מכתב ז'

לכבוד דייני ומנהלי קהלתינו קהלת ..... יצ"ו.

הנה שמענו שביקרתם שם בוויינלאנד כדי לבדוק את השחיטה, והוטב מאוד בעיניכם, ואמרתם שאין שום חשש והכל היא ביותר טוב ושמה שנדפס בקובץ "המאור" הם דברי הבל ורוח, שוא ושקר...

הנה באמת כל מי שיעיין בהמאור שם יראה שהם דברים שיש להם תיקון, למשל אם היו מורטין השערות ושוחטין באיטיות יותר, ובודקים החלפים ורואים על כל דבר שיהי' על צד היותר טוב, בודאי הי' אפשר לעשות תיקונים גדולים. והנה ראיתם בעצמכם שהשוחטים צחקו מכם בלי פחד ומורא, מטעם שידעו שאפשר לרמות את הרבנים  הרוצים לעשות תיקונים.

וכעת אגלה טפח ואכסה טפחיים קודם שתפרסמו בענין השחיטה (ואחד הרבנים אמר שאין שוחטים יותר מג' מאות ויותר קצת, ואחד אמר שאין שוחטים יותר מה' או ו' מאות וכו').

ראשית אביא כאן איזה גרגרים שהם אמת גמור בלי שום פקפוק, ויש על זה עדות גמור, הנה יש עד ראי' שאחד השוחטים שחט 22 וחצי עופות לדקה אחת, ושמו הוא אצל הכותב. שוחט אחד אמר שביכלתו לשחוט טוב יותר מחבירו שיכול לשחוט רק 1200 לשעה ואני יכול 1380 לשעה! והנה אצל שחיטה כזו יש חשש כל חמשה הלכות שחיטה שהוא במשהו, וג"כ אינו יכול למרוט השערות, וגם איבריו כבידים עליו ואינו יכול להרגיש הפגם כשהוא בודק החלף, כמו שהי' מעשה שהרב שוואַרץ מבראָנקס הי' אצל שחיטה, וראה המהירות ששוחטים ואמר שאינו מאמין שיכול להיות להם הרגשה, ובדק את החלף של אחד מהם וראה שהיתה פגומה, והלך אל הרב מפאפא שליט"א וצעק ככרוכיא נגד הפקירות כזו, ונתבהל ונתרגז הרב מפאפא, אח"כ נח ושקט מרגזו ונשאר הדבר בשתיקה, ואחד מן השוחטים אמר לפני ג' שבועות בריש גלי כששאלו כמה הוא שוחט, השיב שהוא שוחט 900 עופות לשעה... דבר זה הודה בפני רבים, ויותר מזה הוא מה שלא גילה.

והנה המציאות יכחיש ג"כ שספרנו כמה עופות נכנסו עם הטראָק, והכל נשחט ביום אחד, וגם אם שוחטים מספר נמוך כזה האיך יש להם כ"כ הרבה עופות לכל חנותי מיל מאַרט...  ולסאַטמאַר ועוד לכמה חנויות.

הנה וויינשטאָק בעצמו קונה יותר מעשרים אלף עופות לשבוע, וסאַטמאַר ג"כ לוקחת הרבה, וכן עוד חנויות של בשר, א"כ אינו במציאות שישחטו כ"כ הרבה עופות, אלא באופן שוויינשטאָק קונה מגוים או שהוא הורג עופות, כי בלא"ה אין שום מציאות לזה, ה' ישמרינו אם היא כך, ואלא מאי שרק השוחטים רימו אתכם, ועוד מה היא זה ההשגחה שנותנים אם לא הי' שם משגיח בשום פעם, רק שהרב בא פעם ביובל, וכי זו היא הנקראת "השגחה"?  לא הי' מעולם דבר כזה שלזה יקרא השגחה.

ועכשיו כשנעשה צעקה בעולם אז נוסעים להסתכל, וגם השוחטים ידעו שהרבנים יבואו מפני שהדבר הי' מפורסם לכל אחד ולא באו בפתע פתאום, וכי רציתם שאם יודעים שאתם באים לא יהי' הכל על צד היותר טוב?!!  והם ידעו היטב שביום זה תבואו ובשעה זו תבואו.  וא"כ האיך אמרתם שזה כשר גמור ואין שם שום חשש, ובגללכם אוכלים נבילות וטריפות!!!

ועוד, מה נשמע עם בני המעיים, בודאי שם אין שום חשש ושאלה, משום שכשהייתי שם ראיתי שהבדיקה היא כמו השחיטה. השחיטה מתנהלת במהירות עצומה, והמשגיח הוא "בעל רוח הקודש" ויודע מבחוץ אם כשר או טריפה, ועוד, מי הוא הפוסק על השאלות שנמצאים שם, מי נתן להשוחט הלזה סמיכה שיכול לפסוק אחר שעובד ושוחט 1380 עופות לשעה והולך לנוח עצמו אז הולך לפסוק על השאלות, ואחר שהוא עיף פוסק השאלות בתוך רגעים אחדים כמו רב גדול, וזהו ג"כ על סמך רוח הקודש שבו, ומתקן הסכין וחוזר חלילה לשחוט, זה הסדר שלו בדיוק. ואני יודע בבירור שפסק על טריפה שהוא כשר, ואח"כ כותבים ע"ז ויאכלו ענוים וישבעו...

ואמר לי שוחט שהוא ג"כ יכול לשחוט יותר מאלף לשעה, אבל ברור אצלו שב' מאות מזה הם טריפה גמור, ואמר לי שיכול לישבע על זה, לא כמו שאומרים שכל אחד יכול לשחוט כפי יכלתו.

והנה אודות זריקת הבאַקסעס, הנה במו עיני ראיתי שם כשבא הטראָק עם העופות הבאַקסעס שלמעלה נזרקין למטה, ובודאי יש על זה חשש ריסוק אברים, הנה אודות מה שאמרו שהובא בהמאור שנמצא לפעמים שישחטו עופות שמתו, דברתי אתמול עם שוחט ואמר לי שבאמצע החורף או בתקופת תמוז, או כשבאים ממהלך רב נמצאים הרבה עופות שגוססים מפני הקור והחום (או בגלל רעבון) וע"י זה נמצא לפעמים נוצות בגרון, ועפ"י ההלכה אם נמצא בשעת שחיטה נוצה בהגרון העוף טריפה, ובשחיטה גדולה אין פנאי לראות אם יש נוצה אם לאו, ולזה צריך מתינות שהשוחט ירגיש דבר זה, ואמר שבשחיטה של עשרת אלפים נמצאו הרבה עופות שמתו וצריך לזה מתינות, ואם שוחטים במהירות אז אין פנאי להבחנה זו.

ברצוני לדעת אם אחד השוחטים מוכן לישבע שבועה דאורייתא שאינו שוחט יותר מאלף לשעה וכו', ועוד יש שוחט ששוחט רק בהולכה ולא בהבאה, וזה מותר רק בדיעבד אבל לא לכתחילה, עיין בקובץ "המאור" (חודש סיון) ויש עדות נאמנים על זה, ובגלל זה אין אנו רוצים בשחיטת חוץ.

ותדעו שאם לא יהי' כאן מורא בשר ודם, כמו ששמענו שוויינשטאָק אמר לאחד לפני זמן כביר שאם לא ישתוק אז יעשנו "מיט א קאָפּ קלענער", ויש לנו עדות גמורים שילכו להבי"ד ויעידו שם.

אנו ממתינים לראות אם תפרסמו שהכל היא כשר על צד היותר טוב,  ואח"כ נראה לכל העולם בבירור גמור ולא יוכלו עוד לשקר, על זה יש לנו דברים כאלו שכל אילי נביות לא ישנו את המציאות ויראו במציאות בחוש העין של כל השחיטות, אבל אז ח"ו תהי' קהלתינו בחרפה ובבושות, ויראו שהיינו אוכלים נבילות וטריפות.

אין ברצונינו לגרום צער ועגמת נפש לשום אדם בעולם, וכוונתינו רק לתקן מצב השחיטה, ותו לא מידי. ברצונינו שיהי' לנו שחיטה עצמאית.

אין אנו רוצים לבייש את קהלתינו המעטירה, אבל מבקשים אנו בעוד מועד, כי אח"כ יהי' מאוחר מדי, כי יתגלה הסוד לעין כל ותהיו לחרפה ולדראון עד עולם, כי אפשר להשאיר המצב כמו שהיא עתה. הרי נתחייבנו מן התורה לעשות מה שביכולתינו כיון שאנו יודעים את המצב השפל. די לחכימא ברמיזא, ומבקשים אנו שלא יקל דבר זה בעיניכם.

ונסיים את מכתבי בשברון לבבינו. מאוד נשבר לבבינו בקרבינו על מצב כזה, כמו דאיתא במשנה סוף מסכת סוטה והגבלן ישום, עיין יכין ובועז. אם קהלתינו יש להם מוסדות הרבה, מעדיקל סענטער, בוטשער-סטאָר –  בית חתנות וכו', הרי שיש ביכלתינו לפתוח בית שחיטה  עצמאית רק לקהילתינו, אף שהיא קהילה גדולה. הרי זוכים אנו היטב איך שהקפיד כ"ק אדמו"ר שליט"א על השחיטה לפני המלחמה, שתהי' בהידור ובתכלית הכשרות.

