דף קע        PAGE 170

בס"ד

ערך מורחב – תיבת נח

ציור של אדוורד היקס (1780-1849) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות לתבה תיבת נח 120                                                                                                                                  

תיבת נח 120 שנה – אולי ישובו – והמבול היה מים על הארץ.

 (ה) ויעש נח ככל אשר צוהו ה'. - (ו) ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ. (בראשית פרק ז).

ויעש רבינו הקדוש נחום ככל אשר צוהו ה', שפתח את ההאט ליין והיה חי וקים ג' שנים על הארץ, והרבה עשו תשובה,

עד שבאו רבני דור המבול עם ראשי בריוני סאטמאר ואיימו עליו, וירו לו בראשו, וע"י נס גדול ניצל.

סיפור של דור המבול - סיפור של רבני וחסידי דור המבול של שנת תשס"ח לפ"ק

מאה ועשרים שנה רצופות, דבר יום ביומו, עסק נח – "איש צדיק תמים היה בדורותיו" – בבנין התיבה, אשר היתה הכלי שהועיד בורא עולם כדי להותיר קיום לעולם גם אחרי המבול. ומדוע נבחרה התבה לשמש ככלי הצלה – [דוגמת ההאט ליין שהיא תיבה קטנה], והרי דרכים הרבה יש למקום? "כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו.

היתה זו אז תקופה רוחנית קשה ואיומה, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". לא היו יוצאים מן הכלל, כולם חברו להשחתה הגדולה שלא הותירה חטא או עוון שלא הפכום לשגרת חיים ול'נרומה' מקובלת "כי מלאה הארץ חמס" – זה עבודת כוכבים, 'חמס' – זה גילוי עריות, 'חמס' זה שפיכות דמים". [היום עברו אנשי דור המבול על ג' עבירות בבת אחת] ואף על פי כן התייצב נח למלאכת בנין התיבה יום יום במשך מאה ועשרים שנה, "אולי ישובו".

בואו ונחשוב חשבונו של עולם!

הלא אז היו גם כן הרבה רבנים כמבואר במדרש שכולם נמחו על שלא הוכיחו את דורם ורק נח שנשאר עבור התוכחה.

השאלה הגדולה הוא?

למה לא עשו אז חרם על נח?

הלא הרבנים היו יכולים לעשות התאחדות הרבנים ולהכניס את נח בחרם, כמו שעשו הרע-בנים היום?

השאלה עוד יותר גדולה, שאין אחד מן המפרשים מכל אלפי שנים שאחד ישאל את השאלה הגדולה הלזו?

עוד שאלה גדולה אשאל?

הלא כל האנשים החוטאים למה לא ירו בראשו של נח כשאמר להם שהקב"ה מביא מבול לעולם, היו צריך לקחת רובה ולגמור אותו כמו שעשו לרבינו נחום שליט"א?

התירוץ היחידי הוא:

שהרבנים שלנו הלוחמים נגד רבינו נחום הם יותר גרועים מכל אנשי דור המבול, כי אז כל אחד עשה עבירות בפני עצמו, כי היה בעל תאוה גדול, אבל לא היו האלסעילעס, זאת אומרת שאחד יביא ויוליד עשרות או מאות או אלפים חוטאים, כמו שהתורה הקדושה אומרת "כי השחית כל בשר", כל אחד עשה עבירות בפני עצמו.

 הקריאה מעורר את הזמן וארועי עבר הם הם לקחי ההווה.

יודעים אנו בדורינו ובתקופתנו כאלו שהם לדאבוננו החלק היסודי של הרבצת מרשיעי ברית קודש, כופרים בעיקר רח"ל, שפרצו כל גדר והרסו כל חלקה טובה שישנו להרבות קדושה בישראל, הם לא חדלים מללעוג ולבוז לקדשי ישראל רבנים העומדים בפרץ לא פוסחים על הזדמנות לפגוע בגדולי ישראל ולערער על מנהיגותם על שהם מוחים נגד עונות הגדולות של אנשי דור המבול, ומהרסים את כל זיק יראת שמים של ילדי ישרל הקדושים עד שמביאים אותם לשמד רח"ל, וכל מגמתם להצר צעדינם של נוטרי מורשת ישראל סבא. ואף על פי כן אין מקום ליאוש, לא הממצב ולא מאלו שגורמים לו, אם ניתן סיכוי לתקנתם של אנשי דור המבול שלמרות שהיו כולם שותפים להשחתה הגדולה – נצטווה נח לבנות את התבה במשך ק"כ שנה משום ש"אולי ישובו", בוודאי שהסיכוי הזה שריר וקיים כהיום הזה, בדורנו ובתקופתנו שלצד הגילויים השליליים שהזכרנו, קיימים גם הרבה גילויי אור מצות ומעשים טובים ולדוגמא שזכינו בדורינו דור שפל כזה למוכיח הגדול רבינו נחום שליט"א ועוד, שברצונם רק לעשות רצון אבינו שבשמים.  

