קריאה לראשי ישיבות ומנהלים בדבר מכשולות חדשים

  לצערנו צצים מדי יום מכשולות חדשים ויחד עם זאת גדלה והולכת העבירות והעם הארצות במלוא הקצב דבר זה גורם לעליה מסחררת בהפצת תפילין ומזוזות לא כשרים. עם ישראל נזקק לישועה דחופה בכדי לצאת מהסבך אליו נקלע עם סופרים קלים המפיצים תפילין ומזוזות פסולין. מוטלת החובה על כל בן-תורה לנסות ולחפש דרך איך לבער את כל התפילין והמזוזות הפסולים ואיך למנוע כשלונות בעתיד. עצה אחת שאנו חושבים כעילה שינהיגו בכל הישיבות ללמוד עם הבחורים בצד החומר הנלמד, גם הלכות סת"ם בגמרא מנחות, טור או"ח, שו"ע סימן ל"ב עד סימן ל"ז ביסודיות. יש ללמוד את צורת האותיות על ידי סופר מומחה שכאשר קונים זוג תפילין או מזוזות אפשר יהיה, פחות או יותר, לשים לב לכשרותם וזה יכול להיות הישג כביר לעתיד. 

  לגבי העבר ברצוני להציע הצעה שהיא מעין הצלה פורתא שבכל ביה"כ יקחו על עצמם כמה מתפללים לשם מצוה בכדי לזכות את הרבים, לאסוף כסף מהציבור ולהזמין סופר שיבא לביה"כ לתקופה של שבוע או יותר כפי הנדרש וכל המתפללים שיביאו את התפילין או המזוזות שלהם בכדי שהוא יבדוק אותם. חובה מיוחדת מוטלת על הרב שייארגן את העסקנים. 

כל הזהיר במצות מזוזה יאריכו ימיו וימי בניו

מצות מזוזה: הנה כתיב  (דברים ו, ח) "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", ונשנה בפ' עקב (יא, כ). ובפ' עקב שם (פסוק כ"א) מפורש שכר המצוה: למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ".

וז"ל הטור (יורה דעה סימן רפ"ה): וכל הזהיר בה [במצות מזוזה] יאריכו ימיו וימי בניו, דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם (וממשיך, וז"ל: ואם אינו זהיר בה יתקצרו, דמכלל הן אתה שומע לאו. וכן דרשו חכמים (שבת דף ל"ב ע"ב) בעון מזוזה בניו ובנותיו מתים קטנים דכתיב (ירמי' ב, לד) דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים, עכ"ל). , עכ"ל. ועד"ז הוא בשו"ע שם (סעיף א'): וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו  (ומסיים: ואם אינו זהיר בה יתקצרו, עכ"ל), עכ"ל.

שמירת הבית על ידי המזוזה הוא נס נגלה

על מ"ש בטור שם: וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה וכו', כתב הבית יוסף, וז"ל: א"וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו" קאי. ואעל גבי דיותר חביב לאדם אריכות ימים משמירת הבית, משום דאריכות ימים הוא נס נסתר ושמירת הבית הוא נס נגלה, שהדרים בשאר בתים שאין בהם מזוזה נזקין והדר בבית שיש בו מזוזה ניצול, קרי לשמירת הבית גדול. א"נ, משום דשמירת הבית הוא הפך מנהג מלך של ב"ו, שהוא מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, קרי לי גדול, עכ"ל.

ובפרישה הביא את דברי הב"י הנ"ל, וכתב על זה, וז"ל ואפשר דקאי אדסמיך, ובא לומר, לא זו [בלבד] שאינן מתים כשיש מזוזה, אלא אפי' אינן ניזוקין, משא"כ כשאין שם מזוזה דמתים, כמ"ש לפני זה.

גדולה מצוה מזוזה משאר כל המצוות, דמלבד השכר על קיום מצוה זו (אריכות ימים), מגיע לו הנאה וריוח מגוף המצוה עצמה, שהבית נשמר על ידה

והב"ח כתב על זה, וז"ל: לפי  עניית דעתי נראה דהכי קאמר, וגדול מזה, דלא לבד שהקב"ה נותן לאדם שכרו על קיום מצוה זו, דהיינו אריכות ימים הוא ובניו, אלא אף זה דהמצוה עצמה היא שומרת ביתו, שעל ידי נשמר (מבית) [הבית] מכל היזק. משא"כ בשאר כל המצוות, דאעל גבי דנאמן הוא יתברך שישלם לאדם שכר לעתיד על קיום מצותיו, מכל מקום אין מגיע לו שום הנאה וריוח מגוף קיום המצוה בעצמה. ממ שאין כן במצוה זו דאיכא הנאה וריוח מגוף המצוה עצמה, שהבית נשמר על ידה. וזה נוסף לו על השכר שיתן לו הקב"ה על קיום המצוה, כמו שנותן שכר על כל שאר קיום מצוותיו לפום צערא אגרא, עכ"ל. ובזכות שמירת כשרות תפילין ומזוזות נזכה לגאולה שלימה במהרה דידן אמן.