המצפים לשמועות טובות,

מבקשי האמת והצדק

 *

מכתב ח'

לכבוד הרבנים מנהיגי הקהלות בכל קצווי אַמעריקא יצ"ו

הנה בודאי שמעתם מה שנדפס בקובץ "המאור" בחודש ניסן, אודות שחיטת העופות, עיי"ש.

הנה כאשר ראינו את קובץ המאור, שלחנו מרגלים בסתר לראות השחיטה אם אמת היא או שקר, ולדאבונינו ראינו שהכל אמת גמור, ו חיסר שם עוד כמה פרטים, ונפרטם כאן.

והגם שהיו שם רבנים, אבל כפי הנראה לנו ראינו שזה דבר מה שיכולים לתקן כשהרב שם, ואין לסמוך על כלום רק לעשות כמו שעשו לפני המלחמה שכל קהלה היתה לה שחיטה בפני עצמה, ויהי' על זה השגחת רב הקהלה, ויהי' שחיטת פנים, ולא יהי' שחיטה של אלף לשעה, כמו שהיו נוהגים לפני המלחמה שהיתה שחיטה קטנה ובדקו הסכין בכל כמה עופות והיתה בכל ההידורים וכו'. הנה אביא לכאן איזה גרגרים ומזה ילמדו.

הנה אגלה טפח ואכסה טפחיים.

אברר מקודם כמה שוחטים שם, ואח"כ אביא החסרונות מה שיש בזה.  הנה תעיינו בהמאור מה שאני שולח לפניכם, ותדעו שכל מה שכתב שם הכל אמת גמור, ואח"כ תעיינו מאוד בדברינו שיש לנו על הכל עדות גמורים מה שאני כותב עכשיו.

הנה יש עד, ששוחט אחד שחט 22 וחצי עופות בתוך רגע אחת (!), ושמו ידוע לנו. שוחט אחד אמר שהוא יכול לשחוט יותר טוב מחבירו, שחבירו יכול לשחוט רק 1200 לשעה והוא יכול לשחוט 1380 לשעה!

והנה מי ששוחט שחיטה כזו אינו יכול להבחין בחמשה הלכות שחיטה שהם במשהו, ועוד, דהלא אינו במציאות בשום אופן שיוכלו למרוט השערות, והשמלה חדשה פוסק שצריכין למרוט ומי שאינו מורט לכתחילה מעבירים אותו מהשחיטה, עיין תבואות שור שהחמיר מאוד בזה.

ועוד שבשחיטה גדולה כזו איבריו כבידים עליו ומביא לידי דרסה, ועי"ז נאבד מידיו כוח ההרגשה ואינו מרגיש הפגימות, כמו שהי' מעשה שאחד הרבנים ביקר שם, ואמר להשוחט שאינו מאמין שיכול לשחוט הרבה כ"כ ושיש לו הרגשה, וציוה עליו שיראה לו את החלף, וכאשר הביט בחלף ראה שהוא פגום, והלך אל גאב"ד פאפא שליט"א וצוח ככרוכיא, והרב מפאפא נתבהל ונתרגז על זה, אבל אחר כך נחה דעתו ונשאר הדבר בסוד ולא באה לידי תיקון.

ועוד, שאין שום עינא פקיחא על השחיטה ולא על הבדיקה ולא על החנות, לא רב ולא משגיח, רק פעם אחת בזמן רב הולכים לראות, ולא כמו שהי' לפני כמה שנים שידעו שהמשגיח נמצא שם בכל זמן ובכל עת, ורק לו היה המפתח של בית השחיטה, ועוד הרבה דברים שאינם עולים על הקולמוס.

ע"כ מטרתינו שכל הקהלות העומדות תחת רבנים גאונים וצדיקים, אם רוצים להיות נאמנים לעדתם, לשמרם מכל צרה וצוקה, יעשו שחיטה לקהלותיהם וישתדלו שלא יתגעלו נפשות אנשי עדתם בפת פג המלך, כמו שעשה דניאל, ואם יש להם לב טהור יפתחו לבם לתורה ועבודה, משא"כ אם מפטמים נפשם בבשר נבילות וטריפות רח"ל, כמו שמעיד החוש על זה, אז הכל להבל ולריק ואין התורה נכנסת למוחם ולבם, משום שכבר נתפטמו ואין מה שיקלט שם.

ועיין בספר אגרא דפרקא (אות קכ"ו - לא הבאתי כל לשונו מחמת האריכות, נא לעיין שם ותסמר שערות אנוש), ובספר צפנת פענח פרשת יתרו וז"ל:

"מי שאינו נזהר ממאכלות אסורות של טריפות ואיסורים ודברים טמאים וכו' עי"ז השכל והדעת שלו נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה ובא עי"ז לידי כפירה ר"ל, היינו לכפור בדברי רבותינו ז"ל ואינו שומע ומקבל מוסר מחכמי הדור והפורעניות קרובה לבוא אליו" וכו', עכ"ל קדשו (ועיין בפרי חדש יו"ד סי' פ"א).

וזהו התירוץ לכל השאלות והספיקות, ששואלים בני אדם מפני מה אנו נתונים היום לצרות הרבה כ"כ עד שכמעט אין בית שהכל מתנהל שם כשורה, לזה בנו או בתו אין הולכים בדרך הישר, לזה יש חולה אנוש רח"ל מה שאין הפה יכול לדבר והעט לכתוב ל"ע, השי"ת יאמר לצרותינו די.

הנה דברי הצפנת פענח הם לנו לעינים, כאשר רואים אנו שבעוה"ר נתקיים כל מה שכותב שם.

ואליכם הרבנים החשובים אטוף מלתי, אנא עורו נא התעוררו נא להשיב רבים מעון בענין זה הנפרץ מאוד, וברור כי אפשר לתקן בענין זה, וברית כרותה על הדברים היוצאים מן הלב שיתקבלו על לב שומעיהם.

ואקוה שתעשו גדר בעדתכם, ובגלל זה ישמע ה' צעקתינו וישלח לנו את משיחו הולך תמים, במהרה בימינו אמן.

 

 

 

 

 

 

מכתב ט'

ב"ה

החיים והשלום וכל טוב סלה.

אל ידידינו ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאָהר דקהילת סאַטמאַר...

הננו קוראים אליכם בקריאה של חיבה בקריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשול הזה מבתינו ומבתי קהלתינו בשחיטות הגדולות האלו וכו'

ונתחיל בזה:

א) הרב מבאטור שליט"א אמר לנו כי הוא לא הי' אצל שחיטת העופות כבר שלש שנים, והוא בעצמו אמר שכל מה שנדפס בקובץ המאור אמת וצדק, וכאשר הי' בבית השחיטה בהאַרטפאָרד, ראה שם כל החששות האלו והיו לו משגיחים על הכל.

עוד העיד הרב מבאטור שבענייני שחיטות האמין לשובי"ם, כי לא הי' יכול להבין כל פרט ופרט של שחיטה מי שאינו שוחט בעצמו, ובפרט ששוחטים במהירות כזו, והאמין להם בכל דבריהם. והוסיף, שכעת הוא רואה שטעות היתה בידו, ולא הי' לו להאמין לדבריהם, והוליכוהו שולל, כן העיד הרב מבאטור בעצמו.

כל מה שראה בעיניו היתה רק במה שנשחט, אמנם יתירה מזו, היו שם נבילות ממש שמתו, ולא נשחטו כלל וכלל.  גם ראה בכל יום  ויום מאות טריפות מחמת שנטרפו הבני מעיים ושאר טריפות וכו'.
וויינשטאָק אמר לו כ"פ כשאמר לו כי צריכים עוד שובי"ם ומשגיחים, השיב להרב מבאטור בזה הלשון" איך קען נישט אויסהאַלטען אַזוי!

כאשר ראה שעולים לו ההוצאות לערך שלשים או ארבעים אלף דאלאר יותר בכל שנה ושנה, לקח לו את אב"ד סיגעט, והוא באמת אינו יודע "בין ימינו לשמאלו" וכו', כאשר השובי"ם והמשגיחים יודעים מזה היטב.

וסיפר לנו ג"כ אשר הי' שם שו"ב ושמו צבי ווייס, אשר אחר השחיטה היתה לו פגימה גדולה, ופחד מאוד להראות לשובי"ם האחרים כדי שלא יטריפו השחיטה האחרונה, עד שעברה שעה אחת וראה אח"כ שהוא פגימה גדולה ממש לא יאומן כי יסופר, הלך לשאול לשו"ב אחר ואמר לו שהוא ממש פגימה רח"ל, ונבהל מאוד ושאלו מתי אירע הפגימה, והשיב שהרגיש בהפגימה לפני יותר משעה, ושאלו אותו למה לא סיפר תיכף אודות הפגימה, על זה ענה שחשב בדעתו שיהא אפשר לשפשף את הסכין על ידו ותסתלק הפגימה. ואמר לו השו"ב, וכי אפשר לסלק פגימה כזו, אפילו באבן קשה מאוד לסלק את הפגימה, ומדוע לא סיפר תיכף ומיד אודות הפגימה?

