ניסיון הערב רב לפני  הגאולה

מנהיגים מהערב רב ישלטו חמישה במינם [סימנם נג"ע ר"ע] ויבנו בתי כנסיות, רק כדי להתגבר בכך על העם

מובא בזוהר בראשית: וחמש מינין אנון בערב רב ואנון [סימן נג"ע ר"ע] נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים... ומאלין שאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אנון רישין בקיומא סגי ואנון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר (שם ו'): "כי מלאה הארץ חמס מפניהם..." "גבורים" מינא תליתאה עלייהו אתמר: "המה הגבורים... אנשי השם", ואנון מסטרא דאלין דאתמר בהון (בראשית י"א): "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם", ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי ולא לשמא דייה אלא למעבד לון שם, הדא הוא דכתיב: "ונעשה לנו שם", ובסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא וגזלין לון...

פירוש הזוהר: המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים, בידוע שנשמתו מכנסת ישראל, אבל המתמנה בכלי חמס, נשמתו משורש נחש. הבונים מוסדות תורה לקנות להם שם ולהתגבר בזה על העם, למשול עליהם ביד חזקה, המה ה"גבורים" מהערב רב. "... וזה להם האות כי כל המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים ונותן נפשו עליהם, בידוע, שנשמתו מכנסת ישראל, כי מרחמם ינהגם. אמנם המתמנים על ישראל בכלי חמס, נפשותיהם באה משורש נחש... כי לא יבנו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות רק להיות חרב בידם לעשות חפצם ורצונם להתגבר על העם..." ("כתם פז" מהגאון המקובל האלוקי עיר וקדוש כמורנו הרבי רבי שמעון לביא זצוק"ל בעל מחבר זמר "בר יוחאי" בדף פ"ה)

בס"ד
שמע ישראל

  הבדלו מן העדה הרעה הזאת

הזהרו מן הערב רב

מי לה' אלי!!! - אל אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר !!!

סימני הרעה והקללה הכי הגדולה של הדור שרבני הערב רב שולטים עליו, וכמעט הגדולה מכולם, שכולם יטמנו ידיהם בצלחת מבלי לעשות מאומה, ויאמרו רק דבר אחד:
עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הכל נגמר, כולם כבר עשו תשובה, ואין לנו כבר מה לעשות בעולם, הכל בסדר, וכך יבלבלו את כל העולם

הגאון מורינו רבי יצחק מוולאזין זצ"ל כאשר צפה בחכמתו על מעשה הדור, עלה בדעתו להציע איזה תיקונים וסדרים טובים בהאומה, ויתנגדו לו הרבה רבנים מכת בעלי הבטחון, אז ענה להם במר נפשו את המשנה הידועה בסוף מסכת סוטה (פרק ט משנה טו) רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה[1], וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל[2],

עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ... וְאֵין מְבַקֵּשׁ.

עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא... וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת... וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת... אֹיבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב...

וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

עד כאן לשון המשנה שם.

ולפלא מדוע שלשה המשנה את חתימת המאמר "עַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שלשה פעמים. והיה לה לאמרה בסוף כל המאמרים.

ועל כן אמר הגר"י ז"ל אשר גם חתימת המאמר הוא גם כן אחת מסימני הרעה והקללה רחמנא ליצלן, וכמעט הגדולה מכולם, הן אם נדלדלו אנשי מעשה כו', ומה ראוי למאשרי הדור לעשות? לקום בפרץ עמם ודתם, אולם המה תחת להתאחד ולתת עצות וסדרים ישרים למען לעצור בעד הרעה, הנה אמנם יטמנו ידיהם בצלחת מבלי לעשות מאומה, ויאמרו רק "עַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם!" בהתקוה כי מן השמים ירחמו גם כי לא ינסו דבר מה בפועל, שלשה המשנה שלש פעמים להראות כי גם זאת מעיקרי סימני הקללה, עד כאן.

THE HOLY RABBI CHAYIM VITAL ZT’L WARNS US ABOUT THE CATEGORY OF RABBIS WHOSE MAIN PURPOSE IS HONOR AND TO MAKE A NAME FOR THEMSELVES

We read in the introduction to the Holy book Etz Chayim what  Rabbi Chayim Vital, may his merit shield us, (who was the student of the Holy ARI zt’l) wrote concerning the Erev Rav:  All those that do kindness and toil in the Torah, all they do for themselves, and in particular through our many sins, in our times, the Torah has been made into a hammer with which to do their own ends for many baale torah, who occupy themselves in the Torah in order to receive their reward and other benefits and luxuries, and in order to be in the group of heads of Yeshivot, and judges (dayanim) in their courts, so that their names and fame are spread throughout the land, and the actions of these Rabbis resemble those of the generation of the Dispersion, those who built the Tower of Babel, with its top reaching the heavens, and the main motivation for their actions is what is written there in the Torah: “Let us make a name for ourselves” as it is written in the Zohar (Bereshit 25b) on the verse : “These are the generations of the Heavens and earth…” that there are five types of Erev Rav and the third type is called Giborim (powerful ones) and on them it is written: “These are the Giborim of old, men of name” and they belong to the side of those about whom it is written: “Let us build for ourselves a city and a tower…” and let us make a name for ourselves by building Synagogues and Houses of Study and putting in them Torah Scrolls with crowns on their heads but not for G-d’s sake they do thus but for their own benefit.

 BETTER FOR THESE RABBIS HAD THEY NOT BEEN BORN

Continues the Holy Rabbi Chayim Vital: And on this type of Erev Rav it was said in the Talmud (Berachot 17): “He who occupies himself with the Torah not for its own sake, it would have been better for him had his fetus overturned and would not have come out to the air of the world” And indeed these people look humble and righteous, when they say that all their involvement with the Torah is for its own sake, nevertheless the Great and wise, the Tanna Rabbi Meir peace be upon him, testified against them that it is not as they say, when he said (what we just quoted at the beginning of the introduction, Pirke Avot 6:41): “Rabbi Meir said: He who studies the Torah for its own sake (without ulterior motives) deserves many things, and not only that, but the whole world is indebted to him. And he is called beloved friend, loved by G-d and men, he pleases the Creator and humanity. The Torah covers him with modesty and fear, makes him virtuous, merciful, devote, just and faithful, moves him away from sin guiding him by the path of virtue, etc” “The secrets of the Torah are revealed to him and he is turned into an endless fountain of wisdom, and he becomes modest, patient, forgiving offenses, etc”

THE EREV RAV BUILD GREAT SYNAGOGUES
AND YESHIVOT ONLY TO  BECOME FAMOUS
 AND NOT FOR HASHEM'S SAKE

Zohar ha Kaddosh I 25

See also Introduction  to Etz Chayim R Chayim Vital

THE RABBI OF THE EREV RAV SAYS TO THE WEALTHY: GIVE ME MONEY

THE WEALTHY PERSON SAYS: GIVE ME HONOR

THE RABBI SAYS: I WILL BUILD A BIG BUILDING AND NAME IT AFTER YOU AND WE WILL SAY WE DID IT FOR HASHEM AND FOR OUR LOVE OF FELLOW JEW

THE WEALTHY PERSON ASKS: RABBI CAN YOU MAKE THE WOMEN'S PARTITION LOWER SO THAT MY WIFE CAN SEE THE TORAH WHEN YOU READ OUT OF IT?

THE RABBI ANSWERS: NO PROBLEM

THE REGULAR PERSON WHO KNOWS THE HALACHA SAYS: RABBI BUT MAYBE IF YOU LOWER THE PARTITION THEN WE WILL BE ABLE TO LOOK AT WOMEN AND THEN OUR PRAYERS [THE SHEMA AND THE TEFILLAH] WILL NOT BE ACCORDING TO HALACHA?

THE RABBI ANSWERS: AH YOU DON'T KNOW ABOUT HALACHA, WHO'S THE RABBI HERE ANYWAY? MOREOVER, IF THE WIFE OF THIS WEALTHY PERSON CAN NOT LOOK AT THE TORAH, THEN SHE WILL NOT COME AND THIS PERSON WILL NOT GIVE ME THE MONEY...

THE CONGREGANT SAYS: RABBI THERE ARE SOME PEOPLE WHO DON'T STOP TALKING IN THE MIDDLE OF SERVICE, CAN'T YOU TELL THEM TO BE QUIET?

