים יהיו מנהיגי האמת והאחרים יטעו את העם

אותו הדור של עקבות משיחא יהיה עני ודל ממנהיגי אמת, כי מעט מזעיר יהיו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה, על הפסוק "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד" - נתמעטו התלמידים. פירוש רש"י: תלמידים כאלו המחזיקים ידי ישראל להחזירם למוטב, ומעתה איך תהיה התנהגות עניי הצאן האלו אם רועה אמת אין להם? ומה יעשו דור יתום זה אם אביהם האמיתי שהוא הוא המנהיג הזה, שכל תכליתו ומגמתו היא לטרוח להרבות עבדי ה' ולקרב לב בנים לאביהם שבשמים - חולץ מהם? ובמקום המשפט שמה הרשע רועה אויל ואב חורגי... ויש שהיראים ועובדי ה' באמת רק על דרך אבותינו הראשונים נרדפים ונדרסים ברגל מכת הפושעים והצבועים... וסבת הדברים של שכחת ומאוס ועזיבות התורה במקומות שונים - לא מבני ישראל המה, ורק ראשיה אשר בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו, אשר עבור להגדיל כבוד ביתם ולחזק ולנשא כסא ממשלתם נושכים בשיניהם ומתעים את העם, ומוסרים בניו של מקום להריגה ואבדן נצחיות, וקראו שלום ומשיגי גבול עולם אשר גבלו הראשונים. (משכיל אל דל).

מעמדם של הגדולים בדור

לפני בוא המשיח יראו הגדולים כך: כל מחשבתם להרבות כבוד עצמם וביתם, ולהוריש ממלכתו לבניו עד עולם, כבוד שמים אצלם טפל דטפל, עושים שדוכים מכל חטאי עמי, סומכים על עצמם ועל יחוסם, ומי יאמר להם מה תעשה. לבסוף – יבטלו, והיו כלא היו. זהו הברור בימות המשיח.

וכן מובא בתוספות בן יחיאל: מלכים אלו ומאן מלכי רבנן אשר כל מחשבתם להרבות כבוד עצמן וכבוד ביתם... ונותן הפחות עיניו, במי שגדול ממנו, עם קנאה ותאוה וכבוד שלהם, להשיג יותר ויותר, ולכבוד עצמן דורשים, ולא לטובת ישראל, כי כבודם עיקר, וכבוד שמים בעד עמם ונחלתם לדרוש - הוא טפל אצלם, וטפל דטפל, וגם תורתם... הוא אצלם לתכלית גדולתם ולנצחנות לגדל עצמם על חברם בגאוותם...

וכן ראה ברוח הקודש המעמד בדורות האחרונים קודם ביאת הגואל. גדולים הם כאלו, וכאשר הם בתקפם, מי יאמר להם מה תעשו... אפילו כל העולם כולו יחרב על ידי דרך הגויים הזו, מה אכפת ליה. אחרי כי הוא רב ושבט המושלים בידו, כי הוא במרומי קשת, ומדעתו להוריש ממלכתו גם לבניו כן עד עולם... או חרב - מלשון חורבן, כי נחרבו בגשמיות או ברוחניות ונהפכו לזרים... וסומכים עצמן על יחוסם וכח תורתם, ולצרף גם חיצוניות עמהם לזרעיהם, והם בוטחים בעצמן בזה, עד כי עברו ובטלו והיו כלא היו, וכן עם שדוכים וחתנים כאלו מכל חטאי עמי, עד כי יתמו חטאים מן הארץ... להודיע כי כן הוא הבורר מעמד הדור מן ימות המשיח.

(הגאון הקדוש בעל "לב העברי" זצ"ל).

מה שרב אמיתי שאין שייך לערב רב צריך לתקן

שמעתי שתלמידי הרבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה היו יושבים ביחד ומתווכחים איזהו הדבר העקרי שראש ומנהיג הדור צריך להשגיח עליו.

יש מהם אמרו שהעיקר הוא להשגיח על הזביחה שיהיה השו"ב ירא שמים, וכן בכל שאר ענינים השייכים לזה כי חס ושלום מאכלות אסורים מטמטמים את הלב.

ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד. ויש אמרו מקוה היא העיקר להשגיח שהמקוה תהיה כשרה בלי שום חשש, כי אם יסוד בנין האדם הוא חס ושלום בלי כשרות קשה לו מאוד להתגבר על הרע רחמנא ליצלן. ואחר זה אמר להם מרן הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה בזה הלשון, תיתי לי כי בעת הזאת פלפלו גם כן במתיבתא דרקיע איזה מהם עיקר ואמרו כמר וכמר. והסימן הוא במקרא (חבקוק ג') בזע"ם תצעד ארץ ראשי תיבות "זביחה, "עירובין,"מקוה, כל אלה הם יסוד הארץ. עכ"ל.

 (ברכת אברהם, בעל שם טוב עה"ת).

אל אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר !!!

כמו ביציאת מצרים כן בביאת המשיח, רק זה שיראת ה' בליבו יזכה להיות בין הזוכים

משה רבינו בא בגלגול אחת לחמישים שנה, כדי שלא יטעו הערב רב את ישראל

בספר הקדוש זוהר חי בראשית (על זוהר ד' כ"ה ע"א בדפי הספר ד' צ"ו) מהגאון הקדוש מקמארנא זי"ע, וזה לשונו: "שהערב רב היה חלק הרע של משה, ומשה רצה לתקנם... ומשה עצמו יקום בכל דור ודור ויתגלגל גם בימים אלו דרא בתראה בין ערב רב... ועתה רוב הדור וראשים שלהם הם ערב רב, ומשה בא בעיבור ובגלגול - אחת לחמישים שנה, שלא יטעו ראשי ערב רב את ישראל לדרכים שונות... עד כאן לשונו הקדושה. (מבואר כן בזהר הקדוש פרשת נשא דהראשים בכל אתר ואתר יהיו מהערב רב ותמלא הארץ חמס מפניהם, ושם מהזוהר הקדוש פרשת תצא דבסוף הגלות ישלטון על ישראל רמאים ודייני שקר וערב רב עיין שם)

ועתה רוב הדור עם הראשים שלהם מהערב רב, ושלא יטעו את ישראל בדרכים מקולקלות, הזהר מן היועצך לפי דרכו, שתלך בדרך החדשה לבזות את כל התפילה והמצוות בסכליות של כסיל בחושך הולך, כמו שעשה הטמא והארור, שהטעה את כל העולם בדרכים מרורות כלענה, וכן בכל דור, ולזה הוצרך להתגלגל משה רבינו בכל דור ודור כמו מרן האר"י ורבי ישראל בעל שם טוב וכן בכל דור צדיקיא, שלא יטעו ערב רב עם ראשים שלהם את ישראל וכל זה מבואר (בלקוטי תורה להאר"י ז"ל פרשת ואתחנן) למעיין בעיניים מאירות, עד כאן לשונו. (זוהר חי בראשית ד' קי"ג)

כעבודה זרה ממש הגאוה להיות רב ורבי

עבודה זרה, שהיא הגאוה להשתרר להיות רב ורבי, שלא לשם שמים, ורצונו להמית לכל הצדיקים מרוב גאותו, שיהיו כולם נכנעים תחתיו, והוא בור ריק של נחשים ועקרבים, והמשתחוה והנכנע לו הוא משתחוה לעבודת קל נכר. (זוהר חי שמות דף פ"ו).

