ספר

קול השוחטים

ששה חלקים

 

ירחון של הכלל ישראל בכל העולם

כולל מכתבי קול קורא, בירורים ותשובות

בענין מצב הכשרות והשחיטה בכל העולם כולו

כשמו כן הוא

פתחנו שער לכל הרבנים, שובי"ם ומשגיחים,

להשמיע קולם בשער בת רבים, מצערם

על מה שראו בעיניהם ושמעו באזניהם

מכל מה שקורה בבתי המטבחים

בארצות הברית ובכל העולם כולו.

 

יישמע קול הרבנים והשובי"ם והמשגיחים ברחבי העולם, בלי שיסתכנו

בנפשם ח"ו מחמת שותפם של עמלקים, הטבחים והשוחטים אנשי מאפיא.

כל אחד ואחד יוכל להשמיע זעקת שברו על כל הקורות בבתי השחיטה,

וגם על מה שמוציאים כ"כ הרבה כסף מאחב"י כדי לקנות מאכלים

כשרים, ובינתים מאכילים אותם בשר נו"ט במקום בשר כשר.

זעקת כלל ישראל כי רבה, יישמע כאן בהתגלות מצב הכשרות

איך שהוא כיום בעוה"ר.

 

יצא לאור ע"י

בנימין פארקאש

מח"ס נחלת בנימין על יו"ד ח"א

הוצאה רביעית

 שנת תשמ"ט ברוקלין ניו יארק

הקדמה

אנו מוציאים לאור מכתבים מרבנים ושוחטים שבשעתם נכתבו בשמות מוסוים: "וועד העומדים על המשמר"; "ועד אחוזת שובי"ם" ועוד, מפחד הטעראר הנורא, שלא שערום אבותינו ואבות אבותינו, שגם אצל יהודים החרדים ביותר יגיע מצב הכשרות בכלל וכשרות השחיטה בפרט לידי נסיונות כאלו.

אמנם כידוע היו אז בארצות הברית, כמה רבנים ושוחטים יראים לדבר ה', שיצאו חוצץ נגד השחיטות המפוקפקות, כפי שמוסר הגה"צ הרידב"ז מסלוצק וצפת, בעל המחבר פ' על ירושלמי בהקדמת ספריו, שאף הוא לבד לחם נגד זה במסירות נפש, עד שהוכרח לעזוב העיר שיקאגא.

גם הרב הכולל, הגה"צ רבי יעקב יוסף נ"ע לחם מלחמת הכשרות עם הקצבים והרבנים עד שהוכרע על משמרתו.

רב אחד אחד בעל מחבר ומוהל שלחם נגד המאכילי טריפות, קרה שהזמינו אותו לברית-מילה ומיד שירד מהרכבת ירו בו למות.

ראש ישיבה ידוע אחד שמחה נגד הקצבים אימו עליו שמשאית תעבור עליו. מכיון שלא התחשב באיומים הללו, אמנם עלתה משאית עליו, ורבות בשנים מובילים אותו על כסא גלגלים.

כשהמדובר בקצבים אמעריקאים, עוד יכולים להבין מעשי תעתועים כאלו. אך כשהמדובר הוא יהודים, כלומר חרדים, החוסים בצל הצדיק הקדוש מסאטמאר זצ"ל, שהם, במקום להודות על האמת ולתקן הכל כראוי, איימו לרצוח כל נפש העומד למחות נגד הפירצות הנוראות, זה מעורר חשדות שגם לרבם שיקרו בזדון, והוא לא ידע האמת.

כששאלו מרב אחד הגון מדור הקודם, היתכן דבר כזה? ענה: הרי הקצבים המה שותפי עמלק, כלשון הגמרא: "טוב שבטבחים שותפו של עמלק", ראה רש"י על אתר. לכן איפה שעמלק שולט, אין כל פלא שעושה מה שרוצה.

באתו איום, להדרס על ידי משאית, השתמשו בו גם נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א. חלק מנוראות הללו פורסם בספרים ובמכתבי העתים.

אנו מפרסמים כאן עדות נאמנה מפי הגאון ר' שלמה יהודה שווייצער שליט"א שסיפר מה ששמע מהגה"צ מדעברעצין שליט"א במקוות בעלז בשדרת השש-שרה:

"עם הסאטמרים לא יכולים לעשות שום דבר. הם מסוגלים לדרוס בן-אדם עם משאית ולומר אח"כ שזה הי' תאונה".

שמענו מהשוחט ר' בן ציון דוד בריף, כשסיפר לאנשי שלומו, איך שקרא להרב מהאלמין כשעוד הי' שוחט (אחרי שפרסם מכתבים שבהם מעורר לתקן השחיטה, בשמות מוסווים, מחמת שידע למה האנשים הללו מסוגלים) ואמר לו בשליחות השוחטים-קצבים כעצה טובה, להפסיק עם המאבקים והפרסומים נגד שחיטתם, אחרת יורידו לו ראשו. הרב מהאלמין ענה לו "היטלער ימ"ש הרג 6 מיליאן יהודים, אז יהיה עוד הרוג אחד, ואין אני מפחד מטרור. שום דבר לא יעזור להם, רק שיתקנו אופן השחיטה".

כשנתפרסמו המכתבים מה שהרב מהאלמין הוציא לאור, נחשכו עיני הרבנים. הם חשבו כל הזמן שהמה אוכלים הכל "חלק", ועתה נודע להם שזה ח"ו...

הרבנים שוחחו איש את רעהו ונתעורר מבוכה גדולה וחרון אף רב.

כשהגיע מכתב הרב מהאלמין שליט"א להגה"צ ר' משה ביק שליט"א, היה אז אצלו רב אחד שקבל שימוש ממנו, הרב ר' משה פארקאש שליט"א, תלמיד ישיבת ר' חיים בערלין, פלעטבוש. הוא אמר שאינו מאמין הכתוב במכתב, ורוצה להווכח במו עיניו.

הרב הנ"ל הוא חכם ואומן יד, הוא למד שחיטה, להעמיד חלף וכו'. אחרי שהכין עצמו בידיעות ובאומנות בשטח זה נסע עם עדות כשרים לבית השחיטה, ונוכח שמה שכתוב במכתב הוא אמת ויציב.