האמת הוא שבודאי התיירא אודות פרנסתו, כי היו שם עוד ששה שובי"ם ויצטרכו להטריף הכל מחמת הספק שכבר נתערבו כל העופות, ולא עלתה על דעתו כלל בשעת מעשה שיצטרכו להטריף כמה אלפים עופות שנשחטו ע"י כל השוחטים בשעה זו, ואולי מטעם שידע שמספיקא לא יטריפו כל העופות.

והנה על השוחט הנ"ל חשב הרב מבאַטור שהוא הטוב שבטבחים, ואם כן מה נאמר ומה נדבר, אם יש קלקולים כאלה אצל השוחטים הותיקים, וכי הוא חידוש ששו"ב חדש שוחט נבילות וטריפות רח"ל?

רציתי להסביר לו שהשוחט אינו ראוי לשחוט עוד, אבל לא הי' לי מישהו שיוכל לשחוט טוב יותר.

עוד סיפר לנו הרב הנ"ל אשר אחר שבא הרב מסיגוט הי' כבר הכל הפקר, כי לא הי' יכול הרב מבאטור לפעול כלום אצל וויינשטאָק. על כל דבר שאמר לו השיב שהרב מסיגוט ג"כ יודע הכל, והוא אמר שטוב כך ולמה לי הוצאות בחינם, הרי עי"ז אלך לאיבוד ח"ו. ומני אז היו הפקר כל הבלאָמבעס, הוא אמר שמשגיח אחד מהיוניאן צילצל אליו שנמצאים שם במשרד עוד מאה אלפים בלאָמבעס של סיגוט ואין מי שיבקש את זה.

חוץ מזה שיכולים לשים על טריפות הבלאמבעס הללו, עולה  הדבר ג"כ כמה מאות דאלאר ולא היו יודעים שום חשבון. וצלצלתי לשם לשאול מי הי' מוליך הבלאָמבעס, והשיבו לי שוויינשטאק הי' מוליך הכל.

ישבנו אצלו כבר לערך 20 שעות, והוא סיפר לנו הכל אשר לכל, ואת כל השיחות אתו הקלטנו על קאסעטעס שעדיין הם בנמצא אצלינו. ואמר לנו שיש רק עצה אחת לתקן הדבר הזה, ואם רוצים לדעת את האמת יקראו לכל השובי"ם של עופות, ואז יראו שיש עוד שובי"ם יראי שמים שאומרים על השחיטות הגדולות האלו שבכל יום הקלקלה מרובה מחברתה, וצריכים שלשה רבנים יראים שולימים שלא יספרו להשובי"ם כלום, כי כל שו"ב מספר על חבירו לבעל הבית, באמרו, ראה נא, הוא אינו שוחט כמוני, ולמה אני צריך לעבוד יותר, וממילא צריכים ליתן לו כסף יותר מלשו"ב השני, וגם אם יספרו להשובי"ם מה שסיפר שו"ב אחד, המצא תמצא פרנסת השו"ב ההוא בסכנה עצומה, כי השו"ב יספר לבעל הבית שהשוחט שלו רוצה לאבדו, ואין שום חידוש בזה ששוחט מקבל ד' מאות דאלאר לשבוע מבעל בית השחיטה, ומה לא יעשה בשביל פרנסה?

והא לכם התיקונים שהציע לפנינו הרב מבאַטור שליט"א:

א) שהרבנים יוציאו כתב יד בי"ד שאם שו"ב אחד ישחוט יותר מד' מאות עופות לשעה יאסרו שחיטתו ולא יעבוד יותר במקום הגלאַטע שובי"ם. גם לא יעבוד יותר מד' שעות ליום, כי אי אפשר שתהי' לו הרגשה אם עובד יותר מד' שעות ביום. ולברר את האמת אם אין שוחטים יותר מד' מאות לשעה, יש שני עצות:

א) שהשו"ב ישבע בשבועה דאורייתא שלא ישחוט יותר, ואע"ג שגם אז אנו מסופקים אם הוא דובר אמת, דהלא עינינו הרואות הרבה אנשים שנשבעים בבית דין, וכ"ש שובי"ם אשר כל פרנסתם הוא רק אומנות שו"ב, אבל אולי יכול להיות אם ישבעו שלא יעבדו יותר.

ב) שהקהילה תעמיד משגיח תמידי שישגיח על כל הנעשה שם והוא יקבל את משכורתו רק מהקהלה, כמו אצל קהלת ברויער, וילך לכל המקומות לראות איך השחיטה מתנהלת, המעלות והחסרונות, וישאל לכל שו"ב ומשגיח וכל אחד יספר לו קצת לשה"ר על חבירו, ברצונו למצוא חן בעיני המשגיח, ואז יתגלה לו קצת ממה שנעשה ובמשך הזמן יהי' לו הנסיון לדעת את המהירות של ה"ליין" של השחיטה, ובכל דקה יסתכל על המורה שעות לראות כמה טשעקעלס (שרשראות של ברזל, שעליהם תולים התרנגולים שנשחטו) עוברים, ומזה ידע החשבון על כל שעה כמה עופות נשחטו במשך השעה, למשל, אם הולך במהירות של 30 טשעקעלס לכל דקה, אז המהירות 1800 לשעה וכו'. וכך ידע כמה עופות יש בכל ארגז (באַקס) כמה באַקסעס יש בטראָק, למשל בכל שורה יש 40 באַקסעס, ויש 14 שורות, ובאופן זה ידע הסך הכל, כמה טראָקס יוצאים מבית המטבחיים בכל יום, וכך יוכל לדעת כל החשבון בדיוק.

האמת הוא שהרבנים אין יכולים לומר כלום להשובי"ם אם אין נותנין להם טשעקס כמו אצל... קהלה שיש להם שובי"ם כבר עשרים שנה ולא יכול אף אחד לומר להם כלום, כמו שסיפר לנו ר'... שהם צריכים לשחוט יותר כמו הגלאַטע שובי"ם, ועכשיו נדבר על המודעה (אַדווערטייזמענט) שכתבתם בהכשר וועד הכשרות...

א) התחלתם בזה שבעל בית חרושת יהודים יראים ושלימים, מלפנים באייראָפּע כשהי' כל בית השחיטה תחת השגחת רב ומשגיח וקהלה שלו, והמשגיח הי' שם כל הבעל הבית, והי' לו ג"כ מפתח כידוע לכם, הי' קצת מעלה כמו שאמר לנו הרב... שאביו היתה לו שחיטה גדולה של שובי"ם אבל הי' הכל לפי ערך ערי אייראָפּע, וזה אינו דומה כל עיקר לבתי השחיטה של היום וכו', תשאלו את פיו והוא יספר לכם הכל, אבל עכשיו אנו יודעין כבר הכל שסיפר לנו משגיח מלעיקוואוד שעובד שם, בשם השובי"ם שזהו חסרון גדול אם בעל הבית הוא יהודי, ואם לובש שטריימעל וגרביים לבנות (ווייסע זאָקען) אז השם ירחם וכו', כי הרבנים סומכים עליו בכל עניני הכשרות והוא אינו נאמן על כלום, אדרבה, רוב גנבי ישראל נינהו, ויש להם שכל לרמות יותר, ובפרט שחושבין עליו שהוא נאמן, וראיה לזה שאינו נאמן, שכאשר ישאלו את השובי"ם ואת המשגיחים יאמרו שהוא נאמן, כיון שהם מקבלים משכרותם מהבעלי בתים.

ב) אם הוא יהודי אז הוא מעודד את השובי"ם שישחטו יותר, כמו שסיפר לנו המשגיח מלעיקוואוד בסוד גדול (כיון שהוא מפחד אודות פרנסתו, ובאמת אינו רוצה לספר לשום אדם, אבל אמרנו לו שאיננו מפרסמים שמות), הוא רוצה להיות שו"ב ג"כ, ואם יפרסמו את שמו יאבד פרנסתו.

ג) וזה שסיפר לנו, שבעל הבית שואל את כל אחד מהשוחטים מדוע שו"ב פלוני שוחט חמש מאות עופות יותר ממה שיוצא מתחת ידך, ומפחד לומר לבעל הבית ששחיטת השני (ששוחט 500 יותר ממנו) לאו כשירה היא, ובעה"ב מבטיח לו להגדיל את משכורתו, ואם אינו מתרצה בכך, מתמלא בעה"ב חימה ואומר לו: אינני יכול להחזיקך כאן יותר, סופך לאבד פרנסתך וזה לא יהי' באשמתי.

לא יאומן כי יסופר למה הגענו עד הלום, שהשו"ב צריך ליזהר על בית השחיטה שלא ילך לאבדון, ואינו צריך להשגיח על זה ששחיטתו תהי' כשירה. אוי לנו שכך עלתה בימינו, שמפחידים אותו כל הזמן שיראה להוציא מתחת ידו יותר ויותר עופות, ולא יסתכל על כשרות השחיטה.