RABBI: WELL, YOU KNOW THAT SOME PEOPLE ONLY GET THE CHANCE TO SEE EACH OTHER IN SYNAGOGUE AND THEY WANT TO TALK TO EACH OTHER

CONGREGANT: RABBI BUT ALL OUR PRAYERS GO THE EVIL FORCES [SITRA ACHRA] WHEN PEOPLE TALK DURING SERVICES: HOW CAN WE ALLOW THIS TO GO ON?

RABBI SAYS: WELL YOU KNOW THOSE ARE THE GUYS WHO SUPPORT OUR SHUL SO I CAN'T JUST TELL THEM TO SHUT UP

CONGREGANT: SO WHY DO YOU BUILD GREAT BUILDINGS? DON'T YOU SEE THAT BECAUSE OF THE EXPENSES YOU HAVE TO SELL YOURSELF AND THE TORAH TO GET MONEY FROM THE WEALTHY?

RABBI: BUT LOOK AT THIS BEAUTIFUL BUILDING, LOOK HOW MUCH HONOR WE GIVE TO HASHEM WITH THIS BEAUTIFUL AND UNIQUE TEMPLE!

AND SO THE STORY GOES...

מה אומר רבי חיים וויטאל והבעל שם טוב זי"ע

על הבנינים הגדולים והמפוארים בירושלים ובכל ארץ ישראל ובכל העולם

הבנין הכי הגדול בירושלים - הערב רב הכי הגדול בעולם

אתה נותן להם כסף אתה מחזיק את הערב רב הכי הגדול השטן הכי הגדול בעולם שילחם נגד משיח צדקינו 

עם הכסף שלך שאתה מחזק אותם אתה נלחם נגד הקדוש ברוך הוא, שלפני ביאת המשיח הקדוש ברוך ילחם עם הערב רב, ואתה מחזק את השונא הגדול של הקדוש ברוך הוא

כמה יותר ספרי תורה שהוא מכניס בבית המדרש שלו יותר קליפה מכניס, כי כל זה עושים בשביל הגאווה הגדולה שמסריח מסוף העולם ועד סופו (ראה באריכות בעץ חיים הקדמה א', ובתולדות יעקב יוסף פ' נשא).

 האם ידעת? איזה עשירים הם ראשי הערב רב, מעכבים את הגאולה שלימה ונלחמים ישר נגד הקדוש ברוך הם עם כל הצדקות שנותנים, וכמה יותר צדקות שנותנים מעכבים יותר את הגאולה שלימה והם יהיו עיקר הגורמים שיהיה חס ושלום גירוש לעם ישראל [עם צרות גדולות אשר לא היתה כמוהו], וכולם יפסידו הפרנסות, וכל זה יהיה האשמה שלהם. וכל זה הם יכולים לתקן על ידי תוכחה, שיפרסמו וידפיסו הסידי הזה עד שיגיע לכל אחד ואחד מישראל, אבל רק אם יעשו את זה תיכף ומיד ממש, כי כל יום הוא פסידא דלא הדרי, כי הזמן עבר. ואם לא יעשו את זה הם יהיו הראשונים שילכו בגירוש ויהיה להם צרות גדולות אשר לא היתה כמוהו ח"ו (משכיל אל דל מהצה"ק רבי הלל מקאלאמאייע).

בספר עץ חיים הקדמת מוה"ר חיים וויטאל זי"ע על שער ההקדמות הקדמה א' וז"ל:

אָמַר הַצָעִיר מֵעִיר, הַדַל בְּאַלְפֵי חַיִים וִיטַאל בֶּן לַאַדוֹנִי אָבִי הָרַב יוֹסֵף ווִיטַאל זלה"ה, בִּהְיוֹתִי בֶּן שְׁלֹשִׁים לְכֹּחַ תָּשַׁשׁ כֹּחִי יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם, וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים, כִּי עָבַר קָצִיר כָּלָה קַיִץ וְאַנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ, רְפוּאָה לֹא עָלְתָה לְמַחַלָתֵינוּ, אֵין מָזוֹר לְבְּשָׂרֵנוּ, וְלֹא עָלְתָה אֲרוּכָה לְמַכָּתֵינוּ לְחֻרְבַּן בֵּית מִקְדָשֵׁינוּ... וְכָּלוּ כָּל הַקִצִין וְעַדַיִין בֶּן דָוִד לֹא בָּא.

וְנוֹדַע אֵת אַשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל דוֹר שֶׁלֹא נִבְנֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ בְּיָמָיו כְּאִלוּ נֶחְרַב בְּיָמָיו, וְאֶתְּנָה אֶת פָּנַי לַחְקוֹר וְלָדַעַת מַה זֶה וְעַל מַה נִתְאַרֵךְ קִיצֵינוּ וְגָלוּתֵינוּ, וּמַדוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי, וּמָצָאתִי אָוֶן לִי וְאָנִינָה בְּקִרְבִּי וְלִבִּי דַוָּי, מִמַאֲמַר א' הוּבָא בְּסֵפֶר הַתִּיקוּנִים תִּיקוּן ל' דַף ע"ז ע"ב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנִינָא כָּתַב וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מֵרַחֶפֶת וגו' מַאי וְרוּחַ אֶלָא בְּוַדַאי בִּזְמַנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחְתַת בְּגָלוּתָא הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְמִתְעַסְקִי בְּאוֹרַיְיתָא בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ וְהַאי רוּחַ אִתְעַבִיד קָלְא וְיַמָא הָכִי אינון דמיכין דשינתא בחוריהון סתימין עינין אטימי לבא קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סכלתנו למינדע ביה ואיהו בינייכו ורזא דמלה קול אומר קרא, כגון קרא נא היש עונך וגו' והיא אומרה מה אקרא כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירה דאכלי חציר, וכל חסדו כציץ השדה כל חסד דעבדי לגרמייהו הוא דעבדי, ובההוא זמנא מ"כ ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב דא איהו רוחו של משיח, ווי לון מאן דגרמי דיוזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דְחָכְמָה דְאִיהוּ יו"ד מִינָהּ וְאִשְׁתְּאָרַת בי"ת יְבֵישָׁה וַי לוֹן דְּגָרְמִי עֲנִיוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בְּעָלְמְא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק, אִיהוּ רוּחַ דְּמָשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר. וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.

פִּקוּדָא תִּנְיָנָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר, ובג"ד אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עָד שֶׁתַּחְפֹּץ כו' דְאִיהוּ רְחִימוּ בְּלֹא פְּרָס וְלֹא עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס, וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחָה וְתַחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ וגו', תַחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְבִירְתָּה עכ"ל.

וְהִנֵה מַה שֶׁכָּתַב בִּתְּחִילַת דְבָרָיו וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעַבְדֵי לְגַרְמַיְיהוּ וכו' עִם הֶיוֹת שֶׁפָּשְׁטוּ מְבוּאָר וּבִּפְרַט בִּזְמַנֵינוּ זֶה בַּעֲוֹונוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲשֶׁר הַתּוֹרָה נַעֲשִׂית קַרְדּוּם לַחְתּוֹךְ בָּה אֵצֶל קְצָת בַּעֲלֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר עִסְקָם בְּתּוֹרָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס וְהַסְפֵקוֹת יְתֵירוֹת וְגַם לִהְיוֹתָם מִכְּלַל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדִינֵי סַנְהֶדְרָאוֹת לִהְיוֹת שְׁמָם וְרֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל הָאָרֶץ וְדוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים, מִגְדָל וְרֹאשׁוֹ בַשָׁמַיִם וְעִיקָר סִיבַּת מַעֲשֵׂיהֶם הִיא מַה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ הַכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שָׁם, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזוֹהַר בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דף כ"ה ע"ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

עַל פָּסוּק אֵלֶה תּוֹלְדוֹת הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שְׁחַמִשָׁה מוֹנִים יֵשׁ בְּעֵרֶב רַב ]וּמִן הַג' מִינִים מֵהֶם הוּא הַנִקְרָא כַּת גִבּוֹרִים דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר הֵמָה הַגִבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אֲנְשֵׁי הַשֵׁם וְאִינוּן מִסִטְרָא דְאִילֵין דְאִיתְּמַר בְהוֹן הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָל וגו' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיַן בָּתֵּי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשָׁוִין בְהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעַטָרָה עַל רֵישֵׁיה וְלֹא לִשְׁמָה אֶלָא לְמֶעְבַּד לוֹן וכו' וְהִנֵה עַל הַכַּת הַזֹאת אָמְרוּ בִגְמָרָא כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁמָה נוֹחַ לוֹ שְׁנֶהֶפְכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לְאַוִיר הָעוֹלָם. וְאָמְנָם הָאַנָשִׁים הָאֵלֶה מַרְאִים תֵּימָה וְעֲנָוָה בְּאָמְרָם כִּי כָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא לִשְׁמָה.