החובה המוטלת על כל הדורשים והמבקשים להשאר בצידקותם להמשיך ולהוכיח, ולבנות תבה - האט ליין שיוכיח את אחינו בני ישראל והביא תינוקות שנשבו שישאלו "מה זאת", והשיבם יש בורא עולם ואתם גם כן בנים של מקום ואפילו שהייתם פוגמי ברית ה' רוצה אתכם חזרה, "ובוודאי ישובו.

זאת התורה לא תהא מוחלפת

בכל הזמנים ובכל הדורות, העידו יהודים של מסירת נפש נשגבה, כי נצח ישראל לא ישקר, לא יועילו ולא יקומו לייצר תחבולותיו, לא יעזרו לשונאיהם של ישראל מזימותיהם [אפילו שקוראים להם משמרת הצניעות דסאטמאר], - עם ישראל חי וקים, הוא נצחי בגלל שתורתו נצחית, הוא עקבי ונאמן בגלל שמנהיגיו ורועיו הרוחניים הם עקביים ונאמנים. יהודים של מסירת נפש, מתלמידיו של אברהם אבינו, מגינים לדור, נושאים בעבורו זכות, צדיקי אמת ששתלם הקב"ה בכל דור ודור – מאז שחריתו של עם ישראל יוסיפו לעד להנחות לעם נתיבתו, עד יוושע בפדות עולמים.

 המשך יבוא בע"ה

צילום: גיא עולמי

==============================================================

 

מצוה אנציקלופדיה טהרת המשפחה כהלכתה דיניו - ומנהגיו
נתחבר בשליחות אסיפת הרבנים האטאדאקסית על הלכות נדה בקצרה על יד וועד מיוחד מגדולי הרבנים בשנת תרנ"ז בלשון הגר.
ונעתק לעשר לשונות על ידי וועד טהרת המשפחה  בברוקלין ניו יארק, ונחלק בחינם לכל דורש ומבקש

	נתפרסם על ידי חברה מעורר ישנים
	טהרת המשפחה עברית
	טהרת המשפחה צרפתית
	טהרת המשפחה  פארטוגעיז
	טהרת המשפחה  גרמנית
	טהרת המשפחה  רוסית
	טהרת המשפחה  אנגלית
	טהרת המשפחה  פרסי
	טהרת המשפחה אידיש
	טהרת המשפחה אונגאריש
	טהרת המשפחה ספרדית – ספאניש

שמירת הברית שמירת עינים

GUARDING THE BRIT AND THE EYES

When the Jewish People do not keep the covenant of circumcision the nations of the world dominate them. (Tikunei  Zohar,  Tikun  13)

אם לא בדקת על הקלף אם יש לו חתימת הרב המכשיר אל תאמין לאף אחד כי בנפשך הוא!

 

 

ראה הדוקאמענט איך שמביאים קלף מהערביים ומוכרים אותו בבני ברק

לחץ כאן לראות

 

אראבישע יוגנליכער אפגעשטעלט מיט אייגן-פאבריצירטע פארמעט, דער בלאט, כ"א אב תשס"ה.	אראבישע קלף פון ארץ ישראל בהכשר הרבנים הצדיקים יאסיר אראפאט, סאדאם חוסעין, זל"ס, וממלא מקומם אבו מאזין
אראבישע יוגנליכער אפגעשטעלט מיט אייגן-פאבריצירטע פארמעט, באידיש, ומתורגם בלשון הקודש, דער בלאט, כ"א אב תשס"ה.	אראבישע קלף פון ארץ ישראל בהכשר הרבנים הצדיקים 2 יאסיר אראפאט, סאדאם חוסעין, זל"ס, וממלא מקומם אבו מאזין
בענין בעיות כשרות הקלף שהסופרים נכשלים ומכשילים ביודעים ובלא יודעים את כל החרדים לדבר ה', שמחפשים תפילין ומזוזות כשרות, ומשלמים הון תועפות על זה, וכולם שותקים.	מכתב מסופר חשוב להסיר מכשול
מדריך לקניית ספרי תורה תפילין ומזוזות	קובץ הלכות ומוסר לקניית ספרי תורה תפילין ומזוזות

 

 

באמצע עבודה - בקרוב יופיע בע"ה

 

 

 

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ב"ה,

איך יכולים להינצל מפצצת אטום?

