דף קפח        PAGE 188

 

גליון "קול הסת"ם" # 188
טבת תשס"ח לפ"ק

 

ט"ו טבת תשס"ח

כמעשה השחיטה ב50 שנים האחרונות ש99 % אחוז מכל השחיטות הגדולות היה נבילות וטריפות חלב ודם - כמו כן בדיוק מתרחש בקלף לסת"ם - וראה לעיל מה שהגה"צ ר' שרגא פייוויש מנדלוביץ זועק תמרורים על מצב הדור בשחיטה בכשרות בניקור מה שהולך עם הקצבים, ועל הרבנים שמוכרים את הכלל ישראל בעד בצע כסף - ועכשיו כשתקרא את המאמר מר' שרגא פייוול מענדלאוויץ זצ"ל כל מקום שכתב כשרות תחשוב מהקלף

ועכשיו יראו כל העולם כולו איך שאחד מבניו של ר' אשר יאקאב נ"י רימה אותנו בשחיטה כמו שאביו רימה אותנו בקלף כל השנים

אותו ואת בנו

אבל אנחנו ואבותינו חטאנו

...המשך מעמוד הקודם

נספח מח

כדי יהי' ברור ומובן לכל תוכן ספר "בשבילי השחיטה" העתקנו כאן מאמרו של החכם והסופר הרב בצלאל לנדוי ז"ל.

בשבילי השחיטה - להגאון רש"ב ליברמן שליט"א

מאז עמדנו לפני הר סיני קיבלנו את התורה הקדושה, כדי להתקדש ולהיטהר במצוותי' לא השלימו שונאי ישראל, וכדברי חז"ל למה נקרא שמו סיני כי מסיני ירדה שנאה לישראל, בין הענינים שבהם ניסו לפגוע בישראל מדור דור, הי’ ענין כשרות הבית היהודי. עוד בימי מרדכי ואסתר מצינו במס' מגילה יב ע"א מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל באותו הדור כליי' וכו'... מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע ואחשורוש רצה להכשילם. בגמרא משווים זאת לעבודה זרה, ובמדרש רבה מובא שהמן הרשע בא בעלילה גדולה על ישראל ולאחר שהכשיל אותם במאכלות אסורים הוסיף לדרדר אותם במדרון רוחני וכו'.

מלפנים בישראל היתה האמונה הטהורה מושרשת היטב בכל שדרות עמנו, להכשלת כל הנסיונות לפגוע בבית ישראל. בכל דור ודור ובכל אתר ואתר קמים עלינו לכלותינו, ובראש וראשונה לפגוע בבחינה רוחנית ובכלל זה להכשיל את ישראל בטריפות המטמטמים את הלב. אולם במקום שיש רודפים יש מצילים.

אבותינו מסרו את נפשם על הזהירות ממאכלות אסורות. הם קיבלו את עול הגלות בהכנעה, אולם בענין זה לא נכנעו ולא ויתרו על קוצו של יו"ד. בכל נסיון לפגוע בסדרי הכשרות השיבו מלחמה שערה במאבק הקודש להגן על משמרת זו שהיא מיסודות התורה וקדושת עם ישראל.

לא יאומן כי יסופר כי גם בתקופתנו החדשה, עם ההתפתחות הטכניקא, לא חדלו שונאי ישראל מנסיונותיהם לפגוע בנו, וגם בדורות האחרונים הועלו הצעות שונות במסוה של "צער בעלי חיים" כדי לפגוע בשחיטה הכשרה.

לצערנו הרב הגיעה הסכנה גם לאנגלי', וגם כאן התגברו שונאי ישראל והצליחו לשכנע את משרד החקלאות להציע תקנות שנועדו, כביכול, להקל על צערה של הבהמה, אך למעשה אין כוונתם אלא לבטל את השחיטה הכשרה.

בהתאם לתקנות, שנוסחו במשרד החקלאות בבריטני', נדרשים השוחטים לשחוט על ידי חתיכת הצוואר ולעשות זאת בתנועה אחת עם הסכין, הולכה לבד או הובאה לבד, ובדרך זו לחתוך את שני הסימנים בבת אחת, והדבר ברור כשמש שאי אפשר לעשות זאת בלי חשש דרסה ושהייה.

זאת ועוד, מפקח מיוחד מטעם השלטונות, נכרי, יעמוד על השוחטים ויראה אם הם נענים להוראה זאת, ומי שיתפס שעובר על חוקים אלו יענש במאסר של שלושה חדשים או בארבע מאות שטרלינג קנס או בשתי העונשים גם יחד, וזאת נוסף על שלילת רשיון השחיטה.

אין איפוא כל פלא שגדולי ישראל רואים בכך סכנה לבטל את השחיטה הכשרה, אשר פרטי' ואופני השחיטה מקובלות לנו מדור דור וכאשר הנהיגו בכל בית ישראל. מובן שכל שינוי באיזה צורה הוא בטולה ח"ו, ולדעתם של הרבנים הגאונים גדולי דורנו, יש לשחיטה כזאת חשש נבילה וטריפה.

במקום שיש רודפים יש מצילים, ויצויין לשבח ולתהילה הגאון רבי שמחה בונם ליברמן, משומרי משמרת הקודש בלונדון, שפתח במערכה ואינו חדל לתבוע מראשי הציבור ומהרבנים לצאת למערכה נגד הסכנה של התערבות השלטונות בעניני דת שלנו. אם ניכנע בשטח זה שהוא חשש של הריסת הכשרות בבית ישראל - הוא מסביר - ימשיכו השלטונות להתערב גם בעניני חינוך הילדים, ולמנוע מאתנו לגדל את בנינו ובנותינו לפי מורשת אבות".

זכורים זכורים לטובה העסקנים בכל מקום ומקום התנדבים לעסקי צבור באמונה, וביחוד השומרים על עניני הכשרות, אולם רבי שמחה בונם ליברמן אינו מסוג העסקנים גרידא. הרב ליברמן הוא גדול בתורה. עוד לפני כשלושים שנה חיבור ספר נכבד בשם "זרע ברך ה'" על סוגיות הש"ס, וגדולי הדור וביניהם הגאון רבי משה פיינשטיין וכן מרן רבי שלמה זלמן אוירבך, מעידים עליו שהספר מלא וגדוש חריפות ובקיאות וידיו רב לו למשקל ולמטרי בבקיאות גדולה ובסברא ישרה, אולם לנוכח הסכנה התגייס למערכה ואינו חדל ממלחמתו להבטחת הכשרות בבית ישראל.

