דף קמד        PAGE 144

שערוריות המקוה בצרפת - המשך מדף הראשי

מכתב החדש לעיר שטראסבורג

מכתב ב' 

נחום ראזענבערג רב המקוואות

ובעמח"ס אש יצאה מחשבון

פה ברוקלין, נוא יארק

Rabbi Nochum Rosenberg

115  Clymer St. Suite #  6-e

Brooklyn N.y 11211-6770

Tel: 718 – 384 – 3674  -  718 – 963 – 1110  - Beeper # 917 – 234 - 1110

 

 

 

 

 

ב"ה, יום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר "ואביו שמר את הדבר, י"ט לחודש כסליו תשס"ט לפ"ק – פה ברוקלין נוא יארק.

החיים והשלום וכל טוב סלה אל כבוד הרבנים הגאונים ובתי דינים שליט"א ולכבוד הרב אליהו מרגזי כל אחד בשמו יבורך.

אחר דרישת שלום מעכתה"ר בכל האותות והכבוד, אבוא בזה בקריאה דחופה למען קדושתן וטהרתן של ישראל.

הנה כתבתי מכתב ביום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר ויתרוצצו הבנים בקרבה כ"ז לחודש מר חשון, ש.ז. ושם עוררתי שני דברים:

א. שהרב ירמי' כ"ץ מניו יארק בא לבנות המקוה  בעיר שטראסבורג, והיה שם רק יומים, ולא היה שם כל הזמן בעשיית המקוה, כמנהגו בכל המקוואות שהוא בונה, וגם שם בשטראסבורג עשה כמנהגו, והיות ולא היה נוכח שם בעת הבניה, על כן בנו והדביקו חרסינה פסולה שיש להם חקיקות.

וכתבתי במכתבי הנ"ל שהמקוה הוא תחת חסיתו של הרב שלעזינגער שליט"א, וטילפנו אלי משטראסבורג להודיע לי שהמקוה אינו תחת חסיתו של הרב שלעזינגער, אלא תחת חסיתו של הרב שמערלינגער שליט"א. ומה שכתבתי שהמקוה שייך לרב שלעזינגער טעות היה, וטעות לעולם חוזר.

על כן הננו להודיע בשער בת רבים שהמקוה של הרב שמערלינגער היא היא הצריכה תיקן כי לא נבנתה כהלכתה.

ב. הקהלה קדושה ניס צרפת ראו ההזנחה של הרב שלעזינגער איך שבא לשעתיים למלאות את המקוה, ונסע הביתה, ועזב את המקוה שימלא מעצמו, בלי שיעמוד שם לראות ולוודאי שהמקוה כשירה כהלכתו, כמו שכל רב רציני מהרבנות בארצינו הקדושה נוהגים.

וראו מה בין בני לבן חמי איך, כשאני בניתי המקוה לא זזתי מהמקוה כמה שבועות, עד שבניתי הכל כהלכה בעזרת השם יתברך שמו. על כן החליטו הקהלה וקראו לי שאני יבא למלאות את המי גשמים כהלכתו. אשרי להם.

הכותב והחותם בדמע למען גודל המצוה ולמען גודל הצלת קדושתן וטהרתן של ישראל

הרב נחום ראזנבערג

רב המקוואות


מכתב א'

 

נחום ראזענבערג רב המקוואות

ובעמח"ס אש יצאה מחשבון

פה ברוקלין, נוא יארק

Rabbi Nochum Rosenberg

115  Clymer St. Suite #  6-e

Brooklyn N.y 11211-6770

Tel: 718 – 384 – 3674

 718 – 963 – 1110

Beeper # 917 – 234 - 1110

 

 

 

 

 

 

ב"ה, יום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר "ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה', ז"ך לחודש מרחשון תשס"ח לפ"ק – פה ברוקלין נוא יארק.

החיים והשלום וכל טוב סלה אל כבוד הרבנים הגאונים ובתי דינים שליט"א ולכבוד הרב אליהו מרגזי כל אחד בשמו יבורך.

אחר דרישת שלום מעכתה"ר בכל האותות והכבוד, אבוא בזה בקריאה דחופה למען קדושתן וטהרתן של ישראל.

הנה ידוע לכבודכם שנקראתי לפני חמש שנים על ידי הקהילה אטיס בניס צרפת לבדוק המקוה שלכם על פי בקשת כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א מירושלים עיה"ק.

ומצאתי שהמקוה היה פסול דאורייתא מפני שלא היה בו שיעור אפילו שש מאות וחמישים ליטר.

תיכף ומיד עשיתי נקב כמוציא רימון להמקוה של הגברים, כי שם היה בור השקה עם אלפיים ליטער. והיות שזה לא נעים שהמים מהמקוה של גברים ישיק את המקוה של הנשים, לכן ביקשתי מהקהלה לבנות מקוה טהרה חדשה לנשים.

לקח כמה שנים עד שקיבצו כל המעות להמקוה, וב"ה בניתי את המקוה.

בשני נסיעות הראשונות אחד, כשפסלתי המקוה. והשני כשתיקנתי המקוה, לא לקחתי אפילו דמי הנסיעה, כי הייתי ממילא על הדרך למקוואות אחרות.

אחר כך נסעתי לשם כמה פעמים והקהילה שילמו רק להניסעות וחוץ מזה לא לקחתי פרוטה אחת, כמו שמנהגי בכל המקוואות בכל העולם כולו שבניתי עד עכשיו.

התנאתי איתם תנאי כפול, שאני צריך להיות שם כל פעם כשעובדים על המקוה, ואסור לעבוד על המקוה בלי שאני יעמוד שם על המקוה מתחילה ועד סוף. והם קיימו הכל כמו שהתנאתי איתם.

וגם אני קיימתי התנאי והייתי שם הרבה שבועות עד שגמרו הכל אשר לכל.

וכן הלכתי להרבה בתי חרושת לחפש צינורות שכשרים לכל הדיעות בלא חקוקות, וגם הלכתי לקנות חרסינה שיהיה בלא חקיקות שלא יהא פסולים כמבואר באחרונים.

כל זה לקח הרבה שבועות עבודה רצופות בלי הפסק. וכולם שנוכחו שם ראו, וגם הסברתי להם על כל תג ותג למה צריכים לעשות כך וכך על פי הלכה.

כולם ראו וגם תמהו שאם אין מורה הוראה מובהק על המקום בשעת הבניה, המקוה יכולה להיות פסול. וגם הצינורות, כי קבעו ולבסוף חקקו יש מחלוקת אם הוא כשרה, וחקקו ולבסוף קבעו הוא פסול לכל הדיעות. ואחר גמר העבודה אי אפשר לדעת איך בנאו את המקוה והצינורות, אם חקקו ולבסוף קבעו או קבעו ולבסוף חקקו שגם כן פסול להרבה פוסקים.

באמצע העבודה נתוודע לי שבעיר שטראסבורג במדינת צרפת, בנו גם כן עכשיו מקוה חדשה והחרסינה היו בו חקיקות בצד השני, ואברך בן תורה אחד שעזר לי והלכתי איתו לקנות החרסינה אשר לקח כמה ימים למצוא חרסינה כשרה, (אחר הזמנה מיוחדת), שאל את הרב שלעיזינגער הרב דעיר שטראסבורג, איפו קניתם את הטיילס הכשרים למקוה?

הרב שלעיזינגער ענה לו, שהרב ירמי' כ"ץ מניו יארק לא היה פה, ואני לא ידעתי, והיות כי כבר קנו, וגם בנו את הטיילס ואפילו שהוא פסול דרבנן לא איכפת לי, ולא אחליף את החרסינה.

כתבתי מכתבי תוכחה להרבנים וחברי הקהילה דעיר שטראסבורג, להודיע להם את המעשה אשר נעשה, ושצריכים תיכף ומיד להחליף החרסינה הפסולה מהריצפה, ולהחליפו בחרסינה כשרה. והסברתי להם שאתם הכנסתם כמעט מליון יורו לבנות מקוה כשירה ולבסוף יש בו שאלה גדולה להלכה, ע"כ עליכם לתקן ולהחליף שיהיו חרסינה כשרות בלי שאלות.

ומי יודע כמה עוד פסולים יש שם, כי לא היה מורה הוראה מובהק בשעת בניית המקוה, וכל דבר קטן בבניית המקוה קשור להלכה.

הרב שלעזינגער רצה לנקום בי על שכתבתי את האמת לאמיתו, המציא להקהילה בניס המכתב של הלג לג רבנים המנאפים וגם מחפים על בת אחותם, וכתבו מכתב כתב פלסתר שאין לי נאמנות על מקוואות ואפילו כשאני רק עוזר גם כן אי אפשר לסמוך עלי.

ובזה בלבול את הראש של מנהלי הקהילה בניס שלא יקראו אותי יותר להכשיר המקוה, שזה הוא הדבר האחרון שעדיין צריכים לעשות. וזה היה ג"כ כתוב בהחוזה שאני צריך להיות שם בהכשרת המקוה.