העצה היחידה להגיד

אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך בקול וכוונה

ספר זכריה פרק יג

(ח) וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְהֹוָה פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעו
 וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ:

(ט) וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהָי:

 

ספר זכריה פרק יג

יקרא בשמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא - בגימטריה 2052

עם 8 תיבות 2060 ועם 9 תיבות של אמן וכו', והכולל ביחד

2070

אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך בגימטריה 2070

========================================================================================================

אלו שיזהרו בקדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות ינצלו במלחמת גוג ומגוג

ספר ישעיה פרק כו

 (כ) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְיךָ {דְּלָתְךָ} בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָור {יַעֲבָר} זָעַם:

רש"י ישעיה פרק כו פסוק כ':

(כ) לך עמי בא בחדריך - תשובה זו השיבהו לנביא לך עמי בא בחדריך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

 רד"ק על ישעיה פרק כו פסוק כ

(כ) לך עמי - זה הפסוק אמר במלחמת גוג ומגוג שתהיה צרה לישראל מעט זמן אמר דרך משל לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך, וזה משל להסתר במעשים טובים ובתשובה שלמה, כי כמעט רגע יהיה הזעם ויעבור והטובים ימלטו, כמו שאמר כל הנמצא כתוב בספר:

 

========================================================================================================

 

 

סנהדרין דף צח מגלה לנו סודות מלחמת גוג ומגוג

צח אותיות חץ רמז על חיצים של אטום

כמו שהגר"א זצ"ל אמר שהמלחמה האחרונה תהיה ב 12 דקות,

והחפץ חיים אמר שזה יקח רק 3 דקות

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

הרבנות תפסה מפעל שייצר קרעפלך חזיר מאת: עידן יוסף   |     |  NEWS1.co.il/blog/Idan     חזיר. בקרוב גם בקובֵּה?     אריזת המוצר עם חותמת הכשרות       בחדרה התגלה מפעל ששיווק מוצרי בשר טריפה ומוצרים חלביים לא כשרים עם חותמת כשרות בית המשפט הורה להחרים את התוצרת ובשלב ראשון הושת על בעלי המפעל קנס של 16 אלף שקל ▪  ▪  ▪ חותמת כשרות על קרעפלך כבש חשוד הביאה לחשיפת הונאה של מכירת בשר טרף בחדרה. הכל החל כאשר משגיח מטעם הרבנות המקומית בגוש דן ביקש לברר ברבנות את טיבה של כשרות המוצר, שעליו לא צוין מי נתן את ההכשר. המשגיח חשב לתומו כי מדובר בטעות דפוס, אך בירור שערכה היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות גילתה כי "אלברטינו דה לאונה", המפעל בו יוצר הקרעפלך (כיסון ממולא בבשר), כלל אינו תחת השגחה. פקחים של היחידה ביקשו להיכנס למפעל, אך התנגדות הבעלים הביאה את הפקחים להסתייע במשטרת ישראל. במהלך הביקורת התגלה במקרר לצד הקרעפלך כבש גם קרעפלך חזיר, שהפעם לא נשא חותמת כשרות. כמו-כן נמצא שמפעל הבשר מייצר גם מוצרים חלביים שבניגוד לחוק הוצגו ככשרים. דרישת הפקחים מן הבעלים כי יחדל לאלתר לשווק את התוצרת שברשותו, נענתה בסירוב, והלה התעקש למכור את המוצרים "עד לגמר המלאי", כלשונו. נוכח סירוב זה פנו מפקחי היחידה בבקשה לצו חיפוש ותפיסה מבית משפט בחדרה, אשר ניאות לחתום באופן מיידי על הצו. סלילי מדבקות הכשרות הוחרמו לצורך חקירה, ובשלב ראשון הושת על בעל המפעל קנס מנהלי בגובה 16,000 שקלים. הרבנות פרסמה אזהרה לציבור להיזהר מרכישת התוצרת.