גודל השכר של המקיים מצות תפילין וציצית

ראה רש"י במדבר (פרק טו פסוק לט) וזכרתם את כל מצות ה' - שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג. ולא תתורו אחרי לבבכם - כמו (לעיל יג כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות.

            ואיתא בספרי (במדבר פיסקא קטו ד"ה למען תזכרו): למען תזכרו ועשיתם, לעשות זכרון כמעשה: והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת כל המצות אתה אומר זו קדושת כל המצות או אינו אלא קדושת ציצית אמרת במה ענין מדבר בקדושת כל המצות. רבי אומר זו קדושת ציצית אתה אומר זו קדושת ציצית או אינו אלא קדושת כל המצות כשהוא אומר קדושים תהיו (ויקרא יט ב) הרי קדושת כל המצות אמורה הא מה ת"ל והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל: 

            ואיתא במסכתות קטנות (מסכת תפילין פרק א הלכה כא): חביבין ישראל שהן מסויימים בכל המצות שבתורה, הא כיצד, תפילין על ידיהם, ותפילין על ראשיהם, מזוזה על פתחיהם, ארבע ציצית על בגדיהם, עליהן אומר דוד מלך ישראל שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. משלו משל למה הדבר דומה למלך שאמר לאשתו, תהי מתוקנת ומקושטת לפני, אמרה לו מפני מה, אמר לה כדי שתהי רצוייה לי, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, היו מתוקנים ומקושטים לפני במצות, אמרו לו מפני מה, אמר להם כדי שתהיו רצויין לי, שנאמר יפה את רעיתי כתרצה, יפה את רעיתי כשתהיה רצוייה לי במצות.

גדולה מצות תפילין שכל המניחן מאריך ימים שנאמר (ישעיה ל"ח ט"ז) ה' עליהם יחיו.

וזה לשון הטור סימן ל"ז: ואמר רבא כל המניח תפילין מתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר רבא מערב אני בו שאין אש של גיהנם שולט בו. ואיתא במסכת מנחות (דף מד עמוד א): אמר רב ששת: כל שאינו מניח תפילין - עובר בשמונה עשה, וכל שאין לו ציצית בבגדו - עובר בחמשה עשה, וכל כהן שאינו עולה לדוכן - עובר בג' עשה, כל שאין לו מזוזה בפתחו - עובר בשני עשה וכתבתם וכתבתם.  

רב פפא אמר מערב אני בו שכל עונותיו נמחלים.

וכתב הרא"ש ז"ל (שם): שנו חכמים ליום הדין אם זהיר במצות תפילין כף זכיות מכרעת, ואם פשע בהם כף חובות מכרעת, שאין לך גדולה מכל המצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין שהוקשה כל התורה לתפילין. שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך, לכך צריך כל אדם שיהא זניר במצות תפילין עד כאן לשון הטור. ואמרו בזוהר הקדוש פרשת פנחס בר"מ (דף רכ"ח עמוד ב'): שהיא שקולה כנגד כל המצות.

ובכף החיים שם אות א': ועיין חסד לאברהם אות א', וכל זה אם נזהר בהם שלא לזלזל  בהם לשוח שיחת חולין או הבלים.  יזהר דסופר של התפילין יהיה ירא אלוקים וסר מרע וחרד אל דבר ה' כדי שיעלו לרצון לפני ה'.   וראה בעיניך מה שכתב בספר וועד לחכמים (מערכת יו"ד אות מ"ה), ענין נורא והוא, דחצי העולם היה מתקיים על ידי התפילין שהיה כותב הרב יוסף ויטאל ז"ל אבי מהרח"ו זלה"ה בקדושה ובטהרה ובכונה גדולה עד כאן לשונו. וראה במאור עינים פרשת בראשית): ואמר ר' אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד העולם נברא, שנאמר "וירא אלוקים כי טוב, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר "אמרו לצדיק כי טוב", וכו'.  אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן, אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים  שנאמר, "וצדיק יסוד עולם".