WE ARE PLEASED TO ANNOUNCE THE ESTABLISHMENT OF THE WORLD  ORGANIZATION OF  JEWISH LAWYERS. ITS AIM IS TO DEFEND THE PROPER OBSERVANCE OF THE HALACHA AND TO PROSECUTE THOSE RESPONSIBLE OF  DEFRAUDING THE JEWISH PEOPLE. IF YOU OR ANYONE YOU KNOW HAS BEEN MISGUIDED OR HAS BEEN SET UP BY INESCRUPULOUS RABBIS, THE OORJ IS HERE TO HELP. IF  THE MOHEL PERFORMED THE BRIS OF YOUR SON NOT IN ACCORDANCE TO HALACHA YOU CAN CLAIM DAMAGES FOR HE MADE YOU THEREBY LOOSE THE MERIT OF A MITZVAH THAT CAN ONLY BE FULFILLED ONCE IN A LIFETIME. IF THE RABBI IN YOUR SYNAGOGUE BUILT IT SO THAT WOMEN CAN BE SEEN AT THE TIME OF PRAYERS, AND WE KNOW THAT THOSE PRAYERS GO TO EVIL FORCES, YOU CAN CLAIM DAMAGES FROM THAT RABBI, AND HIS BUILDINGS CAN BE CONFISCATED FROM HIM. ALL CONSERVATIVE AND REFORM RABBIS CAN BE PROSECUTED AS WELL FOR CALLING THEMSELVES RABBIS WHEN THEY ARE IN FAKERS AND MERCHANTS OF PEOPLE'S MINDS. THESE REFORM AND CONSERVATIVE RABBIS CHANGE THEIR VIEWS EVERY 10 YEARS FOR THEIR LIES CAN NOT LAST MORE THAN A SHORT PERIOD OF TIME, AND THEY DON'T CARE TO FOOL THE SIMPLE AND INNOCENT JEWS WHO HAVE FALLEN PREY TO THEIR SCAMS.  IF YOU KNOW OF ANY RABBBI THAT SUPERVISES THE KASHRUT OF A PARTICULAR ESTABLISHMENT AND YOU HAVE SEEN FAULTS AND IMPROPER PRACTICES IN THAT ESTABLISHMENT, YOU CAN SUE THE RABBI AND THE OWNER OF THE ESTABLISHMENT FOR DAMAGES. WE ARE PREPARING CLASS ACTION SUITS AGAINST THE LARGE SLAUGHTERHOUSES THAT SELL MEAT AS GLATT KOSHER WHEN IN FACT THEY DON'T ADHERE TO THE HALACHA PROPERLY, AND THE MEAT THEY SELL IS BY NO MEANS KOSHER. WE ARE ALSO SEEKING AN INJUNCTION TO CHECK ALL MIKVAHS ACROSS MANY COMMUNITIES TO CERTIFY THAT THEY ARE INDEED KOSHER. IF THEY ARE FOUND TO BE NOT KOSHER THE RABBIS WILL BE CRIMINALLY PROSECUTED AND JAIL TERM WILL BE SOUGHT FOR THIS MOST HORRIBLE CRIME. THESE RABBIS THAT CERTIFY MIKVAHS ALONG WITH THOSE THAT CERTIFY KOSHER MEAT CAN CAUSE, IF THE MIKVAH IS NOT KOSHER OR IF THE MEAT IS NOT KOSHER, THAT HUNDREDES AND THOUSANDS OF FAMILIES WILL TRANSGRESS THE PENALTY OF KARET, G-D FORBID. IF ANYONE CLAIMS TO BE THE JEWISH MESSIAH HE WILL BE TAKEN TO COURT TO PROVE HIS CLAIM AND THE FULL WEIGHT OF THE LAW WILL FALL UPON HIS SHOULDERS FOR ENTIRE CITIES HAVE DIED FOR THEIR JEWISH BELIEVES IN THE COMING OF THE REAL MESSIAH AND THIS FAKE ONE COMES AND CLAIMS HE IS WHO HE IS NOT. A FALSE MESSIAH STEALS FROM THE DESCENDANTS OF KING DAVID THE CLAIM TO THE ROYAL HOUSE OF ISRAEL. THEREFORE THIS FALSE MESSIAH WILL BE SUED FOR DAMAGES BY THE RIGHTFUL HEIRS TO KING DAVID.