היות וקראו אותי מניס לשאול אם המקוה דשם כשירה כי רוצים ליתן עוד כסף לגמור המקוה, עונה אני להם בפה מלא, שהיות ולא קראו אותי בניס להכשיר המקוה על כן אין לי שום אחריות על כשרות המקוה.

ומה שהם טוענים שהם לקחו את הרב שלעיזינגער משטראסבורג, אני עונה להם שגם המקוה שבשטראסבוג צריכים לתקן, ואיך יכול להכשיר המקוה של ניס אם המקוה בעירו שטראסבורג לא בנה כהוגן?

ובניס אין רב המכשיר שיודע הלכות ובניית מקווואות, שבנה כבר מקוה או הכשיר מקוה אחת שיוכלו לסמוך עליו.

    ואתכם תושבי ניס אשאל את השאלה הזאת, האם הייתם לוקחים רופא שמנתח הלב שאין לו רשיון [לייסענס], או האם הייתם נותנים לרופא גדול רחוק אלף קילאמעטער להדריך על הטלפון את מי שאין רשיון לעשות הניתוח, או הייתם מביא רופא גדול במטוס [אוירון] מיוחד לעשות הניתוח?

כשאני הייתי שם הסברתי להקהילה שיש פאליטיקעל איסור עלי לבנות מקוואות, בגלל שאני נלחם עם המלמדים ורבנים שמכשילים קטינים ובחורים בעון משכב זכר רח"ל. ועל המכתב הזה נחתם רב אחד שהכשיל התלמידים שלו בעון הנ"ל, וגם נסע לאמסטרדם לעבור על נשג"ז רח"ל וכשתפסו אותו סגרו את הישיבה שלו.

על כן לחמתי מלחמה גדולה עם המלמדים והרבים הפושעים הנ"ל. וגם ביקשתי ממכם שתבדקו את המלמדים שלכם בענינים הנ"ל,שלא יכשילו ח"ו את ילדים שלכם, וכעת הוא כבר מדובר בכל ארצות הברית וכל העיתונים מלאים מזה, וגם הכניסו בבתי הסוהר עשרות מלמדים. וקיבלתי מתנה גדולה שירו בי באקדח, וניצלתי בע"ה בדרך נס, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

דעו לכם! אם הפאליטיקעל איסור הם אצליכם איסור, אז הנכם צריכים להרס ולשבור את כל המקוה ולבנותו מחדש.

הגע עצמך האם ראיתם אדם נאמן ומסור שישב שם שבועות רצופים, ולא ישנתי במלונים של 5 כוכבים כמנהג הרבנים, ורק ישנתי אצל אחד בבית על הספא שלו, ולא ביקשתי שום דבר על הנוחיות שלי, וכל הרבנים שחתמו ישבו כל הקיץ על סיר הבשר והכסף, ומהם בועד של זנות, ובגלל המכתב שלהם לא יהיה לכם מקוה כשירה?

אם הנכם רוצים להביא רב כשר להכשיר המקוה:

א. הרב המכשיר צריך להיות בקי בהלכות מקוואות ובפרקטיקה.

ב. הרב המכשיר צריך להיות שם כל הזמן עד שמתמלא הבור כולו או לכל הפחות רוב שיעור מקוה, וצריכים שם שמירה מעולה מפני שיש פתח פתוח להגג.

ג. עוד נחוץ, שהרב הזה ינקה וייבש הבורות והצינורות. ורק אז יהיה מהודר כמו שאם אני שם.

גם אני אמרתי לכם שאני צריך ליישב שם עד שיתמלא לכל הפחות רוב שיעור מקוה. ולא כמו שהרבנים ההפקר יונגען עושים שמדריכים מקוואות על הטלפון ובנתיים גוי אחד שופך מים על הגג וגוי פועל שופך מים בפנים, וגם הבור לא נתייבש כהוגן, ואז המקוה פסולה, וזה יהיה בכיה לדורי דורות כי לא מחליפים המי גשמים להרבה שנים.

דעו לכם רבותי שאפילו אלו הרבנים החותמים נגדי, קוראים אותי כסדר שאלות על המקוואות, ואני עונה להם על אף שחתמו נגדי, כי מקוה הוא מקוה ישראל ה'.

אני נוסע בע"ה בשבוע הבא לירושלים עיה"ק לתקן מקוה שהרבה שנים היה פסול, ואני הקטן  תפסתי והרבנים הסכימו שהצדק איתי, ואמרו שאך ורק אני יבוא לתקן את המקוה הזה, הגם שכולם יודעים שבארצות הברית יצא המכתב פלסתר הזה.

אגב, כבר יצא בי"ד חשוב נגד כל הרבנים הרשעים האלו, ופסקו שהם רבני הערב רב, ובמכתב כתבו שלפי פסקם של הלגלג רבנים צריכים לחתוך את היריעה מהתורה הקדושה בפרשת אחרי קדושים ששם כתוב ניוול פה ממש לפי דעתם העכור ח"ו, וביום כיפור במנחה לפי פסק הלגלג רבנים שבמקום שיקראו את פרשות העריות יקראו מהיום והלאה מפרק הראשון במגילת אסתר ויהי בימי אחשוורוש עד כטוב לב המלך ביין, ועד בכלל, ובגלל זה יהיה מותר לעבור על העריות שבתורה כמו שעושים עד עכשיו, והחילוק הוא רק דבר אחד, שעד שלא היה הכשר מלגלג רבנים עשו את זה בצנעה וידעו שעוברים עבירה, אבל כעת כבר יש לו הכשר מהלגלג רבנים. חס מלהזכיר דיעות הכוזבות שלהם, וליצנותא דע"ז מותר.

חוץ מזה הרבנים כבר הורידו בכתב את האיסור בעיתון, בגלל שסגרתי את ההאטליין בגלל שאיימו עלי עם אקדח חם פעמיים.

הכותב והחותם בדמע למען גודל המצוה ולמען גודל הצלת קדושתן וטהרתן של ישראל, כי עד עכשיו היה לכם מקוה פסולה לכל הדיעות מן התורה, ועכשיו שזכיתם לבנות מקוה חדשה כשירה נתפסתם בפאליטיג, ויהיה לכם הלאה מקוה פסולה דאורייתא רח"ל.

הרב נחום ראזנבערג

רב המקוואות

 


ביאת המשיח

הגיע הזמן שאנו יכולים לזכות לביאת המשיח

וז"ל: הזוהר הקדוש זוהר חדש פרשת בלק ס"ט ע"א:

וכנישתא חדא לצד דרומא יתאבד ותחרב, וחמש הזכאי קשוט יתקטלון בינייהו.

כדין לסוף תלתין ותרין יומין דיקטלון לכנישתא ההיא, ילבש קודשא בריך קנאה לההוא שופר זעירא, וההוא משיח בריה דאפרים יפרוש פרישא כחד תור דקרנוהי סלקין כקרנוהי דראם..... ויפול רעשא על עלמא, באינון קלין דשופרא, .... ואלין קרבין יהון באלף שתיתאה.

Did the Zohar predict Mumbai, and the Redemption on the eighth day of Chanukka?

 
What happened in Mumbai, to both Jews and non-Jews, was a terrible tragedy, and my heart goes out to the victims and their families.

In the wake of such tragedies, one coping mechanism is to try to find meaning to the deaths. Thus, a close friend of some of the victims came up with a tenuous devar Torah involving gematrias, connecting their deaths to geulah. (See here at the Yeshiva World.)

And more recently, there is a claim that the Zohar predicted this attack in Mumbai, and that 32 days from the attack, which comes out to the 8th day of Chanukkah, Moshiach will come. (And connecting specific Yamim Tovim to the redemption is also trendy.) The relevant Zohar is here:

 
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק דף צב עמוד א

. כיון דינדעון אבהן דפקיד הקב"ה לאיילתיה ולעמיה כמה חידו על חידו בהאי יומא. בארעא דצפון מלכותא דתימן כמה עאקו על עאקו יתערון בהאי יומא על עמא דישראל ותתקבל צלותהון ברעווא. ובפנייא דהאי יומא תהדר שכינתא לגו ביתא ומשיח לאתריה ואבהן לגו מערתא דילהון שכינתא תהך ותהדר לגבי משה שבעין יומין. לסוף שבעין יומין סליק נאקו דישראל לקמי מלכא קדישא דיהון מעיקין לון בכל סטרין דעלמא וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד ויתחריב. וחמשה זכאי קשוט יתקטלון בינייהו. כדין לסוף תלתין ותרין יומין דיקטלון לכנישתא ההיא ילבש קב"ה קנאה לההוא שופר זעירא. וההוא משיח בריה דאפרים יפרוש פרישא כחד (טור) [תור] דקרנוי סלקין כקרנוי דראם
וההוא שופר זעירא יתקע תרועה תקיעה ותרועה תלת זמנין בריש טורא כמלקדמין כדין נטלין דההוא משיח ויפול רעשא על עלמא באינון קלין דשופרא וכל אינון בני עלמא ישמעון ויחמון כמד"א [ישעיה יח] כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו. וכדין יתבערון גלולין מן ארעא קדישא. ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא ואינון ייתין ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים ואילין קרבין יהון באלף שתיתאה [בשיתסר יומין לירחא שביעאה לזמן חמשין ותשע שנין לאלף שתיתאה. הרנ"ש]ש

 


 
And a writeup is available at Dreaming Of Moshiach (see here).
 