כל הזמן אומרים לו להשו"ב, הנך שוחט רק 800 עופות לשעה, וחבירך שוחט 1200 או 1400 לשעה... לכך איני יכול להחזיק אותך כאן יותר, כי עבודתך עולה לי בכפילות ממש מחבירך, ובגללך אני מפסיד בכל שבוע 600$. ואם בכל זאת לא יחרד לבו, אז פועל השו"ב השני להמאיסו בעיני בעל בית השחיטה, כדי שלא ידבר סרה על השו"ב הגדול, כי מי יודע כמה צריך השו"ב הקטן הזה להאכיל נו"ט עד שנהי' לשו"ב גדול כזה.

ופעם כאשר אמרנו לשו"ב אחד שהוא רשע גמור (לפי מה שנתפרסם בקובץ המאור), סיפר לנו כמסיח לפי תומו, תדעו שדיברתי כבר מזמן עם הרב מפאפא וסיפרתי לו הכל, וגם עם הרב מצעהלים ואמרו לי שאין ביכלתם לצאת במלחמה נגד שבתי מרדכי שהוא מנהל הכל רח"ל, ואנו זקנים יותר מדאי להלחם נגדו, כי בכל פעם הולך ומספר לה"ר לרבינו שליט"א, כמו שעשה בכמה מאורעות.

ועכשיו נדבר מזה שהייתם שם עם חמש רבנים והוליכו אתכם שולל.

א) הראו לכם ג' שוחטים ששחטו על השרשרת ("ליין") אלף  עופות לשעה, ותיכף יצאתם במודעות גדולות שהכל טוב, ועכשיו נדבר מזה.

ב) או שהרבנים המכשילים רוצים להטעות את דעת הקהל (וזה לא תוכלו לעשות כי אנו יודעים כבר הכל, ויותר ממה שכתוב כאן יבוא לפני הקהל) או... ו... מוליך אותכם שולל ואינכם אשמים בזה, כמו שאמר לנו הרב מ... הוא סיפר לנו הכל ממה שנודע לו ב10- שנים.

ג) אם שלש שובי"ם שוחטים אלף לשעה, אז צריך להיות ששה שובי"ם, כי כל שעה צריכים להחליף השובי"ם, כמו שהסביר לנו הרב מבאַטור, ואמר לנו כי אצלו בהאַרטפאָרט לא רצה ששו"ב אחד יעבוד יותר משלשה שעות ביום, ואצל היוניאָן שוחטים ג"כ כך שבכל שעה מחליפים אותם שובי"ם לשובי"ם אחרים כדי שיוכלו לעשות חלף בזמן הזה ולנוח קצת, ואם לא נחים אז מוכרחים לשחוט בחלפים פגומים רח"ל, שהרבנים אינם יכולים לדעת מזה, כמו שאמר לנו שו"ב אחד, כי כשמגיעים הרבנים לשם אז תיכף אחד האנשים מודיע להשו"ב, והשו"ב מוציא תיכף חלף חדש שלא שחט עד עכשיו, והרב בתום לבבו תיכף ומיד בא להשו"ב לראות החלף שלו ורואה אצלו חלף יפה מאוד שלא ראה רק פני 50 עופות, ואפילו אם שוחט עם חלף הרבה יזהר מאד שלא יגע במפרקת שלא יהי' החלף פגום כל זמן שהרב נמצא שם.

ועכשיו נגלה לכם שבבית השחיטה (הנקרא "פלענט") ההוא שביקרתם, יוצאים משם שלש "טראָקס" בכל יום, ויש על כל טראָק מששה עד שבעת אלפים עופות. ובקיץ יש אולי עוד יותר מעט, כי אי אפשר להביא יותר, כי יש הרבה פגרים שם, ס"ה מ16- עד 18 אלפים ליום.

אם תרצו לדעת האמת תכנסו להמשרד (אָפיס) של הרופאים, ותאמרו להם שרוצים אתם לדעת בדיוק כמה ששוחטים ליום ויראו לכם בדיוק כמה ששוחטים כל יום, וכמה פגרים, וכמה חולים, וכמה טריפות בכל יום, כל זמן שאינם משוחדים מבעלי הבתים.

ועוד עצה אחת ניתן לכם, שתבקשו מהממשלה חשבון מדויק כמה שוחטים בכל יום והם יתנו לכם.  ותדעו שאם הרבנים לא יתקנו בזה, נהי' מוכרחים לצאת לחוץ עם כל הצילומים (קאָפּיעס) שנמצאים אצלינו, ואז יראו האמת.

 אח"כ תלכו לפלענט של "גרין וואַלי" ע"י וויינלאַנד ששם יש יוניאָן שחיטה, ושם לא שוחטים יותר מ600- לשעה, כי יש שם משגיח מהיוניאָן, וראינו שם הכל, ואתם ג"כ יכולים לראות שם שיש שם ששה שובי"ם כסדר ושוחטים שם מט"ו עד י"ז אלפים עופות ליום, ואף אחד מו' שובי"ם אלו אין נותנים לו לנסוע הביתה כמו כאן, שר' ישעי' קאַרפ סיפר לנו שעובד שם וכל השבוע אנו רואים אותו כאן. ואם תלכו לשם אז תראו ההבדל שיש בין יוניאָן לגלאַט כשר.

הרב מבאַטור סיפר לנו אשר היוניאָן שוחטים באו אליו בבכיות אשר ההיימישע שובי"ם ששוחטים לגלאַט גורעים פרנסתם, שעד עכשיו שחטו רק 600 לשעה, ועכשיו בגלל שהגלאטע שוחטים שוחטים 1200 לשעה, מאיימים עליהם, שהם ג"כ ישחטו 1200 לשעה, והם באמת צודקים, כי בעמפאייער יש רב המכשיר – אין אנו זוכרים שמו – אשר אינו מרשה לשחוט יותר מ600- עופות לשעה.

ואודות שחיטת מארגארעטען[1], מי יודע כמה עופות שוחטים אצלם, מדוע הכשירו שם את הבני מעיים הטריפות? וכי אין בני ישראל אוכלים משחיטת מארגארעטען?

מדוע אין הרבנים הולכים להשגיח בכל מה שקורה בבית השחיטה שם? וכי אין משלמים להם משכורת? וכי אצלו מותר הכל?

עכשיו נספר לכם מה שסיפר לנו הרב מצעהלים שהי' פעם בבוטשער סטאָר שלו וראה על איזה עוף שאין לו בלאָמבע, והקצב שם את הבלאָמבע על העוף למראית עיני הרב, ושאלו הרב, מאין לך בלאָמבע זו? ענה לו תיכף בלי שאלות, מה השאלה? שבתי מרדכי נתן לי, כיון שאינו יכול למכור בלי בלאָמבע...

אחר כך התאונן בפנינו הרב מצעהלים, ראו נא איך שצריכים ליזהר, אני לא רוצה לקחת מהשחיטה מ600- עד 1500 לשעה ועכשיו הטשיקן האלו ששוחטים רק 300 לשעה הם ג"כ טריפה משום בשר שנתעלם מן העין, רק מה ביכלתי לעשות, כאשר הייתי צעיר לימים הי' ביכלתי להשגיח שהכל יתנהג על צד היותר טוב, וכהיום ברי' כמו שבתי צבי מרמה אותי ואת הרבי מסאטמאר, שנינו ביחד.

ובאמת איך יכולים לתת נאמנות לבוטשער סטאָר, הלא אפילו אם הוא באמת יר"ש, הרי אמרו חז"ל בסוף קידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ועכשיו אכשר דרא ויכולים לקרות ע"ז מה שכ' בתוספתא (אהלות פי"ח) וז"ל באו ונלך אצל חכמים שמא התיר להם חזרים?  שבתי מרדכי מתיר לכל קצב לתת פלאָמבע על העוף ככל העולה על רוחו, והקצב "מכשיר" את העוף, וכאשר איזה איזה טריפה, שם את הבלאמבע על הטריפות. וכי מה מהני כל התיקון של נתינת בלאָמבעס אם הבלאָמבע ביד בעה"ב? ושבתי מרדכי מרמה דעת הקהל ומדבר סרה על הרבנים וכו'. אח"כ הוסיף הרב מצעהלים: בואו ואספר לכם סיפור מעניין:

זה כשמונה שנים היתה אסיפה של הרבה רבנים ביחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א (זצ"ל).  ואין לי פנאי כעת לספר לכם אודות כל המדובר שם, אצלי כתוב וחתום כל דיבור ודיבור משום שהיו דברים נחוצים מאוד, ובאמצע דיבורו אמר רבינו שליט"א "ווען איך וואָלט געווען אַ מאַניופעקטשער וואָלט איך נישט געווען באַגלייבט אָן אַ רב און אַ גוטער משגיח, איך וואָלט געטאָן אַלעס וואָס איך וואָלט געקענט טוהן", אבל שבתי מרדכי, אשר על כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו אומר שיצא מפי אדמו"ר שליט"א, אצלו כל אחד נאמן, וחושב שאפשר להוליך שולל רבנים מובהקים זקנים וישישים. הוא הי' צריך לילך לעבוד באָפיס (בפאַבריק).