 

 

 

 

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

גליון "קול הסת"ם" # 170
טבת תשס"ח לפ"ק

 

המשך מעמוד הקודם...

קונטרס

וזבחת כאשר צויתיך

(חלק ב' מספר)

אבן מקיר תזעק

פתיחה

  מאז נצטוו משרע"ה על השחיטה עמדו ועומדים גדולי ישראל על המשמר לפי המקום, הזמן, והצורך לחקוק חקים, לתקן תקנות, לשמור על משמרת השחיטה.

  ואעתיק כמה דברים שמצאתי בענין תקנות  -  בדברי הפוסקים:

  א) בפסקי תוס' ברכות י"א דכל סייג שהוסיפו חז"ל ותיקנו על כל מצוה אף אם קיים עיקר המצוה בלא התוס' כאילו לא קיים כלל. ע"ש. ועי' חסל"א סי' ב'.

  ב) היכא דמתקנין תקנה לתקן איזה חשש אם לא ניתקן הדבר לגמרי אין לתקן כלל, דאין תקנה לחצאין (שלטי גבורים ב"ק פ"ז גבי תקנת הרשאה לשי' הרמב"ם, עין הרועים דף רל"ג).

  ג) התקנות הם כתקנות רבותינו הראשונים ואין ביד שום בי"ד לבטל תקנתם (נחלת דוד סי' ג').

  ד) כשם שב"ד הגדול וסנהדרין היו גזרתן ותקנתן על כל ישראל, כן כל ב"ד או חכם שבכל עיר ועיר לבני עירם כב"ד הגדול, (דע"ת, ומובא בקונ' כבוד חכמים כ"א שבס' באר משה).

  ה) דיינא דלא עביד סייג לתורה איל סייג בעוה"ז ובעוה"ב שמעבירין ממנו מעשים טובים שהם סייג לעוה"ב לאדם (ריקאנטי פ' משפטים בשם מדרש הנעלם-רות, ועי' שיטה מקו' ב"ק צ"ו ע"ב).

  ו) גדולי הדור שבכל דוד ודור שאין דוגמתם בדור ההוא לכו"ע. יכולין לתקן כפי מה שיראה להם שהדור או השעה צריכה לכך כדי לחזק הדת ולתקן העולם, אם הי' רוב הצבור יכולין לעמוד בה, וכל העובר על דבריהם בין אותם שקבלו בין אותם שלא קבלו, בין אותם שהיו שם ובין אותם שלא היו שם נקרא עבריין (שו"ת דברי נועם חו"מ ל"ח דכן דעת הרא"ם).

  ז) מופלג בתורה יכול לגזור אפילו מי שאינו מתלמידיו ואפילו לא למד ממנו (שו"ת רמ"א סי' נ"ג בשם הרשב"א תר"ט, ורד"ק סי' כ"ב, ושו"ת חת"ס חו"מ סי' ע"ט).

  ח) מה שהנהיגו גדולי ישראל שרואין שיש תקנה לעולם יכולין לעשות תקנות לכלל ישראל (שו"ת הרשב"א ח"ג תי"א).

  ט) גדולי הדור הרבה שעושין איזה תיקון או גזירה במדינה אחת גזירתן חל אף דלא פשטה בכל העולם, מ"מ יכולין לגזור על מדינה זה ביכולין לעמוד בה. וכ"כ בחת"ס סי' קכ"ב (שבילי דוד הקדמה לחאו"ח כלל מנהגי הקהילות או' כ"ג).

  י) אין לומר (על תקנה) דאולי לא היתה התקנה עולמית שכבר נודע שכל תקנה שתיקנו גאוני הדור על כל הדורות תיקנו... דאטו אכשור דרי ואדרבה בזמנינו ודאי ראוי לגדור (שו"ת שו"מ קמ"א ח"ב סי' מ"ח).