כל מה שראה הוא מסר להרב ביק שליט"א. אחרי שהרב ביק השתכנע שהדברים אמנם נכונים, דרש ברבים ואמר שאסור לאכול העופות של וויינשטאק מוויינלאנד, הם ספק נבילות וטריפות.

מיד שנודע פסקו של הרב ביק שליט"א  הפסיקו כל הישיבות לרבות הליטאיות לאכול העופות מוויינלאנד של וויינשטאק.

כשהפסיקו לקנות העופות של וויינשטאק מוויינלאנד המפעל פשט הרגל והוצא למכירה פומבית. והבעלי בתים סידרו, שאנשי שלומו יציעו מחירים נמוכים, וככה הציל המפעל ושוב התחיל לעבוד אך בתפוקה יותר נמוכה.

כשבעלי השחיטה התבוננו מה שהרב ביק פעל באיסורו, שעל ידי זה עבדו אמונתם, וכמעט כל רכושם ירד לטמיון, הגיעו לידי החלטה, שמוכרחים לעשות משהו כי אם הוא ישאר מבחוץ הוא ישבור אותם לגמרי. לכתחילה הם ניסו בטרור ואלימות, אך נוכחו מיד שזה לא הדרך הנכון נגדו. אלא להמשיך אותו לפנים העסק.

אז שינו את הסדר והתחילו לעשות אסיפות רבנים והכניסו אותו להתאחדות הרבנים, גדלו ונשאו אותו, הבטיחו לו משרות רמות עבור בניו וחתניו. (אמנם היו אז רבנים חרדים באמת, שהתריעו שהוא תלמיד ישיבה אוניווערסיטא, וזה חרפה להתאחדות הרבנים שהוא יהיה חבר נכבד בה, אך בעלי הכיסין הכריעו בדבר) הם קבלו הכשרת המקוואות ועוד, הכל כדי שיתמוך בהתאחדות הרבנים, ועל ידי כך שוב ירוממו הכשר שחיטת וויינשטאק. ועתה יהיה הכל שריר וקיים, שהרי גם הרב ביק אומר אמן, ממילא כולם יודו ויברכו ויאמרו אין כשר כוויינשטאק.

אחרי כל זה פרסמו רבני התאחדות הרבנים קול-קורא ב"איד", המוסר, שהתקיימה אסיפת רבני התאחדות הרבנים בהשתתפות הרבנים (ראה שמותם בקול קורא), והוכח באופן ברור ביותר שאין אף שוחט השוחט יותר מ600 עופות לשעה. ומה שהלעיז בשעתו הרב מהאלמין זה הכל שוא ושקר ומצוץ מהאצבע. ממילא יאכלו ענוים וישבעו.

השקר הוא כה שקוף ובולט, שמיותר לנתח הדבר ולהוכיח גודל השקר. כהיום יודעים הכל שכל שוחט, שוחט לכל הפחות אלף עופות לשעה.

בשעתו פירסם אז ועד הכשרות מסמכים ממשלתיים ששוחטים שמה כמויות גדולות ביותר. הרבנים ידעו טוב מאוד שמרמים אותם בנוגע להלוך ילך בוויילאנד, אבל המה הסכימו לזה בדיעבד, רק שלכל הפחות מהיום והלאה ישחוט כל שוחט רק 600 עופות ולא יותר בשעה.

כששאלו להרב מהאלמין: נו, מה אתם אומרים עתה? אתם רואים מה שהרבנים כותבים ב"איד"?

הרב מהאלמין ענה: בס"ד נצחתי! עד עתה כל השוחטים אמרו והבעלי בתים לא כל שכן, שיש להם פסק דין מהרב מנירבאטער והרב מסיגעט, שכל שוחט מותר לשחוט 1200 עופות בשעה, ואם יכול לשחוט יותר שישחוט כמה שיכול. עתה יש לנו כתב מפורש מהתאחדות הרבנים שאסור ולא יכולים לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה.

ורק בשביל זה לבד היה הכל כדאי. לא תארתי לי בחלום הדמיוני ביותר שאצליח כל כך. הלוואי שיעמדו בדיבורם ולא ישחטו יותר, אז אוכל לומר שהשחיטה כשרה בדיעבד על כל פנים.

v

בשנים כתיקונם היה נהוג שהשוחטים היו ממונים מהקהילה, ולא הי' להם שום שייכות עם הקצבים, השוחטים בשלהם והקצבים בשלהם.

כהיום נשתנה מצב השחיטה לרעה לאין ערוך; מדוע?

א) מלפנים לא עלה על דעת אף קהילה לחשוב ש"שחיטה" הוא מסחר כמו שאר מסחרים, שחושבים איך לחסוך או לקמץ, ללחוץ על השוחטים שיאיצו עבודתם ומי שלא רוצה להכנע לתנאים כאלו, יפטרו אותו. אך כהיום שהצורך בתפוקה רבה הוא הכרחי, מאיצים בשוחטים כעבדים נרצעים, הם אינם יכולים להתנגד לזה מכמה טעמים: א) חלק מהשוחטים המה הבעלי-בתים; ב) נסיון הפרנסה הוא נורא, בפרט שוחט שהוא רגיל רק בזה ואינו מתמצה במקצוע אחר.

כידוע שר' עזריאל ור' יחזקאל גליק המה שותפים עם וויינטשאק מחצה על מחצה מהרגע הראשון. המקור לזה הוא עד נאמן ששמע מפי ר' עזריאל שיחי' שסיפר לחברו בעת שמחה במונרו.

לכתחלה הוא השקיע רק אלף דולר וכמו כן וויינשטוק. גליק היה מחפש עופות בזול ושוחטן וויינשטוק היה מוכר התוצרת. המסחר התרחב וגליק השקיע עוד אלפיים דולר וכמו כן וויינשטוק. אז הם התחילו לקנות ולשחוט עגלים וכבשים. כמו כן סיפר אז, ששוחטים ומוכרים 470 ראשי בקר לשבוע. זהו חוץ ממה שוויינשטוק מוכר בעצמו שלא היה כלול בשותפותם.