וְהִנֵה הַחָכָם הַגָדּוֹל הַתַּנָא רַבִּי מֵאִיר עָלָיו הַשָׁלוֹם הֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא כַּךְ הוּא בְּאוֹמְרוֹ לְשׁוֹן כְּלָלוּת כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָה זוֹכֶה לְדִבְרֵי הַרְבֶּה וכו' וּמְגַלִים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּנָהָר שְׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ וּכְמַעְיָין הַמִתְגַבֵּר מֵאֵלָיו בִּלְתִּי הִצְטַרְכוּ לִטְרוֹחַ וּלְעַיֵין בָּה וּלְהוֹצִיא טִיפִּין טִיפִּין שֶׁל מֵימֵי הַתּוֹרָה מִן הַסֶלַע הִנֵה זֶה יוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָה כְּהִלְכָתָה וּמִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִזְלוּ עֵינָיו דְמָעוֹת בִּרְאוֹתוֹ הַמִשְׁנָה הַזֹאת וְרוֹאֶה חֶסְרוֹנוֹ וּפְחִיתוּתוֹ.

הֲאָמְנָם אַף עַל פִּי שֶׁלְכְאוֹרָה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמַאֲמָר עַל אוֹפָן זֶה [הגהה - אֶפְשָׁר כַּוָונָתוֹ עַל לְקַנְטֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַתּוֹס' פְּסָחִים נ' ע"ב אב"ן ח"ן, ובע"ח כת"י שֶׁל הַחָסִיד בַּעַל יוש"ה גָרַס אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ כו' עַל עַם הָאָרֶץ וְלֹא עַל תַּלְמִיד חָכָם כו'], עִם כָּל זֶה דָבָר קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לוֹמַר וְכִי בְּשׁוּפְטְנִי עַסְקִינָן וְלֹא בִכְלָלוּת כָּל הַתַּלְמִידֵי חַכָמִים הָעוֹסְקִים בַתּוֹרָה וְ הָרְאָיָה עַל זֶה אוֹמְרוֹ דֶרֶךְ כְּלָלוּת  וְאַפִילוּ כָּל אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעָבְדֵי לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדֵי וְאֵין לוֹמַר דְמִלַת כָּל הִיא יְתֵירָה וּמְשַׁבַּשְׁתָּא שְׁהַרֵי מִקְרָא דוֹרֵשׁ וְכָל חַסְדוֹ כְּצִיץ הַשָׂדֶה שֶׁלֹא נֶאֶמַר וְחַסְדוֹ אֶלָא וְכָל חַסְדוֹ לִרְמוֹז כִּי כָּל הַתַּלְמִידֵי חַכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַנִקְראֵת תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָה הֵם דוֹמִים בְּחֶסֶד הַהוּא אֶל צִיץ הַשָׂדֶה מִשׁוּם דְלְגַרְמַיְיהוּ עַבְדֵי אַבָל בִּיאוּר לָשׁוֹן הַנִזְכָּר לְעֵיל יוּבָן רֵאשִׁיתוֹ מֵאַחֲרִיתוֹ בְּאוֹמְרוֹ וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחַה וְתַחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ.

וְהָעִנְיָן יוּבָן בְּמַה שֶׁכָּתוּב בס"ה בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דַף כ"ז ע"ב, ובג"ד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא טוֹב הֶיוֹת הָאָדָם לְבַדוֹ אֶעֱשֶה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ דָא מִשְׁנָה אִיתְתָא דְהַהוֹא נַעַר וְאִיהוּ שִׁפְחָה דִשְׁכִינְתָּא וְאִי זָכוּ יִשְׂרָאֵל אִיהִי עֵזֶר לוֹן בְּגָלוּתָא מִסִטְרָא דְהֵיתְּר טָהוֹר כָּשֵׁר וְאִי לֹא אִיהִי כְּנֶגְדוֹ מִסִטְרָא דְטָמֵא פָּסוּל אָסוּר וכו' דְלֵית יִחוּדָא עַד דְעֵרֶב רַב יִתְמָחוּן מִן עָלְמָא ובג"ד אִתְקַבֵר מֹשֶׁה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִישָא וּקְבוּרְתָּא דִילֵיה אִיהִי מִשְׁנָה דְשָׁלְטָא עַל מַטְרוּנִיתָא דְאִיהִי קבלה לְמֹשֶׁה וּמַלְכָּא וּמַטְרוּנִיתָא מִתְפַּרְשָׁא מִבַּעֲלָה ובג"ד תַּחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ דָא עָבְדָה יְדִיעָה ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב.

הִנֵה מְבוּאָר כִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה כְּלוּלָה וְנִמְצֵאתְ בְּכָל ד' עוֹלָמוֹת אבי"ע וּבִהְיוֹתָה בָּעוֹלָם הָאַצִילוּת אָז נִקְרְאָה קַבָּלָה כִּי שָׁם הִיא מוּפְשֶׁטֶת מִכָּל הַלְבוּשִׁים הַנִקְרָא פְּשַׁט מִלָשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אִם כּוּתֹּנְתִּי שֶׁהוּא בְחִינַת הַמַלְבּוּשִׁים הַחִיצוֹנִי שֶׁהוּא עַל גַבֵּי עוֹר אָדָם הַמִתְפַּשֵׁט מֵעָלָיו לִפְעָמִים וְזֶהוּ עיקַר מִלַת פְּשַט.

וְאָמְנָם בָּעוֹלָם הָאַצִילוּת אַשֶׁר שָׁם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּנִזְכַּר במדרז"ל וְגַם בְּדִבְרֵי הַמִתַּרְגֵם עַל פָּסוּק דוֹדִי צַח וְאָדוֹם וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְאֶהֱיֶה אֶצְלוֹ אָמוּן וגו' הַנִדְרַשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא עוֹלָמוֹת וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא כְמַעֲשֵׂה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא כְמַעֲשֵׂה דִבְנֵי חָרִי וּכְמַעֲשֵׂה אַתוֹנוֹ דְבִלְעָם וְכַיוֹצֵא בָהֵם בִּהְיוֹתָם כְּפְּשׁוּטָם הָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְפַּיִם שָׁנָה קוֹדֶם שֶׁנִבְרָא הָעוֹלָם וּבוֹרֵא בָהֶם עוֹלָמוֹת.

אָמְנָם שַׁעְשׁוּעוֹת שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְהְיוֹתוֹ בּוֹרֵא בָּה אֶת עוֹלָמוֹ הָיְתָה בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת הַנְשָׁמָה הַפְּנִימִית שֶׁבָּה הַנִקְרָא רָזֵי תּוֹרָה הַנִקְרָא מַעֲשֶׁה מְרְכָּבָה הִיא חָכְמַת הַקַבָּלָה כְּנוֹדַע אֶל הַיוֹדְעִים וְטַעַם הַדָבָר הוּא לִהְיוֹתוֹ עוֹלָם הָאַצִילוּת הָעֶלְיוֹן מְאֹד טוֹב וְלֹא רָע דְלֹא יָכִיל לְהִתְעַרְבָא עִמֵיהּ קְלִיפָּה וְעֲלֵיה אִתְּמַר וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כְּנִזְכַּר בְּסֵפֶר הַתִּיקוּנִין דַף ס"ו תִּיקוּן י"ח וְכֵן בסה"ז בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דַף כ"ח ע"א עַיֵין שָׁם וְלָכֵן גַם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם אֵינֶנָה רַק מוּפְשֶׁטֶת מִכָּל לְבוּשֵׁי הַגוּפְנִים מַה שֶׁאֵין כֵּן לְמַטָה בָּעוֹלָם הַיְצִירָה עוֹלָם דְמַטַטְרוּ"ן הַנִקְרָא עֶבֶד טוֹב וְהוּא הַנִקְרָא עֵץ הַדַעַת טוֹב מֵסִטְרָא וּמֵסִטְרָא דִסְמָאל שֶׁהוּא קְלִיפִּין דִילֵיה נִקְרָא עֶבֶד רַע כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם הֵם שִׁית סד"מ הַנִקְרָאִים שִׁפְחָה כְּנִזְכַּר לְעֵיל וּכְנִזְכַּר בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית שָׁם דַף כ"ז עָמוּד א וְלָכֵן נִקְרַאת מִשְׁנָה לְפִי שְׁשָׁם יֵשׁ שִׁינוּיִים הַפוּכִים טוֹב מֵסִטְרָא דְעֶבֶד טוֹב הֵיתֶּר כָּשֵׁר טָהוֹר רַע מֵסִטְרָא דְעֶבֶד רַע אִיסוּר טָמֵא פָּסוּל, גַם הוּא מִלָשׁוֹן כִּי מָרְדְכַי הַיְהוּדִי מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה שִׁפְחָה הַנִקְרָא עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ גַם נִקְרָא מִלָשׁוֹן שֵׁינָה כְּנִזְכַּר בְּפָּרָשַׁת פִּינְחָס דַף רמ"ד עָמוּד ב קם זמנא תנינא ואמר מארי מתניתין נשמתין ורוחין ונפשין דילכון אתערו כען ואעברו שינתא מניכון דאיהו ודאי משנה אורח פשט דהאי עלמא ואנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עילאין דעלמא דאתי דאתון בהון לא ינום ולא ישן, וזה יובן במ"ש יותר למעלה שם ורבנן דמתניתין ואמוראי כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה ונמצא כי המשנה והש"ס הם הנקרא גופי תורה,