The following are the circumstances and manners of Redemption . . . Eradicating the impure spirit from Eretz Israel by planting the Holy Land. The three groups of exiles depend on this, according to the Gaon, especially the commandments concerning leaving the poor man the gleanings of the crop, the forgotten sheaf, and the corners of the field. How much should be planted and to what extent? The land should be planted until it is no longer desolate, until the holy land bears its fruit. The goal is to drive out the spirit of impurity from the land, to purify the holiness of the "Revealed G-d" from its klipah, etc. The holiness of the Revealed G-d rests upon the fruits of the Holy Land. This is the sod of the reason for the commandment, "When you come to the land you shall plant . . ." (Vayikra 19:23). According to the Midrash, you should not occupy yourself with anything except planting, and this is the main part of the mission of the Vilna Gaon . . . (Kol HaTor, Chapter 7)

 Half of the Jewish world still reject  Eretz Israel as a homeland today.

 Many groups, for different reasons, perhaps, but rejection of Eretz Israel, nonetheless. Thus, for 2,000 years, Jews yearned to return to Eretz Israel, but could not come. Now, all of a sudden, the door has flung wide open and they can come, but, as a strange twist of history, they no longer yearn to return there.

But according to the Vilna Gaon, that’s the final key to the Final Redemption:
The purpose of redemption is the true redemption and sanctification of G-d’s Name. According to the words of our prophets and the explanation of our teacher (Vilna Gaon), the goal of our work is the war against Armelius (the ministering angel of the Erev Rav), carried out through the ingathering of the exiles and settling of the Land for the sake of the true redemption and sanctification of G-d’s Name . . . These are the main components necessary for initiating the redemption from below: 1) ingathering of the exiles; 2) building of Jerusalem; 3) removal of impurity from the Land by planting the Holy Land and fulfilling the mitzvos dependent upon the Land; 4) true redemption resulting from the establishment of faithful people [in the gates of Jerusalem]; 5) sanctification of G-d’s Name [through victory against Gog and Magog]; 6) revealing of the secrets of Torah; 7) rectification of the world . . . But, how can one bring closer appointed times (moadim) . . . that were established at the beginning [of time]? . . . Every initiating act below which is from the left side of judgment is assisted by the trait of kindness from the right . . . [In other words,] we don’t need to reach the appointed time (moed), but rather, the moed will come to us — after "Your servants have cherished her stones and favor her dust" (Tehillim 102:14-15). (Kol HaTor, Chapter 4:1-3)

And our main task regarding the ingathering of the exiles is the war of Hashem against Amalek because this was the main task of Yehoshua on the level of Mashiach ben Yosef, A war against Amalek from all sides, against all the enemies of Israel and against  ARMILUS the prince of the Erev Rav, to eliminate the RUACH of impurity from the Land and to elevate Knesset Israel and the Lower Shechinah from the dust and to start preparing the war against Gog and Magog in the first redemption in order to call forth Mashiach ben David...(Kol ha Tor 1:9)

  In the future, Moshe himself will reincarnate and return in the last generation, as it says, "you will die with your fathers and rise up" (Devarim 31:16). However, in the final generation, the "Dor HaMidbar" (Generation of the Desert) will also reincarnate with the Erev Rav (Mixed Multitude), and this is what the posuk also says, "this people will rise up." Hence, there is not a single generation in which Moshe Rabbeinu does not return b’sod, "The sun rises and the sun sets" (Koheles 1:5) and, "One generation goes and another comes" (Koheles 1:4), in order to rectify that generation. Thus, the Generation of the Desert along with the Erev Rav reincarnate in the final generation, "like in the days of leaving Egypt" (Michah 7:15). (Sha’ar HaGilgulim, Chapter 20)

  The war against Amalek is from generation to generation . . . and is against three types of foes: a) Amalek of the heart, that is, the evil inclination and vices; b) the spirit of Amalek, the general one, the Satan who destroys and the adversary of Israel. This is Samae"l and his hosts. His main power is in the gates of Jerusalem, when its lands are desolate . . . The war against the desolation is waged by setting up tents of Ya’akov and dwelling places of Israel in their respective places . . . and by planting its land and fulfilling the commandments dependent on it. (Kol HaTor, Chapter 6)