כשהעסק התרחב והתחילו לשחוט גם בקר, עברו האחים גליק לשחוט הבקר. לשחוט בקר ועופות זה כבר היה יותר מדי, לכן הם הכניסו את ר' אברהם ווערצבערגער שיחי' לעסק, שהוא יהיה הממונה על מחלקת העופות. הוא היה מוכר לוויינשטוק העופות ומחשב לו מחירים גבוהים ביותר. מובן מאליו כשלושה שוחטים המה הבעלי בתים הם יכלו לעשות כל מה שברצונם והכל הותר.

מאז לא קרה שהחלפים יהיו פגומים חוץ מ"פעם אחד". לא קרה שהחלף יפגם מהמפרקים. טריפת "הגרמה" זה רק קרה באירופא אבל לא אצל גליק-וויינשטוק.

שרשרת העופות רצה במהירות גדולה, כאילו העופות הם "פאפ-קארן" כדי לחסוך בהוצאות ולהגדיל הריווח, פחות שוחטים ומשגיחים וכו'. השוחטים היו שוחטים בכמה מקומות ביום אחד ובמהירות גדולה, שלא יתכן שהרגשתם לא כהתה.

השוחטים-בעלי בתים הנהיגו עוד דבר לגריעותא בזה, ששלמו לכל שוחט רק כפי מהירות עבודתו, זה גרם לפירוד ושנאה בין שוחט לחבירו. מכוח זה היה בכוחם ללחוץ על כל שוחט ושוחט כרצונם. למשל, ר' ישראל בער מענדלאוויטש נ"י הרוויח יותר מר' יחזקאל ווערצבערגער. שוחט זה שהיה זקן השוחטים קיבל פחות מכולם.

מנהג הסתדרות השוחטים בארה"ב הוא, שהם משלמים לפי מספר העופות ששחטו. גליק-וויינשטוק הנהיגו לשלם לפי קלות השוחט, או לפי מה ששתק ולא התאונן על כשרות השחיטה. זאת שמענו מפי ר' יחזקאל ווערצבערגער שסיפר זאת בפומבי.

שלושת השוחטים שותפים הנ"ל היו ממקורבי אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושימשו אותו כל שנותיו האחרונות בלי קבלת פרס. כמו כן  היו מפזרים ממון רב לכל מיני צדקות של האדמו"ר זצ"ל ולהבל"ח  הרבנית תחי'. כל אחד יכול להבין שאפילו באופן בלתי ישיר, היתה השפעתם עצומה.

המאבק נגד כשרות שחיטה זו התחיל בערך לפני שלושים שנה, בעת שוויינשטוק ושותפיו התחילו באמצעים שפלים לחסל שחיטת הרב מצעלעם זצ"ל, שהיתה אז שחיטה הוגנת.

בתקופה ההיא פרסם האדמו"ר מקאסן, הרה"צ ר' ישראל ראטענבערג שליט"א, מכתב אל הרבנים ואל ראשי קהילות היהדות החרדית בעולם, שידעו מה קורה אצל שחיטה זו.

מוצאים אנו לנכון להעתיק בקונטרס זה חלק ממכתבים שהגיעו אז לידינו, שאר המכתבים נפרסם בחלק שני בעזהי"ת.

מכתב קאסן עשה רושם גדול ביותר. זאת אנו יכולים לראות מתגובת וויינשטוק-גליק. במקום לענות תשובה נכונה כהלכה, הם הפיצו בדויות נגד קאסן, שביזו את האדמו"ר הזקן מסטמאר זצ"ל, ואין כוונתו לתקן השחיטה, אלא לבזות את סאטמאר, לחצו עליו באיומים נוראים שיקבל נזיפה מרבם. עוד העלילו שקאסן הוא עוד שונא לסאטמאר מתמול שלשום מאיראפא, ואין כוונתו לשם שמים.

אחי האדמו"ר מקאסן שליט"א, האדמו"ר ר' משולם ראטענבערג סיפר: ששנים רבות היו הנ"ל עוקבים אחריו לתופסו ולחסלו. איפה שלא הלך עקבו אחריו. כשהיה יוצא מביתו זוגתו הרבנית היתה בפחד עד שחזר שלם ובריא.

כשלא יכלו לחסלו פיסית רצו לחסלו באופן אחר. בעת שעמד לגמור  שידוך עם האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א, עמלו ראשי סאטמאר שהדבר לא יבוא לידי גמר. אך ברחמי שמים הדבר נגמר למזל טוב.

שאלנו ליודעי-דבר מה איכפת לכם עם מי הוא משתדך, האם זה מפריע  לכם? הם ענו שגליק-וויינשטוק הם תומכים כל שנה באלפים מרובים, והשאר מובן מאליו.

שמענו מהאדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, שלפני שנים רבות היה בדעתו להעמיד שחיטה מהודרת ביותר תחת השגחת סאטמאר. הוא דבר עם האדמו"ר זצ"ל אודות זה, והוא חזקו ביותר בהבטחה שיעזור לו בזה.

האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א התאמץ ביותר למנות שוחטים הגונים ביותר, בית מטבחיים ואטליז, הכל על צד הכי טוב. כשהיה מוכן עם כל הנ"ל. נכנס לבית הרב מסאטמאר זצ"ל, לשוחח אתו לפני הגמר על כל מה שיש לו להאיר ולעורר לשפר הדבר, שיהיה הכל מהודר ביותר. בינתיים נודע הדבר לוויינשטוק ומיד טס למיאמי (האדמו"ר שהה אז שם מחמת בריאותו) דבר עם הרבנית ור' עזריאל גליק אודות קיוויאשד שרוצה להקים שחיטה מהודרת שתהרוס את כל מה שהם עמידו בעמלם. הרבנית וגליק נכנסו להאדמו"ר והרעישו עולם ומלואו, היתכן שיתן יד להרוס ידיד כזה שתומך במוסדותינו בממון רב?

בקיצור, אחרי התערבותם יעץ האדמו"ר מסאטמאר להאדמו"ר מקיוויאשד שלטובתו ימשוך ידו מזה.