וְהִנֵה דִבְרֵיהֶם כַּחַלוֹם בְּלִי פִּתְרוֹן וּרְזִיָה וְסִתְרֵיה הַפְּנִימִים הַנִקְרָא נִשְׁמַת הַתּוֹרָה הֵם הֵם פִּתְרוֹן הַחַלוֹם הַנִפְתָּר בְּהָקִיץ בְּסוֹד אַנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר וכמ"ש חַכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַחַשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם זֶה תַלְמוּד בַּבְלִי אֲשֶׁר אֵינֶנוּ מֵאִיר אֶלָא עַל יְדֵי ס"ה הֵם הֵם רָזֵי תּוֹרָה וְסִתְרֵיה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֶמַר וְתּוֹרָה אוֹר וְאֵין סָפֵק כִּי כְּמוֹ שֶׂהַיֵצֶר נִקְרַאת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בֶּעֶרֶך הָאַצִילוּת וְנִקְרָא קְלִיפִּין וּלְבוּשִׁין דְחוֹל כְּנִזְכַּר בְּהַקְדָמַת סֵפֶר הַתִּיקוּנִין דַף ג' עָמוּד ב' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ וּבְיוֹמֵי דְחוֹל לָבִישׁ עֶשֶׂר כִּתּוֹת דְמַלְאָכַיָא דִמְשַׁמְשֵׁי לְיוּ"ד סְפִירוֹת דְבְּרִיאָה וְאִם כֵּן אֵין לִתְּמוֹהַ כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם שֶׁהִיא הַמִשְׁנָה תִּהְיֶה נִקְרָא שִׁפְחָה וּקְלִיפִּין דְתּוֹרָה דְאֲצִילוּת וְזֶה סוֹד כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר הְנִזְכַּר לְעֵיל בְּמַאֲמַר הָרִאשׁוֹן כִּי כְּמוֹ שְׁהַחִטָה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָא כְּמִנְיַן כ"ב אוֹתִיוֹת הַתּוֹרָה הַגְנוּזָה תּוֹךְ כַּמָה קְלִיפִּין וּלְבוּשִׂין שְׂהֶם הַסוּבִּין וְהַמוּרְסָן וְהַתֶּבֶן וְהַקַשׁ וְהָעֵשֶׂב הַנִקְרָא חָצִיר כֵּן הַמִשְׁנָה אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה נִקְרָא חָצִיר וְזֶה נִרְמַז בס"ה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא בְרַעֲיָא מֵהֵימְנָא דַף רע"ה עָמוּד ב' אֵצֶל רַבָּנָן וַוי לְאִינוּן דְאָכְלִין תֶּבֶן דְאוֹרַיְיתָא וְלֹא יָדְעֵי בְסִתְרֵי אוֹרַיְיתָא אֶלָא קָלִין וַחַמוֹרִין דְאוֹרַיְיתָא קָלִין אִינוּן תֶּבֶן דְאוֹרְיַיתָא וַחַמוֹרִין אִינוּן חִטָה דְאוֹרַיְיתָא ח"ט ה' אִלָנַא דְטוֹב וְרַע וכו' וְאִלוּ בָּאְתִי לְהַרְחִיב דְרוּשׁ זֶה לֹא יַסְפִּיקוּ מֵאָה קוּנְטְרְסִין בְּלִי סָפֵק בְּלִי שׁוּם גוּזְמָא הֲאָמְנָם הֲחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ כִּי דִבְרֵי אֶמֶת אַנִי אוֹמֵר וְאַל יִתְמַה הָאָדָם בִּרְאוֹתוֹ סֵפֶר הַזוֹהַר אֵיךְ קוֹרֵא אֶל הַמִשְׁנָה שִׁפְחָה וּקְלִיפִּין כִּי עֵסֶק הַמִשְׁנָה כְּפִי פַּשְׁטֵיה אֵין סָפַק שֶׁהֵם לְבוּשִׁין וּקְלִיפִּין חִצוֹנִים בְּתַכְלִית אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרַה הַנִגְנָזִים וְנִרְמָזִים בִּפְּנִימִיוּתָה כִּי כָּל פַּשְׁטֵיה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶה בִּדְבָרִים חוּמְרִים תַּחְתּוֹנִים. עכ"ל

This is what the Holy Zohar (1, 25-26) says about the types of Erev Rav: There are five types among the Erev Rav "mixed multitude", Nefilim, Gibborim,
Anakim, Refaim, and Amalekites...

THE GIBBORIM BUILD SYNAGOGUES AND YESHIVOT FOR THEIR OWN BENEFIT BUT CLAIM THEY DO IT ONLY FOR G-D’S SAKE

The Gibborim (mighty ones) are those of whom it is written: “They are the mighty ones…men of name” (Genesis 6, 4). They come from the side of those who said: “Come, let us build a city and make a name for ourselves” (Bereshit 11,4). These men build synagogues and Yeshivot and place in them Torah Scrolls with rich ornaments, but they do it not for the sake of G-d, but only to make themselves a name, and as a result  of this the powers of evil rule over Israel (who must be humble like the dust of the earth), according to the verse “And the waters prevailed greatly upon the earth” (Bereshit 7:19).

       THE EREV RAV ARE THE ONES WHO CAUSED THE EXILE

     And at that time the Erev Rav are taken from the world, and about Moshe and Israel each one with his partner it is written: “And they were both naked, Adam and his woman and they were not ashamed”, because the nakedness will have passed from the world. Because they are the ones who caused the Exile, the Erev Rav indeed and on them it is written: “And the snake was ARUM  [Clever] more than any other beast of the field etc”. Clever for evil more than the beasts that are the nations of the world, the idolaters. And they are the sons of the Primordial snake that seduced Chava, and the Erev Rav are indeed the filth that the snake transmitted to Chava, and from that filth came out Cain who later killed Hevel (Who is Moshe) the tender of sheep…And Moshe in order to cover the nakedness of his father (Adam) wanted to make the Erev Rav do Teshuvah. And the Holy One Blessed be He considers a good intention like the act itself and He said to Moshe: Watch out from them for they are from a bad lineage, they are the sin of ADAM, that it was said to him: “From the tree of good and evil do not eat”. They are the sin of Moshe and Israel. And because of them Israel went to exile, and were expelled from there, and this is what is written: “And Adam was expelled…” (Bereshit) and ADAM is certainly Israel…And they (The Erev Rav) are the seed of Amalek of whom it is written: You shall erase the memory of Amalek. And they caused that the two tablets were broken…  Zohar ha Kaddosh I 28b

     " . . . Therefore, the war against the Erev Rav is the most difficult and bitterest of all. We must strengthen ourselves for this war, and anyone who does not participate in the battle against the Erev Rav becomes, de facto, a partner with the k'lipah of the Erev Rav, and is better off not having been born." (Kol HaTor, Chapter 2, Section 2:2)

The Erev Rav delay the redemption far more than all the nations of the world. (Zohar, Raya Mehemna)

They are called 'Erev Rav' because they are the heads of the Jews in exile, and therefore they are called 'rav.' (Likutim HaGra)