  A major principle of the Gaon was that all activities regarding the beginning of the redemption have to be similar to the activities during the time of Ezra and Nechemiah, and in the time of Cyrus. The Gaon wrote specifically that ingathering of the [remaining] exiles can be merited by fulfilling the mitzvos dependent on being in Eretz Israel [by those who are already living there]. The second meaning of "take possession by force" (Ideres Eliyahu, Devarim 11), in the words of the Gaon . . . is as it says (Kiddushin 26a), regarding the posuk, "Settle in your cities that you have taken" (Yirmiyahu 40:10), for, the purpose of gathering in the exiles is to wage God’s war against Amalek, which was the main mission of Yehoshua, as per Moshiach ben Yosef. (Kol HaTor 1:9:4)

 The strength and rulership of Amalek’s spirit is in the gates of Jerusalem, as mentioned above, but only when there is destruction and desolation near the gates and in the unwalled areas of Jerusalem. As long as the spirit of impurity rules there, the ‘feet’ of the ‘cypress tree’ cannot stand there. This delays the connection between the Lower Jerusalem and the Upper Jerusalem — that is, the connection between the Shechinah and the K’nesses Israel — on which the entire redemption depends. The war against the desolation is waged not only by setting up ‘tents of Ya’akov’ and ‘dwelling places of Israel’ in their respective places, but also by planting its land and fulfilling the commandments dependent on it. The war against the material Amalek always depends on the time and place, and necessitates ‘returning the battle to the gate’ with force, as in the days of Ezra and Nechemia, and like the conquest during the days of Yehoshua. (Kol HaTor, Chapter 6:6)

הקדוש ברוך הוא מבטיח, שראשי הערב רב
יהיו כעץ ואבן ולא יוושעו על ידם

וגם הבטחה כי סמאל ונוקבא אתגשימו בראשי ערב רב, כמבואר בזוהר, ועושין עצמן אלוקות רב ורבי, מבטיח אותנו השם יתברך, שיהיו עץ ואבן, שלא יפעול אדם אצלם שום דבר, לא בנים ולא רפואה ולא חיים, אלא כמו ההולך אצל עץ ואבן שאין בו רוח. (היכל הברכה פרשת תבא כ"ח ס"ד)

הפחות יתן עיניו בגדול ממנו

ונותן הפחות את עיניו, במי שהוא גדול ממנו, ואומר לו: אף על פי שאתה אומר כהלכה ואני איני אומר כהלכה, יעברו דבריך ויתקיימו דברי, אפילו כל העולם יחרב.

"Exile, destruction of the temples, and suffering - all of it has come about because of Moshe's acceptance of the Erev Rav. All the wicked people and evildoers in every generation come from them, that is, from their souls, for they are the reincarnations of those who left Egypt. This is what the Talmud means when it says, 'They come from the Erev Rav' (Beitzah 32b)." (Tikunei Zohar 97a)

For a great soul to leave the [realm of spiritual impurity], you should know, it must be done with trickery and scheming . . . Thus, you will find that many great souls have come in the bodies of simpletons, and sometimes even in the children of evil people, just as Avraham was born from Terach . . . It was similar with respect to Dovid HaMelech, who only left the [the realm of spiritual impurity] at the time of the incident mentioned by Chazal on the posuk, "Behold, in iniquity was I fashioned" (Tehillim 51:7; Yalkut HaMakiri, Tehillim 69)). For, he had thought that his father Yishai had fathered him through a concubine, whereas in truth it had been through his actual wife . . . However, had it not been for all of this the [spiritual impurities] would never have let him leave. This is also the reason for the episodes of Tamar, Rus, Rachav the prostitute, all the souls of converts, all the kings from Dovid, and Moshiach who will have come from Rus the Moabite and the union of Yehudah and Tamar. Rebi Akiva himself was the son of converts who descended from Sisera. This is the trickery and scheming that The Holy One, Blessed is He, uses against the [spiritual impurities] in order to free a soul exploited amongst them. (Sha'ar HaGilgulim, Chapter 38)

 המלחמה נגד רבני הערב רב - נעשה לנו שם

מעשה נורא מהחפץ חיים זצ"ל על הפסוק:

וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפו אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי: (שמות לב כו)

בספר ליקוטי חפץ חיים דף קס"ח וזה לשונו:

רב אחד ביקר אצל החפץ חיים זצ"ל כשעמד לפניו שאלו החפץ חיים זצ"ל האם הוא כהן או ישראל? השיב לו הרב "ישראל" אני, אמר לו החפץ חיים "אני כהן"! – חזר בעל החפץ חיים ושאלו : היודע אתה מה הנפקא מינה בזה שאני כהן ואתה ישראל? – ומיד השיב בעצמו: לכשיבא משיח צדקינו במהרה בימינו, יעלו כולם לירושלים וכל אחד מישראל יחפוץ להכנס לעזרה ולהקריב קרבנות ולעבוד את עבודת בית המקדש.