למחרת פורסם מכתב פלסתר נוראי נגד האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, אז הוא נכנס להאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושאלו: "זו היא שכרי?". האדמו"ר מסאטמאר צוה מיד לפרסם מודעה מההתאחדות הרבנים להגן על כבודו, ובזה נסתיימה השחיטה המהודרת.

שטנא נצח...

אותו דבר קרה גם בשנת תשל"ג, כשהרב מהאלמין שליט"א התחיל לעורר אודות פגמי שחיטה זו. הוא פרסם שבע מכתבים אל עשרים רבנים, קהילות, והאטליזים מקהילות שונות, במיוחד האטליז של סאטמאר.

במכתביו תחת שמות שונים גילה הרב מהאלמין שליט"א, מהנעשה אצל שחיטה זו.

איך נודעו "הסודות מהחדר"...

אחר שראו במכתבים פרטים מדוייקים, אודות כל מה שנעשה אצל שחיטה זו. מתי כל שוחט נוסע ובא, כמה משאיות באים כל יום, כמה ארגזים יש על כל משאית, מתי השוחטים חוזרים לביתם וכו', הבינו שזה מוכרח להיות "אחד משלהם". כנראה שחשדם נפל על הרב מהאלמין שליט"א, מחמת שהחזיקו אותו לישר ביותר, וכן משום שהיה מתאונן מדי פעם בפעם על המצב שם. היות ולא היה "שותף" והאמין בבורא עולם שיזמין לו פרנסתו מה שלא יהיה, לכן יצא חוצץ נגד המאכילי טריפות.

מה עשו "שותפי עמלק"?

1) התחילו לדבר סרה נגדו.

2) בערמומיות הוציאו לעז שהוא שונא להאדמו"ר זצ"ל.

3) לא הסתפקו בזה, אלא שפירסמו שהוא שונא לכל קהילת סאטמאר, הגם שהם ידעו ברור שאין כוונתו אלא נגד השחיטה השפלה של וויינשטוק שהגבאים גליק-ווערצבערגער הכניסו עופות וויינשטאק לאטליזם (ראה להלן מכתב התאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ).

4) אותה שיטה של לשון הרע עשו לכל רב  ורב שהעיז למחות נגד השחיטה הנ"ל.

הרב מהאלמין שליט"א חוץ ממה שהוא ירא שמים מרבים, הוא אינו פחדן מטבעו ולא שם לב לכל איומיהם ופעולותם הנוראות. אך מכיון שהוכח למעלה מכל ספק שכוונתם לחסלם אחת ולתמיד, הוא עבר לגור בשכונת בענסנהויז, המרוחקת קצת מהם. גם עשה תרגיל מחוכם כנגד רודפיו נפש, הוא הודיע להם ששכר לו שומרי-ראש מהחבורה האיטלקית הידועה... שיניחו אותו לנפשו, אחרת דמם בראשם. התרגיל הצליח, ונהיה שקט.

כדאי להביא כאן מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר בשעתו בעת סעודת משתה לכבוד בית חולים לינאדו שלו, כשנוכחו מאות רבנים מכל ארץ-ישראל. הוא גולל לפני הנוכחים ששוחט אחד גילה מהנעשה אצל שחיטה זו, שמפטמין את היהדות החרדית בארה"ב, בנבילות וטריפות. גם סיפר שהרב מהאלמין שליט"א היה מוכרח לברוח על נפשו מפני שאנשי סאטמאר רצו לשפוך דמו. האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: "אני יש לי כבר זקן לבן ואין לי כבר מה לפחד מהם".

7) הרב מהאלמין שליט"א ארגן בשעתו וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות, שעמד תחת השגחת הרב מדעברעצין זצ"ל. אחר כך הם נטפלו גם להרב מדעברעצין ואימו עליו, שאם לא יפסיק לעורר אודות שחיטת סאטמאר הם יחסלו אותו. בעדינותו לא היה בו הכח לעמוד נגדם והפסיק מלהוכיח ולעורר אודות שחיטה זו.

יותר פרטים אודות מעלליהם "הנעלים" של סאטמאר יסתכל ב"מדריך הכשרות" שיצא לאור בתקופה ההיא ויווכח, כל מה שמחריבי הדת פעלו מתחת מעיל-כיסוי "סאטמאר".

העובדות דלהלן נדפסו בספר "סיפורים נוראים ונפלאים בעניני כשרות ח"ב":

מאורע מחריד אירע. חמשה שוחטים נסעו לשחוט אצל עמפאיער. בדרך התנגשה במכוניתם משאית גדולה וכמעט כולם נהרגו על המקום. לזכרם סודר הספד בבית יעקב.

הרב מדעברעצין שליט"א אמר בהספדו: שאסון השוחטים רמז הוא לנו מן השמים, על שלא נזהרים די ויפה על חמש הלכות שחיטה. בקול בוכים התריע שמי שאכל מהשחיטה המהירה שכל שוחט מוכרח לשחוט - 900 או 1000 עופות לשעה, שיכשיר כליו. גם שיכשירו המעיים שאכלו עופות הללו. הצבור פרץ בבכי מר בשומעם דבריו.

אחרי ההספד נשארו עוד אנשים רבים לשאול מהרב מהאלמין, מה לעשות הלאה בעניני השחיטה ושאר מאכלים, כדי שלא יוכשלו להלאה.

בין השיחין סיפר הרב מהאלמין דברים מענינים ביותר בנדון זה:

1) בשבועות האחרונים נפגשתי כמה פעמים עם חלק מהשוחטים שנספו. בקשתי מהם, שהם כולם ביחד יקבלו החלטה נחושה שכל שוחט לא ישחט יותר משש מאות עופות לשעה.

השוחטים היססו בדבר באמרם שהם מפחדים שיפסידו פרנסתם, ובודאי לא יצליחו לבצע החלטה כזאת, ומה הם יעשו הלאה, ובמה יתפרנסו. [שוחט מוגבל בפרנסתו יותר משאר בני אדם. שאר בני אדם, אם אין לו פרנסה בענף אחד הוא הולך לענף שני, וכן הלאה. אבל שוחט, אחרי שנים רבות במקצוע זה ללכת לחפש פרנסה אחרת הוא כמעט מן הנמנע.