את הכרוזים והמכתבים שהגיש לגדולי ישראל בענין ההתנגדות ל"שחיטה בעמידה", וכן את תשובותיהם המסכימים לו ומעודדים אותו, אסף בספרו "בשבילי הכשרות" המחולק לששה מדורים - "שבילים" בלשונו: בשבילי השחיטה, דרוש לשחיטה, שחיטה בעמידה, כבוד חכמים, סכין במקדש, בפולמוס השחיטה, ועיקרו נועד לברר דברי ראשונים ואחרונים, להראות חומר עניני שחיטה.

גדולותו בתורה, משתקפת במדורים השונים, כאשר הוא מביא את דברי ראשונים ואחרונים, תוך גילוי בקיאות עצומה ודן בדבריהם לבירור הלכה ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כמובן בענינים הנוגעים לנו, כגון בדברי הרמ"א על ענין קבלה של השוחט. בתוך הדברים הוא מביא את מקורו ומאריך לדון בזה כדי להוכיח את צדקתו, והוא סולל נתיבות חדשות לבירור הלכה זאת ודבריו מבוססים על יסודות איתנים.

רצוי ביותר שהשוחטים, הבודקים ומורי ההוראה ילמדו בעיון בספר שלפנינו, ועד כמה הרבו חז"ל לתקן תקנות בזה, שזהו מעיקרי הדת, להזהיר ולזרז להשובי"ם והרבנים מרן ורבנן ולכל קהלא קדישא, להשגיח בעין פקיחא באלה הדברים העומדים ברומו של עולם.

כהלכתא למשיחא ניתן לראות את הקונטרס הכלול בספר "סכין במקדש", בו הוא דן אם נהגו במקדש בדיקת הסכין קודם שחיטה או לאחר שחיטה, והוא מצא יסוד לכך במשנת מידות פ"ד משנה ז' שם נזכר "'בית החליפות' ששם גונזים את הסכינים", וכן בסוכה נו ע"א וחלונה סתומה שחלונות היו בבית החליפות ששם גונזים את הסכינים, ובהמשך לפנינו בירור יסודי בעניני קדשים.

עמדנו על גדולתו של הרב ליברמן, אולם מטרתו היא לקדם פני הסכנה ותובע לגייס את דעת הציבור, הן בבריטני' והן בעולם כלו, ועל יסוד חיוב ערבות המוטל על כל יחיד ויחיד בישראל ובתי הדינים הכשרים חייבים לעשות סייגים וגדרים, ואם ישנם סכנה של פגיעה בדיני ישראל, כגון גזירת השחיטה המאיימת בבריטני', הוא תובע מבתי הדין ופרנסי הקהילות השונות ללחום מלחמת ה', לצאת בפומבי ולעורר את כל היהודים וייתכן לדעתו שיש מקום לגזור תענית צבור כדי לבטל את רוע הגזירה. אם כי הרב ליברמן גדול בתורה ובהלכה כעדותם של גאוני הדור הוא מתעטר בענותנותו, ובהקדמתו הוא מבקש שלא יסמוך עליו שום אדם בהלכה ובפרט לא להקל, ובהסתמך על ספרו, בפרט בזמן הזה שכל אחד מקלו יגיד לו, ואין להכריע בשום הלכה ללא בירור יסודי במקורות הראשונים והאחרונים. אין לנו אלא לאחל לו שיצלח במאבקו להעמיד הדת על תילו, ולהרים רמת הכשרות בבריטני' וכן בכל אתר ואתר, כדברי הרמב"ם בספר קדושה שהזהירות במאכלות אסורות מביאים את האדם למעלות גדולות.

 


 

נספח מט

נוסח שער קונטרס

שחיטה בעמידה

מספר "בשבילי השחיטה"

להגאון הגדול שמחה בונם ליבערמאן שליט"א

בו יבואר פרטי דינים וחששות הנוגעים לענין שחיטה בעמידה בכלל וההשתמשות בכלוב האמריקאי במכונה חשמלית להחזיק ולמתוח הראש, בדרך שאלה שהצעתי לפני גדולי ישראל שיחוו דעתם בדברים העומדים ברומו של עולם מעיקרי הדת,לעורר לב אחב"י לעמוד על המשמר ולהשפיע על הממשלה שלא יתערבו בעניני דת, ואף שהרבה הסכימו עמי לא הבאתי כל שמותיהם, וכל דברי אינם לא להלכה ולא למעשה.

 

נספח נ

שאלה שנדפס בספר "בשבילי השחיטה"

מהגאון הגדול שמחה בונם ליבערמאן שליט"א

ב"ה יום ח' סיון תשמ"ח לפ"ק פה עובר אורח עיה"ק בני ברק יע"א.

שאלה שנשאלה אל כבוד אלופי שרי ישראל גדולי ההוראה הרבנים הגאונים שיחיו לאיט"א.

בענין הגזירה על השחיטה שהממשלה הבריטית רוצה לחקוק חק 15 סעיפים (וכבר עברנו וביארנו תוצאותיהן ח"ו אם יתקבלו, ה' יפר עצתם) וסעיף אחד (מספר 4) לתקן שימוש של כלוב המחזיק את הבהמה במצב עמידה, ותמיכת ראש מתאימה. שמותח הראש למעלה ומחזיקו... בכח חשמלי, והשחיטה מלמטה למעלה.