כולנו נרוץ אל שערי בית המקדש, וכשיגיע עד השער יעמדו שם שוערים ויבדקו את כל הרוצים להכנס, ואז יפרידו בין שנינו. לי יתנו להכנס פנימה, ואילו אתה תידרוש להישאר בחוץ.

קנאת הנשארים בחוץ תהיה גדולה עד מאוד, שהנה הכהנים יזכו לדבר הנכסף – לעבוד את עבודת הקודש, ולישראלים לא תינתן רשות לעבודה, המשיך החפץ חיים ושאל" היודע אתה מהו הגורם למצב זה? הבה ואספר לך: לפני כשלושת אלפי שנה, עמד משה במדבר וקרא: מי לה' אלי!, אבות אבותי נזדרזו לשמע הקריאה והתייצבו לפני משה, אבות אבותיך לא נענו לקריאה. כשכר על היענותם לקריאה, זכו אבות אבותי במעלת הכהונה. וסיים החפץ חיים את דבריו באמרו: "לשם מה אני מספר לך את כל זה?

היות שלכל איש מישראל יש רגעים בימי חייו, שבהם הוא שומע קול פנימי המכריז ואומר:

מִי לַה' אֵלָי?   

כאשר תשמע קריאה זו ביום מן הימים מהדהדת בליבך פנימה, חושה, אל תעמוד!!!

אל תחזור על השגיאה של אבותיך! אשר הפסידו לנצח דבר נפלא שיכלו לקבל בקלות, אלו נענו לקריאה. אלא רוץ מיד לקול הקריאה, לבל תחמיץ את ההזדמנות!!!

לכן מורי ורבותי! אנחנו עומדים כעת באותה מצב של הדור שרבני הערב רב הצועקים בקול גדול של הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, (ראה באריכות בספר נעשה לנו שם) בואו ונצעק כלנו:

מִי לַה' אֵלָי !!! ולא לאלו שצועקים:

"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם"

 הדרך הנכון לדון לכף זכות, ובוודאי לא לרבני הערב רב שעוקרים מאתנו כל יסודי הדת, דוק ותשכח, כמו שכתוב בזוה"ק ובעץ חיים על רבני הערב רב, עיי"ש

בְּ"צֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה (אָבוֹת א' ה'), הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. )ספרא פרשת קדושים פרק ד' (

בספר באר מים חיים פרשת חיי שרה - פרק כד, וזה לשונו: (ב) ויאמר אברהם וגו' זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו'. צריך להבין למה פרט הכתוב כל סימני עבדו זקן ביתו ומושל בכל אשר לו מה נפקא מינה מזה והיה די לומר ויאמר אל עבדו שים נא וגו', ואמנם הכתוב מגיד בזה צדקת אברהם ידיד ה' אשר בהגיעו לעשות אחת ממצוות ה' עשה בכל התחבולות וחשב בכל המחשבות לעשותו על צד היותר טוב, ופחד ורעד על אחת מני אלף אולי יארע לו דבר תקלה, ולכן עשה כל המעשים בכל יכולתו לראות בכל האופנים שיהיה נעשה המצוה בשלימות שלא יתקלקל ח"ו.