השוחטים ז"ל, הם רצו באמת לתקן הדבר, אבל לא  היה להם מי שיעודד אותם לבצע החלטתם. כי גם הרבנים המכשירים חיים בפחד. אם המה יחמירו בדבר יבואו אלף בעלי מכשירים אחרים ויתירו לשחוט כמה שהבעל בית רוצה.

מעשה נורא מהרה"ק ר' ברוך מגארליץ, בן הדברי חיים, ששמעתי מפה קדוש, (מחותני) הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל

בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדרך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שהרב מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל הוא מומחה גדול בעניני שחיטה,  לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.

כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו: באנו לשמוע חוות דעתו אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.

הרב הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ו נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא...

התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה. הרוב מהם היו מוכרים לי.

מסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה. הרב לא פיגר אחרי באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.

הרב הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי רץ שלוש פעמים ביום, מפני שפחד מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שהוא אינו נמצא עמם.

הוא הדגיש, שגם הקדוש החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. הרב מקלוזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.

תוך כדי דבור אומר אלינו הרב, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא:

בעיירה גארליץ חיה יהודי בשם ר' ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארליץ זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.

ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארליץ זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש.

בעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.

לכן טיכסו חסידי צאנז-גארליץ עצה איך להביא את השוחט מגארליץ ר' ימיש לבערלין.

באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארליץ, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.

הבעל-בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.

בית המטבחיים הי' גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארליץ, בעל הבית הסכים לזה מיד.

אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצץ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.

הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.

ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.

בעל המטבחיים כבר הי' אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.

בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?

השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהי' מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי. אין לי שום הרגשה בה. אין לי שום מושג מה קרה.

בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה. גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק. כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.

הרופאים בדקו את יד השוחט ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.

השוחט ר' ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתכיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה. הוא מקווה שבעהי"ת זה יתרפא מאליו.

ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר. משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.

בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים. השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות. גם ילדי העיר בקרו אותו ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.

ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם. כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר:

באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלי:

- "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:

- כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".

הצדיק מגארליץ נ"ע שואלו הלאה:

- "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם. אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.

ר' ימיש ממשיך ומספר:

"הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארליץ זי"ע ושואל אותי:

- "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי:

- "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו. פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר:

- "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.

הרב מקלויזנבורג זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני. בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל.

הרב מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו, שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול  יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".

הרב מקלוזנבורג נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צד במהרה בימינו".

הוא הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קאסטים בדרשות שלו.

אחרי שהרב מהאלמין גמר לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו.

ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן  ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים.

רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.

אחר כל הנ"ל יצאו עשרות רבנים גאוני ומאורי ישראל החרדים לדבר ה' (ראה תולדות יעקב יוסף פ' וישב באריכות החילוק) והתריעו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבקר לכל אורך ורוחב ארה"ב. עשרות רבנים הותקפו בטרור איום ונורא. אך הרבנים האמיתיים עמדו בנסיון ולא נסוגו. אשרי חלק בזה ובבא. 

8) הרב מהאלמין הוציא אז ספרים חשובים בעניני שחיטה, שמבאר כל הענינים בזה בכובד ראש.

9) הוא אסף מיותר מאלף ספרי שו"ת, כל הנוגע לשחיטה כשרה והגונה, ומכשולים שיכולים לאירע אם לא זהירים בזה ביותר, ופרסמם בספר. כמו כן הוציא לאור עולם שלושים ושש ספרים על עניני כשרות ושחיטה וניקור ועוד.

אודות פעולותיו הברוכות והאמיצות של הרב מהאלמין שליט"א, יצאו אחר כך רבנים גאוני ומאורי ישראל האמיתים (ראה בספר תולדות יעקב יוסף ההבדל[1] ביניהם) והרעישו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבשר בקר בארה"ב.
 

 

מכתב א'

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי התאחדות הרבנים.

שלום וברכה!

הנה ידוע שיצא קול קורא מאת התאחדות הרבנים בחתימת יד קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א ועוד רבנים חברי התאחדות הרבנים, שלא לאכול שחוטי חוץ, דהיינו עופות הבאים משאר מקומות, וכן מובא בלוח התאחדות הרבנים שהעופות שמביאים ממקומות אחרים הם נבילות וטריפות רח"ל, ורק העופות שיש עליהם חותמת של התאחדות הרבנים הם כשרים, כידוע.

לכן באתי לעורר אודות מכשול איום ונורא, היות ואני קונה בשר עוף אך ורק מהבוטשער שלנו קהל יטב לב דסאטמאר, והי' אצלי פליאה גדולה כי כבר זמן רב שאני רואה שהאגף (פליגל) בצד אחד קרוע ובצד שני יש פלאמבע של התאחדות הרבנים, וזה נמשך כך כל שבוע, שפליגל אחד קרוע ובפליגל השני יש פלאמבע, ומי יודע, אולי מביאים לחנות הבשר (בוטשער) עופות נבילות עם פלאמבעס, ומורידים הפלאמבעס בצד אחד ומוסיפים פלאמבע על הפליגל השני, ונמצא שאנו נכשלים בנו"ט רח"ל.

אין ברצוני להעלות על מוחי ולהאמין דבר כזה, אבל הרי איתא בגמרא טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ע"כ נא ונא לברר הענין במוקדם האפשרי, כי זה נוגע לנו מאוד.

ותודה למפרע.

המעורר

תוכן מכתב ד'

א. מעורר על דבר האיסור של שחוטי חוץ, שהתאחדות הרבנים יצאה נגד קניית בשר במקולין אחרים, חוץ מבוטשער סטאר של קהל יטב לב ד'סאטמאר.

ב. מוכרים עופות ממקומות אחרים שאינם עומדים תחת השגחת התאחדות הרבנים.

ג. כדי לרמות את הציבור הגדול של הקונים בחנות הבשר של סאטמאר, מסירים הפלאמבעס מעל צד האחד של העוף בהבוטשער סטאר, ומדביקים פלאמבע (של התאחדות הרבנים) בצד השני של העוף.