והיות כי בכל דברים חדשים אשר לא הרגלנו בהם, רואים אח"כ החסרונות והתוצאות שמולידים בעיות חדשות ישירות או בלתי ישירות. בפרט השימוש במכונה על ידי חשמל, שעל ידי דחיפת הכפתור, בקל יוכלו להניע אמות הסיפים, צריכים מומחים גדולים ובעלי הוראה גדולים, להעריך בכובד ראש, התוצאות. ולכן נפשי בשאלתי ובקשתי לדעת חוות דעתם הגדולה דעת תורה מגדולי ישראל שיחיו. ואציע בזה ספיקותיי ופקפוקיי לאחר שחקרתי קצת ודיברתי עם כמה שוחטים מומחים ומובהקים באומנתם, ועם רבנים מומחים בעלי נסיון הממונים בבית המטבחיים. (ראה התשובות מהרה"ג שליט"א].

 


 

 

נספח נא

 

הסכמות ומכתבים

לספר "בשבילי השחיטה" שיצא לאור ע"י הרה"ג מוהר"ר שמחה בונם ליבערמאן שליט"א.

הספר הוא מלא וגדוש בחריפות ובקיאות מש"ס ופוסקים בחששות הנוגעים לענין שחיטה בעמידה בכלל ובהשתמשות הכלוב האמריקאי במכונה חשמלית להחזיק ולמתוח הראש.

 

 

המסכימים החיים אתנו לאוי"ט בדרך כלל הם לפי סדר הא - ב חוץ מאלו שמסיבות טכניות לא הי' באפשר לשבצם בדיוק לפי האותיות

 

 

 

 


 

מכתב נב

משה ארי' פריינד

רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים

פעיה"ק ירושלים תובב"א

ור"מ דישיבת "ייטב לב" דסאטמאר

 

בס"ד, יום כ"ד סיון שנ"ת לפ"ק פעיה"ק ת"ו

בא לפני האי גברא רבא הרב הגאון המפורסם רבי שמחה בונם ליבערמאן שליט"א בדבר העומד ברומו של עולם שרוצים לשנות ממנהגי וסדר השחיטה הנהוג מדורי דורות ע"י הממשלה שם במדינתו (מדינת אנגלאנד) ומשמיא קא זכו לי' לעמוד בפרץ בענין נשגב זה, והעלה הכל על הספר וסמכו ידיהם עליו כל גדולי ההוראה ז"ל ויבדלחט"א ידי"נ הגה"צ הביד"צ שליט"א וגדולי מדינתו שליט"א.

והנני בזה ג"כ לצרף ולבקש מאחב"ב ובמיוחד להרבנים שליט"א היושבים על מדין שיעמדו בכל תקף מה שביכלתם שלא לשנות שום דבר בעניני שחיטה המקובל לנו מדור דור שלא יכשלו ח"ו באיסורי נו"ט ה"י.

ואני תפלה שהגזירה נוראה זו יתבטל במהרה ע"י מה שנקבל עלינו לחזק בתקנות השחיטה כדת וכהלכה, ובזכות זה נזכה להרמת קרן התורה וישראל בביאת גוא"צ בב"א.

 

הק' משה ארי' פריינד

רב ואב"ד פעיה"ק ירושלים

מכתב נג

הנני להצטרף בזה בדברי שלא לשנות ח"ו אפי' כקוצו של יוד מדיני ומנהגי השחיטה המקובלים משנות דור ודור, ולבקש מאת כל מי שיש בידו לעשות ולפעול לבטל את הגזירה הנוראה הזו, ויהא חלקם של כל העוסקים בזה בכלל מזכי הרבים שעליהם נאמר והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

וע"ז באעה"ח ב' דר"ח תמוז התש"נ ירושלם ת"ו

משולם דוד

באאמו"ר הגה"ח רשכבה"ג מרן יצחק זאב הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק


 

מכתב נד

אברהם מאיר איזראעל

אבד"ק הוניאד

ורב הראשי לקהל הפלטים בוינה מח"ס ילקוט המאירי על הש"ס חופ"ק ברוקלין תצ"ו

 

ב"ה יום ה' לפ' וירא אליכם כבוד ד' י"ב למב"י שנת תשנ"א לפ"ק, ברוקלין תצ"ו.

יתן ה' את הברכה, שמורה וערוכה, מאלקי המערכה, אשרי שלו ככה, ה"ה הרב הגאון הצדיק, לוחם מלחמת ה' במסיה"נ, חו"פ וכו' מוה"ר שמחה בונם ליבערמאן שליט"א, דומ"ץ ומרביץ תורה בעיר לונדון הבירה תצ"ו, חיים ברכה ושלו'.

אחדשה"ט בידידות נאמנה,

הנה זה איזה ימים שהנני עסוק בספרו היקר "בשבילי השחיטה" וכמעט שעברתי על כל גדותיו מרישא ועד גמירא, ונתתי שמחה בלבי ועבידנא יומא טבא כי חזינא צורבא דרבנן דשלים מסכתי' מלא וגדוש בבקיאות רב ונפלא חכו ממתקים וכלו מחמדים, בענינים גדולים העומדים ברומו של עולם, ענין השחיטה כהלכה המקובלת אצלינו מדור דור, ולמרות עתותי המצומצמות, מערכת הקדש של השחיטה הכשרה, שכהדר"ג ידידי שליט"א יצא במלחמת קדש, נגד הפולמוס הנורא שהממשלה שם רוצה לפגוע בה ביד חזקה, דחקה את זמן מנוחתי נדדתי שנת מעיני ומעפעפי תנומה, ועברתי בכובד ראש על כמה פרקים בספרו הנ"ל, ובעיקר בענין "שחיטה בעמידה" מלמטה למעלה, וכן הולכה והבאה אחת, ועוד ועוד, וה' ישמרינו מסכנה זו של שינוי גמור לכשרות השחיטה המקובלת אצלינו מדור ודר.