*

הקדמה לשחיטה, ולמאכ"א

  המעיין בסגנון לשון הפוסקים והרגיל בהם יראה כמה הצטערו כל אחד בימיו על מצב שטח השחיטה ובדיקה ועד כמה התרעמו על פריצות הדור ומכשולותיה, עד שניכר מלשונם כי עם כל גודל זהירותם היו מתייראין ומתפחדין אימת מות שלא יהי' ח"ו מכשול אצל עסק השחיטה והוספו בכל דור גדרים וסייגים, ועכ"ז הזהירו וחזרו להזהיר להעמיד משגיחים ומפקחים, שישגיחו בשבעים ושבע עינים ולהטות השכם לסבול עול אחריות הגדול של מכשול הרבים בחקירות ודרישות עד לאין חקר וכולא האי ואולי שלא יצא מכשול.

הרגיל בספרי החיים הן השו"ת וספרי גדולי הפוסקים שמפיהן אנו חיים יראה כי ענין השחיטה הוא היחידי אשר לא דילגה אף ספר אחד לבלי להכתב שם איזה פירצה ומכשול או שאר שערורי' שנפלה בענין השחיטה שהיתה מכשול לרבים בימים ההם.

הרואה בספרי הקדושים יראה שקרה הרבה מאד מדנים וקטטות בין השוחטים וחברי הקהלות וכן בין הרבנים והשוחטים, קרה ג"כ שהריבות הללו הביאו פירוד לבבות. ידידים נתרחקו ואוהבים נתפרדו. ולא פעם אחת או שתים נולדו בגלל מריבות הללו, קהלות חדשות, כן לא פעם עזב הרב את קהלתו כשלא עזרו לו ידידיו כשיצא לריב עם השוחט, או כשהוכרח להכריז איסור על הבשר, ולא פעם קרה שבני קהלתו מיאנו לשלם לו משכרות, וכן גם לא לשוחט, והיו רעבים ללחם.

קרה גם כן שגדולי ישראל לא היו בעצה אחת כשפרצו מדנים בין קהל ושוחט, או בין רב ושוחט, אז גדלה המהומה עד מאד, ראה להלן, כן גם לא פעם אחת נתחלל שם שמים כשאחדים מסרו משפטם לפני שרי העיר, והמה פסקו כשר או טרפה ושם שמים נתחלל, אוי לאותה בושה, ומכל שכן כשהשוחט היה גם כן חזן, אז רבו ידידיו שהגינו עליו, גם קרה שהשוחט-חזן לא שמע לדברי הרב כשהרגיש כי רבים עמו.

ומשם אנו רואין עד היכן כחה של הסט"א לרכוב דוקא על העוסקים במלאכה זו ולסמות העינים שמחוץ יתראה הכל בכי טוב ורק בחדרים אימה חשיכה גדולה נופלת על עין החודרת ורואה מה נעשית.

וכאשר נדייק היטב נראה כי המכשלה הזאת גם בימי חז"ל לא נבצר לדוגמא: בירושלמי תרומות (פ"ח ה"ג) מעשה בטבח אחד בציפורין שהי' מאכיל לישראל נבילות וטריפות פע"א שתה יין בער"ש ונפל מן הגג ומת והיו כלבים מלקקין דמו, שאלו לר' חנינא כדת מה לעשות, והשיב להון כתיב "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו", וזה הי' גוזל את הכלבים ומאכיל לישראל וע"כ לא תבריחו הכלבים דמשלהן אוכלין, ע"כ.

ועי' בהג' אשרי פ' גה"נ (סי' ט"ז) שפסק (עפ"י הירושלמי) דהמוכר טריפות בחזקת כשר ומת קודם שעשה תשובה שאסור להתעסק בקבורתו ואפי' כלבים לוקקין דמו ואוכלין בשרו אסור להבריחם מעליו, ע"כ.

וע"ע בקידושין פרק בתרא במשנה "כשר שבטבחים שותפו של עמלק" ופירש"י ספיקי טריפות באות לידו וחש על ממונו ומאכילן, ע"כ. רואין אנן מזה עד היכן העריכו חז"ל מכשולות הבאים ע"י הטבחים עד שלא נמנעו לכנותם בביטוי היותר חריפה שמצינו באיזה מקום שותפו של עמלק, הדברים מסמרין שערות ראש פוק חזי עד היכן הדברים מגיעין! הלא מספק טריפות לבד אנו חוששין ואעפ"כ לא חששו חז"ל לגנותן בלשון מדקרות חרב. ולא נח דעת רבותינו ז"ל עד שכתבו "כשר שבטבחים" להורות לדורות הבאים לבל יבטח שום אדם לומר שלום עלי נפשי מאחר שהעמדתי טבח כשרו ישר בודאי לא יצא מכשול מתחת ידו, וחזקה לחבר שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, ובפרט אם הטבח ת"ח שבו נאמר ניחא לי לחבר ליעביד איסורא זוטא ולא יעשה ע"ה איסורא רבה.