הרבה רבנים אמרו לנו, שהוא הורס את כל היהדות. אירגון התאחדות הרבנים היתה פורחת אלמלא הוא, ולא כמו שנראה כעת בעוה"ר.  אלמלא היתה ההתאחדות מתנהלת ע"י רב ירא ושלם ובעל שכל, לא ע"ירמאי כמוהו, ולדאבונינו נתקיים גדולים צדיקים בחייהם יותר מבמיתתן, שר' יעקב שרייבער ע"ה אמר בסאַטמאַר שלא אכל כבר 15 שנים לא בשר עוף ולא בשר בהמה אם לא שהי' בשעת שחיטה, ואין חידוש שסובלים כל הצרות הללו מחלות מיתות משונות לא עלינו, והבנים יוצאים לתרבות רעה וכו' לא עלינו, הלא השחיטה היא ממש נו"ט כמו ששמע וסיפר לנו הכל. אבל מעשה בעל דבר שלא רצינו להאמין לו, ועכשיו נתוודע קלונה של סאַטמאַר ע"י שובי"ם ורבנים של הסטרא אחרא רח"ל.

ונספר לכם מעשה אשר סיפר לנו השו"ב הזקן כבן שבעים שנה, ר' יחזקאל ווערצבערגער מטאָראָנטאָ, ויש ע"ז כמה עדות. כשיצא הקול ששוחטים 1200 עופות לשעה, שאלנו אותו אם ג"כ שוחט כך?  והשיב, הנכם שואלים אותי? תשאלו את ר' יחזקאל גליק והוא יגלה לכם הכל, אני מוכן רק לומר לכם את סדר השבוע שלו, ואח"כ כבר תבינו בעצמכם לאן הגענו.

ביום ב' בשעה 2 בבוקר קם והלך לשחוט עד שעה 8, ועבד שם כמו ששה חמורים, שחט שחיטה של ד' מאות עופות לשעה ואחז כמעט את כולם בידו.  אח"כ נסע עם השובי"ם לשחוט גסות, ואצלנו הי' הברי' הכי גדול, הוא יודע ומנהל הכל, ועבד במקום שלשה שובי"ם בבדיקה של 70 בהמות לשעה.

בשעה 12 אכל סעודת שחרית של..... כי הוא ..... גדול ל"ע.

בשעה 2 אחה"צ נסע חזרה לשחוט עופות  ולפסוק שאלות, לפתוח, למלוח וכו'  הכל כאשר לכל עד שגמרו הכל, והי' לערך עד 8 או 10 בלילה, ועכ"ז אמר לנו שו"ב הנ"ל שאין זה חידוש אם שו"ב יכול להרויח 800$ לשבוע (הי' שוה אז ג"פ מהיום) למה לא יעשה הכל, כי ידוע שהכסף מחי' את בעלי-ה ... וכו'.  כפי שאני יודע הוא מקבל ארבעה טשעקען:

א. מהיוניאָן 140$ לשבוע כמו כל שו"ב.

ב. הוא מנהל החשבון של היוניאָן, כמה פונט ששוחטים שם, כי הוא צריך לשלם לכל פונט בפ"ע, ועל זה מקבל טשעק בפ"ע.

ג. קיבל טשעק יתר על משכורתו, חלף עבודתו שעבד 10 שעות שעות יתר (הנקראת "אָווערטיים"), לפסוק, למלוח וכו' כנ"ל.

ד. גם אצלנו בשחיטת גסות הוא מקבל טשעק גדול, כידוע אשר הוא עובד במקום 10 חמורים, והשו"ב אומרים הרבה פעמים באמצע השחיטה "פערד שעכטען אקסען".

ביום ג' כנ"ל בלילה נסע להאַרטפאָרט ושם עבד עבודה גדולה כידוע לכל, כפי שאמר לנו הרב מבאַטור.

ביום ד' בא הביתה ועבד עבודתו כדרכו בקודש עד חצי שעה לפני הזמן של עש"ק, (הערה: עכשיו נתוודע לנו שהי' לו עוד משרה בבוטשער סטאָר גדול למלוח את העופות ולחתכן, וכל זמן שהי' לו עוד זמן הי' הולך לשם לעבוד). אח"כ לבש גרביים לבנות ועל כל פשעים תכסה אהבה זו.

עכשיו תבינו קצת מה שקורה כאן, וכ"ז אינו סוד. כבודכם יכולים לשאול את כולם מה שכתבנו לכם מסיח לפי תומו וד"ל.  ושו"ב שעובד 16 17 שעה ביום הוא הבעל מכשיר שלנו, ובא לשאול שאלות על בני מעיים כמו שאמר לנו הרב מצעהלים "דיא אַלטע רבנים קען מען נישט פאָפּען, אפילו שבתי מרדכי אויך נישט". לשו"ב כזה מאמינים הכל... וכו'... וכו'..... וכו'...

תדעו לכם, אם לא נראה כאן תיקון גדול עד כמה שבועות, נצטרך לעשות כל מה דאפשר שלא ישארו המכשולות כך וכו'.  באמת אין אנו מתפלאים על זה, דהלא הבעלי בתים משלמים להשובי"ם, ואיך יאמרו שהעוף אינו כשר, הלא ידוע לכם מה שכתוב בתורה כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים.

וראו מה שאמרו בענין זה במסכת כתובות דף ק"ה ע"ב, ועוד. בפרט שהשובי"ם כל אחד מקבל יותר מהשני כל אחד לפי עבודתו ולפי מסעו... מקבל יותר מפני ב' טעמים, אחד מפני שעובד כמו עשרה חמורים, והב' הוא מקורב יותר למלכות ע"י ... ומי הוא שיאמר שאינו טוב?  בואו וראו מש"כ בדרכי תשובה סימן א' ובעונותינו הרבים עי"ז (שוחטים הקלים יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז ע"י השוחטים ובודקים קלים שאכלו ונתפטמו בטריפות וגבר עליהם דיעות זרות עד שפרקו ונאבדו מתוך קהל הקודש) וכן מובא בדברי חיים סי' ז' עיי"ש, אוי לנו שכך עלתה בימינו ששוחטים קלים מרמים הרבנים שנותנים הכשרים בעד בצע כסף ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם (מאשמת השוחטים שאומרים לרבנים אין אתם צריכים לבוא כי אין שום חשש) בחטיפה יתירה מביט זעיר שם ואינו מדקדק לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם חשש או נו"ט.

 ובאמת אין הדבר באשמת הרב, כי כפי שאמרו לנו השובי"ם, אי אפשר לדעת כלום ממה שנעשה שם באמצע השחיטה כשאינו שם, ואפילו נגד פני הרב ג"כ יכולים לעשות דברים וכו', ואם השוחט מקבל המעות מבעה"ב, איך יהא נאמן אפילו על דיבור קל שמדבר, כי כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו הכל לטובת הבעה"ב כידוע וד"ל.

ונספר לכם עוד עובדא אחת אשר סיפר לנו מבקר אחד שהוא עובד אצל וויינשטאָק, ואמר בשמו, אשר שהוא משלם לשני אנשים שלא יבואו, להרופאים מהממשלה, ולרבנים.  ופעם בשנתי רואים את הרב מסיגעט שבא להשגיח על השחיטה, ואם צריכים פּלאָמבעס הולכים לאָפיס ושם לוקחים, ואין שום איש נאמן על זה, והכל הפקר ואין שום משגיח במקום גדול כזה. יכולים אתם ללכת לשם ולראות את האמת, ויתוודע לכם הכל. ובאמת מהו הנפק"מ בכשר מאַכען אם השחיטה היא נו"ט.

שמואל פריעד סיפר לנו שר' יחזקאל גליק אינו רואה את החלף באמצע השחיטה רק בהולכה.  ואם הולך לביה"כ אינו רוחץ ידיו בכלל, וכך הולך לשחוט, כי אין לו זמן, דהלא בכל רגע ורגע יכול לשחוט עוד בהמה...

וכששוחט לעֶם (כבשים) שוחט על השערות ואינו עושה שביל, כי אינו יכול, וכל זה יכולים לשאול לכל השובי"ם, אם יאמרו להם בתורת שבועה שיספרו אז תשמעו ותסמר שערות ראשכם.

וצבי ווייס סיפר לנו, שכל זה עדיין אינו כלום, כי גם אינו בודק בדיקת פושרין ומנתק סירכות גדולות רח"ל, שהיא ממש טריפה, וכשאומרים לו שני שוחטים שאינו בודק רק בהולכה, הוא מכחיש מציאות ואומר שהוא בודק.  הוא פושע ישראל גדול.

אוי לנו שכך עלתה בימינו, ויש עוד הרבה לכתוב מזה, אבל לעת עתה כתבנו די והותר, ומזה יכולים לדעת הסך הכל, הכל אשר לכל.  ר' יחזקאל ווערצבערגער שו"ב סיפר לנו אשר וויינשטאָק צועק כל פעם שיש לו יותר מדאי שוחטים ורוצה לזרוק את הזקנים שאינם יכולים לעבוד כמו הנערים, ונתקיים מאמר חז"ל נערים פני זקנים ילבינו ל"ע, לא עזות פנים בעלמא, אלא שרוצים לאכיל נבילות וטריפות ממש רח"ל.