והנה אמרו חכמינו ז"ל "אין חכם כבעל הנסיון" וזה יותר מארבעים שנה בשנת תש"ה כשהייתי משמש ברבנות בעיר וינה, יצאו אותם הרשעים ימש"ו בעלי צעב"ח לפני הממשלה החדשה בעסטרייך אחר המלחמה, על שהרשו לפליטת בית ישראל דשם לעשות את השחיטה כדין וכדת בלי הימום מקודם, והשחיטה הכשרה בכל המדינה עמדה בעת ההוא תחת השגחתי, ואחר השתדליות שונות אצל אנשי הממשלה עלתה בידינו להכשיל את הרשעים המעוררים בעלי צעב"ח, ולהעמיד את מערכת השחיטה הכשרה על תלה. והנה בתוך הדברים נתברר לנו כי הכמורה הנוצרית הי' מראשי החובלים לבטל את השחיטה הכשרה, ונזכרתי במש"כ מרן הגאוה"ק בעל דברי חיים זצ"ל (יו"ד ח"א סי' י"ז) כי בכמה קהלות בארץ לוע"ז אכלו ופטמו בנו"ט ע"י השובי"ם הקלים, גברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל עיי"ש דברים חוצבים להבות אש, וע"ע בס' חלקת חיים (אות ש' ערך שחיטה) בטעם שקורין לסכין של שחיטה בשם "חלף" כי עלול להחליף את השוחט ואת האוכלים משחיטתו שימירו דתם רח"ל. וב"ה שירדנו לסוף דעתם הטמאה, ויצאנו במלחמת מצוה נגד המעוררים הרשעים, וחפץ ה' בידינו הצליח, ועד היום שוחטים שם שובי"ם כשרים כדין וכדת בלי התערבות הממשלה.

והנה כלפני שנתיים בא לפנינו לפני הנהלת ה"אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה" שתדלן אחד מלונדון, והציע לפנינו תכניתה של הממשלה האנגלית לעשות שינויים שונים בענין השחיטה הכשרה, ובקש מאתנו להשתדל בכל האופנים לבטל את הגזירה הנוראה. והחלטנו לעשות צעדים שונים לטובת הענין (וראיתי בספרו את מכתב ה"אגודת הרבנים" אל הרבנים הגאונים שליט"א בלונדון להשתדל בענין, ובברכה שיצליחו לבטל את הגזירה בעזהשי"ת) וכן שלחנו משלחת של רבנים ועסקנים אל צירי ממשלת אנגלי' בוואשינגטון וכן בניו יארק.

סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקו ועמלו שיצא במלחמת קדש ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכה במדינתם, ולבא לעזרת ה' בגבורים, וה' הטוב יהי' בעזרו לזכות את הרבים. ומגלגלים זכות ע"י זכאי, ויפוצו מעיינותיו חוצה בספריו היקרים, ויהא רעוא משמיא שיאריך ימים ושנים ומתוך נחת והרחבה יזכה עוד לזכות את הרבים ולהעמיד הדת על תלה, עד אשר נזכה במהרה לקיבוץ הנפוצות וזריחת אור לישרים ע"י ביג"צ בב"א.

כעתירת ידידו הדושת"ה ובלונ"ח מצפה לגאולה וישועה

 

הק' אברהם מאיר איזראעל

אבד"ק הוניאד

חופ"ק ברוקלין תצ"ו


 

מכתב נה

מאיר גרינבורג

אבדק"ק קעזמארק יצ"ו

ברוקלין, נוא יארק יע"א

     בעזהי"ת יום ג' י' בספרה"ע כ"ה ניסן תשנ"א לפ"ק.

זכיתי להיות בצוותא חדא עם הרב הגאון הגדול המפורסם בחיבורו היקר "בשבילי השחיטה" שמעידים עליו גדולי הדור שכל דבריו נאמרים בהשכל ודעת כראוי לגדול בתורה, וצדקה תהיה לו כי עשה חסד עם החיים וירד בין הגנים ולקט שושנים אשר היה גנוזים בבית האוצר הספרים להרים קרן התורה להכין דרכי נתיבות בכל עניני השחיטות ובדיקות לרעות את עמו בחכמה ובינה מקור הענין ולהופיע עליהם מאור חכמתו להבין את הענין על בורי', והננו אומר ה' אלוקים יעזור לו שיאריך ימים טובים למרבה המשרה ולשלום אין קץ, יגדיל תורה ויאדיר תורתו כחפץ נפשו הרוממה ונפש אוהבו.

   מכבדו ומוקירו כערכו הרם והנשא.

עבד לעבדי ה', הק' מאיר גרינבורג מקעזמארק יצ"ו

 


 

מכתב נו-ז

בס"ד, ועש"ק פ' שלח תש"נ לפ"ק, פה ירו"ם עיה"ק תובב"א

לכל אחב"י והרבנים הג' החשובים די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו

הריני מצטרף עם הרבנים הגאונים כיהודה ועוד לקרא שלא לשנות שום דבר מהשחיטה הנהוגה מימי קדם ובכל מנהגי' שנוסדה ע"י הגאונים אשר קטנם עבה ממתנינו ואין דבריהם צריכין חיזוק שלא לזוז כקוצו של יוד אף ממנהג קל, וכל מי שיש בידו לעשות למען השחיטה ברוך יהי'.

ולראי' חתמתי שמי היום ועש"ק פ' שלח תש"נ לפ"ק פה עיה"ק ירו"ם

בן ציון אבא שאול

יאודה צדקה


 

מכתב נח

הרב שלמה זילברשטיין

ראש כולל אברכים בית תלמוד להוראה

ורב דחסידי גור בני-ברק

ב"ה, ב' תמוז לס' ושחט

כבוד ידידי היקר מאז הרב הגאון המפורסם לשול"ת מהו"ר החסיד כש"ת שמחה בונם ליברמן שליט"א

ראיתי ספרו "בשבילי השחיטה" ובהם חידושים יקרים מפז, וכבר איתמחי גברא בחיבוריו הנפלאים, אבל העיקר שבאתי בזה, אודות התוכן שבספרו היקר זה שנתחבר על אודות הגזירה על השחיטה, המסורה לנו מדור דור עד למשה רבינו ע"ה מסיני, המרחפת על פני היהדות שבמדינת אנגלי’, וכאשר ישראל ערבים זה לזה, מוטל חוב קדוש, על כל מי שיראת ד' בלבבו ודבר ד' יקר בעיניו לא לנוח ולא לשקוט ולעשות כל מה שאפשר שגזירה זו לא תצא לפועל ח"ו, כי ניסיון פגיעה זו היא פגיעה ביסודות התורה והיהדות שניתן לנו ממרע"ה בסיני, וכפי שסדרו ופסקו לנו פוסקי הדור גדולי וקדושי ישראל מדורות עולם, איך להתנהג על כל פרטי הפרטים והדקדוקים, ולפנים בישראל כאשר הי' ניסיון כל שהוא לשנות איזה פרט ממנהגי השחיטה היו גדולי הדור עומדים בפרץ כחומה בצורה לבל ליתן למשחית עבור בגבולנו.