דע כי לא מחשבות אדם מחשבות חכז"ל אשר כל דבריהם ברוח הקודש נאמרו ולא זז שכינה מבית מדרשם, וכל מה שנשנה במשנה או בגמרא קדוש בכל מיני קדושות, ולא רפרף אדם מעולם עליהם, רק המינים והאפיקורסים שיצאו מדת ישראל, פוק חזי כמה טרחו הגאונים וראשונים ליישב חיסור או יתר תיבה ובנו עליה תילי תילין של הלכות, וגם כשאמרו האי מימרא של "כשר שבטבחים" וכו' מלין מפי עילאה ימלל מתוך גרונם, ושליחי דרחמנא נינהו, ואם אנו אנשים אבל הראשונים כמלאכים ושרפים, וכל דבריהם גחלי אש ואל ישיאך יצרך לומר כי חז"ל כוונו לטבחים מוכרי וסוחרי הבשר, ואין בכללו השוחט, פוק חזי מ"ש ברא"ש חולין (דף ח"י), בהוכחה מש"ס שם, וכ"כ במ"מ ה' שחיטה פ"א (ה' כ"ו) שסתם טבח שבזמן הש"ס הי' גם השו"ב, ע"ש.

ואחר הקדמה זו תדעו עם לבבכם כי לא כאשר יצייר האדם קושטא הוא, ואפילו יהי' ברור לו בכל מיני הוכחות שבעולם אשר כל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו כי טבח זה אפשר לסמוך עליו מבלי לחקור ולדרוש אחר מעשיהו, כולן בטלין ומבוטלין לעומת עדותן של חז"ל שאמרו בטוחות כי הכשר שבטבחים שותפו של עמלק, וזה ידע כל בר דעת כי בעוה"ר לא אכשור דרא והיותר כשר שבטבחים בזה"ז ודאי לא יגיע לקרסולי הבינוני בימים ההם כ"ש להיותר כשר.

וע"כ כל הרוצה ללכת בנתיב תורה"ק ובשבילי הוראותיה ודרכיה הנעימים צריך לבטל דעתו ומחשבתו נגד דחז"ל ולהתלבש באימה וחרדה ורתת וזיעה טרם יקרב להכניס לביתו בשר מן הבא בידו, ופוק חזי מ"ש השל"ה (שער האותיות או' ק') שראה פרושים שלא אכלו בשר רק ממה ששחטו הם, ומתמה שם האי צדיקיא מנין התחילה לפרוץ לאכול מכל שוחט מבלי לידע ידיעה ברורה כחו דהיתירא.

וגם בענין עונש מאכיל איסור מצינו לחז"ל שהחמירו באופן יוצא מן הכלל במאכלות אסורות שלא מצינו דוגמתו בע"א, בחולין (דף צ"ג ע"ב) טבח שמצאו חלב אחריו בכשעורה מעבירין אותו, ואם מצאו אחריו כזית מלקין אותו.

ודחז"ל הללו בלי הערות והארות כבר מדברין לעצמן, עמדו והתבוננו קצת בקדושת דבריהם, הלשון מוכיח וכ"נ בהפוסקים דמיירי בשוגג וכל קנסן של חכמים היתה על התרשלות המנקר לעשות מלאכתו באמונה, וזה ידוע ג"כ כי הרבה לימודי זכות היינו יכולין למצוא על האי מנקר, לדוגמא: "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" "שגיאות מי יבין" "אונס רחמנא פטריה" וכיוצא, ואע"ג שאמתלאות הללו מתקבלין הן בשאר מקום, אבל במאכלות אסורות תפסו חז"ל בחומר הדין כיון שכח היצר כ"כ גדול להכשיל אחב"י באכילת איסור, לעומת זה הוצרכו חז"ל להגביר כח הקדושה ולחזק ידי העוסקים לעשות מלאכתם בהתאמצות ודיקדוק יותר מהרגיל להחליש כחו של הס"ם וסיטרא דילי' העומדים ככיסלא לאוגיא בין הטבחים.