The Divine Spirit will go and return to Moshe (Rabenu, zs'kl) for 70 days. At the end of the 70 days, the pain of Am Israel will ascend to the Holy King. One Synagogue in the South will be destroyed and lost and five true Tzaddikim will be amongst the dead.
...
At the end of the 32 days since the murder of the people in that Synagogue, HKB'H will put on a garment of outrage to the little Shofar (the Kingdom) and Moshiach ben Efraim will spread, like a ram whose horns go upwards.
 
A bit later, she mentions how 70 days previous was the attack on the US embassy in Yemen, and where the stock market plunged 449 points. This is presumably to explain what the 70 days means, and what connection there is to Teiman (namely, it must refer to Yemen). But the stock market, a few days earlier, plunged more that 500 points. Why choose that specific day, of 449 points, and why is that particular plunge in the middle of a series of plunges significant? And the attack was on the US embassy, not on Israel or Jews, while the Zohar says בארעא דצפון מלכותא דתימן כמה עאקו על עאקו יתערון בהאי יומא על עמא דישראל ותתקבל צלותהון ברעווא.

Let me explain why I do not think this is significant in any way.

1) The indications are that the deaths in the Nariman house were on Thursday, November 27th, not Wednesday, December 26th. Still, 32 days later would be December 29th, which would be the 8th day of Chanukkah. So OK.

2) There were six people who died in the Nariman House, so the number 5 is wrong:
 
Name Age
Rabbi Gavriel Holtzberg 29
Rebbetzin Rivka Holtzberg 28
Bentzion Kruman 26
Rabbi Leibish Teitelbaum 37
Yoheved Orpaz 62
Norma Shvarzblat Rabinovich 50


Which of the six murdered kedoshim will we refuse to consider a tzaddik, in order to arrive at the 5 needed to make this Zohar "work"?

3) Was the Nariman House a synagogue? It included a synagogue, but was also a Jewish center and hostel. It was a Chabad house. OK, this is not too much of a kvetch.

4) Does the Zohar actually say that one synagogue will be destroyed? It states וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד ויתחריב. What is the meaning of kenishta? The word typically means "assembly," or עדה. But it could actually mean synagogue. This would often be written as bei kenishta, a house of assembly, a bet kenesset, but sometimes just the word kenishta is used. E.g. Yerushalmi Moed Katan has קומי חדא כנישתא. So which of the two is meant? The gathering/assembly, or the synagogue/Esnoga?

Well, if it means a bet kenesset, was the actual structure destroyed and demolished? Not that I heard of. Yet Zohar states וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד.

Furthermore, the Zohar states later that וחמשה זכאי קשוט יתקטלון בינייהו. The key word here is beinayhu, which means "amongst them." Amongst who? The obvious referent is the kenishta. And it does not have the equivalent of betocha, within it, but rather amongst them. The idea is that a large congregation of people -- the context indicates that it is a large congregation of Jews, but let us leave that alone for a moment -- will be destroyed, and amongst that large congregation/assembly will be 5 truly righteous people.

So let us assume that this means the many non-Jewish assembly in Mumbai, to try to save this peshat. If so, there is no mention of a synagogue at all. And the Zohar got the number of people wrong.

5) The context is also that the Jews will be attacked all over the world. Thus,
דיהון מעיקין לון בכל סטרין דעלמא
וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד ויתחריב

While what happened in Mumbai was a tremendous tragedy, it was not part of a global campaign against the Jews that was being conducted at that time, that from all sides of the world, Jews were being attacked. So the context is a different context from what existed in the world at that time.

6) The Zohar says a lot of things, and has a lot of predictions. Such that any situation can be kvetched to match something stated in Zohar or elsewhere. Need I remind you of the failed kvetch of a Zohar (which turned out to be a Ramchal) to be that President Gog Bush was going to cancel the US elections?

7) There is nothing to indicate that this event will take place in this year, as opposed to any other. The particular prediction in Zohar had a lot of details, and the two details that matched were the number of victims (five) and the location (synagogue), but as we saw, even those details do not match. And how many other instances were there of destructions of assemblies, in which five people could be stated to be tzaddikim? And how many synagogues were destroyed over the years, with how many victims? For example, in Tunisia in 2002, a synagogue was bombed and there were also 6 Tunisian victims (and 14 German victims), though they were all (IIRC) non-Jews. How do we know which destruction of a synagogue was meant, even if a synagogue was meant? In 1980, a Paris synagogue was bombed, with 4 victims (also one off from 5).

8) See the gloss there which connects this specifically to the 7th month, and thus Pesach, rather than to Chanukkah.

9) Finally, if the Zohar was not written by Rashbi, but was a late forgery of Rabbi Moshe de Leon, or by Avraham Abulafia, then I would not expect its predictive qualities to be worth anything.

Update:
Also,
10) I did not note that it states in the verb דיקטלון לכנישתא ההיא. A synagogue is not killed. An assembly can be killed.

See the comment section, for a possible alternate interpretation by Gilui, and his webpage, where he translates the whole section there.

Update 2: As Yaak of Yeranen Yaakov points out in the comment section, in the commentary of R' Ashlag, the Sulam (see picture to the right), he translates kenishta as bet kenesset.

I am no expert on kabbalah or Zohar, so I am no bar plugta of R' Ashlag in this field. But it does seem to be a mere matter of a dispute in the havana of the words of passage, rather than in kabbalistic concepts. How does he deal with the issue of בינייהו and of דיקטלון לכנישתא ההיא?

I understand why he would say bet haknesset -- it makes sense given the words יתאביד ויתחריב. Or more precisely, ויתחריב. (But the word יתאביד is perhaps slightly awkward.) And since kenishta could mean either assembly or shul, he chooses the latter. But it could apply quite well to a specific assembly -- they can be lost (in battle, of the ten tribes fighting in all corners of the world) and thus destroyed.

In terms of בינייהו, he indeed translates it ביניהם. But there is the problem of the missing referent. Amongst whom? There must be more than five killed, and the implication is much more. And this was not mentioned earlier, if you render it as shul instead of assembly.

He translates דיקטלון לכנישתא ההיא by inserting לאנשי in there, because a synagogue cannot be killed.

I still believe that there is some awkwardness in it.

But even if Rav Ashlag is correct, we still are missing everything else. The number of victims is wrong, and Jews worldwide were not being oppressed 70 days previous, and the synagogue was not destroyed, such that there is no reason to assume that it was the Zohar was referring to.

Update: I did not read the perush carefully enough. I just fixed the above update with a stealth edit, based on "yaak"'s correction. (Thanks!) But as I note, I still believe that there is some extreme awkwardness in it.



Update: And to further clarify and reiterate, when it comes to a matter of perush hamilim, based on context, as opposed to kabbalistic concepts, I will indeed consider myself a valid bar plugta of Rav Ashlag. And in context, I think it is extremely difficult and awkward to translate it as Bet Knesset.

Does Rav Ashlag know that knishta can mean either knesset or bet knesset, that is community or synagogue? If he does not realize that the word can take either meaning, then he might feel coerced into the more difficult peshat. We should see how he translates in every place in Zohar that the word kenishta appears. For example, in Zohar Chadash on parshat Noach, he does the same thing, I think leading to an awkward peshat, IMHO. Here is the Zohar:

The discussion starts in kuf-mem-gimel, but the relevant words appear in kuf-mem-heh, with reishei kenishta and then chada kenishta.

Rabbi Eliezer says that for all the exiles, Hashem has set a time for redemption for Knesset Yisrael, except the last, but it is rather dependent upon repentance. The question, by Rabbi Akiva is how the redemption will happen. How will all communities across the globe simultaneously do teshuva.

Rabbi Eliezer's reply is that we just need one community, one kenishta, or else the heads of that one community, to do teshuva, and then the entire Diaspora will be redeemed.

This is the simple meaning of the passage, selecting community from the set of {community, shul}.

But Rav Ashlag translates it as the heads of a bet haknesset, or one synagogue doing teshuva {presumably the people in one synagogue, because a shul structure is incapable of doing teshuva}. This is awkward, because the logical {IMHO} and straightforward division of the entirety of the Diaspora is one community in one location, one knesset within the whole of knesset yisrael. And it is even more awkward (IMHO) in parshat Balak, as discussed above. So the question is, is this a deliberate choice -- does Rav Ashlag ever translate knishta as community? (I do not know the answer to this question -- I just searched for kenishta and looked up the first instance and translation I encountered.)