והנה אברהם צדיק גדול כזה וקיים כל התורה אף מה ששנו חכמים (כמו שאיתא ביומא כ"ח ע"ב) ובודאי קיים אומרם (אבות א', ו') הוי דן את כל האדם לכף זכות והחזיק הכל לצדיק בעיניו, ומכל שכן לאליעזר עבדו ידוע היה אליעזר בצדקתו שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים והיה נאמן ביתו ועל פיו ישק כל עניני חפצי אברהם וכל אשר לו נתן בידו. מכל מקום כשהיה צריך לשלחו לדבר מצוה לישא אשה ליצחק ממשפחתו ומבית אביו ולא היה רוצה בשום אופן לקחת לו אשה מבנות כנען כי רעות בנות כנען בעיני אביו שבשמים וכולם ארורים הם מקללת אבי אביהם כנען הראשון שאמר לו נח (בראשית ט', כ"ד) ארור כנען עבד עבדים יהיה. לא האמינו על דברו בשום אופן, אחר כל הנאמנות שהיה לו אצלו, עד אחר השביעו באלהים ובנקיטת חפץ בשבועה דאורייתא ולא בסתם נדר או שבועה בלא שם. והכל כי כל כך פחד ורעד במצוה עד שעבר עליו כל הספיקות אולי כך או כך עד אשר עשה כל אשר היה ביכולתו לעשות באופן שיוכל לסמוך עליו. ולא הועיל כל הנאמנות שהיה לו על ביתו ועל כל אשר יש לו והכל נתן בידו על נאמנות. ובמצוה אחת לא חפץ להאמינו כי גדלה יראתו את פני ה' וכל העושר שהיה לו היה לאפס ואין בעיניו, ועל כן על זה האמינו ולא על זה.

מה שאין כן בבני עמנו בדורותינו היום עושים ההיפוך אשר אם יבוא אחד ובידו סכין לשחוט ויאמר כי הוא שוחט ובודק ומומחה יאמינו בכל שהוא ולא ישאול ויחקור וידרוש עליו כל כך ויאמר מן הסתם כל המצויין אצל שחיטה מומחין הם, וכמו כן אם אחד יביא יין וחלב או דג וכדומה מדברים הנמצאים בהם חשש איסור, או אם יתנו לפניו דברים הצריכים בדיקה מתולעים כמו חומץ וקטניות והדומה להם יאמר מן הסתם יהודי מוחזק בכשרות הוא ואינו חשוד להאכיל דבר שאינו ראוי לאכול. ולא כן יעשה אם יבוא אחד ללות מאתו מעות או שאר דבר חפץ לא יאמין לו כפשוטו בשום אופן עד אשר ידרוש ויחקור וישאל היטב עליו מי הוא זה ואיזה הוא ואם נאמן הוא או אינו כל כך ויצטרף כל הספיקות למען לא יתן לו ואם כבר ירצה ליתן יעמיד עליו עדים ויכתב בספר וחתום ויפחד וירעד עד כלות הזמן אולי לא ישלם לו, והכל כי זה הוא העיקר בעיניו בכל עבודתו שעובד בעולם הזה. ולזה, על זה יתן כל לבו ונפשו ועיניו שלא לבוא לידי מכשול מיראתו ופחדו, מה שאין כן במצוות ה' שלטפל נחשב בעיניו ואם לא יהיה כל כך על צד היותר טוב מה יהיה בזה כיון שלא זה הוא עיקר עבודתו.