ומה"ט העלימו עין על כל צד זכות שיש ללמד על אותו טבח ולא חיסו ולא חמלו לא על הטבח ולא על נפשות ביתו שעיניהם תלויות לאב ביתם לכלכלם ודנו אותו בהעברה, ועל מה? על כל שהוא של חלב לא גדול משעורה שכמעט אינה נראית לעין, ולמה? כי במקום אכילת איסור של בית ישראל הכל נדחין ואין חסין ומרחמין על שום אדם.

פוק חזי מה שאמרו חז"ל במחלוקת קרח, טף למה נענשו להראות שקשה המחלוקת, ובנ"ד גם הטף נענשים, הרי שלהאכיל ישראל דבר איסור נמנה בין היותר קשות.

וכאשר תדקדקו היטב תראו עוד יותר מזה כי הענישו חז"ל כ"כ קשות ואע"ג שעדיין לא נכשל שום אדם ועדיין לא אכל שום אדם אותה משהו של חלב שהשאיר הטבח, ורק על השארת הטבח באופן שהי' אפשר לבא לאכילת איסור אע"ג שאין זה ברור דעדיין יש כמה ספיקות דלמא יסרח הבשר ולא תבא לידי אכילה, דלמא ירגיש הלוקח בהחלב (וכמו שנראה בדחז"ל דמזה מיירי) וישליכנו, ודלמא יתבשל באופן שיתבטלו בששים וביותר.

וכל הני ספיקי אין עומדין לאותו הטבח לזכותו בדינו בפרק שאנו עוסקין בו מחשש מכשול לרבים, במקום שהציבור והכלל עומדים על המשקל להכשל ח"ו במאכלות אסורות אין רחמים בדין, אע"ג שבנזקי ממון והגוף הי' פטור מצד גרמא בניזיקין אבל נפשות ישראל עומדין למעלה מהכל ובמדה אחרת נמדדין, משקלן עדינה ממשקל הגוף והממון.

ודע לך כי מה שהבאנו מדחז"ל עד היכן החמירו, בחשש כשלון להכלל כשנוגע למאכלות אסורות כאשר תעיין בדברי הראשונים תתפלא הפלא ופלא שלא נח דעתם בחומרת חז"ל והוסיפו עליה כהנה וכהנה לדוגמא:

ברא"ש חולין פ"ז (או' ט"ז) בסופו בהג"ה (על טבח שהניח אחריו כשעורה חלב) וז"ל: ונראה שיש להכריז עליו בבית הכנסת שני וחמישי ושני: "פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה ויהי' חודש ימים שלא יעסוק באומנתו, ולאחר חדש ימים יבא אל ת"ח שבעירו או עיר הסמוך לעירו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו הדיין עונש לפי ראות עיניהן, ואח"כ יכריזו בביהכ"נ פלוני הטבח שהעבירונוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה כבר תוהא ונתחרט על מעשה הרע הזה וקבל עליו מה שצוהו ת"ח" וכו' וקודם שישמעו הכרזה זו בביהכ"נ אין לסמוך עליו ואסור ליקח ממנו בשר, עכ"ל.

וכשמצאו אחריו כזית חלב, עוד הוסיפו להחמיר על הטבח ביתר שאת, וז"ל הרא"ש שם:

ואם נמצא אחריו כזית היו מלקין אותו ברבים בביהכ"נ ואחר המלקות אומר בעצמו בקו"ר "אני פלוני לקיתי מפני שנמצא אחרי כזית חלב" וכו' עכ"ל.

ולא די זה בלבד אלא החמירו עוד גם לענין מזיד, כמבואר בסנהדרין (כ"ה ע"ב) בההוא טבח שהוציא טריפה מתחת ידו ועשה פעולות המורים ששב, ולא רצה רבא להכשירו דלמא קא מערים, ואיפסיק שאי"ל תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויחזיר אבידה בדבר חשוב, או יוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו ע"כ.

והרמב"ם העתיק דין זה כמ"פ (ה' עדות פי"ב, ה' שחיטה פ"י, ה' מאכלות אסורות פ"ח ה"ט, ה' ת"ת פ"ו הי"ד).