וידוע שגאון הדור הרה"ק ר' נתן אדלר זצוק"ל מסר נפשו לבצר חומת השחיטה ונלחם בזה עד מסיר"נ וראה בזה עיכוב הגאולה ובאם הי' משיג כל רצונו הי' מחיש ישועה, וכן מענין לענין באותו ענין בדור שלפני פנינו הי' בזה מרן ראש גואלת אריאל כ"ק אדמו"ר זצוק"ל בעל א"א, שיצא בעוז במכתב הק' להעמיד דת השחיטה על תילה לבלי תת עול זרים על השחיטות וסידרה, ולכן טוב עשה בעמיו שיצא בעוז ובגאון להתריע ולהזעיק על אודות הגזירה הנוראה ח"ו אשר צריך לנוע אמות הסיפים של קהלות ישראל בכל אתר ולהקהל ולעמוד על נפש' יסוד התורה והמסורה שלא ישלטו בה זרים ומוזרים ח"ו, ויעזור לו השי"י כדאי' מגלגלין זכות ע"י זכאי, ונזכה כולנו להתבשר במהרה על ביטולה של גזירה חמורה זו, ולהרמת קרן התורה וישראל עמו וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמור הן גאלתי אתכם אחרית כראשית וגו' ונאכל שם מן הזבחים וגו' בב"א.

הכותב וחותם ידידו עוז הדוש"ת

 

שלמה זילברשטיין

 

מכתב נט

עובדיה יוסף

הראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה

בס"ד, כ"ט סיון תש"נ

בא לפני האי גברא רבה ויקירא הרב הגאון המפורסם כש"ת רבי שמחה בונם ליברמן שליט"א אתא ואייתי מתניתא בידי' ספרו החשוב "בשבילי השחיטה", והנה הוא נאה דורש ונאה מקיים, ועומד בפרץ בענין השחיטה, נגד הרוצים לשנות ממנהגי וסדרי השחיטה הנהוגים בכל תפוצות ישראל מדורי דורות, ונאחזים בחוקי הממשלה במדינתו באנגלי'. והרה"ג הנ"ל עמו עוז ותושי' ולוחם מלחמת ה' שלא לשנות כלל ממנהגי השחיטה המיוסדים על יסוד רבותינו הגדולים אשר מפיהם אנו חיים. ולפעלא טבא אמינא איישר חילי' לאורייתא. ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח, וכל מי שיש בידו להחזיק ולסייע ולתמוך בידו, יבורך מפי עליון, כאמור: חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו. ויהי רצון שבקרוב נזכה לישועת ה' ובא לציון גואל. ישראל נושע בה' ישועת עולמים. אמן.

בברכת התורה

עובדי' יוסף

מכתב ס

אני החותם מצטרף לכל הדברים הנאמרים באמת למעלה ראש מפי הראשון לציון נשיא מועצת חכמי התורה, ודבריו חיים וקיימים ונאמנים, הם הם דברים המוצדקים וא"צ חיזוק, שאין ראוי לשנות שום שינוי קטן או גדול ממנהגי השחיטה הקיים מדורי דורות בעיר לונדון המעטירה, וכל המשנה ידו עה"ת, שהוא כנגד הדין והמנהג. ואפריין נמטיי' להגאון הגדול המפורסם ר' שמחה בונם ליברמן שליט"א, אשר עומד בפרץ וחיבר ספר שלם "בשבילי השחיטה" על ענין זה, אשריו ואשרי חלקו. ה' יעזרהו עדכ"ש לבא על המוגמר, לסלק המכשלה הנבילה הזאת מעל בנים, יהי שלום בחילו, שלום בארמנותיו אמן. וה' ירים דגל התורה הקדושה אמן, החו"כ ירושלים עיה"ק בשלהי סיון המוכתר בכ"ת שנת מתוקה שנ"ת העובד וקיים.

שלום משאש

הרב הראשי

וראש אבות בתי הדין ירושלים ת"ו

 

מכתב סא

ב"ה, כ"ט סיון תש"נ

מצטרף לנ"ל ומצוה גדולה לחזק ידי השומרים על משמרת השחיטה הכשרה והמהודרת כפי שנהגנו מדורי דורות.

מרדכי אליהו

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

 

ואכן רואה אני שאחר שניתן ספרו לדפוס עוד יותר גזרו בתקנותיהם החדשות בענין חתוך הורידים אשר ממש פנים חדשות הלבישו את מעשה השחיטה בחששות נוספות ר"ל ולא נשאר מכשרות השחיטה ולא כלום, ותועה אני אם יש עוד ת"ח יר"ש בעולם אשר יכול להכשיר את זה, ולפלא שהמיניסטר עצמו הודה לי על כל החששות, ורק אמר שאינו מחויב לחלוק על הרב הראשי...

מכתב סב

הרב ישראל פישביין

בני ברק

רב בית המטבחיים לעיר תל אביב

ב"ה, יום ד', ד' תמוז תש"ן

כבוד הרב הגאון המפורסם עומד בפרץ ומזכה רבים, רבי שמחה בונם ליברמן שליט"א,

שלום וברכה וכט"ס,

הגיע לידי ספרו החשוב "בשבילי השחיטה" ויישר כח לכת"ר על עבודתו הנפלאה בשבוץ ענינים רבים השייכים לשחיטה וודאי יהי' תועלת לרבים.