On the other hand, perhaps I am wrong. Rav Ashlag seems to be joined in his understanding of this Zohar by the Arvei Nachal (elsewhere on the Web attributed to Zohar, as if Zohar had itself used these words -- please point out where it exists in Zohar, if it does, but a Bar Ilan search only has it in Arvei Nachal):
אפילו אי בי כנישתא חדא יתובון בתיובתא שלימא או אפילו בר נש חד יתוב אזי יוכל לזכות את כל בני דורו.

I would still maintain I am correct. Kenishta occurs (based on a Bar Ilan search) 29 times in Zohar. Except in 4 locations, it is always Bei Kenishta, and so this is what Zohar uses when it wants to say "shul." We have seen two instances above, where I argued that context strongly suggests it means community.

The other two times are when in construct form with Yisrael:
זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות
והוא נסיב לחולקיה כנישתא דישראל הדא הוא

and

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק
רבי אבא פתח (שיר א) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן, כנישתא דישראל אמרת לגבי מלכא עלאה, כנישתא דישראל מהו כנישתא דא איהו עצרת כנישו כמה דאת אמר (במדבר י) מאסף לכל המחנות, מאן דכניש לכל משריין עלאין לגביה, ומגו דלזמנין נוקבא אקרי כנישתא

this latter example shows that sometimes women are called kenishta, and it obviously does not mean synagogue.

Interestingly, in English both Synagogue and Church can refer to either the building of to the assembly.

Regardless, I will still maintain that it means community in both these instances. And that even if it means synagogue, the rest of the details in the Zohar do not match Mumbai as discussed.


 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 


   
     
 

אחד המאמרים המפורסמים ביותר בזוהר הקדוש אודות הגאולה, הינו מאמר "דרך כוכב מיעקב" מתוך זוהר חדש פרשת בלק. להלן המאמר, עם תרגום ופירוש הסולם. מעניין ביותר!

 

 הזוהר הקדוש

תרגום ופירוש הסולם 

"דרך כוכב מיעקב":

רבי רבי, כמה רזין סתימין כלילן הכא. פתח ואמר: "ויפל ה’ אלקים תרדמה על האדם, ויישן". כד ברא קב"ה לאדם קדמאה, דו פרצופין בראו, והוו מתחברן כחדא בלא פירודא. מאי טעמא. בגין דכתיב, זכר ונקבה בראם, בלא פירודא, ולא כתיב בראו, אלא בראם:
 

"דרך כוכב מיעקב":

רבי רבי, כמה סודות סתומים כלולים כאן. פתח ואמר: "ויפל ה’ אלוקים תרדמה על האדם, ויישן", כי כשברא הקב"ה את האדם הראשון [שהוא ז"א] בראו דו פרצופין [ז"א ומלכות דבוקים זה בזה], והיו מתחברים יחד בלי פירוד. מהו הטעם? הוא משום שכתוב: "זכר ונקבה בראם", בלי פירוד. ולא כתוב "בראו", אלא "בראם" [משום שהיו שניים].