וענין לבישה וכיסוי בשחורים שמבואר בחז"ל העתיקו ג' עמודי העולם, הרי"ף והרא"ש, והרמב"ם, והוא דבר שלא מצינו שיחמירו במקו"א זולת מה שאמרו בהרואה שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך וכו', וכבר עמד על מדוכה זו הסמ"ע בחו"מ סי' ל"ד (סעי' ל"ד) וכ' דהטעם שהחמירו כ"כ בטבח דבשביל שהכשיל הרבים צריך שיכנע לבו כי השחרות משפיל הגאוה והזדון שבלב, ע"כ. וע"ע בענין זה בכנה"ג הגה"ט כ"ח, וברכ"י סי' ל"ד שם.

וכן תמצא עוד ביור"ד סי' קי"ט (ס"א) דהחשוד לאכול דבר האסור אין לסמוך עליו, וחידוש הדבר הוא דלפ"מ שנתבאר בבית שלמה (למהר"ש חסון יור"ד סי' י"ז, ובשו"ת חקרי לב ח"א יור"ד קס"ז בשם הרשב"א, הרשב"ש, ריב"ש, מהרשד"ם) "חשוד" המובא בש"ס ופוסקים גבי איסור אינו ר"ל שידוע בודאי אלא גם בחשש וספק שעבר איסור הוא בכלל חשוד (וכ"כ בערוה"ש שם כ') דבר שלא ראינו במקו"א.

וכמו"כ המעיין בפנים החיבור ימצא חומרות לרוב אצל מאכלות אסורות וספיקן שלא מצינו בשאר מקום, ולקושטא דמילתא כאשר תפקחנה עיני הרואה, יראה בספרן של צדיקים גודל הזיקן של הנכשל בהם, עד כי יחדל לתמוה ע"מ ולמה החמירו כ"כ במאכלות אסורות כי לגודל הפגם והנזק ראוי לחזק הגדר, ובחוזק הגדר יתרחק הנזק.

והנה לא אאריך כאן בהעתקת דברי קדושים בגודל הפגם הנעשית ע"י מאכלות אסורות שהלא הם כתובים בפנים תחת הכותרת "גודל עונש המתרשל, ושכר הזהיר במאכלות אסורות וספיקן", ומשם תדרשנו, וכן מ"ש לעיל כי מבואר בספרי הפוסקים שבכל דור ודור המכשולות העצומות בלי הרף על שחיטה ובדיקה לא אאריך כאן כי כבר מבואר בפנים במדור "רוב מצויין אצל שחיטה", ומ"מ מעצור לא אוכל מלהעיר מ"ש בס' שמרו משפט (ח"ב, דף ע'-ע"ב) שהעיד הקדוש רע"י שלעזינגער זצ"ל משמי' דגברא רבה מעשרת השבטים שדר אצל חמיו הגה"ק מהר"ה מקאלאמייע זצ"ל בימי הפסח, וגילה כמה מטמוניות, ומהם שמה שסבל הגה"ק מהר"נ אדלער זצ"ל מרורות בעיר פראנקפורט עד שהוכרח לברוח היתה מטעם שרצה להכניע כחו של הס"ם שרבץ על השוחטים ולקרב הגאולה בביאת המשיח וגברו עליו כלבים עזי נפש שלוחים של הס"מ עד שהוצרך לברוח, ויחד עמו תלמידו החת"ס זצ"ל.

רואין אנו משם כי אפילו אצל קדושים כמו אלו לא בניקל עלתה להם לזכות קהל ועדה מישראל שיהי' השוחטים וקצבים מכינים בשר כשר כראוי, וא"כ מה נעני אנן יתמי דיתמי אשר נתקיים בנו בעוה"ר במלוא המובן יתומים היינו ואין אב, וגברי בעלי זרוע ובעלי שקר, ואין דורש ומבקש, נשארנו גלמודים אפילו מזכותן של צדיקים חיים שיגינו עלינו להנצל מכל מכשול, עמ"ש בתפא"י סנהדרין פ"ה במשנה "מיתת צדיקים רע להם ורע לעולם" כי טובת הצדיקים אינה פעולתן לבד אולם גם זכותן וכח קדושה שלהן מגין על הדור.

וכעי"ז בס' זאת זכרון להגה"ק מלובלין זי"ע, כי צדיק היושב באהלו ועובד את בוראו בכל לבו ונפשו כח קדושתו בוקעת ומתפשטת לחלל העולם ומשם שואבין העולם, וגם מזה כבר נתרוקנו כמעט בעוה"ר ואי"ל ע"מ להשען אלא על אבינו שבשמים שיקיים מה שהבטחתנו למעני למעני אעשה.

המשך בעמוד הבא...

*