 והיום סיפר לנו השו"ב צבי ווייס שבבית המטבחים של וויינשטאק מקבלים לעבודה אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה, ואין יודעים כלום, אשר אצל וויינשטאָק ישנם אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה. אל תחשבו שאנו רוצים לעשות מסחר ח"ו, רק אדרבה אם תעשו עד כמה שבועות התיקונים הנצרכים, אזי נפרסם בעיתונים ובמכתבים שיקנו רק אצל סאַטמאַר, אבל אם לא תעשו כלום אז נפרסם כל האמת, כי הלא כל המכשול הולך ע"ש אדמו"ר שליט"א, ואנו רוצים רבי בריא ושלם בעזהי"ת, ודבר זה כבר החליש את כחו הרבה ל"ע, וד"ל.

ברצונינו שתדברו תיכף ומיד עם המשגיחים ותסדרו שובי"ם ומשגיחים יראי שמים, תחת קהלת סאטמאר, וזה לא דבר קשה רק אולי יעלה עוד כמה סענט, וגם שוויינשטאָק לא ישתמש יותר בשם סאַטמאַר.

עופות יכולים לעשות כאן בעיר, וגסות ג"כ יש הרבה מקומות, ורק צריכים שני שובי"ם ומשגיח אחד. ואי"ה יהי' מזה הכנסה גדולה לסאַטמאַר, כי אפי' בעלז פאפא וכו' יקנו רק אצלכם כי אנו נפרסם על כולם הכל מה שנעשה כמו שנצטווינו בתוה"ק, אין אצלנו יותר סודות, אתם רואים שאנו יודעים כבר הרבה, ותקחו איש אחד בר סמכא וחכם שינהל כל עניני שחיטה וכשרות שיהי' על צד היותר טוב, ובעזהי"ת תצליחו...

הכו"ח

וועד העומדים על המשמר

שע"י יראים וחרדים

ברוקלין ניו יארק

 

מכתב י'

כתיב בתורה הק' וכשלו איש באחיו. אצל בני ישראל כל אחד ערב בעד חבירו, כמו שאמרו חז"ל (שבועות ל"ט) כל ישראל ערבים זה בזה. אבל זהו דוקא בסתם בני אדם, אבל רב ואב"ד שיש לו השפעה על הציבור, הוא ערב בעד כל הציבור, ואם יש לו השפעה גדולה יותר, הוא ערב בעד כל ישראל.

וע"ז נאמר כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי', דהרבה בני אדם נשרפה נשמתן רח"ל ע"י שלא השגיח עליהם לעוררם לתשובה וללכת בדרכי ישרים. ובגמרא איתא ועצומים כל הרוגי' זהו תלמיד חכם וכו', דאם שותק ואינו מוכיח את בני אדם כפי יכלתו, נקרא רוצח נפשות רח"ל.

 וישמע חכם ויוסיף לקח, שבעוה"ר לא די שהרבנים אינם מוכיחים את בני ישראל להשגיח על כשרות המאכלים ושאר מכשולים, עוד הם מוסיפים חטא על פשע שמכשירים את המוצרים האלה, והם אומרים וכותבים שהמאכלים כשרים למהדרין וכו'.  ולגמרי שוכחים מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ומכן שכן אם שוחטים 1380 עופות לשעה, ובכל עוף שייך חמש הלכות שחיטה, וכמה רעות ל"ע יוצאים מזה כידוע.

ועל זה יש להמליץ מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלפעמים נדמה שהוא רק אחד, אמנם מחטא אחד יכולים להשתרש מאות ואלפים עוונות רח"ל, כגון אם כותבים בעתון ("דער איד" ודומי') שהמאכל הוא "כשר למהדרין", ועי"ז יאכלו כמה בני אדם ממאכל הוא, על זה נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלא די לו במה שחוטא לעצמו, אלא שמאבד טובה הרבה, שציבור גדול יאכל את המאכל ההוא.

אנו מוצאים בתוה"ק בחטא של דור המבול, דאעפ"י שחטאו בע"ז ג"ע ש"ד, לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. וא"כ מה תענו ליום הדין האיום והנורא, שכל אחד מישראל יאמר שכתוב בתורה הקדושה מפני שיבה תקום וכו', וגם אמרו חז"ל (ר"ה כ"ה ע"א) אין לך אלא כהן שבימיך, ויאמרו שכל האשמה תלוי' על הרבנים הרוצחים הפושעים שגרמו שנאכל נו"ט רח"ל כל ימי חיינו, ולא עוד אלא שכתבו שכל המאכלים של קהילות אחרות כולם טריפה, רק המאכלים של קהילותינו כשרים למהדרין...

רבוש"ע, אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, וגלוי לפניך האמת לאמיתו איך שבשנות הזעם מסרנו את נפשינו בגעטאָ לאכול רק מה שכשר בתכלית ההידור, וכמו שידוע לכל. וכעת, אחרי שבאתי לכאן בחסדי ה', מה הי' לי לעשות יותר מזה שידעתי שהכל הולך תחת החותמת של התאחדות הרבנים, ושבתי מרדכי אומר על כל דבר שאדמו"ר שליט"א אמר כך, ומן הסתם רבינו אינו יודע מזה וכו'. וכשיעמדו לפני בית דין של מעלה יאמרו, רבש"ע, אתה דיין אמת, איך תוכיח אותנו על זה שאכלו מאכלים שלא היו כשרים, האם הי' איזה רב או מוכיח שיאמר לנו שאסור לאכול, הלא הם אמרו לנו רק מאכל זה תאכל.  ואז יפתחו כל שבעה מדורי גיהנום וכף הקלע אשר לשם זורקים הנשמה מסוף העולם ועד סופו, ויאכלו את כל מנהיגי השקר ששפכו דמם של ישראל בעוה"ר.

איר זאלט וויסן אַז מיר ווייסן, און נישט נאָר אונז, נאָר גאַנץ ישיבת לעיקוואוד און מאָנסי ווייסן אַלעס, און מיר האָבען שוין אַלע פרטים ווי מיר וועלן באַלד אַראָפּשרייבן אַלעס, און כש"כ אין הימל איז אַלעס נישט קיין סוד, ווי די חז"ל זאגן "עין רואה ואוזן שומעת" וכו',  און אויב איר וועט נישט שוין מתקן זיין וועט אַחוץ דעם וואָס מיר וועלען אַריינשיקען צו אַלע אידען בפרטיות, אַזוי אַז יעדער איינער זאָל וויסן וואָס עס גייט פאָר.

ליידער איז נתקיים געוואָרען דער מאמר חז"ל הצדיק אבד ואיננו ואין איש שם על לב. עס זענען אוועקגעריסן געוואָרען פון אונז ר' ליפא פרידמאַן ע"ה, פאר אים האָט מען געקענט אַראָפּלייגן אזא זאך, און ער האט אפילו געוואלט מתקן זיין א סאך בנוגע צו די שחיטה.

אויך איז ליידער הצדיק הקדוש ר' יחזקאל'ע מערץ זי"ע נסתלק געוואָרען בעון הדור. ווער רעדט נאך פון דעם וואס ליידער אזוי פיל יונגע מענטשען, תינוקות של בית רבן, גייען אוועק פון דער וועלט יונגערהייט רח"ל. און וויפיל קינדער גייען נעבעך אַרויס לתרבות רעה, אַלעס צוליב דעם שרעקליכן בראך פון מאכלות אסורות.

 אָבער ליידער האָט דאָס שוין צו ווייט באַרירט, אַז אַפילו כ"ק אדמו"ר מסאַטמאַר – זאָל דערלעבן משיח'ן – ווילט איר אויך פאַרפירען רח"ל.  מיר וועלן דאָס נישט צולאָזן ביז דער גאַנצער עולם וועט אויפהערן צו עסן פלייש, און מיר וועלן נישט שטילשווייגן אויב ביז פרשת ואתחנן וועלען מיר נישט הערען וואָס מ'גייט מתקן זיין.

נשארנו כצאן בלי רועה, אין מי שיגדור גדר ויעמוד בפרץ. מיר דאַרפען האָבען אַ געזונטען צדיק הדור. יומם ולילה פאַרגיסען מיר טרערען אויף אריכות ימים ושנים פון כ"ק אדמו"ר שליט"א, און איר טוט פונקט דאס וואס עס שטייט אין די הקדמה פון ספה"ק ויואל משה מיטען פרוכת פון צאַנז וכו', אז דער צאנזער רב זי"ע האט געזאגט באמת איז דער בית המקדש שוין פארטיג און אלעס איז געווען גרייט פאר די גאולה, נאר דער פרוכת איז נאכנישט פארטיג. האט זיך אנגערופן איינער פון די אנוועזנדע (הרה"ק רבי יהושע מטאמאשוב זי"ע, אויב אזוי, פארוואס ענדיגט נישט דער רבי דעם פרוכת מיט זיינע מעשים טובים? האט דער צאנזער רב געענטפערט, באמת האב איך עס שוין יא געענדיגט, נאר עס איז געקומען א רשע און האט אפגעטוהן א גראבע עבירה, און מיט דעם ליידער צעריסן דעם פרוכת, ע"כ עיי"ש.