ד. מעורר שנכשלים באיסור נבילות וטריפות רח"ל, כמו שכתוב בלוח התאחדות הרבנים.

 

*

 

מכתב ב

לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א

חודש אדר תשכ"ח

באתי לעורר על ענין נחוץ מאוד, שנוגע ללב הכלל ישראל.

הנה רבינו הקדוש מסאטמאר יסד ארגון התאחדות הרבנים כדי שיהיו לנו רבנים משלנו למחות על כל פירצה ופירצה. גם יצא בקרית חוצות קול קורא עם איסור חמור ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ביחד עם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים, נגד אכילת בשר ממקומות אחרים, הנקרא "שחוטי חוץ", וכדי שלא להכשל באכילת נבילות וטריפות ח"ו, התקין רבינו שליט"א שאחב"י החרדים על דבר ה' יקנו בשר אך ורק ממקולין שלנו.

והנה ביום ד' לפנות בוקר, בשעה 3:45, כאשר הלכתי עם חבירי ללמוד בביהמ"ד, עברנו ע"י חנות הבשר (בוטשער) שאנו קונים בו בשר, וראינו עכו"ם אחד עומד על יד טרעילע"ר גדול ובו כעשרים אריזות (באקסעס) של עופות, עומד סמוך לחנות הבשר. ושאלתי אותו מהיכן באו עופות הללו כעת באישון לילה? והשיב לי, מווילאמענטיק ע"י הארטפארד קאנעטיקוט. זאת אומרת, שהבוטשער סטאר מרמה את ציבור הקונים, שבאמת צריך למכור רק עופות שנשחטו כאן בוויליאמסבורג ע"י שוחטים החרדים לדבר ה' בהכשר של התאחדות הרבנים, כדי שלא להכשל באיסור שחוטי חוץ ע"י אכילת עופות נבילות וטריפות, וכמו שנכתב בלוח של התאחדות הרבנים, כידוע. ועל זה אנו משלמים הרבה יותר כסף עבור כל עוף, בהיותינו בטוחים שהעוף הזה הוא באמת כשר.

תמיהני איך יתכן דבר כזה, שאע"ג שיש לנו ב"ה בארגון התאחדות הרבנים כ"כ הרבה רבנים גדולי ישראל, יראים ושלימים עוד מדור העבר שלפני השואה באירופה, ולא עלתה כלל על דעתו אפילו של רב אחד מכל אלו הרבנים שמכשילים את אחב"י בעופות טריפות רח"ל.

כאשר באתי לביהמ"ד סיפרתי לכמה מחבריי, אברכים יראים ותמימים, וכולם כאחד אמרו לי שעכשיו מבינים מדוע בצד אחד של העוף קרוע האגף בכל עוף ועוף, כיון שקונים עופות ממקומות אחרים ומורידים הפלאמבע מההכשר הראשון ותולים פלאמבע באגף השני.

התחלנו לחקור היטב אחר מקום השחיטה הנקרא "כשר בעסט", וטילפנתי למשרדי "OU" כדי להתוודע אודות בית השחיטה הנ"ל, איזה הכשר יש להם, והשיבו לנו במשרדי "OU" שההכשר של "כשר בעסט", הוא של "OU". אחר כך שאלנו אותם מי הם השוחטים שם, ואמרו לנו שמותיהם של השוחטים שם ב"כשר וועסט".

התקשרנו לאחד השוחטים שם ושאלנו אותו האם בית השחיטה הנ"ל הוא קטן או גדול. והשיב לנו בדיוק כמה עופות שוחטים שם, ותיאר את הדברים בפירוט, ששוחטים עם מכונה (מאשי"ן בלע"ז) שמסתובב עם העופות, ואחר כך תולין העופות על שרשרת (טשעי"ן), ואופן ה"כשר מאכן" נעשה ג"כ ע"י מכונה, והוסיף לספר ששוחטים שם עשרים וחמש אלף עופות ליום!

שאלתי את השוחט אם ידוע לו ששולחים משם עופות לוויליאמסבורג, לסאטמאר בוטשער? וענה לי, בודאי, הם הקונים הכי גדולים של בית השחיטה שלנו.

שומו שמים!

והננו לפרט כאן כמה שאלות נוקבות:

א. איך זה ירדנו כ"כ פלאים - שהרבנים הגאו"צ חברי התאחדות הרבנים לא ידוע להם כלל על איזה בשר הם נותנים "הכשר"? הלא החנות של בשר של קהל יטב לב דסאטמאר הוא ממש סמוך ונראה על יד בית המדרש, ויש לנו ב"ה רבנים הרבה, ואיך יתכן שאף אחד מהם אינו הולך לשם כדי לראות מה נעשה בסביבותינו ממש?

איך דעתם מסכמת שיעשו חוכא ואטלולא מבקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיקנו אך ורק ממקולין שלנו, כדי להחזיק המוסדות, שבאמת הוא דבר נחוץ מאוד, אבל הלא שם מוכרים לנו בשר טריפה רח"ל.

ג. על אף שמצב הפרנסה דחוק מאוד ל"ע, מ"מ מוסרים נפשינו ומאודינו לקנות בשר דוקא במקולין שלנו, אע"פ שהבשר כאן עולה הרבה יותר מהבשר שקונים במקום אחר, וכל זה עם המחשבה שהכל כדאי כדי שלא להכשל באכילת טריפות רח"ל, אם כן למה באמת ניכשל ח"ו?

ד. אנחנו חסידי סאטמאר, היחידים שנשארו נאמנים לה' ולתורתו, ואנו הולכים בשיטת רבינו הק', ואיננו משתחוים לפסל מיכה, הציונים למיניהם שרוב רובם של כלל ישראל יצאו מהדת על ידם ונפלו לתוך רשתם רח"ל, ונשארנו במתי מעט כמה שנאמר בספה"ק ויואל משה, עיי"ש. ואם אנו נאכל ח"ו טריפות, מה יהי' אתנו?

ונא לראות שהבשר שאנו אוכלים לכבוד שבת יהי' כשר בלי פקפוק וחשש כל שהוא, ואז יאכלו ענוים וישבעו.