ואולם אברהם אבינו העיד עליו הכתוב (ישעיה מ"א, ח') אברהם אוהבי, שלא אהב דבר אחר כי אם מצוות ה' ולא יותר והכל היה להבל ותהו בעיניו כאפס ואין נחשב לו ועל כן כל אשר לו מסר לאליעזר, ובמצוות לא חפץ להאמינו. וזה שאמר הכתוב ויאמר אברהם אל עבדו פירוש הנה עבדו הידוע מאז ומקדם עבד כשר ועוד הוא זקן ביתו ונודע אומרם ז"ל (קידושין ל"ב ע"ב) זקן זה שקנה חכמה (ואני אמרתי טעם לשבח מנין הוא מוכרח אשר זקן הוא זה שקנה חכמה הלא מהתיבה אינו מבואר רק זה קנה כענין נוטריקון נוכל לעשות מזקן זה קנה, אבל מנין לנו שקנה חכמה דילמא דבר אחר או סכלות קנה, ואך נודע אומרם ז"ל (ויקרא רבה א', ו') מתלא אמר דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית וכו', ועל כן כיון שמבואר בהתיבה אשר זה קנה בודאי  קנה חכמה כי אם לא חכמה קנה מה קנה הלא דעה חסרת מה קנית) ונחזור לענין שחוץ אשר היה עבדו מעולם עבד כשר, היה זקן ביתו שקנה חכמה, וכאומרם (יומא כ"ח ע"ב) שהיה דולה ומשקה מתורת רבו כנאמר. ומושל בכל אשר לו שכל אשר יש לו מכסף וזהב וחפצים ובגדים נתן הכל בידו ומי בכל ביתו נאמן כאליעזר עבדו בן משק ביתו, ואף על פי כן כאן אמר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך וגו' שלא רצה להאמינו לדבר מצוה ודימה עצמו לקונו אשר הן בקדושיו לא יאמין כי כל חפציו לא השוו בה, ויקר היה המצוה בעיניו מכל הון רב, וגם לאיש אשר אלה לו לא חפץ להאמין עד אשר השביעו שבועה דאורייתא בשם ה' אלהי צבאות וכנאמר, עד כאן לשונו.

אל תקבל מרבני הערב רב שום התירים כי כל דבר שיתירו נראה לכם אי"ה עשרות מאמרים ותשובות כנגדן, כי ידוע המאמר חז"ל עבר ושנה בה נעשית לו כהיתר, ואין אדם רואה מומין לעצמו, ומי עוד מדבר מדור השפל הזה כי כמעט כל רב בישראל יש לו נגיעות, ואין לך כמעט היום רב בישראל שאין לו בית וביזנעס גדולים, הכשרים וכדומה, ולוהט אחר ממון, וכאן מציעים לו מיליוני דולרים כידוע, ומה יעשה הבן שלא יחטא, וזה אינו חידוש כי יתיר השרץ בק"ן טעמים [ראה מסכת עירובין ועיין תוס' עירובין י"ג דתלמיד ותיק הי' ביבנה שהי' מטהר שרץ בק"ן טעמים והקשו התוס' שם מאי רבותא בפלפולא של הבל ולכאורה הכ"נ כן הוא], ואין אנחנו מדברים על רבני ואנשי חב"ד שזה מסכת בפני עצמם, מכיון שהם מאמינים על הרבי שלהם כעל אותו האיש, ועשו אותו לעבודה זרה ממש, ואומרים שאין יכול להיות דבר כזה שהרבי הי' לו טעות, [זה כפירה ממש] כי הוא הנהיג את השייטלעך, [חוץ מזה שזה שקר גס, כי הרבי אמר רק לאלו שהלכו בשערות מגולות לילך יותר טוב עם שייטלעך, וזה אמר גם הרבי מסאטמאר ביוראפ, בבתי מדרשים של הקלים ורקים, [ראה באתר שלנו הדרשות שלו, וגם כן הגאון רבי משה פיינשטין שהרבנית שלו הלכה קודם עם שערות מגולות, כי היא באה ממקום שהיה סכנה ללכת אחרת, וכאן אחר כמה שנים החליפה לשייטל, ואף אחד לא אמר לא היה יכול לטעות, ואדרבה היא היתה צדיקת, וממנה יראו וכן יעשו כל הנשים ללעשות תשובה ולהוריד השערות, ורק אלו שלא למדו שערי תשובה לרבינו יונה יכולים לדבר כך] ובבתי מדרשים של חסידים דרש כנגד השייטלעך], והם לדאבונינו מהפכים הקערה על פיה, ולא לחינם הגיע הזמן שהם מאמינים עליו שהוא מלך משיח והוא חי וקים, וכותבים בכל שערי ירושלים יחי אלוקינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, היש לך אפיקורסות גדול מזה, הלא זה ממש כפירה, ורק הרע-בנים האלו המאמינים בו שהוא זה מה שהם כותבים, אלו הם המתירים, אדרבה שמענו מהרבה רבני חב"ד שמחמירים על אף שכמה מהם אומרים את דברי הכפירה הזאת עליו.

GO TO NEXT PAGE

GO TO PRIOR PAGE