דאס זעלבע זעען מיר ליידער היינט, אז מיט דעם וואס מ'וויל נישט מאכן די געהעריגע תיקונים, ווערט נתעכב די גאולה, כאטש מ'האלט אין איין שרייען אז מ'ווארט אויף די אמת'דיגע גאולה שלימה.

ב"ה היינט דאַרפען מיר נישט אנקומען צו עדות פון גויים ערלים. מיר האָבן שוין עדות צוויי ערליכע יוגענטליכע פון לעיקוואוד וואָס מיר וועלען בל"נ מפרסם זיין זייערע נעמען בפומבי. מיר וועלן – עפ"י פקודת רבנים זקנים – זיין געצוואונגען מפרסם צו זיין דעם נאָמען פון די התאחדות הרבנים ביי  די רעגירונג, און זיי וועלן שוין נעמען אַ פונקטליכען חשבון אויף דאָס וואָס איר לייקנט.

אויך זייער טענה אַז זיי אַרבעטן 2 שעה אין איין צי, איז נישט אמת, מען אַרבעט אפי' 4 שעה אין איין צי, וויא מיר וועלן ברענגען אַלע אינפאָרמאַציע פונקטליך. מיר צאָלן אויף דעם אַ סאַך געלט אַז מיר זאָלען קענען באַקומען אַלע פונקטליכע אינפאָרמאציע, און אויב איר זענט אמת'דיג אינטערעסירט צו וויסען, זאָלט איר זאָגען דעם שוחט ער זאָל שווערען אָדער געבן אַ הן צדק, און נאָך דעם וועט איר פרעגן גויים פון דאָרט אַליין, וועט איר אַלעס געוואָר ווערן.

אַזוי פיל זאָגן מיר אייך אַז אויב עס וועט נישט נעמען אַן עק דערצו, וועלן מיר מאכן אן עק, און הלוואי זאל נישט זיין אַ גרויסער חילול השם וואָס אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם, און וואו איז נאָך פאַראַן אַ גרעסערער חילול השם ווי דאָס, אַז אידן שומרי תורה ומצוות זאָלען עסן טריפות.

עס איז דאָ נאָך איין עצה, אַז אויף שבתי מרדכי'ס פּלאַץ זאָל מען שטעלען קודם אַ יוד אַ בנן של קדושים, אַ חכם, נישט אַ פּאָסט טרעגער וואָס יעדער איינער ווייסט וואָס פאַראַ שייגעץ שטיק ער האָט אָפּגעטאָן, און אַז מען געט אים אַ פּאָר דאָלער מער, וועט ער אפילו מכשיר זיין אַ חזיר.  וואו לייגט ער אַוועק דאָס געלט וואָס ער נעמט אַריין פאַר'ן הכשר?

איין זאַך איז ביי אונז אַ פּלא, פאַרוואָס אַ טשיקען פון התאחדות הרבנים קאָסט מער מיט 10 סענט פון אַן "אָ-יוּ" טשיקען.  בשלמא ווען איר זאָלט האָבען מער אחריות און מער שוחטים, באַשטייען מיר אויף אַלעס, אָבער ליידער איז אונזער (אייער) שחיטה דאָ ווייניגער מער ווי העלפט ווי ביי גרינוואַלי שחיטה וואָס עס שטייט אונטער דיא "אָ-יוּ". ביי יענע השגחה זענען דאָ שוחטים וואָס רוהען יעדע אנדערהאלבן שעה, מיר האָבען אַליין געזען קישקעלעך וואס עס זענען דארט דא אַ פּאָר הונדערט שאלות אַ טאָ. ס'איז אמת אַז אַ סאַך איז כשר, אָבער באַקוקען באַקוקט מען, נישט אַזוי וויא ביי אייך וואס מען באקוקט נישט בכלל.

אצינד וועלען מיר אייך אַראָפּלייגען דעם סדר היום פון דיא שוחטים אין וויינלאנד, וואָס מיר האבן דאָרט געפינען.

א) דאָרט זענען דאָ 2 שוחטים בקביעות,  1) בן ציון בריף,  2) מרדכי האַלפערין.  ממילא אויב מען וויל אַרבעטען 2 אויף דיא ליין כסדר און זיך טוישען שעה ביי שעה, דאַרף מען האָבען 4 שוחטים יעדען טאָג כסדר.

יעצט וועלן מיר פארשטעלן ווער עס שעכט, און וויפיל מען שעכט:

יום ב', לעמיל לאנדא, 800 לשעה.  אברהם וו"ב, 1100 לשעה.

יום ג', אברהם ווערצבערגער אַ גאַנצען טאָג.  יחזקאל גליק פון 14 ביז 15 הונדערט לשעה.  מיר ווילען באַטאָנען אַ וויכטיגן פּונקט, אַז ר' אברהם ווערצבערגער שעכט געהעריג, ער איז טאַקע אַ מומחה אָבער פעדערען פליקט ער קיינמאָל נישט, און אפילו ווען מען זעט שטעלט ער נאָר לפנים אַהין די האַנט און קיינער קען דאָס נישט וויסען נאָר אַ שוחט, עס איז אַ דבר המסור ללב, און אז מען באקומט געלט פונעם בעל הבית, זעט מען גארנישט...  אָבער דער יחזקאל גליק איז פשוט אַ שייגעץ. עס איז נישט קיין חידוש, ווייל אויב מען באקומען 6-5 טשעקס אַ וואָך, טוט מען אַלעס.

א) ער פליקט נישט.

ב) ער שעכט בהולכה אליין, אָן א הובאה.

ג) ער האַקט אַריין אין מפרקת, און עס איז פוגם דעם חלף.

1. אויך ווערט א סאך מאל נפסק החוט, ווי עס שטייט אין שמ"ח סי' כ"ד סעיף ד' ה'.

2. אַז מען האַקט אַריין אין מפרקת דאַרף דער חלף האָבען 12 בדיקות, ווי עס שטייט דארט אין סי' י"ח.

3. ווי קען מען אפילו זען וואָס מען טוהט אין אַזאַ שנעלען מהלך?

אַ משגיח פון האַרטפאָרט, א גערער חסיד מיט'ן נאמען ר' חָנה, וועלכער אַרבעט יעצט אין גרינוואַלי, האָט אונז דערציילט אַז ער פלעגט טרעפען וויפיל מאָל וואָס עס איז נישט געשאָכטען די סימנים נאָר דער מפרקת ביי די גלאַטע שובי"ם, און אַלע שובי"ם, ר' ברוך גאַנז פון באָבוב, אַ גוטער שוחט, און ר' שמואל העכט פון באָראָ פּאַרק, אַ בעל הוראה, און ער קען אויך אַזוי גוט וויא יעדער איינער, האָבן אונז אויך איבערגעגעבען אַלע פרטים.  דער שוחט וואַכטפויגעל, אַ שוחט מומחה, וועלכער האָט אַ שענערען חלף פון אַלע גלאַטע שוחטים, האט אויך דערציילט וועגן דעם. זיי אלע וועלען דערציילן אלעס, אויב מען וועט זיי באשווערן.

יום ד',  ישעי' קאַרפ, אַ גאַנצען טאָג.  גליק, אַ האַלבען טאָג.

יום ה',  ישעי' קאַרפ, אַ גאַנצען טאָג.  ווערצבערגער, אַ האַלבען טאָג.  איהר קענט געוואָר ווערען ביי די "לאנג איילאנד רעילראוד" און זייערע באס דרייווערס, פונקטליך ווען דיא שוחטים פאָרען אַהיים.  אויף דעם ווילען מיר באַטאָנען:

א) אַ גאַנצען טאָג איז דער פשט אַז ער איז דאָרט אַ גאַנצען טאָג. אַ האַלבען טאָג, איז ער דאָרט נאָר אַ האַלבען טאָג, און ער שעכט דריי-פיר שעה אין איין צי, און דערנאך פארט ער אַהיים.

ב) אַ סאַך מאָל זענען דא נאָר דריי שוחטים, ווייל עס זענען דא סיבות און איינער אַרבעט פאַרען צווייטען פאַר געלט, און אַמאָל אַלס טובה, בבחינת "שמָר לי ואשמור לך".

ג) ווען עס זענען יאָ דאָ 4 שוחטים, שטייען אַ סאַך מאָל 3 אויף די ליין און איינער טוישט אויף דעם אַנדערען. דאָס מיינט אז זיי שטייען ביי די ליין אַ סאַך שעה'ן בהעלם אחת, כדי אַז די אַרבעט זאָל שנעלער פארטיג ווערען. יעדע שעה וואָס מען אַרבעט קאָסט 2500$.