כיון דאתבריאו, הוו כחדא דא עם דא, בשיקולא. מה עבד ליה קב"ה? נסר ליה נסירו, ונטל לנוקבא מניה, ואתקין לה בכמה תיקונין, וקשטה בכמה קישוטין, ואלביש לה בכמה לבושין: כיוון שנבראו היו כאחד זה עם זה בשווה. מה עשה הקב"ה? ניסר אותם בנסירה, ולקח הנקבה ממנו, ותיקן אותה בכמה תיקונים, וקישט אותה בכמה עדיים, והלבישה בכמה לבושים.
באן אתר? בגנתא דעדן אתקין לה. כמה קישוטין קשט לה? שבעין. ואינון שבעים פנים דאורייתא. כמה תיקונין תקין לה? תליסר תיקונין. אינון תליסר מכילין, דאורייתא נדרשת בהו. כמה לבושין אלביש לה? שית לבושין, ואינון שית סדרי משנה, בשית אנפין: [שואל:] באיזה מקום [תיקן אותה? ומשיב:] בגן עדין תיקן אותה. כמה עדיים העדה אותה? שבעים, והם שבעים פנים לתורה. כמה תיקונים תיקן לה? שלוש עשרה, והם י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. כמה לבושים הלביש אותה? שישה לבושים, והם שישה סדרי משנה בשישה פנים.
כל הני תיקונין, וכל הני קישוטין, וכל הני לבושין, עבד לה קב"ה תמן בגנתא דעדן, ולבתר "ויביאה אל האדם". ואדם היכן הוה? באתר דנקודה דציון, דבי מקדשא תמן. ומתמן נטיל לון, ואעיל לון בגנתא דעדן, ובריך לון ברכת חתנים: כל אלו התיקונים וכל אלו העדיים, וכל אלו הלבושים עשה לה הקב"ה שם בגן עדן, ואח"כ: "ויביאה אל האדם". ואדם היכן היה? הוא היה במקום נקודת ציוֹן של בית המקדש אשר שם, ומשם לקח אותם [הקב"ה] והביאם בגן עדן, וברך אותם ברכת חתנים.
ורזא דא, "דרך כוכב מיעקב". דרך וקשיט ותקין ההוא כוכב, דאתנטיל מיעקב. דבגין כך, בגינה יתגלי מאן דיתגלי. בגין דעל דא הוה אתי לגבה, ואתמשך מעילא לתתא. "וקם שבט מישראל", דא אילנא דחיי. "וקם" כמד"א, והקימותי את בריתי: וזה סוד "דרך כוכב מיעקב", דרך וקישט ותיקן אותו כוכב [שהוא סוד המלכות] שנלקח מיעקב [דהיינו שננסרה מז"א], שמשום זה יתגלה בשבילה מי שיתגלה [דהיינו המשיח]. כי על זה בא [ז"א] אליה [ונשמת המשיח] נמשכת ממעלה למטה, "וקם שבט בישראל", היינו עץ החיים [שהוא ז"א], "וקם" הוא כמו שאתה אומר "והקימותי את בריתי" [שהוא לשון תקומה וממשלה].
וכד יהא דא, "ומחץ פאתי מואב" וגו’. כל אינון סטרין דאתאחדן באילנא תתאה, יתעברון ויתעדון מניה. כדין, "ויאמר האדם זאת הפעם", דא זמנא דעדונין וענוגין, לאשתעשעא כחדא ולא כשאר זמנין דסטרא בישא אתאחדת ביננא. אבל השתא לית ערבוביא דסטרא אחרא עמנא, אלא "עצם מעצמי", ולא שיתופא אחרא דביש: וכשיהיה זה, [אז] "ומחץ פאתי מואב", שכל אלו הצדדים הנאחזים באילן התחתון [שהוא המלכות] יעברו ויסורו ממנה. אז: "ויאמר האדם זאת הפעם", זהו הזמן של עידונים ותענוגים להשתעשע יחד, ולא כשאר הזמנים, שהצד הרע נאחז בינינו. אבל עתה אין ערבוב של הצד האחר עימנו, אלא "עצם מעצמיי", ולא חיבור אחר מרע.
"עצם מעצמי", נהירו דאספקלרייא דנהרא ממש. ובשר מבשרי, מלבושא מההוא מלבושא דאתלבש ביה נהורא עילאה דילי. "לזאת יקרא אשה", בשלטנותא עילאה על כל עלמא, דלא תעדי לעלם. כדין תדיק ותסיף כל מלכוותא והיא תקום לעלמייא: "עצם מעצמיי" [פירושו] אור של מראה המאירה ממש, "ובשר מבשרי" - היינו מלבוש ממלבוש ההוא שנתלבש בו האור העליון שלי. "לזאת ייקרא אישה" - היינו בממשלה עליונה על כל העולם, שלא תסור [ממנה] לעולם. אז תכתוש ותכלה כל הממלכות והיא תקום לעולם.
"אראנו ולא עתה", ראייה דא דאנא חמינא, זמינא למחמי ליה, ולאתקרבא כחדא. ולא עתה, בגלותא דבבל, בההוא ביתא דבנו עולי גולה. "אשורנו", אנא זמינא לאסתכלא ביה אנפין באנפין. "ולא קרוב", אלא בההוא ביתא בתרייתא. דבין בהאי ובין בהאי, לא הוה נייחא, ולא קורבא ואחדותא כדקא יאות: "אראנו ולא עתה" - ראייה זו שאני רואה, אני עתיד לראותו ולהתקרב [עימו] יחד. "ולא עתה" - [ולא] בגלות בבל, בבית ההוא שבנו עולי הגלות. "אשורנו" - אני עתיד להסתכל בו פנים בפנים. "ולא קרוב" - אלא בבית ההוא האחרון, כי בין בזה [במקדש ראשון] ובין בזה [במקדש שני] לא היו נחת וקירבה כראוי.
אי רבי אי רבי, כמה קשיא מלה, כמה אריך זימנא, כמה עאקו על עאקו, זמינין לשנאיהון דישראל בגלותא, וכמה ישלטון חיוותא, וכמה ישאגון למיטרף טרפין דישראל, בכל זמנא וזמנא עד סוף יומיא: אהה רבי אהה רבי, כמה קשה הדבר, כמה ארוך הזמן, כמה צרות על צרות עתידים לשונאים של ישראל (הכוונה לישראל) בגלות. וכמה ישלטו החיות, וכמה ישאגו לטרוף טרף מישראל, בכל זמן וזמן עד סוף הימים.
כעת לסוף יומיא, כפום שעתא דיומא, בעידן די זרח שמשא, מן יומא שתיתאה, בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין, דיובל ושמיטה כחדא, דאיהו רע"ד מן יומא שתיתאה. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין, קלא עציב במרירו, מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין: כעת, באחרית הימים, כפי השעה של היום בעת שיזרח השמש מיום השישי [דהיינו מהאלף השישי], בשעה שיקרה לפי מנין השנים שיהיה יובל ושמיטה ביחד, שהוא רע"ד מהיום השישי. כעת, עתיד קול אחד להתעורר ממרומי הרקיעים, קול עצב, במרירות, מה שלא היה כזה מיום שנברא העולם.
וההוא קלא יהא דקיק, בחשאי, במרירו, ונציבו, נחית וסליק, סליק ונחית, וכן אמר: איילת רחימין הות לי מן יומין קדמאין, ואתנשיאת מינאי. רחומין קיימין הוי לי בהדה, אדכרנא דחותמא דדיוקנה הוה חתים על לבי, והוה חתים על דרועאי, והוה תקיף בגווי רחימו דילה, ורשפי שלהובה מוקדין בגווי: והקול ההוא יהיה דק, בחשאי, במרירות ובעצבות, יורד ועולה, עולה ויורד, וכן אמר, איילת אהובה היתה לי מימים הראשונים, ונשתכחה ממני. אהבים קיימים היו לי עימה. זוכר אני החותם של צורתה, שהיה חתום על ליבי, והיה חתום על זרועי. ואהבתה היתה חזקה בתוכי, ורשפי שלהבת [אהבתה] היו שורפים בתוכי.
בההוא שעתא געי תלת גועין, דא בתר דא, ויזדעזעון רקיעין, ויזדעזעון עלמין כלהו, עד דיזתמעו קלין תלת, לגו נונא תנינא, ויערוק ארבע מאה אלף פרסי גו ימא. ותמן יושיט מצודין ויפריש רשתין, וימשיך ליה מן ימא, ויעיל ליה גו מתיבתא דרקיע, ויחמון מניה כל אינון קושין וכל אינון פלוגתין דאקשי תמן. ויהא תפיס תמן מאה וחמשין יומין: באותה השעה צועק ג’ צעקות זו אחר זו, ויזדעזעו הרקיעים, ויזדעזעו כל העולמות, עד שהיו נשמעים ג’ קולות אל הדג התנין, ויברח ד’ מאות אלף פרסאות בים, ושם יושיט מצודות ויפרוש רשתות, וימשוך אותו מן הים, ויביאו אל הישיבה שברקיע, ויראו ממנו כל הקושיות וכל הפלוגתות שהקשו שם, ויהיה תפוס שם ק"נ יום.
וההוא זמנא, יכנוש קב"ה כל חיילי שמייא, וכל בני מתיבתא דיליה, והוא לעילא מכולהו, ואייתון קמיה ההוא תנינא, ויקשור תלת קשרין בקודליה, ויטלו אינון תלת רחימין, ויהדרון ליה לאתר דהוה תפיס תמן. ואינון רחימין ייעלון בהיכלא חדא דאיקרי אהבה, ויהון גניזין תמן: ובעת ההיא יאסוף הקב"ה כל צבאות השמיים, וכל בני הישיבה שלו, והוא למעלה מכולם, ומביאים לפניו אותו התנין, ויקשור ג’ קשרים בעורפו, ויקחוהו ג’ האוהבים האלו, ויחזרוהו למקום שהיה תפוס שם. והאוהבים האלו יכנסו בהיכל אחד הנקרא אהבה, ויהיו גנוזים שם.
ואומי לון קב"ה, לכל אינון חיילין, ולתרי מתיבתי, ולמהך כלהו, ולמשמע קלא דרחימותא, דאיהו תאיב למשמע קלה בהדייהו. בההוא שעתא יתער על עמא קדישא עאקין, אלין על אלין, בדחיקו סגי, ואינון צווחין צווחה בתר צווחה, דמעין בתר דמעין, ויתערון לה. איהי אשמעת קלא על בנהא: ומשביע הקב"ה לכל צבאות האלו, ולשתי הישיבות, שילכו כולם לשמוע הקול של האהובה [שהיא השכינה], שהוא חושק לשמוע קולה עימהם. באותה שעה יתעוררו על העם הקדוש צרות אלו על אלו, בדוחק גדול, והם צועקים צעקה אחר צעקה, דמעות אחר דמעות, ויעוררו אותה [את השכינה]. והיא משמיעה קול על בניה.