אני מחכה לראות מודעה של התאחדות הרבנים ב"דער איד", מה ואיך תקנתם שלא נכשל יותר באכילת טריפות, ואם צריכים להגעיל הכלים שבשלנו ואכלנו בהם את הבשר עד היום.

בכבוד רב,

 א. פאלאק

 

*

 

 

תוכן מכתב ה'

א. מספר מה שראה במו עיניו לפנות בוקר אצל הבוטשער של סאטמאר, איך שהורידו עשרים אריזות (באקסעס) של עופות שהובאו מ"כשר וועסט", העומדת תחת השגחת ה... OU, בלי ידיעתן של הקונים התמימים, ואין פוצה פה ומצפצף.

ב. בבית השחיטה של "כשר בעסט" הנ"ל שוחטים העופות ע"י... מכונה (מאשין), ומכשירים אותם ג"כ ע"י... מכונה כנ"ל.

ג. בבית השחיטה הנ"ל שוחטים לא פחות מעשרים וחמש אלף עופות ליום!!! וכולם יוצאים "כשרים" למהדרין...

ד. משם מביאים עשרות אריזות (באקסעס) של עופות, כנ"ל, לחנות הבשר שלנו בוויליאמסבורג.

ה. מורידים את הפלאמבעס של בית השחיטה הנ"ל ומניחים פלאמבעס של התאחדות הרבנים (אשר בית השחיטה שלהם הוא בוויליאמסבורג, בנארט 4) בצד השני של העוף.

ו. הכותב תמה מאוד על חברי התאחדות הרבנים איך נותנים לבזות את רבינו הקדוש מסאטמאר ע"י שהוציאו בשמו קול קורא שמי שאינו קונה בשר במקולין שלנו עובר על איסור שחוטי חוץ.

ז. הקונים בקהילתנו שהיא הקהילה היחידה שעדיין הולכת על דרך המסורה מאבותינו הק' מוסדי דור דור, מוסרים נפשם ממש על אף דוחק הפרנסה, לקנות במקולין שלנו, והנה נכשלים אנו באכילת נו"ט רח"ל. ומה יהי' בסופינו?

הערות המחבר:

א. מכתב זה הוא נחוץ מאוד, שאפשר לראות קצת איך היו נראים המכשולות אז לפני שלשים שנה.

ב. תמימותו של הכותב שחושב בתום לבבו שלא נשאר מכלל ישראל כלום ח"ו רק קהילת סאטמאר, ואת הקהילה הקדושה הלזו רוצים למחות ח"ו ע"י המכשולות הללו, שבזה הוא צודק, כמו שכתב בשו"ת דברי חיים, ובשו"ת חתם סופר, ועוד בספר טיול בפרדס.

וז"ל שו"ת דברי חיים (יור"ד ח"א סימן ז'): "שעל ידי השוחטים קלים יצאו מדינות שלימות מדת ישראל ואבד זכרם".

ושם בשו"ת דברי חיים (יורה דעה ח"א סימן ו') כתב וזה לשונו: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי", עכלה"ק.

ומרן החתם סופר זי"ע כתב בשו"ת חת"ס או"ח סימן ר"ה, כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים חזנים שוחטים וסופרים, עיין שם. (וכעין זה בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת נשא, ד"ה והעולה).

ועיין בספר טיול בפרדס להגה"צ משאמלוי זצ"ל הי"ד, שכתב בחלק א' (מערכת שחיטה) כי כח הציונות נתהוה גם ע"י השוחטים הקלים ובשר טמא שנתפטמו שלומי אמוני ישראל, עיי"ש.

וזה לשונו של הגה"צ מוה"ר עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בעהמח"ס לב העברי כותב וז"ל שם: הגהצה"ק ר' נתן אדלער זלל"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסטרא אחרא השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי' וכו', ואלמלא השיג כל רצונו הי' בא משיח צדקינו, אך הס"מ העמיד עליו רודפים קצבים, והוצרך לברוח מפפ"ד, ותלמידו החתם סופר רץ אחריו כמה פרסאות וכו' עכ"ל. (הובא בספר משכיל אל דל להגה"ק מוה"ר הלל מקאלאמיי זי"ע, עיין שם באריכות).

 

*

 

מכתב ג

קול ברמה נשמע!

להסיר מכשול

אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

ביום שבת אחר הצהרים טיילתי עם חבירי בחוצות וויליאמסבורג, ובפתע פתאום ראינו טרעלער גדול שהי' מלא בשר בהמה, אשר עכו"ם הורידו ממנו חצאי בהמות, ובעצם יום השבת קודש הובילוהו את חצאי הבהמות הללו לתוך חנות ווינשטאק.

לא התעצלנו, וניגשנו כדי להסתכל על החצאי בהמות לראות אם יש עליהם פלאמבע"ס, אבל לתמהונינו לא היו עליהם שום פלאמבעס! זאת אומרת שהבהמות הללו אינם כשרים ממה נפשם, אם נשחטו בהכשר של התאחדות הרבנים, הרי הם בכלל "בשר שנתעלם מן העין" כיון שהיו זמן רב בלי השגחה, ומי יודע אם נשחטו בכלל כדת משה וישראל, אולי לא נשחטו בכלל והרי הם נבילות וטריפות גמורים רח"ל?

אי אפשר להעלות על הרעיון כלל ועיקר שהרי אנו אוכלים מבשר בהמות הללו.

אחת שאלתי:

איפה הם חברי התאחדות הרבנים? מדוע שתקי רבנן על העוולה הנוראה הזו?

הכי יעלה על הדעת שטרעילער גדול של עשרים פיס יכנס בעצם יום השבת קודש אל תוך שכונת וויליאמסבורג החרדית והמעטירה, וחברי התאחדות הרבנים אין יודעים מזה כלל?

לדעתי עליכם לארגן אסיפת מחאה גדולה דוגמת המחאה היתה בוואשינגטאן נגד גיוס בנות בארץ ישראל, כי במקרה דנן הרי אין כאן רק גיוס בנות, אלא גיוס בנים ג"כ בכלל, דהלא כולנו אוכלים מבשר הזה.