והנה כת"ר המציא לנו גם את תמצית החוק החדש בעניני שחיטה שרוצים לחוקק במדינתו אנגלי', וכל מי שבקי בעניני שחיטה רואה את המכשולות העצומים שח"ו עלולים להתהוות אם יתקבלו אפילו כמה סעיפים מחוק זה שנוגעים לכמה הלכות ברורות בהלכות שחיטה. ובכלל גוף הדבר שרוצים לכפות שינויים במנהגי השחיטה שמסור לנו מדור דור שזה גזירה שחייבים לבטלה ואסור לנו לשנות בענינים אלו כלום ובפרט שנוגע לכמה הלכות, ולא לחנם נפסק להלכה, שהשוחט חייב לקבל כתב משוחט שמלמדו ומדבר זה אנו למדים שעניני שחיטה חייבים להתנהג במסירה מדור לדור בלי שינויים.

ויש לנו לזרז ולעורר את כל מי שבידו להשפיע ולעשות למען ביטול גזירות אלו ויהיו ממזכי הרבים שזכותם עומדת לעד.

המצפה לבשורות טובות ולחסדי ה'

ישראל פישביין

 

 

מכתב סג

זאב הלוי פלדמן

רב דק"ק תורה עץ חיים

לאנדאן יצ"ו

בס"ד, י' סיון תש"ן לפ"ק, פה לונדון יצ"ו

מעלת כבוד הרב הגאון הגדול, מעוז ומגדול, החריף ובקי עצום, רב הפעלים לתורה ולתעודה, כש”ת מוה"ר שמחה בונם ליבערמאן שליט"א בעמח"ס בשבילי השחיטה.

אחדשת"ה ברב יקרת הכבוד כראוי,

הנה לא אוכל להתאפק מלהביע את רגשי תודתי העמוקה מקרב לב לכת"ר שליט"א בתרתי, חדא על היזמה החשובה של כת"ר שליט"א בבירור הענין הרחב של שחיטה, ובכל המסתעף, כאשר הרחיב לנו באר בספרו הנפלא בשבילי השחיטה, אשר ההיקף העצום מפליא פלאות, וענין כזה שהי' נראה כפשוט מאוד מתברר לנו כשמלה ממאות ספרי הפוסקים רבותינו מאורי הדורות לדורותיהם ז"ל, ובחידושים כפשוטם, לא ליקוט גרידא יש כאן, אלא מלאכת אומן, בחריפות ובקיאות ובליטוש הענין, ועצם הדבר שדברים כאלה מודפסים לדורות תיקון גדול הוא, כי בהיות והגזירה עדיין תלוי' ועומדת, ומי יודע מה יולד יום חשוב מאוד שהדברים יהיו קבועים עלי ספר, ויראו חכמים את הדבר לאישורו, ועי"כ זכות עצומה יש לו ובודאי ששכרו רב מאוד, ולא בכדי זיכו את כת"ר שליט"א משמיא לספר נפלא זה, אין זה אלא בגין היותו עומד על המשמר בנידון גזירת השחיטה כפי שכתב לכת"ר הגר"א היילפרעין שליט"א נשיא התאקה"ח וכפי שאני עני יודע מהשעות הרבות שהשקיע כת"ר שליט"א לביטול הגזירה, ושכרו בעולם הזה ובעולם הבא. ושנית, התודה הפרטית על שהעניק לי בטובו את הספר והריני מברכו בברכת הדיוט יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים להמשיך להגות בתוה"ק בהרחבת הדעת וימשיך להפיץ את תורתו המשמחת א' ואנשים ברבים כאשר עם אות נפשו.

וכעתירת הדושת"ה בכל הכבוד הראוי

 

זאב הלוי פלדמן

ר"ב דמי השתתפות בהוצאת הספר.

 

 

מכתב סד

הרב יצחק קוליץ

הרב הראשי וראש אבות בתי הדין

לירושלים

ב"ה, א' תמוז תש"ן

הנני להצטרף בזה, לדברי הרבנים הגאונים גדולי התורה שליט"א אשר חוו את דעתם הברורה, דעת תורה, שאין לשנות במאומה את סדרי השחיטה ומנהגי', אשר נקבעו מדורי דורות ע”י גאוני קדם.

אפריון נמטיי' לכת"ר הרב הגאון המפורסם כש"ת מוה"ר שמחה בונים ליברמן שליט"א, אשר נאבק בכל עוז, למען כשרות השחיטה, והידורה, וחבר ספר מיוחד "בשבילי השחיטה", על דיני השחיטה, אשר גדולי התורה שבחוהו והללוהו.

אנו משוכנעים שממשלת בריטני', תתחשב בדעתם של גדולי התורה וההוראה, ולא תגזור גזירה הפוגעת בדת ישראל וקדשיו, ויקויים בנו והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני.

 

הכו"ח בברכה מעיר ציון וירושלים,

 

יצחק קוליץ

הרב הראשי וראש אבות בתי הדין לירושלים

 
מכתב סה

הרב ש.י. נסים קרליץ

רמת אהרן

רח' ר' מאיר 6, בני-ברק

בס"ד, יום כ"ט סיון תש"נ

כבוד הרב הגאון חריף ובקי עצום מוה"ר שמחה בונם ליברמן שליט"א

אחדש"ת, כאשר ראיתי ספרו היקר "בשבילי השחיטה" וגם שמעתי על הגזירה התלוי' ועומדת במדינת אנגלי' לפגוע בסדרי השחיטה הנהוגים מדור דור ומהם הלכות עקרוניות בהלכות שחיטה, וכמו שביאר כת"ר בספרו, באתי בדברי אלה לחזק ולאמץ את הפעולו נגד הגזירה, אך לקיים את סדרי השחיטה המקובלים בישראל מדור דור בלי תיקונים מסוכנים, אשר הם מנסיונות אשר עוברים על כלל ישראל, ועל כולנו לעמוד בפרץ לבלתי הכנס המשחית בבתי ישראל, ולא יהי' מכשול של מאכלות אסורות בתוכינו.

ויהי רצון שנזכה לשמוע על ביטול הגזירה בקרוב ולהרמת קרן התורה.