וקב"ה קארי ואמר, דא היא איילתי, חבירתי, יונתי, שלימתי היושבת בגנים, דלא הות יתבא אלא בסתר המדרגה פנימאה, כמד"א "כל כבודה בת מלך פנימה", והשתא בגנים, בחציפו, כאימא דאזלא בתר ברה, בשווקים ובפותיי קרתא, מדחילו דלא יבאישון ליה: והקב"ה קורא ואומר: זו היא איילתי, חברתי, יונתי, שלימתי. היושבת בגנים [שמקודם לכן] לא היתה יושבת אלא בסתר המדרגה בפנים, כמו שאומר הכתוב "כל כבודה בת מלך פנימה". ועתה היא בגנים, בעזות, כאם ההולכת אחר בנה, בשווקים וברחובות, מפחד שלא יזיקו לו.
איילתי חבירתי חמי, הא חברייא כלהו דתרי מתיבתי הכא. "חברים" דאינון מתיבתי, "מקשיבים לקולך השמיעני", דתיאובתי למשמע לקלך: איילתי, חברתי, ראי - הרי כל החברים שבשתי הישיבות [שבמתיבתא דרקיע ומתיבתא דקב"ה] כאן. "חברים" שהם [בני] הישיבות "מקשיבים לקולך, השמיעיני", כי תשוקתי לשמוע קולך.
כמה זמנין איהו דלא שמענא לקלך, ולא ידענא לך. כדין כל עלמא בערבובייא, עמין בעמין, אומין באומין. ומאן דלא אתחזי למלכא, ייתון ליה למישלט. וייתון עמיה עמין נוכארין, ולישנין אוחרנין, דלא ישתמודעין דינא, ולא נימוסי מלכותא. וכמה קרבין יחשבון למעבד: כמה זמנים הם שלא שמעתי את קולך, ולא ידעתי אותך. אז היו כל בני העולם בערבוב, עמים בעמים, אומות באומות. ומי שלא היה ראוי למלוך, יביאו אותו שישלוט, ויבואו עימו עמים נוכריים ולשונות אחרים, שאינם יודעים דין ולא חוקי המלכות. וכמה מלחמות הם חושבים לעשות.
ובגו שפה רפייא, וממלל רכיך, יעביד כרעותיה, וישלוט. ויחשיב כמה מחשבין לאבאשא. ועל עמא יחידאה יעביד נימוסין בישין כדין יהא עאקו על עאקו, על ההוא עמא יחידאה. ביה זימנא יתתקף קב"ה, ויפייס לאיילתיה בכמה פיוסין, ויתקיף בה, ויקים לה מעפרא, איהו ולא אחרא. ותרי מתיבתי ישתארון בהדה: ובשפה רפה ודיבור רך יעשה כרצונו, וישלוט. ויחשוב כמה מחשבות להרע, ועל העם היחיד יעשה חוקים רעים. אז תהיה צרה על צרה על אותו העם היחיד. בו בזמן, יתחזק הקב"ה ויְרַצֶה את האיילת שלו [שהיא המלכות] בכמה דברי ריצוי, ויחזק בה, ויקים אותה מעפר. הוא [עצמו], ולא אחר. ושתי הישיבות תשארנה עימה.
תלת מלכין ישתארון, ויתערון בתלת סטרין דעלמא, על עמא דא. וההוא מלכא דהוה שליט בפום רכיך, ישלוט ברגז בגיא, ונס ובתוקפא על עמא קדישא: שלושה מלכים יישארו ויתעוררו בשלושה רוחות העולם על העם הזה [דהיינו ישראל]. ואותו המלך, שהיה שולט בפה רך, ישלוט בכעס גדול וזעף ותוקף על העם הקדוש ["נס" פירוש זעף, כי על זועפים מתרגם נסיסין (בראשית מ, ו)]
ובירחא תליתאי, בד’ לירחא, בתשע שעתי ופלגא, יהכון כל בני מתיבתי בהדה דאיילתא, לגו קבריה דרעיא מהימנא דביתא, ותיהב תלת קלין עליה. בשעתא דשמשא יתכניש מעלמא, וקבריה יתפתח, ויבעון בני מתיבתי לאעלא לתמן, ולא יתייהיב לון רשותא, ויסתלקון כלהו לאתרייהו. והיא תיעול, ומגוויה יפוק מה דיפוק. ותשכח למשה יתיב ולעי, ובוצינא דליק קמיה, וכמה ריחין ובוסמין סחרניה: ובחודש השלישי, בארבעה לחודש, בתשע שעות ומחצה, ילכו כל בני הישיבה עם האיילת [שהיא המלכות] לקברו של הרועה נאמן לביתו [שהוא משה], ותיתן ג’ קולות עליו, בשעה שהשמש יפנה מן העולם. וקברו יהיה נפתח, ובני הישיבה ירצו להיכנס שמה, לא יתנו להם רשות ויסתלקו כולם למקומם. והיא [השכינה] תיכנס, ומתוך יצא מי שיצא, ותמצא את משה יושב ולומד, ונר דלוק לפניו, וכמה ריחות ובשמים מסביב לו.
כיון דחאמי לה דעאלת, יקום, ויתכברון כחדא דא עם דא, וקליא יתערון ברום רומי רקיעין, וקב"ה ישמע, ויעול לגו היכלא דאהבה, ויטול מתמן תלת רחימין, ויפתח לון מערתיה. כדין יתער משיח בההוא ליליא, וישתכח תמן בהדייהו, ויהדרון רזין דאורייתא, בכל ההוא לילייא, במערתא דמשה: כיוון שמשה רואה אותה [השכינה] נכנסת, יקום ויתחברו יחד זה עם זה, והקולות יתערו ברום מרומי הרקיעים. והקב"ה ישמע, וייכנס לתוך היכל אהבה, וייקח משם ג’ אוהבים, ויפתח להם המערה [של משה]. אז, באותו לילה, יתעורר המשיח, והוא יימָצֵא שם עימהם, ויחזרו על סודות התורה בכל אותו הלילה במערתו של משה.
וכד סליק עמודא דצפרא, יתגניז משיח וישתארון משה ושכינתא בההוא יומא, כיומא דשבועות. וסלקא שכינתא על ההוא טורא, ותשתמע תלת קלין, חד לקביל אברהם, וחד לקביל יצחק, וחד לקביל משה ויעקב. הה"ד, "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך וגו’ הרימי אל תיראי אמרי" כו’: וכשעולה עמוד השחר, יסתתר המשיח ויישארו משה והשכינה באותו היום כביום השבועות [דהיינו כבמתן תורה], והשכינה עולה על ההר, ויישמעו ג’ קולות: אחד כנגד אברהם, ואחד כנגד יצחק, ואחד כנגד משה ויעקב. זהו שכתוב: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך וגו’ הרימי אל תיראי, אמרי" וגו’.
הרימי, הרימי, אמרי. דא הרימי בכח, תרועה. הרימי אל תראי, תקיעה. אמרי, הא תרועה תקיעה ותרועה כחדא. ודא איקרא שופר תרועה. שופר מההוא תרועה דלעילא: "הרימי, הרימי, אמרי" [שכתוב הנ"ל]: "הרימי בכוח" - הוא תרועה. "הרימי אל תיראי" - הוא תקיעה. "אמרי" הוא תרועה תקיעה ותרועה ביחד. וזו [המלכות שעלתה בהר] נקראת שופר תרועה, דהיינו שופר מאותה תרועה שלמעלה.
שופר זעירא, בגין דאית אחרא דאקרי שופר גדול. שופר זעירא דא, אקרי שופר הולך גו תנועה דבוצינא, הה"ד ויהי קול השופר הולך. בגין דאחרא איהו שופר גניז וטמיר, ולא הולך. אבל דא זעירא, איהו הכא ביומא דשבועות, והאי איהו דאיתער ביומא דאורייתא, ביומא דשבועות: והוא שופר קטן, כי יש אחד שנקרא שופר גדול [שהוא בינה]. שופר קטן זה נקרא שופר הולך בתנועת הנר [שהוא מלכות], וזהו שכתוב: "ויהי קול השופר הולך". כי האחר [השופר הגדול] שהוא שופר גנוז ונסתר, ואינו הולך, אלא זה הקטן, הוא כאן ביום השבועות, כי [זה] הוא שנתעורר ביום מתן תורה ביום השבועות [שנאמר שם: ויהי קול השופר הולך וחזק וגו’].
באתערו דהאי שופר, דאיתער בתרועה ותקיעה ותרועה, יתערון אבהן מגו מערתא, ויסתלקון ברוחא, וייתון לגבה. ומההוא קלא, כמה חייבין בארעא קדישא ימותון, ויסתלקון מעלמא. בההוא יומא, סלקין צלותין דישראל בכל אתר, דאינון קמי מלכא קדישא. ואבהן ייתון כחדא. ויהון בההוא טורא. ומשה סליק בהדייהו. ותמן יסתכל באבהן, ואינון ביה. וייעלון כלהו גו מערתא דמשה. ומשיח יתער לגבייהו, ויתחברון כלהון בהאי יומא: בהתעוררות השופר הזה, שנתעורר בתרועה תקיעה ותרועה, יתעוררו האבות מתוך המערה, ויעלו ברוח, ויבואו אליה. ומהקול ההוא כמה רשעים בארץ הקדושה ימותו, ויסתלקו מן העולם. ביום ההוא יעלו תפילות ישראל בכל מקום שהם לפני המלך הקדוש, והאבות יבואו יחד ויהיו באותו ההר, ומשה יעלה עימהם. ושם הוא יסתכל באבות [והאבות] יסתכלו בו. וכולם יעלו למערתו של משה. ומשיח יתעורר אליהם, וכולם יתחברו ביום הזה.
ובהאי יומא, יתערון עשר שבטין, לאגחא קרבין לארבע סטרין דעלמא, בהדי משיחא דאתמשח עלייהו, ויקבל משיחו על ידא דחד כהן צדק, ושבעה רועים מהימנן עמיה: וביום הזה יתעוררו עשרת השבטים לעשות מלחמה לארבע רוחות העוולם, עם המשיח שנמשח עליהם, וקבל המשחה [דהיינו שיהיה נמשח] ע"י כהן צדק אחד ושבעה רועים נאמנים עימו.
ומשיחא דא משבטא דאפרים הוא, ומזרעא דירבעם בן נבט הוי בריה דאביה, דבעולימוי מת, וההוא יומא דמת, אתייליד ליה בר, ואתנטיל מבי ירבעם למדברא. ולתמן נטלו מאה ושבעין גברין, כלהו זכאין משבטא דאפרים, דלא אשתכחו בחובא דירבעם: ומשיח זה הוא משבט אפריים, ומזרע ירבעם בן נבט, הוא בנו של אביה (בנו של ירבעם) שמת בנעוריו, ובאותו יום שמת נולד לו בן. ונלקח מבית ירבעם אל המדבר, ושם לקחוהו מאה ושבעים גיבורים, שכולם היו צדיקים משבט אפריים, שלא נמצאו בחטאו של ירבעם.