 דברים פרק כה

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. (יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח

זכר עמלק + 7 אותיות = 474

ערב רב = 474

ספר הזוהר חלק א' פרשת בראשית, דף כ"ה עמוד א'

ואת ו' נחתת עמיה, בגין דלא יתאביד בינייהו, דעתיד איהו ברזא דגלגולא לאתערבא בינייהו בגלותא בין ערב רב, דאינון נשמתייהו מסטרא דאלין דאתמר בהון (ישעיה נא ו) כי שמים כעשן נמלחו וגו'. ואלין אינון דלא בעא נח רחמי עלייהו, ואתמר בהון וימחו מן הארץ, בגין דהוו מאלין דאתמר בהון (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק, ומשה לא אסתמר מנייהו, ואפיל ה' בינייהו, ובגין דא איהו לא יעול לארעא דישראל, עד דיתוב ה' לאתרה, ובגין דא נחת איהו מדרגיה, ונחית ביה ו', ובגין דא ה' נפלת, ו' יוקים לה ו' דמשה. ובגין דה"א זעירא ה' דאברהם דאיהי דהבראם, אתזער איהו בגינה, אתמר ביה (ישעיה סג יב) מוליך לימין משה וגו', ואפיק לה מתמן בחילא דו', ואייתי לה עמיה, מיד שריא עליה י"ה. ואשתלים אומאה, (דאתמר) (שמות יז יו) כי יד על כס יה מלחמה ליהו"ה וגו', מאי מדר דר, דא משה, דאתמר ביה (קהלת א ד) דור הולך ודור בא, והא אוקמוה, דלית דור פחות מששים רבוא, ודא משה דאתמר ביה דאנתתא חדא ילדה ששים רבוא בכרס אחד.... [ואות ו' ירדה עמו (משה) כדי שלא תאבד ביניהם, שעתיד הוא בסוד הגלגול להתערב ביניהם בגלות בין ערב רב, שהם נשמותיהם מצד אלו שנאמר בהם כי שמים כעשן נמלחו וגומר. ואלו הם שלא בקש נח רחמים עליהם ונאמר בהם וימחו מן הארץ, בגלל שהיו מאלו שנאמר בהם תמחה את זכר עמלק, ומשה לא נשמר מהם והפיל ה' ביניהם, ובגלל זה הוא לא יכנס לארץ ישראל עד שתשוב ה' למקומה. ובגלל זה ירד הוא ממדריגתו וירדה בו ו', ובגלל זה ה' נפלה, ו' יקים אותה ו' של משה ובגלל שהה' הקטנה ה' של אברהם שהיא של הבראם, הוקטן הוא בגללה. ונאמר בו מוליך לימין משה וגומר. והוציא אותה משם בכח הו' והביא אותה עמו. מיד שרה עליו י"ה, ונשלמה שבועה כי יד על כס י"ה' ונשלמה שבועה כי יד על כס יה מלחמה לה, וגומר, מהו מדר דר. זה משה שנאמר בו דור הולך ודור בא. והרי העמידוהו שאין דור פחות מששים רבוא, וזה משה שאמרנו בו שאשה אחד ילדה ששים רבוא בכרס אחד].

....וחמש מינין אינון בערב רב, ואינון (סי' נג"ע ר"ע) נ'פילים ג'בורים ע'נקים ר'פאים ע'מלקים, ובגינייהו נפלה ה' זעירא מאתרהא, בלעם ובלק מסטרא דעמלק הוו, טול ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, אשתאר בב"ל, (בראשית יא ט) כי שם בלל יהו"ה שפת כל הארץ. ואלין  אינון דאשתארו מאלין דאתמר בהון (שם ז כג) וימח את כל היקום, ומאלין דאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אינון רישין בקיומא סגי, ואינון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר (שם ו יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלין אינון עמלקים. [וחמש מינים הם בערב רב, והם נפילי"ם, גבורי"ם, ענקי"ם, רפאי"ם, עמלקי"ם, ובגללם נפלה ה' קטנה ממקומה, בלעם ובלק מצד עמלק היו, קח ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, נשאר בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ואלו הם שנשארו מאלו שנאמר בהם וימח את כל היקום, ומאלו שנשאר מהם בגלות רביעית, הם ראשים בקיום הרבה, והם עומדים על ישראל כלי חמס, ועליהם נאמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלו אלו עמלקים].

ספר שער הפסוקים - פרשת בלק

 דע כי כל דברים אלו מיוסדים, ע"ד בחי' גלגול נשמותיהם, מהיכן נשרשו. הנה עמלק הוא בחי' פסולת הרע, שהוברר מן קין בן אדה"ר, והוא בחי' אחת מן ה' מיני ערב רב, שנתערבו בישראל, שהם, עמלקים, רפאים, כנזכר בזוהר בפרשת בראשית כי גם בערב רב, היה עירוב רע של קין ושל הבל. ולכן עמלק שונא גדול לישראל היה, וכמ"ש למטה בפסוק ויסר קיני מתוך עמלק, כי הטוב שבקין, נברר ביתרו הנקרא חבר הקיני, הנפרד מקין, ר"ל מן הרע של קין, שהוא עמלק.

ספר עץ הדעת טוב - פרשת בא

וגם ערב רב וכו' מלת וגם ריבה להוסיפם עם יצא הצאן והבקר הנזכר בסוף הפסוק וכאלו אמר וצאן ובקר עלה אתם וגם ערב רב והכוונה להודיע כי הערב רב לא הי' תוך ענני כבוד אלא חוצה להם גם מקנה הצאן והבקר. ודע כי אלו היו נפשות חצוניות מצד עשו שעליו נאמר ורב יעבוד צעיר והם ערבובייא מסטרא דרך וז"ש בספר הזוהר כי לא מצריים היו אלא עמלקים וכו' ה' מינים הנזכר שם בפרשת בראשית בפסוק המה הגבורים וכו' ובזה יתבאר טעם ויאהב יצחק את עשו לסיבת כי ציד בפיו הם אלו הערב רב שהיו מתחברים אז בו והיו עתידים להתגייר נודע כי הגרים מחמת יראה הם מסטרא דפחד יצחק ולא באלה בחר ה' כי אם בזרעו יעקב.

הערב רב שולטים על ישראל

הראשים על ישראל יהיו בכל אתר ואתר - הערב רב, וכל יראי השם יהיו בצער ובדוחק תחתם – המה יהיו הדיינין ויקבלו שוחד, ותמלא הארץ חמס מפניהם.

ה"רעיא מהימנא" מביא (בפרשת נשא דף קכ"ו), וזה לשונו: ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעיא ככלב מת דסרח בינייהו, דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בין מלכוון ואתהדרו אנון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקודשא בריך היא דאתמר בהו (יחזקאל ל"ד ל"א): "ואתן צאני וצאן מרעיתי אדם אתם", ולית לון יכולת למעבד טיבו עם תלמיד חכם ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין, אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון, ואפילו חיי שעה, וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדחקא ביגונא חשיבין ככלבים, בנים המסולאים בפז, איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות? דלא אשכחו אכסניא בינייהו, ואנון ערב רב אנון עתירין בשלוה בחדוא בלא צערא בלא יגונא כלל, גזלנין מרי שוחד דאנון דינין רישי עמא "כי מלאה הארץ חמס מפניהם" (בראשית ז' ג'), עליהם אתמר (איכה א' ה'): "היו צריה לראש..."

הערב רב יש להם קימה פתאום - זהו הסימן
 לדעת שהם אינם מצד הקדושה

עוד מהרב הקדוש מקאמרנא: כל תשוקת הערב רב לקפוץ בראש.

הרבי הקדוש מסאסוב אמר: כל מה שיש בקדושה יש נגדו בסטרא אחרא. הצדיקים כפופים לפני הסטרא אחרא, כי דרכם צלחה.  יש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל – ראש דסטרא אחרא עולה לגדולה פתאום, אבל ראש דקדושה לאו בשעתא חדא.