נסים קרליץ

 


 

מכתב סו

אליקים שלזינגער

ר"מ ישיבה הרמה, ק"ק לאנדאן יע"א

שוכט"ס למע"כ ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם לתהילה העומד על משמרת הקודש מו"ה שמחה בונם ליבערמאן שליט"א

אחדש"ת כראוי

הנה רק היום הגיע לידי ספרו הנפלא "בשבילי השחיטה", ואומר כנגדו כי קיים בזה מש"כ וירא פנחס, ראה מעשה ונזכר הלכה, אשר לא הסתפק להיות ראש וראשון המעוררים ע"ד גזירת השחיטה דפה, אשר אלולי ידידי ח"ו הי' מתקבל החוק הזה בלי פוצה פה כי רצו לעשות במחשך מעשיהם ולהכשיל עי"ז את כל העדה הקדושה באכילת חשש נבו"ט בלא יודעים, ואכן קיים כעת גם "ונזכר הלכה" בבירור נפלא לאמיתה של תורה, וכן ראוי לעשות להראות קבל עם כי אורייתא קמרתחנא בי' להעמיד דת על תלה (ואי' הם אלה אשר עכ"ז רוצים להקל למה לא יבררו הלכה בזה אם יש בידם), ועתה אולי בזכות תוה"ק יתעוררו רחמי שמים לביטול הגזרה, ואם ח"ו לא נוכל לדחותה הרי עכ"פ ידע כל אשר יראת ד' נוגעת ללבו להנזר מבשר זה שרבו בו החששות של נבילות וטריפות ושום חותם הכשר אינו יכול להתיר את האסור, וזכה ידידי ע"י ספרו זה להציל כשרות השחיטה לדורות שלא יאמרו התירו פרושים את הדבר ח"ו.

ואם כי בספרו זה הראה ידידי גודל כחו, בעדי אין בזה חידוש כי ידעתיו מלפני עשרות בשנים, כשהיו עוד זקני גדולי תורה מדור הישן בתוכנו, כבר יצא שמו כת"ח מובהק ומכ"ש עתה, ויהי רצון שיוסיף להפיץ מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים בחין תורתו, וב"נ עוד אעמוד בפלפולא דאורייתא על כמה מדבריו (ונהנתי כי בכמה הערות גם אנכי כוונתי לדעתו בבירורי הענין הזה להלכה בטרם צאתי למערכה) וכעת באתי רק לחזק ידיו וייש"כ וימשיך לעמוד על משמרת הדת כיד ד' הטובה עליו שלא יבואו מחבלי כרמים ח"ו, עד תמלא הארץ דעה את ד'.

כעתירת ידידו מוקירו עוז אדוק באהבתו

אליקים

ואכן רואה אני שאחר שניתן ספרו לדפוס עוד יותר גזרו בתקנותיהם החדשות בענין חתוך הורידים אשר ממש פנים חדשות הלבישו את מעשה השחיטה בחששות נוספות ר"ל ולא נשאר מכשרות השחיטה ולא כלום, ותועה אני אם יש עוד ת"ח יר"ש בעולם אשר יכול להכשיר את זה, ולפלא שהמיניסטר עצמו הודה לי על כל החששות, ורק אמר שאינו מחויב לחלוק על הרב הראשי...

 

מכתב סז

שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין

ברוקלין נוא יארק יצ"ו

בעזהשי"ת

ברוקלין, יום כ"ד ניסן תנש"א לפ"ק

שכינת שלומים, וברכות ממרומים, יחולו מן שמיא על ראש השליח הנאמן, כשני רענן, האי גברא רבא ויקירא יד"נ הרה"ג המפורסם סיני ועוקר הרים, צדיק בדרכיו ותמים במעשיו, נודע לשם ולתהלה בשערים המצויינים בהלכה בהרבצת תורה, טהרה וקדושה לעדרים, דולה ומשקה מתורת רבותינו הקדושים, מעורר ישנים ומקיץ נרדמים, ידיו רב לו לגלות נסתרים בכשרות המאכלים, לסקל הדרכים, ולהרים מכשולים, מהלכי תמימים, אשרי שלו ככה, כעמוד הברזל בל ימוט נגד רוח סערה של החדשות בכל הדברים הנוגעים לקדושת עם ישראל שהן יסוד היסודות עיקר העיקרים לקיומו של עמנו עם קדוש, ה"ה כש"ת מוהר"ר שמחה בונם ליברמאן שליט"א, דומ"ץ בענדין - לונדון

אחדשה"ט כראוי למעכה"ר.

בא לפני האי גברא רבא ויקירא ואתא ואייתי מתניתא בידיה ספרו החשוב "בשבילי השחיטה" וראיתי שעומד בפרץ בענין השחיטה, נגד הרוצים לשנות ממנהגי וסדרי השחיטה ועברתי על כל ספרו מרישא ועד גמירא, וראיתי שירד לבאר כל חמירא, זהירות בעניני מאכלות בכלל, ובעניני שחיטה בפרט, והספר ראוי מאוד הן לבעלי בתים פשוטים, והן לרבנים מנהיגי הקהילות שידעו איך להזהר ולהזהיר את אחבנ"י, הן לשובי"ם, ולרבנים מכשירים, ומשגיחים, שידעו איך להזהר ולעמוד על נפשם מבלי להתגעל בפת בגם, ולפגום נפשם ורוחם, ובפרט בענין שחיטה בעמידה בפּען, עשה מלאכה גדולה לבאר את הענין בכל פרטותי' ודקדוקי' גודל החששות של כל הה' הלכות שחיטה שיש בשחיטה בפּען, ואין חכם כבעל נסיון, כי במו עיני ראיתי כל החששות הנ"ל ועוד ועוד, עד כמה צדקו דבריו ממש, רח"ל החששות של נבילות וטריפות ממש, וכאן סומכים על כוחו דזקן וכסיל דעבר ושנה הותרה לו, ואין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, וכבר אמרו חז"ל אין שוטה מרגיש, לא חלים ולא מרגישים כלל יותר, וקשה להאמין איך לקו בסנוורים גם אותם המכשירים לבושים בעטרת שער, שלוחים מהס"מ וחייליו (כמבואר להלן) להסיר העטרה מעל כנסת ישראל ה"י, השי"ת יערה עליהם רוח טהרה ובינה שידעו ויבינו את אשר לפניהם לרומם קרן הדת והשחיטה הקדושה להחזירה כבראשונה על תילה שיתנהגו כפי רצון תורתינו הקדושה כמקובל לנו מדור דור שלא ישנו אף כקוצו של יוד אף ממנהג קל, וכל מי שיש בידו לעשות למען השחיטה ברוך יהיה.

ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח, להתריע ולהזעיק על אודות הגזירה הנוראה ח"ו, אשר צריך לנוע אמות הסיפים של קהילות ישראל בכל אתר להקהל ולעמוד על נפשם שלא ישלטו בה הס"מ וחייליו כמבואר בספר "שמרו משפט" מגה"צ ר' עקיבא יוסף בעמ"ח לב העיברי וזל"ק:

הגהצה"ק ר' נתן אדלר זלה"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסט"א השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי' וכו' ואלמלא השיג כל רצונו הי' בא משיח צדקינו, אך הס"מ העמיד עליו רודפים קצבים, והצריך לברוח מפפ"ד, ותלמידו הח"ס רץ אחריו כמה פרסאות וכו' עכ"ל (הובא בספר "משכיל אל דל") עיי"ש באריכות.

וכ"כ כתב בספר "ברית מטה משה" על הגדה של פסח בדף האחרון וזל"ק:

ועכשיו שאיתרע חזקתם ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו. וכאשר נמצא כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר הירעה מלהשתרע, וכו'. ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרו קרוב הדבר לפשוע ולקלקל ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינו מדקדקים כ"כ וממהרים לשחוט וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר...ומי שיהי' מותמ' בדבר ולומר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה בוודאי מנהג אבותיהם בידם ששוטחים את דבריהם לאמר מי יתן לנו לאכול בשר וא"ת וישטחו אלא וישחטו שהיה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם ח"ו ואוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה: ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה כמו כן יהיה מיתתם בכלל נבילה וטרפה לכל הוא הקליפה רח"ל תשליך אותם, ומוכרח להיות מגולגל בכלב וכו' עיי"ש באריכות גדול.

וידוע שע"י בשר פיגול יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעווה"ר ראינו עי"ז יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנו"ט על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש), וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל.

וידוע שמערמת הס"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכ"מ מסיטרא דילי' ועי"ז הכל ברשתו.

וראה מש"כ בעל "תולדות יעקב יוסף" (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק:

עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש.

וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שע"ת לרבינו יונה" זצ"ל וזל"ק:

אם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.

וכן מובא ב"תבואות שור" (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו.

ובשו"ת "חת"ס" (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק:

המלך זקן וכסיל (הוא היצה"ר) יושב על כסא של ג' רגלים.

רגל א' - החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל.

רגל ב' - שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל.

רגל ג' - סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים,

ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

וידוע שאם השוחט כשר אז אליהו בעיר, ואם ח"ו השוחט רע אז מלאך המות בעיר רח"ל, כמבואר בספר "אמרי צדיקים, דברי גאונים" (עמוד ה' עיי"ש באריכות), ומבואר בספר "שמחה בבשר" כי הפלא הוא שהרב או הרבי שמחזיק ידי השו"ב הפסול הוא אשם על כל האסונות שנמצאים בכלל ישראל, והאי עלמא כידוע עלמא דשיקרא, שאנו רואים בעווה"ר שנקטפים מהכלל ישראל בחורים וילידים ואברכים צעירים רח"ל, והרב המכשיר שמחזיק ידי השוחטים פסולים עומד וצועק כי האשם הוא הביטול תורה או הצניעות, וצועק ובוכה ובאמת היו כולם צריכים אז לצעוק בקול גדול על הרב הזה כי הוא הוא הרוצח שרצח הנפש היקר ההוא. כמבואר ש"הצדיק אבד" למה בגלל ש"ואין איש שם על לב" לידע ולצעוק על האמת מי הרג באמת את הצדיק הקדוש הזה.

ובאמת כי האדם האוהב את הקב"ה באמת אי אפשר שלא יזעק ולא יצעק מרה כשרואה בני אדם מורדים בהקב"ה ומפטמים את גופם ודמם ונפשם ונשמתם עם אכילות של נבילות וטריפות ר"ל, אשר הן יסודי גופי התורה בזה תלוי כל קדושת ישראל, ואם אינם מוחים בכל כוחם הרי נחשבים כאילו בעצמם אוכלים נבילות (כמבואר בשע"ת הנ"ל) ועוד כי כל אחד ערב בעד חבירו.

ומה מאוד יכאב לבנו בראותינו שרבים מבני עמנו אפי' אלו שמתפללים ג"פ בכל יום ושומרי מצוות, נכשלים במ"א ומפטמים גם את נפש ילדיהם בכל מיני פטומי דטמאות ונבילות, אוי לעינינו שכך רואות. ומה יכאב לבנו שבעלי ההשפעה אינם מעוררים את לבב אחינו שלא יביאו ח"ו אסון עליהם ועל כלל ישראל על ידי אכילות נבילות וספיקי מ"א כמבואר ברמב"ם ושו"ת דברי חיים הנ"ל.

ואסיים בדברי הקדוש "מהרש"ק" זי"ע בספרו (שו"ת טוטו"ד ח"א) וזל"ק:

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי' את בעליה בשני עולמות, "והלוואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם" וכן יאבדו כל אויביך ד'. ועלינו יערה רוח ממרום. (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקו ועמלו שיצא במלחמת קודש, ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכתה במדינתם ודורש ומבקש להחזיר עטרת קדושת ישראל ליושנה, ושישמרו את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות, וה' הטוב יהיה בעזרו לזכות את הרבים, ומגלגלים זכות ע"י זכאי, ויפוצו מעיינותיו חוצה בספריו היקרים, ויהא רעוא משמיא שיאריך ימים ושנים ומתוך נחת והרחבה יזכה עוד לזכות את הרבים ולהעמיד הדת על תילה, ויהי חלקי עימו, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע "שלום" על הרי "יהודה" וערבה לד' מנחת "יהודה" מנחת "שי" - בבהגוא"צ בב"א.

מכבדו ומוקירו כערכו הרם, עבד לעבדי ה'

כעתירת ידידו דושה"ט

שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין יצ"ו

 

המשך בעמוד הבא...

 

*