ומהאי בריה דאביה, נפיק האי משיחא. ועל דא כתיב, וספדו לו כל ישראל וקברו אותו. סתים האי נבואה לשעתא, ונבואה לעתיד. כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל ה’ אלקי ישראל בבית ירבעם. דא האי משיחא, דאיהו דבר טוב אל ה’: ומבנו זה של אביה יצא המשיח הזה, ועל זה כתוב "וספדו לו כל ישראל וקברו אותו". [מקרא] זה סתום, כי הוא נבואה לשעתה ונבואה לעתיד לבוא [כי כן יהיה לעתיד, שכל ישראל יספדו על משיח בן אפריים יוצא חלציו]. "כי זה לבדו יבוא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב על ה’ אלוקי ישראל בבית ירבעם" - זהו [רומז] על המשיח שהוא "דבר טוב אל ה’".
כיון דינדעון אבהן, דפקיד קב"ה לאיילתיה ולעמיה, כמה חידו על חידו בהאי יומא. בארעא דצפון מלכותא דתימן, כמה עאקו על עאקו יתערון בהאי יומא על עמא דישראל, ותתקבל צלותהון ברעווא. ובפנייא דהאי יומא, תהדר שכינתא לגו ביתא, ומשיח לאתריה, ואבהן לגו מערתא דילהון: כיוון שידעו האבות, שהקב"ה פקד לאיילת שלו [שהיא השכינה] ולעמו, כמה שמחה על שמחה תהיה ביום ההוא. בארץ הצפון במלכות תימן, כמה צרות על צרות יתעוררו ביום הזה על עם ישראל, ותתקבל תפילתם ברצון. ובערב יום הזה, תחזור השכינה אל הבית, והמשיח למקומו, והאבות לתוך המערה שלהם.
שכינתא תהך ותהדר לגבי משה, שבעין יומין. לסוף שבעין יומין, סליק נאקו דישראל לקמי מלכא קדישא, דיהון מעיקין לון בכל סטרין דעלמא. וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד ויתחריב. וחמשה זכאי קשוט יתקטלון בינייהו: השכינה תלך ותחזור למשה שבעים יום. לסוף שבעים יום תעלה צעקת ישראל לפני המלך הקדוש, שיהיו מצירים להם בכל רוחות העולם. ובית כנסת אחד לצד דרום יאבד וייחרב, וחמישה צדיקי אמת ייהרגו ביניהם.
כדין לסוף תלתין ותרין יומין דיקטלון לכנישתא ההיא, ילבש קב"ה קנאה לההוא שופר זעירא. וההוא משיח בריה דאפרים, יפרוש פרישא כחד תור דקרנוי סלקין כקרנוי דראם: אז לסוף ל"ב ימים אחר שיהרגו ל(אנשי) בית [הכנסת] ההוא, ילבש הקב"ה קנאה לשופר קטן הזה [שהוא המלכות] ואותו משיח בן אפרים יפרוש פרשות, כשור אחד שקרניו עולות כקרני ראם.
וההוא שופר זעירא, יתקע תרועה תקיעה ותרועה, תלת זמנין בריש טורא כמלקדמין, כדין נטלין דגלין דההוא משיח, ויפול רעשא על עלמא, באינון קלין דשופרא. וכל אינון בני עלמא ישמעון ויחמון. כמד"א, כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו: ואותו השופר הקטן [שהוא המלכות] יתקע תרועה תקיעה ותרועה ג’ פעמים בראש ההר כבתחילה. אז יסעו הדגלים של המשיח ההוא, וייפול רעש על העולם על ידי קולות השופר, וכל בני העולם ישמעו וייראו, כש"א "כל יושבי תבל ושוכני ארץ תיראו וכתקוע שופר תשמעו".
וכדין יתבערון גלולין מן ארעא קדישא. ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא. ואינון ייתון ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים. ואילין קרבין יהון באלף שתיתאה: ואז יתבערו הגילולים מן ארץ הקדושה, וג’ מלחמות יעשו בני ישמעאל עם המשיח. והם יבואו וישתחוו לריבון העולם בהר הקודש בירושליים, ואלו המלחמות תהיינה באלף השישי.
ובירחא דבול, יפולו שנאיהון, ויתעברון כל אינון גילולין דישתארון בארעא קדישא. ומתמן יהכון ויתערון קרבין על עלמא. ובעוד דאינון יגיחון קרבין עם כל בני עלמא, יתכנשון בנוי דאדום על ארעא קדישא, ויתפסון לה, וישלטון עלה תריסר ירחי: ובחודש בול [שהוא מרחשון] יפלו שונאי ישראל, ויעברו אלו הגילולים שיישארו בארץ הקדושה, ומשם ילכו [ישראל] ויעוררו מלחמות על העולם, ובעוד שאלו יעשו מלחמות עם כל בני העולם, יתקבצו בניו של אדום על הארץ הקדושה, ויתפשו אותה, וישלטו עליה י"ב חודשים.
לסוף תריסר ירחין, יתגעש וירעש כל עלמא. ובין זמנין אלין, דשכינתא תהך ותהדר לגבי מערתא דמשה. יתטמר מלכא משיחא ט’ ירחין, כירחין דיולדה, ואינון ט’ ירחין, כמה צירין וחבלים יטול על גרמיה: לסוף י"ב חודשים יתגעש וירעש כל העולם. ובין הזמנים האלו, תלך השכינה ותחזור למערה של משה. ויסתתר מלך המשיח תשעה ירחים, כירחים של היולדת, ובאלו ט’ ירחים כמה צירים וחבלים יקבל על עצמו.
ובין כך קב"ה יסגי צעריה, ויעול לגו שבילין דאילנא חדא, דאית ליה אילנא קדישא רברבא ותקיף. ותמן בשבעין ענפין, יטול מכילן דאלכסונין, ויטול לשבעין ממנן, דסחראן לשבעין ענפין דאילנא, גו אינון מכילן אלכסונין, וישתכחון אסורין חד תקלא דמכילא ופלגו. כדין יחית לון מכל ענפא וענפא: ובין כך הקב"ה ירבה צערו, וייכנס לתוך שבילים של אילן אחד, כי יש לו אילן קדוש גדול וחזק [שהוא ז"א], ושם בשבעים ענפים יקח מידות של אלכסונים [מלכות הממותקת בבינה נקראת אלכסון] וייקח שבעים הממונים [של שבעים אומות] המסבבים שבעים הענפים של האילן, [יקחם] תוך אלו המידות של האלכסונים, ויהיו נמצאים אסורים במשקל אחד של מידה ומחצה, אז יורדים מכל ענף וענף. [פירוש לפי הקבלה: שהוא מקור המיתוק שבכל ספירה, כי הבינה היא סוד מידה שלימה, שממנה בא המיתוק של האלכסון, והמלכות היא חצי מידה, דהיינו רק ט"ר שלה שמקבלים מיתוק האלכסון מבינה, שהם נבחנים לחצי מידה, אבל המלכות שלה אינה מקבלת וע"כ נחשבת לחצי מידה. ואלו השתיים, בינה ומלכות, שהם מידה וחצי מידה, שהן מקור כל המיתוקים, אוסרים את שבעים השרים ומכניעים אותו ומורידים אותם משבעים הענפים של האילן הקדוש].
וכמה ענפין זעירין ודלא זעירין יתברון במיחתהון מתמן, בגין דאתאחדאן גו ענפין, ובמיחתהון יתברו. כדין כמה סגיאין מעמא קדישא יתברון בין רגלין דשאר עמין. וכל אינון ממנן, יעברון לון גו נהר דינור, ויתעברון משולטניהון: וכמה ענפים קטנים ושאינם קטנים יישברו בירידת [השרים] משם, משום שהיו נאחזים בענפים, ובירידתם נשברו. אז הרבה הרבה מהעם הקדוש יישברו בין רגלי העמים האחרים, וכל אלו הממונים, יעבירו אותם בנהר דינור, ויהיו נעברים מממשלתם.
ובין כך משיח צירין וחבלין יהון ליה כיולדה. ועל ההוא זמנא כתיב, יענך ה’ ביום צרה. דאינון תשע פסוקים כירחין דיולדה. ושבעין תיבין, דהא לשבעין שנין באלף שתיתאה, יוליד וישלוט על כל עלמא. ובגין כך באינון תשעה ירחין, יתחזון בכל ליליא, מפלגו ואילך, רכב אש וסוסי אש לבר מרקיעא, מגיחן קרבין אלין באלין, עד דינהר צפרא: ובין כך יהיו למשיח צירים וחבלים כיולדה. ועל הזמן ההוא כתוב: "יענך ה’ ביום צרה" שהם תשעה פסוקים כתשעה ירחים של יולדת, ויש בו שבעים מילים [רומז] כי לשבעים שנים באלף השישי יוליד את ממשלתו, דהיינו שישלוט על כל העולם. משום זה באלו ט’ ירחים יהיו נראים בכל לילה, מחצות לילה ולהלאה, רכב אש וסוסי אש לחוץ מן הרקיע, שעושים מלחמות אלו באלו עד שיאיר הבוקר.
לבתר דאינון תשעה ירחין יעברון, כדין קב"ה יתער למשיח דא, ויפיק ליה מגנתא דעדן. וההוא יומא דיפוק, יזדעזע כל עלמא, דיחשבו כל בני עלמא דימותון: אחר שיעברו תשעה ירחים אלו, אז יעורר הקב"ה את המשיח הזה, ויוציאו מגן עדן, ואותו יום שיצא [מגן עדן] יזדעזע כל העולם, כי כל בני העולם יחשבו שימותו.
ועל ההוא יומא כתיב, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה’. דא שכינתא, דתירום מההוא זימנא ואילך, ומשיח בהדה. ומהדר גאונו, דא משיח. בקומו לערוץ הארץ. כדין ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ וגו’. דא בשתין שנין דאלף שתיתאה, ויהכון לבתר דיעביד לון קב"ה כמה נסין. ועל היום ההוא כתוב: "ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה’", זו היא השכינה, שתתרוממם מאותו זמן ולהלאה, ומשיח עימה. "ומהדר גאונו", זה הוא המשיח "בקומו לערוץ הארץ". אז: "ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ" וגו’ - זהו בשישים שנה של האלף השישי. וילכו לאחר שיעשה להם הקב"ה כמה ניסים [חסר סוף העניין].