הבעל שם טוב הקדוש אמר: יש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל – ראש דסטרא אחרא עולה לגדולה פתאום, אבל ראש דקדושה לאו בשעתא חדא. הרבי הקדוש מלובלין בהאי פחדא יתיב שמא אינו צדיק. כל צדיק צריך לבקש רחמים על עצמו, וכן כל אחד צריך לבקש רחמים, שיתקשר לצדיק אמת וינצל מראשי הערב רב. "קום עשה לנו" – כל תשוקת ערב רב עד היום - "נתנה ראש" – ששרשם מ"ראש", כידוע, ולכן כל חפצם לעלות בראש וראשון, והם מקליפת נגה, ועושין לעצמם ראש ולענה, שהוא שֵׁד יהודי מקליפת נׁגַּה, ואמר הצדיק הקדוש רבי משה ליב מסאסוב: ראשי תיבות עזאזל - זה לעומת זה עשה אלוקים ממש בדומה, שיהיו שניהם שווין במראה ובקומה ובדמים, שיש רבנים ורבי ושוחט וחזן וצדיק מסטרא דנגה קליפה קשה נגד כל אלו שיש בסטרא דקדושה, והם צרעת ממארת וצדיקיא אתכפיא קמייהו, כי דרכם צלחה. עיין (בספר דמשק אליעזר) משם מרן רבי ישראל בעל שם טוב, שיש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל הרשע, עיין שם, וכל ראשים של ערב רב נאמר בהם "קום" – בשעתא חדא יש לו קימה פתאום, אבל ראש דקדושת ישראל לאו בזמנא חדא... אבל לעשיו בזמנא חדא נהיר ליה וכך הם ערב רב, וזה קום של ערב רב בשעתא חדא ונעשה אותך לראש.

הנשפעים מהקליפה רובו רע ומעוטו טוב

רובו רע ומעוטו טוב, וטמא טמא יקרא, והוא נמצא בבני אדם שיש להם גאוה וגאון להיות רב ורבי וראש. כמה שאמר החסיד: הרבה בדיקות צריכין לבדוק לבבו, שלא יהיה כפרעה וכחירם - רשעים גמורים, שעשו עצמם אלוקות, ורוב קליפה זאת מצוי בין הלומדים וראשי עם ערב רב, ובקל יוכל לדחות מהקדושה להיות רובו רע, רוצה לומר, והטוב שבו חלף. (היכל הברכה פרשת ויצא)

                   Therefore it shall be, when Hashem your G-d has given you rest from all your enemies around, in the land which Hashem your G-d gives you for an inheritance to possess, that you shall blot out the memory of Amalek from under heaven; you shall not forget it. (Devarim 25:19)

But when Amalek who are the first fruit of Mitzraim the Erev Rav admixed with Israel, on them it is said: "You shall blott out the memory of Amalek (Zecher Amalek)", so that nothing remains of them, that they are the admixture of all the nations and even from Kain, and as soon as they are removed from the world, then people will start calling in the name of Hashem...

Tikkune Zohar 119b

 זכר עמלק + 7 אותיות = 474      ערב רב = 474

JUST AS THE EREV RAV (THE MIXED MULTITUDE) WERE PRESENT AT THE TIME WHEN THE JEWS LEFT EGYPT, SO IN OUR TIMES MOST OF OUR LEADERS BELONG TO THE SAME CATEGORY

In the book Divrei Chaim in the omissions of Parshas Vayakhel it is written: “Before the coming of the Mashiach most of the Rabbanim will be from the Erev Rav etc. Because Israel in themselves are holy, but the Erev Rav work only for their own benefit as we can clearly see that the Rabbanim and the Chassidim and many regular Jews of the generation are, due to our many sins, mostly from the Erev Rav and want to rule over the public, and all their actions are only for their own sake, to acquire honor and money, and one should therefore only join with those who truly serve, who sacrifice themselves to Hashem not in order to receive any benefit”.

THE RESHAIM ARE THE EREV RAV THEY ALL RISE AND
DOMINATE ISRAEL DURING THE EXILE

And the RESHAIM, the evil ones, these are the EREV RAV, and they are called SOF PASUK (The end of the sentence) for they come from the seed of AMALEK about whom it is written KI YAD AL KES YA (Shemot 17:15). And there are 5 types AMALEKIM, GIBBORIM, NEFILIM, ANAKIM and REFAIM. For they all rise and dominate ISRAEL during the exile and this is what is written (Bereshit 7:18) “And the waters prevailed, and were increased greatly upon the earth” Four times it is written VAYIGBERU - VEGABRU (Prevailed) corresponding to the four exiles. And they are called SOF PASUK for the Holy One Blessed be He will POSEK [Cease them to be] at the end of days from the world. Tikkune Zohar Tikkun 21 

בספר דברי חיים בהשמטות לפרשת ויקהל כתב וזה לשונו, דלפני ביאת המשיח יהיו רוב הרבנים מהערב רב כו', וזה לשון הדברי חיים שם: כי ישראל בעצמן קדושים אך הערב רב כל חסדים דעבדי לגרמייהו עבדו כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור המה בעונותינו הרבים רובן מערב רב ורוצים לשרור על הציבור וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל כבוד וממון ולכן אין להתחבר רק אם עובדים באמת שמוסרים נפשם לד' לא לקבל שום תועלת לעצמם, עד כאן עיין שם עוד.

איתא בבני יששכר (מאמרי חודש אדר): כתות הערב רב אשר בקרבנו הם יושבים, מינים מוסרים אפיקורסים, הן המה משורש עמלק הדעת דסטרא אחרא ער"ב ר"ב גימטריא דע"ת[1] כאשר תראה בדורות הללו אשר בעונותינו הרבים נתרבה האפיקורסות, וגם אותן דקיימין כלי חמס על ישראל לפשוט את עורם מעליהם בעצות רעות בחוקים לא טובים ודי למבין, עד כאן. ובזוהר חי פרשת בראשית (דף קי"ג) כתב וזה לשונו: ועתה רוב הדור עם הראשים שלהם הם מערב רב, עד כאן.

1 ואפשר לפרש דהנה הערב רב כל עבודתם הוא לבלבל הדעת של עם בני ישראל, ובמקום לעורר אותם בתשובה ומעשים טובים ולדעת השכר והעונש, וללמוד ספרי מוסר, מבלבלים השכל שלהם כי עיקר העבודה הוא לבנות המפלגה בדיוק כמו הדור הפלגה, וכך נעשה לנו שם ובונים להם הרבה בנינים ובתי כנסיות, והכל למען לבנות להם שם, וכך עוברים על כל התורה כולה, כי כל העבודה שלהם הוא לבנות העבודה זרה יותר גדולה, ולכן מתדלדלים מטה מטה, כמו שכתוב בעץ חיים בהקדמתו, הקדמה א' וכו'.

הערב רב ישלטו חמישה במינם [סימנם נג"ע ר"ע] ויבנו בתי כנסיות, רק כדי להתגבר בכך על העם כמבואר בזוהר בראשית? ("כתם פז" מהגאון המקובל האלוקי עיר וקדוש כמורנו הרבי רבי שמעון לביא זצוק"ל בעל מחבר זמר "בר יוחאי" בדף פ"ה)

 The general duty of the two messiahs, Mashiach ben Yosef and Mashiach ben David, together throughout the generations, is defense and war against the three chiefs of impurity - Esau, Ishmael and the erev rav, the "mixed multitude."

Kol HaTor (Ch. 2/ Part 2:2) quotes the Gra's holy words:

Our chief effort on behalf of the ingathering of the exiles must be to produce men of faith worthy of being the two Messiahs in the gates of Jerusalem and of restoring the Divine Presence, the aim of complete and true redemption and Kiddush Hashem. According to our master, the Gra, we must come to G-d's aid through men of valor, the two Messiahs, and learn in practical terms everything there is to know about their characteristics and duties.

The general duty of the two messiahs, Mashiach ben Yosef and Mashiach ben David, together throughout the generations, is defense and war against the three chiefs of impurity - Esau, Ishmael and the erev rav, the "mixed multitude." Mashiach ben Yosef’s special duty is confronting Esau, the impurity of the left, that of Mashiach ben David is confronting Ishmael, the impurity on the right, and together they work against Esau and Ishmael, the ox and donkey of impurity. The mating of Esau and Ishmael comes through Armelius, angelic prince of the erev rav, and it can destroy Israel and the whole world, Heaven help us! The main striving of the erev rav is to mate Esau and Ishmael and separate the two Messiahs, and our own main battle is to shatter and rout the power of the erev rav, the impurity of evil Armelius, from Israel.

The erev rav is our greatest enemy. It is what separates between the two Messiahs. Its impurity operates only via indirect deception. Hence, the war against the erev rav is the hardest and most bitter, and we must gird ourselves with our last strength toward this end. Whoever does not actively take part in the war against the erev rav automatically becomes a partner to its impurity, and whoever he is, he is better off not having been born. The main strength of the erev rav is in the gates of Jerusalem, especially at the entrance to the city on the western dividing line.