ד) אַ שוחט וואָס האָט געאַרבעט פול טיים  ביי לייפער במשך 15 יאָהר, האט מען ארויסגעווארפן פון די שחיטה ווייל ער האָט געשאָכטען נישט מער ווי 900 אַ שעה. קודם איז אויף אַלע שוחטים חל אַן איסור לא תרצח, יענעמ'ס פרנסה צונעמען?  און וואס איז מיט השגת גבול? פון וואו זאָל ער געבען זיינע קינדער צו עסן?  איין ערליכען שוחט האָבן זיי געהאַט, האבן זיי אויף אים געשריגן, גיי אוועק פון דא, דו שעכטסט צו ווייניג, מיר דאַרפען נישט קיין קאַליקעס, קול דמי הילדים צועקים לטרף ואין להם לאכול.

מען שעכט דאָרט 3 טראָקס אַ טאָג, יעדער טראק האָט אויף זיך בערך 6 ביז 7 טויזענט טשיקענס.

דער דאזיגער בריוו, ווי אויך דיא ערשטע צוויי בריוו, ווערן ארויסגעשיקט צו לערך 100 רבנים, און אויב עס וועט נישט געהערט ווערען ביז פרשת ואתחנן, מיט מודעות אין "דער איד" וועגן אַן ענדערונג אין דיא ענינים, וועט דער גאַנצער עולם אויפהערן צו עסן. מיר וועלען אַלעס מפרסם זיין, מיר וועלען נישט שפּאָרען קיין ווערטער, מיר האָבן שוין גענוג געשריבן.

איר ווייסט גאַנץ גוט אַז מיר ווייסן אַלעס. מיר זענען צו אַ גרויסע קהלה מ'זאל אונז קענען פירן ביי די נאָז.  עס איז אָנגעגרייט 1800 בריווען אַרויסצושיקען.

 

מכתב יא

לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב ולכל הרבנים שליט"א.

מיר האָבן אייך שוין געגעבן די לעצטע וואָרענונג, אַ די גרויסע שחיטות מוז נעמען אַן עק. יעצט איז אונז נתוודע געוואָרן פון אַ שוחט מומחה אַ גרויסער סוד, אַז דיא אַלע זאַכען וואָס זענען געווען ביז יעצט, איז געווען אַ קלייניגקייט, אָבער עס איז דאָ נבילות וטריפות ממש ל"ע.

אַז מען שחט 1200 עופות אַ שעה, קען דער רב נאָכקוקן וועט ער זען אַז עס מאַכט זיך אַ סאַך מאָל וואָס עס איז שמוטה און צוליב שנעלקייט זעהט ער דאָס נישט, און אויך קען פּאסירן אַז דער גוי קען אַרויפלייגן אויפ'ן קייט לעבעדיגע הינער, ווי מען האָט שוין אַ סאַך מאָל געזען.

נאָך זאָגט ער, אַז ווען דער רב זאָל נאָכקוקן וועט ער טרעפן אַז דער שוחט שעכט כסומא בארובה, און נאָך וועט מען זען אַז די תפיסה איז נישט קיין תפיסה,  און דיא רבנים וועלן זען אַז מיר עסן נו"ט רח"ל, און מען איז עובר בשאט נפש אויף דעם מאמר חז"ל פון ר' יהודה ב"ר אילעי אין חולין דף כ"ז וואָס זאָגט עד שישחוט הוורידין. ווי אַזוי איז דאָ צייט אויף דעם, צו שעכטען די וורידין, און דיא גמרא זאָגט הזהרו בוורידין כר"י.

אויך האָבען מיר דיא לעצטע וואָך געהערט שמועסן אין התאחדות האברכים, אַז ר' צבי ווייס שו"ב האָט געזעהן ווי ר' יחזקאל גליק קוקט אויף טעלעוויזיע ל"ע, וויי איז צו אונז אַז מיר האבען דערגרייכט צו אַזאַ ביטערע מדריגה.

דיא מנהלי הקהילות האָבען מערערע מאָל געבעטן אַז ווער עס ווייסט קריטיק אויף דיא שחיטה זאָל קומען זאָגן און מ'וועט מתקן זיין, ולקיים דבריכם באנו, מיר זעען אַז ביז איצט איז נאָך גאָרנישט נשתנה געוואָרן לטובה, אדרבה, עס ווערט אלץ ערגער.

מיר לייגן דאָ אַראָפּ בכלל ווי אַזוי די שחיטה זעהט אויס, און בפרט ווי אַזוי שוחטים זעען אויס און זיי האָבען נישט קיין שום נאמנות.

אין דערהיים וואָלט מען שוין 10 מאָל מעביר געווען אַזעלכע בורים ורקים בלי שום ספק. וכל אלו דברים ברורים וקיימים בשם אומרם, און אַז דער רבי שליט"א וואָלט דאָס געוואוסט וואָלט ער דאָס נישט געקענט אַריבערטראָגען.

מיר האָבען באַקומען אַ רעפּאָרט פון גאָווערמענט דעפּאַרטמענט פון 3 חדשים צוריק, אַז מען האָט געשאָכטן 18 טויזנט עופות אין 7 שעה, וואָס דאָס קומט אויס פאַר איין שוחט בערך פון 12 ביז 13 הונדערט אַ שעה.

מיר בעטען אייך, און מיר וואָרענען אַז עס מוז אַרויסקומען אַ תקנה פון דריי רבנים, אַז מ'טאָר נישט שעכטען מער פון 500 עופות אַ שעה, אפילו ווען עס איז דאָ אַזעלכע וואָס זאגן אז זיי קענען שחט'ן שנעלער, ווייל עס איז דאָ אַזעלכע וואָס קענען נישט שחט'ן מער, און ווערען מיטגעריסן מיט'ן שטראם פון שחט'ן שנעל, און ווייל זיי האבען מורא אז זיי וועלען פארלירן זייער פּרנסה, זענען זיי מאכיל נו"ט רח"ל...

בשם וועד העומד על המשמר

נ"ב:  יעצט פאַר'ן אַרויסשיקן דעם בריוו איז אָנגעקומען אַ ידיעה אַז די רבנים האָבען דאָס גענומען אין די הענט. ממילא וועלען מיר וואַרטן אַביסל צייט, אָבער אויב מיר וועלען נישט הערען ביז אַ קורצע צייט א השתנות, שטייען מיר גרייט און  מיר וועלן ווארטן. געדענקט, מיר זענען פאַרבינדען מיט אַלע כוללים, וד"ל...

וועד העומד על המשמר

 

*

מכתב יב

לכבוד דייני ומנהיגי קהילתינו קהל יטב לב ולכל הרבנים שליט"א.

די שוחטים וואָס זענען שותפים מיט וויינשטאָק'ן זענען אָנגעגאַנגען מיט אַ פולן טעראָר קעגען אַלע שוחטים, ווייל זיי האָבן געוואוסט אַז די סודות פון די בריוו קומען נישט פון די גאַס, נאָר פון אייגענע ערליכע שוחטים, ווייל זיי ווייסען אַז איינער ווייסט צופיל צו דערציילן.

איינער פון די שוחטים איז אַרויסגעפאָרן צו די שחיטה מיט אַ רעוואָלווער און ממש געסטראַשעט מיט האַרג'ענען, ביז איינער אָדער צוויי האָבען דערציילט אַז ער מיינט דעם שוחט ר' שלום יודא גראס וואָס ער איז אַ פרומער, און ער רעדט זיך כסדר אָפּ אויף די אַלע שוחטים אין שחיטות און מן הסתם איז דאָס זיין אַרבעט.

אַזוי ווי דער שחיטה סקאַנדאַל האָט אָנגעמאַכט אַ גרויסן טומל אין סאַטמאַרער ביהמ"ד, האָבן זיי געמוזט שרייבן אַז זיי האָבן געמאַכט נייע תיקונים, און דאס צעטל האָט געהאָנגען אין ביהמ"ד.

נ.ב. דאָס צעטל פון די תיקונים האָט געהאָנגען אַ סאַך צייט, ווייל זיי האָבן שוין נישט געהאַט קיין ברירה. די שטאָט האָט שוין צו שטאַרק געקאָכט.

דאָ ווייטער וועט איר זען דעם צעטל:

 

*

 

מכתב יג

מודעה

אזוי ווי עס איז באַוואוסט, אז עס זענען איינגעפירט געוואָרען נייע תיקונים און הידורים אין קהל'ס שחיטה (בהמות און עופות) תחת השגחת ועד הכשרות דקהל יטב לב דסאַטמאַר, וואָס עס איז געגרינדעט געוואָרען עפ"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מיט א ספּעציעלען משגיח וואָס די קהלה האָט באַשטימט, וואָס מיר וועלען אי"ה מפרסם זיין – דורך דעם זענען פאַרמערט געוואָרען ב"ה די קונים.

דעריבער ווערען די חשוב'ע קונים געבעטען צו קאאפּערירען, און נעמען אין באַטראַכט אַז "כל התחלות קשות", און עס קען זיך טרעפען אַז איין געוויסער פּראָדוקט וועט נישט זיין אויפ'ן באַלדיגן פאַרלאַנג, זאָל מען מוחל זיין געדולדן און נוצן ביז דערווייל אַן ענליכעס, כדי צו ערמעגליכען איינצוהאַלטן דעם נייעם סדר מיט אַלע תיקונים און הידורים.

עש"ק פ' ויקרא תשל"ד לפ"ק.

הנהלת הקהלה

 a