 


 

 


 

Zohar HaKadosh: Mumbai and Moshiach

 
 

Zohar: Parshat Balak
"דרך כוכב מיעקב":

Zohar HaKadosh: Mumbai and Moshiach

שכינתא תהך ותהדר לגבי משה, שבעין יומין. לסוף שבעין יומין, סליק נאקו דישראל לקמי מלכא קדישא, דיהון מעיקין לון בכל סטרין דעלמא. וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד ויתחריב. וחמשה זכאי קשוט יתקטלון בינייהו:
The Divine Spirit will go and return to Moshe (Rabenu, zs'kl) for 70 days. At the end of the 70 days, the pain of Am Israel will ascend to the Holy King. One Synagogue in the South will be destroyed and lost and five true Tzaddikim will be amongst the dead.

כדין לסוף תלתין ותרין יומין דיקטלון לכנישתא ההיא, ילבש קב"ה קנאה לההוא שופר זעירא. וההוא משיח בריה דאפרים, יפרוש פרישא כחד תור דקרנוי סלקין כקרנוי דראם:

At the end of the 32 days since the murder of the people in that Synagogue, HKB'H will put on a garment of outrage to the little Shofar (the Kingdom) and Moshiach ben Efraim will spread, like a ram whose horns go upwards.

וההוא שופר זעירא, יתקע תרועה תקיעה ותרועה, תלת זמנין בריש טורא כמלקדמין, כדין נטלין דגלין דההוא משיח, ויפול רעשא על עלמא, באינון קלין דשופרא. וכל אינון בני עלמא ישמעון ויחמון. כמד"א, כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו

And the little Shofar (the Kingdom) will blow Tru'a Tekia Tru'a 3 times and a tremendeous noise will descend on the world from the blowing of the Shofar and the whole world will see and hear.

וכדין יתבערון גלולין מן ארעא קדישא. ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא. ואינון ייתון ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים. ואילין קרבין יהון באלף שתיתאה

The Sitra Achra (impurities) will be completely wiped from the Holy Land and Yishmael will make 3 wars with Moshiach. And they will come and bow down to the Master of the Universe in Yerushalayim, and the wars will be in the sixth millenium.

The terrorists attacked and murdered the Kedoshim in Mumbai on Wednesday night, November 26, Cheshvan 29.

70 days prior to November 26 was Wednesday, September 17, 2008 - the day the stock market plunged 449 points and Islamist militants attacked the US embassy in the Yemeni capital Sanaa.

THIRTY TWO days after the Kedoshim were murdered, HI'D, in the Mumbai attack comes out on the 8th night of Chanuka.

Eighth Chanuka Candle in Mumbay
Rav Shimon Rosenberg, in his address to an Afula kinus on Tuesday after getting up from shiva, told participants that on the eighth night of Chanukah, he and

 


 

 

 


 

 

 

 

 

גליון "קול הסת"ם" # 144
טבת תשס"ח לפ"ק

 

 

 

=============================

 

 

חדשות – קלף שערוריה – שערוריית הקלף – קול הסת"ם חדשות – קלף כשר – קלף עם הכשר – קול הסת"ם WWW.KLAFKOSHER.COM | KOSHER | PARCHMENT KOSHER
KLAF KOSHER | קלף כשר | קול הסת"ם | KOL HASTAM

בס"ד, עשרה טבת תשס"ח לפ"ק

להסיר מכשול

המכשולות הגדולות המובא בספר "מחקר סת"ם" בענינים העומדים ברומו של עולם בדבר הפירצה הנוראה ביסודי הדת בעניני ספרי תורה תפילין ומזוזות

סוגי אנשים שקונים תפילין ומזוזות.

כשרות תפילין ומזוזות

בו יבואר בירורים נוראים מה שנתגלה לנו מספר "מחקר סת"ם", בעניני תפילין ומזוזות, ובפרקים האלו רואים גודל השכר למי שיש לו תפילין ומזוזות כשרים, והעונש למי שאין לו.

סימן ו. המזוזות שיש לנו - האם הם באמת כשרים?

אנו מלמדים

את בנינו לנשק את המזוזה בכל ערב קודם השינה, ואומרים להם שהמזוזה היא שמירה על הבית, כמרומז בשם שד"י שעל גבי המזוזה, שהוא ר"ת ש'ומר ד'לתות י'שראל (או ש'ומר ד'ירת י'שראל). אמנם לזה נחוץ מאוד לדעת אם המזוזה היא באמת כשרה. וכמו שכתב בדרכי משה (יו"ד סימן רפ"ו אות ד', מהמרדכי בשם מהר"ם), וזה לשונו: מובטח אני, שכל בית מתוקן במזוזה כהלכתה, אין שום  מזיק יכול לשלוט בו, עכ"ל.

ובסידור

האריז"ל[1] (מצות מזוזה) כתב, וזה לשונו: צריך לבדוק המזוזה שתהי' כשירה תמיד, שאז הבית ניצל משדים ומרוחות רעות, עכ"ל. וכעין זה כתב גם כן בספר הגן ודרך משה שנעתק לעיל (ח"א אות כ"ה), בענין "סוד מזוז"ת אותיות ז"ז מו"ת", "שזז והולך מהחדר שיש בו מזוזה כשרה", עכ"ל. ועיי"ש סיפור נפלא.

אבל

בעוונותינו הרבים 70% אחוז מהמזוזות בזמנינו הם פסולים. והבנים צריכים לעורר את הוריהם מענין גדול זה. כי הרבה פעמים אין יודעים ואין מרגישים בזה, שרוב המזוזות הקטנות שמוכרים כהיום בחנויות הספרים וכדומה פסולים המה.

סימן ז. מעשה נורא מספר הגן ודרך משה

זה לשון

ספר הגן ודרך משה (ליום אחד עשר - דף י"ח סע"א ואילך): ואין אני יכול להתאפק מלהודיע לכם המעשה במדינת פיהם, שהכה הרעמים וברק בתוך בית יהודי אחד בארץ אצל מזוזות הבית בלי שום היזק, וכאשר באתי לעיר ההוא לבדוק המזוזות כמנהגי, סיפר לי היהודי הנ"ל את המאורע. אמרתי לו: שמא המזוזה היא פסולה, אמר לי: זה ימים מועטים שקניתי את המזוזה. אמרתי לו אף על פי כן. ובדקתי אותה ומצאתי חסר הפסוק למען ירבו וכו'. על כן יזהר כל אחד לבדוק מזוזותיו אף אם הם חדשים מקרוב באו, עכ"ל.

סימן ח. מעשה נורא מאוירון שנפל עם 179 בני אדם ורק 5 יהודים ניצלו

מעשה נורא

במדינת ארגענטינא: מטוס שהיו עליו 179 בני אדם, התרסק בהיותו בגובה עשרת אלפים רגל. בין נוסעי המטוס הזה היו גם ששה אנשים מאחינו בני ישראל (רב אחד, משגיח אחד ועוד ארבע יהודים). והנה חמשה מבין ששה היהודים הללו נשארו בחיים. אחד מהם נמצא על האילן, בלי שום היזק בעז"ה, א' מהם הי' גם כן על האילן, אבל רגלו האחת נשברה ל"ע, ושלשה מהם היו על הר גבוה עם פצעים קלים, והששי נהרג אז לא עלינו.

עלה אז

בדעתו של אחד מהניצולים של התאונה (שהוא חסיד חב"ד), שאולי הששי שנהרג ל"ע לא היו לו מזוזות כשרות בדלתות ביתו. וכשהלך לנחם את משפחת היהודי הששי שנלב"ע, בדק את המזוזה בחדר שהי' ישן הנהרג, ומצא בנרתיק המזוזה (מזוזה-האלטער) עשרת הדברות שהיו מודפסים על נייר פשוט!!! כל הנוכחים ראו כן תמהו. וכידוע מה שכתב מרן הבית יוסף זי"ע (יו"ד סימן רפ"ה), וזה לשונו: שמירת הבית הוא נס נגלה, שהדרים בשאר בתים שאין בהם מזוזה נזקין, והדר בבית שיש בו מזוזה ניצול, עכ"ל.

בעת ההוא

דיווחו כל עיתוני הסביבה אודות המאורע, וכולם (אף הנכרים) הוסיפו, שרואים בחוש איך שהקב"ה שומר את עמו ישראל, שאף אחד מהנכרים לא ניצול מתאונת המטוס, רק ה' אנשים מאחינו בני ישראל, והי' מזה קידוש השם גדול.

השם יתברך

יעזור שמצות אלו יגן עלינו מכל גזירות קשות ורעות, ונצליח בכל מעשינו, ושנזכה לראות בנים ובני בנים חיים וקיימים עוסקים בתורה ובמצוות לשמה מתוך בריאות הגוף השלימה, ונזכה לראות בישועת עולמים בביאת אליהו הנביא זל"ט ומלך המשיח במהרה בימינו אכי"ר.


 

[1])  כתיבת יד הרה"ק ר' אברהם שמשון ז"ל, בן רבינו בעל תולדות יעקב יוסף ז"ל. דפוס-צילום, בני-ברק תשנ"ה.

ראשי/HOME                                             WWW.ISRAEL613.COM                                       קלטת-טעיפס/TAPE
1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  105  106  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  128  129  130  131  132  133  134  135  136  137  138  139  140  141  142  143  144  145  146  147  148  149  150