 THE EREV RAV COME BACK IN THE GENERATION BEFORE MASHIACH

Now you can understand what is written, "Behold, you shall die with your fathers, and this people will rise up" (Devarim 31:16), which is considered to be one of the verses that has no (simple) explanation (Yoma 56a). However, it can be explained with the word ‘rise’ referring to that which comes before and after it, and both explanations are true. For, in the future Moshe himself will reincarnate and return in the last generation, as it says, "you will die with your fathers and rise." As well, in the final generation, the Generation of the Desert will also reincarnate with the Erev Rav (Mixed Multitude), and this is what the posuk means, "this people will rise up." For, there is not a single generation in which Moshe Rabbeinu does not return, as the verse hints, "The sun rises and the sun sets" (Koheles 1:5), and, "One generation goes, and another comes" (Koheles 1:4), in order to rectify that generation. Thus, the Generation of the Desert, along with the Erev Rav reincarnate in the final generation, "like in the days of leaving Egypt" (Michah 7:15). (Sha’ar HaGilgulim, Chapter 20)

     EVIL IS HATED FOR IT PREVENTS THE GOOD FROM REACHING THE WORLD

The evil in the world is hated because it prevents the good in the world from prevailing. While we long to expurgate the evil of false doctrines and cultures from humanity, it does not stem from anger or hatred, but precisely from our great Ahavah. It is out of love for mankind that we long for the defeat of the wicked. Like a cancer in the body, the evil must be uprooted so that body's healthy, holy essence can be liberated, bringing healing and new life.

 Rabbi Kook writes:

 "Even though the love for mankind sometimes encompasses everything, encompassing the wicked as well in the general love, this in no way impairs the hatred of evil. On the contrary, it strengthens it, for certainly not because of the evil aspects of a person is he included in our love, but rather for the good side of him, which love says exists in every place. And since we single out the good aspect to love him for it, the hatred for the evil aspect is highlighted and absolute." Midot HaRiyah, Ahavah, 8

Lights on Orot  War and Peace

  THE REALITY BEHIND MOST RABBINICAL ORGANIZATIONS

          In the collected writings of the Chazon Ish ZTK’L in the second part, there appears published some letters from the Tzaddik Rabbi Chayim Ozer Grodzinsky mi Vilna and there in letter 3, he wrote strongly against those who wanted to establish a World Rabbinical organization, for these people thought that in this way they could stand united against all the outside perils that confronted them. Rabbi Chayyim Ozer opposed this move for many different reasons and thus he wrote: “And the main thing that I learned from the experience in my country, where there are many great Torah personalities and people who fear the Creator Blessed be He, is that the actions of the organization are done by a secretary or functionary, and those actions are not consulted at all with the heads of the organization, and many times the secretaries do things that are against the Rabbanim and many times they do whatever their hearts desire, and it is not my wish to mention all the details. And now: how can we support the establishment of an institution that in a very short time will surely  be controlled by a few secretaries and managers? And how can we let them be in charge of matters of great importance regarding the Torah and the whole Jewish nation? And I think that this institution is very dangerous, a great danger and we should not have any responsibility and affiliation to it”. 

We see that the Gaon referred to an organization in our country, and how much more dangerous is a world organization. Because the organization in his country was full of Tzaddikim and Chassidim, Great Rabbonim, great men who feared Hashem, and how many times was he against the position adopted by the organization, and this was the case while these Tzaddikim were still alive and there was the possibility of asking them directly for their advice. But nowadays when all these Gedole Israel are no more with us, then this world organization will be chaos and void, Woe to us that this happened in our days.

              There is a weIl­known saying about the attendants of tzaddikim: Every attendant has a spark of Gechazi in him (Gechazi was the disgraceful attendant of the prophet Elisha. See II Melachim 4 and 5.)

           "And for profaning G-d's name: This is Gehazi, who ran after Na' aman to take money from him: "Gehazi pursued Na'aman" (I1 Kings 5:21). Elisha sanctifted G-d's name in that he did not wish to take anything from Na'aman, but Gehazi pursued Na'aman and swore to him falsely that he had been sent to receive money from him. Thus, Gehazi profaned G-d's name where Elisha had sanctified i t ...(Bamidbar Rabbah 7:5)

     The Yetzer hara, who incidentally looked fat and exceedingly prosperous, beamed at me and replied: "My friend, did you ever see me get more applause than today? I realized long ago that if you want to seduce the religious Jew the way is not to attack Judaism, but to pervert it. I find that if I put on a yarmuika, praise Torah and then counterfeit what it says by making it sound palatable and all pleasant things to all men, that is the surest way to destroy it. "

Now, while all the above never really happened to me, there is not the slightest doubt that the essence of the story is true. The destruction of Judaism, the greatest threat to it, never comes from those who oppose it, but from those on the inside who - for a myriad of objective and subjective reasons alike - pervert, corrupt and counterfeit it

R MDK ZTK'L

The Secret of the Baal Shem Tov's Descent to this World

I heard, in the name of Baal Shem Tov, that he came to this world to rectify it and that the world was tottering because of the deterioration of the three pillars upon which the world stands, namely Torah, worship, and kind deeds. The pillar of Torah was spoiled by the preachers who travel from city to city and preach false sermons to blind the eyes of the congregation. They invent astounding midrashim and then reconcile them and they themselves are irreligious and connivers. The pillar of worship was weakened by the cantors known for their irreverence and irresponsibility, for in our times the prayer takes the place of the daily sacrifices, in whose place the Rabbis instituted the daily prayers. The pillar of kind deeds was weakened by the shochtim who take mitzvos lightly. The Talmud tells us (Taanis 23b) that when Abba Chilkiah prayed for rain, a cloud ascended from the corner where his wife was standing, because a woman is usually in the house and she gives bread to the poor, from which they benefit immediately. Also in Kethubos 67b, where rashi states that the women give bread and meat (not money) to the poor, and by giving the poor non‑kosher meat supplied them by the irreligious shochtim, they do not perform a kind deed, but, on the contrary, cause the poor to sin.

All three pillars upon which the world stands: Torah, Avodah [Divine service] and Gemilut Chassadim [Acts of kindness] were wobbling until the Baal Shem Tov came and was a shochet in his youth, and afterwards, when he revealed himself, he led the prayers and became a cantor, and inspired the heart of the congregation with his awe inspiring prayers, and then he would recite true Torah sayings to rectify all three pillars and to set the world up again on a firm basis. This is what I heard. (Sefer Divrei Torah, vol. 3, ch. 6)

THOSE WHO FEAR HASHEM NEED STRENGTH NOT TO FOLLOW THE PATH OF DECEPTION OF THE MAJORITY

The prophet Malachi already spoke about the great hiding of the face of Hashem and the great confusion of minds and ideas before the arrival of Mashiach because the evildoers and the actions of the Satan will be successful and the trials and the strength needed will be great, and there will be no possibility of talking about the truth and about faith in front of the multitudes…Therefore the prophet said: “Then those who fear Hashem spoke each one to his fellow” that those who fear Hashem will have to strengthen themselves that they should not err and go after the mistaken people and after the majority, and one should help his fellow man and strengthen him and tell him: “Be strong” and the Holy One blessed is He who searches the heart and kidneys, will test their words. (Maskil el Dal)

THESE RABBANIM WILL GO TO ANY EXTREME IN ORDER TO DOMINATE PEOPLE EVEN IF IT ENTAILS INFLICTING SELF MORTIFICATIONS

The Kelipah called NOGAH is full of desires and lust and lies, all this in order to rule and deceive other creatures, and to be a Rav and a Rabbi.  As it was said by the mouth of the holy angel of G-d Rabbenu Tzvi mi Zhiditchov who learnt it from the holy Baal Shem Tov, Ztk’l that it would be easy [for those of the Erev Rav] to undergo all the troubles and mortifications in the world for one who has in his heart to be a Rav or Rebbe and he is helped from heaven because in the way that one wishes to go he is helped from above to go on that way…OY VAAVOY   (Zohar Chai Bereshit 106a)

THE EREV RAV ARE THE ONES WHO BUILT THE GOLDEN CALF AND MIXED GOOD WITH EVIL

My son even with all this the letter HEI stood before man. After the EREV RAV came and made the golden calf, they caused the HEI to go up to the VAV and the YUD and the word HOI was made. And who caused this? “HOI GOI CHOTE” “Oh a sinful nation” (Isaiah 1:4) And the final HE stood alone and this is what is written: “How lonely sits” (Eicha 1:1)…And they mixed the good with the evil which the Holy One had separated as it is written: “And Hashem separated the night from the day” (Bereshit 1:4)” They caused the Shechinah to be exiled and be mixed among the nations of the world…Tikkune Zohar Tikkun 19