 

*

 

 

מכתב ג

(העתק ממכתב הנ"ל, בשפת אידיש)

קול ברמה נשמע!

להסיר מכשול

אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

שבת נאכמיטאג בין איך געגאנגען שפאצירן אין וויליאמסבורג מיט מיין חבר, האבן מיר געזען א ריזיגן טרעילער פול מיט פלייש וואס גויים נעמען אראפ דערפון גאנצע זייטן פון האלבע בהמות, און מען טראגט דאס אריין בעצם יום השבת קודש אין וויינשטאק'ס געשעפט.

מיר האבן זיך נישט געפוילט, נאר מיר זענען צוגעגאנגען קוקן אויף די זייטלעך פלייש אויב עס זענען דא פלאמבעס דערויף, אבער מיר האבן נישט געזען קיין איין פלאמבע! דאס מיינט, אז די בהמות זענען נישט כשר, זייענדיג "בשר שנתעלם מן העין", אפילו אויב זיי זענען יא גע'שחט'ן געווארן אונטער אן ערליכע השגחה.

אבער מי יודע, אפשר זענען זיי בכלל נישט גע'שחט'ן און זענען פשוט נבילות?

עס ווילט זיך אפילו נישט ברענגען אויפ'ן רעיון דער קלענסטער חשד אז מיר עסן אט די בהמות.

איך וויל פרעגן:

וואו איז די התאחדות הרבנים? פארוואס שווייגן די חשובע מיטגלידער פון די התאחדות הרבנים?

איז דען מעגליך אזא זאך, אז א גרויסער טרעילער פון 20 פיס לאנג קומט אריין מיט נבילות אין וויליאמסבורג, און איר ווייסט נישט דערפון?

איך בעט מען זאל דורכפירן א גרויסע פראטעסט פארזאמלונג, אפילו אין וואשינגטאן, אויב עס קען פאסירן אזא עוולה אין וויליאמסבורג, אין עצם יום השבת קודש. עס איז פונקט אזא געפערליכע צרה ווי גיוס בנות אין ארץ ישראל, וואס קעגן דעם פראטעסטירט מען יא בראש כל חוצות, ווייל דאס איז נישט נאר גיוס בנות, נאר אויך "גיוס בנים", מיר עסן דאך אלע פון דעם דאזיגן פלייש.

ועל זה באתי על החתום,

ב. פארקאש

 

*

 

 

תוכן מכתב ד'

א. מספר מה שראה בעצמו בחוצות וויליאמסבורג איך שהביאו בעצם יום השבת קודש בהמות ממקום אחר לחנות של וויינשטאק, ולא היו על בהמות אלו שום פלאמבעס.

ב. זאת אומרת שהבהמות, גם אם נשחטו כדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, יש בהם משום איסור בשר שנתעלם מן העין.

ג. מי יודע אם אינם טריפות גמורים, שנשחטו בלי שום השגחה כלל וכלל?

ד. מעורר את חברי התאחדות הרבנים, מדוע שתקי רבנן ולא קאמרי מידי נגד הפירצה הנוראה הזו של מכירת בשר ועופות נו"ט בהבוטשער של קהל יטב לב ד'סאטמאר, ובזה מכשילים את כל הקונים התמימים שחושבים לפי תומם שמוכרים שם בשר שנשחט והוכשר בהשגחת התאחדות הרבנים?

 

*

 

 

מכתב ה

קול נהי!

לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

באתי לעורר אודות מכשול גדול מאוד שנתקעתי בו.

היות ואני קונה עופות מבית השחיטה של וויינלאנד העומדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, ואני מוכר את העופות הללו להציבור, ואני מכשיר אותם בביתי.

פעם אחת כאשר הייתי שם בבית השחיטה של וויינלאנד, ראיתי איך שמשגיח (אחד בלבד), יהודי חשוב עם זקן ארוך, בעל צורה מהודרת, אשר תפקידו היתה לבדוק את הבני מעיים (קישקעלעך) וצומת הגידין, ובמקום לבדוק מה שהי' עליו לבדוק, הי' מוריד את השומן (פעטן) מעל העופות כל הזמן, ולא הי' בודק את הבני מעיים וצומת הגידין כלל וכלל, וג"כ אין מוציאין שם את הדם בעין והגידין מצווארי העופות במקום שחיטה.

אחר זמן רב שראיתי כל זה, שאלתי את המשגיח הנ"ל מי בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין, ולמה משאירין את הגידין באשר הם שם, הלא עפ"י הלכה יש לעשות כל זה? וענה לי המשגיח, שהכל עומד תחת השגחת התאחדות הרבנים, והם אומרים לו בדיוק מה לעשות שם.

לכן באתי בשורות אלי לעורר אתכם על מה שעושה המשגיח שעובד עבור השגחת "התאחדות הרבנים", ונא לשלוח רבנים יראים לפקח על מקום השחיטה הנ"ל.

אני כותב שורות אלה בשם כל קהל ישראל, ונא ליתן אוזן קשבת לדברינו הנ"ל, ולתקן את המכשלה על אתר, כי בנפשינו הוא.

בעה"ח י"ז בתמוז תשכ"ז

שניאור זלמן ראטמאן

*

 

תוכן מכתב ה'

א. מספר מה שראה בבית השחיטה של וויינלאנד, שמי שהי' עומד בתור "משגיח" עבור התאחדות הרבנים, במקום לבדוק את הבני מעיים וצומת הגידין, הי' מסיר את השומן (פעטן) מעל העופות, ולא הי' בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין כלל וכלל.

ב. לפי תומו ענה ה"משגיח", שהוא עושה הכל על דעת הרבנים של התאחדות הרבנים, ומקיים רק מה שפקדו עליו לעשות.

ג. מעורר לשלוח רבנים מובהקים לשם, לראות מה עושים השוחטים והמשגיחים (לדאבונו לא מצא הכותב יותר מ"משגיח" אחד שלא הי' משגיח כלל, אלא שכל עבודתו היתה ביזנעס, להסיר את השומן מעל העופות ולמכרם אח"כ בכסף מלא קודם חג הפסח לאחב"י החרדים).

*

 

*