THE EREV RAV ASKED FOR MEAT AND IT WAS GIVEN TO THEM [AND NOWADAYS THEY STILL CONTROL THE MEAT]

And the EREV RAV asked for meat and it was given to them. And what is written? “And the meat was still between their teeth before being torn and the fury of G-d” (Bamidbar 11,33)…And the secret of this meat is “For he is also flesh” [SHAGAM HU BASSAR] (Bereshit 6:3). And this secret was left in the hands of the wise of heart…And this BASSAR [meat] in reverse is SHEBER [Broken] And on this it is written: “SHEVER RAAVON BATECHEM” [The broken famine of your houses] (Bereshit 42:19). If they are deserving then the meat is holy as it is written “MI BESSARI ECHEZE ELOKA” But if they don’t guard that BASSAR [meat] the sign of the Brit, then it will change for them to SHEBER. Tikkune Zohar Tikkun 19

THE EREV RAV ARE COMPLETELY EVIL,
DO NOT APPROACH THEM

The spleen is LILLIT, the mother of the EREV RAV, the laugh of the fool. Who is the fool? It is the other g-ds, SAMA-el. And the EREV RAV are her sons and are mixed with Israel, and they are completely evil. And on them it is written “If you see an evildoer that is doing well, do not approach them” And it is further written (Habbakuk 1:13) “Why do you look upon those who deal treacherously, and are silent when the wicked swallows the man more righteous than he?” This is Israel. And what causes that the EREV RAV swallows them? Because they are not complete Tzaddikim.  Tikkune Zohar, 140a

יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחֹוֹת שִׁעְבּוּדַיהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל - יְדֵי עַזּוּת

[ד] וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל - יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת פֶּרֶק ה): 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ט"ו): "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", הַיְנוּ, עַל - יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחֹוֹת שִׁעְבּוּדַיהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל - יְדֵי עַזּוּת, כִּי 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא' (סַנְהֶדְרִין ק"ה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָהוּ נ"ו): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רֹעִים", וְהֵן 'פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב' (סוֹטָה מ"ט:). וְעַל כֵּן כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם, מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל - יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם; וְאָז: "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. (ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן כב).  

BE WARY OF ALL NEW CUSTOMS AND PRACTICES

The holy Sefer ha Brit (Part 1, Chapter 3) states: “Be wary of all new customs and groups that do not follow the ways our forefathers knew. Even if these people are Torah scholars and doers of acts of kindness, if they deviate even an inch from the Shulchan Aruch do not follow them. If they conduct themselves contrary to the Shulchan Aruch, distance yourselves from their ways and don’t go near their homes. Because also among the followers of Shabetai Tzvi [may his name be blotted out] there were many Torah scholars with great Torah knowledge. And there is nothing new that will be good and won’t bring sin in its wake. Therefore, be very careful about new things. And this rule should always be in front of you: “The one who turns his face away from the Shulchan Aruch, even a little has no portion in the G-d of Yaakov and in his congregation.”  [See also Chovot ha Levavot, Shaar ha Yichud ha Maase, chapter 5 – See also Likute Amarim Tanya, Chapter 1 and 24 - Talmud Eruvin 21b] 

 EVEN THE GOOD THINGS THAT THE EREV RAV DO,
HAVE TO BE TREATED WITH CONTEMPT

The root of our deficiency comes from what the Erev Rav do to us. As it is written in the Zohar: “They (The Erev Rav) damage Israel more than all the nations”.

And one has to strengthen oneself with great faith (EMUNA), because Israel were redeemed from Mitzrayim only in the merit of faith, and so it will be with the future redemption, that we will need great faith because we will see how the ways of evildoers succeed… and even if we see in them (The Erev Rav) good things like Torah and tradition and good manners and in particular they make peace with everybody and peace is the foundation of everything, and it is a very good trait, even so, as in the case of a sick person that needs to have his blood extracted even though the soul is in the blood, so it will be in the days prior to Mashiach, we must reject all these people even when they have good aspects in their behavior because then will be time of Clarification and selection and this will be the trial and choice in those days  (Divre Simcha by Rabbi Simcha Ysachar Ber Chalberstam, zt’l).

 FIVE TYPES OF LEADERS OF THE EREV RAV

This is what the Zohar ha Kaddosh (1, 25-26) says about the types of Erev Rav: There are five types among the Erev Rav "mixed multitude", Nefilim, Gibborim, Anakim, Refaim, and Amalekim.

The Amalekites are those who are left from the time of the Flood, from those of whom it is written, "and he blotted out all living substance"; those who have been left from this class in this fourth exile of Israel make themselves leaders by force, and are scourges to Israel; of them it is written, "for the earth was full of violence because of them". These are the Amalekites.

Of the Nefilim (lit. fallen ones) it is said: "and the sons of G-d saw the daughters of man that they were fair" (Ibid.). These form the second category of the Nefilim, already mentioned above, in this way when G-d thought of making man, He said: "Let us make man in our image, etc." i.e. He intended to make him head over the celestial beings, who were to be his deputies, like Joseph over the governors of Egypt (Gen. XLI, 41). The angels thereupon began to malign him and say, "What is man that You should remember him, seeing that he will assuredly sin before You." Said G-d to them, "If you were on earth like him, you would sin worse." And so it was, for “when the sons of G-d saw the daughters of man", they fell in love with them, and G-d cast them down from heaven. These were Uzza and Azael; from them the "mixed multitude" derive their souls, and therefore they also are called nefilim, because they fall into fornication with fair women. For this, G-d casts them out from the future world, in which they have no portion, and gives them their reward in this world, as it is written, "He repays his enemies to their faces" (Deut. 7,10)

 THE GIBBORIM BUILD SYNAGOGUES FOR THEIR OWN BENEFIT BUT CLAIM THEY DO IT ONLY FOR G-D’S SAKE

The Gibborim (mighty ones) are those of whom it is written: “They are the mighty ones…men of name” (Genesis 6, 4). They come from the side of those who said: “Come, let us build a city and make a name for ourselves” (Genesis 11,4). These men build synagogues and Yeshivot and place in them Torah Scrolls with rich ornaments, but they do it not for the sake of G-d, but only to make themselves a name, and as a result  of this the powers of evil rule over Israel (who are the dust of the earth), according to the verse “And the waters prevailed greatly upon the earth” (Genesis 7:19).

THE REFAIM ABANDON ISRAEL WHEN THEY ARE IN TROUBLE

The Refaim (lit. weak ones), the fourth section of the "mixed multitude” are those who if they see Israel in trouble, abandon them even though they are in a position to help them, and they also neglect the Torah and its students in order to ingratiate themselves with the non-Jews. Of them it is said, "They are Refaim (shades), they shall not arise" (Is. 26, 14); When redemption shall come to Israel, "all their memory shall perish" (Ibid.).

THE EREV RAV BRING THE WORLD TO THE STATE OF TOHU VABOHU

The last section, the Anakim (lit. giants)…of whom it is written, "they shall be as necklaces (anakim) to your neck". Of them it is said, "the Refaim are likewise counted as Anakim", i.e. they are on a par with one another. All these tend to bring the world back to the state of "tohu va bohu", and they caused the destruction of the Temple. But as "tohu va bohu" gave place to light, so when G-d reveals Himself they will be wiped off the earth. But even so, redemption will not be complete until Amalek will be exterminated, for against Amalek the oath was taken that “The Lord will have war against Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16)....

THE VILNA GAON DESCRIBES  EACH CATEGORY OF THE EREV RAV

In his book EVEN SHELOMO, the Vilna Gaon, ztk’l wrote that the selection and purification of Israel will not be complete until the Erev Rav separates from Israel completely, because they (Erev Rav) are very attached to the Jews and the Jews learn from their actions.

And the five types of Erev Rav are:

1-      Those that create strife and talk Lashon ha Ra

2-      Those who pursue their desires like Prostitution, etc.

3-      The swindlers who pretend to be Tzaddikim but their hearts are not straight.

4-      Those who pursue honor and build great synagogues to make a name for themselves

5-      Those who pursue money and strife          (Aderet Eliyahu)

GO TO NEXT PAGE