סגולת המצוה

סגולת המזוזה[11] לשמור את האדם וביתו בכל עת ועונה, כמו שנתבאר בהלכות מזוזה (דרכי משה יורה דעה סימן רפ"ז בשם מהר"ם), דכל בית שיש על פתחו מזוזה כשרה אי אפשר לשום שד ומזיק לשלוט עליו. על כן צריכים ליזהר מאוד בקניית מזוזה שתהא כשרה למהדרין מן המהדרין.

שמירת הבית על ידי המזוזה הוא נס נגלה

על מ"ש בטור שם: וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה וכו', כתב הבית יוסף, וזה לשונו: "וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו" קאי. ואף על גב דיותר חביב לאדם אריכות ימים משמירת הבית, משום דאריכות ימים הוא נס נסתר ושמירת הבית הוא נס נגלה, שהדרים בשאר בתים שאין בהם מזוזה נזקין והדר בבית שיש בו מזוזה ניצול, קרי לשמירת הבית גדול. א"נ, משום דשמירת הבית הוא הפך מנהג מלך של ב"ו, שהוא מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, קרי לי גדול, עכ"ל.

ובפרישה הביא את דברי הב"י הנ"ל, וכתב על זה, וזה לשונו ואפשר דקאי אדסמיך, ובא לומר, לא זו [בלבד] שאינן מתים כשיש מזוזה, אלא אפי' אינן ניזוקין, מה שאין כן כשאין שם מזוזה דמתים, כמ"ש לפני זה.

גדולה מצוה מזוזה משאר כל המצוות, דמלבד השכר על קיום מצוה זו (אריכות ימים), מגיע לו הנאה וריוח מגוף המצוה עצמה, שהבית נשמר על ידה

והב"ח כתב על זה, וזה לשונו: לפע"ד נראה דה"ק, וגדול מזה, דלא לבד שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם שכרו על קיום מצוה זו, דהיינו אריכות ימים הוא ובניו, אלא אף זה דהמצוה עצמה היא שומרת ביתו, שעל ידי נשמר (מבית) [הבית] מכל היזק. מה שאין כן בשאר כל המצוות, דאף על גב דנאמן הוא יתברך שישלם לאדם שכר לעתיד על קיום מצותיו, מכל מקום אין מגיע לו שום הנאה וריוח מגוף קיום המצוה בעצמה. מה שאין כן במצוה זו דאיכא הנאה וריוח מגוף המצוה עצמה, שהבית נשמר על ידה. וזה נוסף לו על השכר שיתן לו הקדוש ברוך הוא על קיום המצוה, כמו שנותן שכר על כל שאר קיום מצוותיו לפום צערא אגרא, עכ"ל.

 ובזכות שמירת כשרות תפילין ומזוזות נזכה לגאולה שלימה במהרה דידן אמן.

הקלף של המזוזות ותפילין שלך כשר?

מורי ורבותי!!!,  - עת צרה ליעקב, - הצרה של מזוזות לא כשרות הוא לא עלינו היום הכי הגרוע מימות עולם. שאי אפשר להאמין ועוד יותר קשה לכתוב את כל החורבן הגדול הזה.

מזוזות וקלף למכירה ברבבות באו מסין ומיפן ונכנסו לציבור החרדי

מורי ורבותי!!!!

בא אלי אדם חשוב ומראה לי מזוזות יפות בגודל של 6 אניטש כתב יפה ומהודר ונראה כאילו הסופר הכי הטוב בעולם כתב את זה. אני מסתכל ומסתכל ומתפלא, כתב יפה ומהודר כזה כמעט ולא רואים, רואים על כל אות את היראת שמים של הסופר שכתב את זה.

רבותי!!!

מה אני יכול להגיד לכם אני כבר רציתי להזמין מזוזות חדשות לבית שלי.

יש לי ברוך השם מזוזות טובות ויקרות על קלף של איש ירושלים לפני חמישים שנה שהוא עשה עבודת יד בלי שום נגיעה של גוים, ולפני 28 שנה קניתי המזוזות האלו שהזמנתי אצל סופר מיוחד שכתב את זה ושילמתי סך 100$ לכל מזוזה. הסופר הזה באמת מהסופרים החשובים ביותר ולא אוכל בשר בהמה (בשביל הבעיות הגדולות של הכשרות), ואף על פי כן אני חושב שכדאי לי לקנות מזוזות חדשות מהסופר הזה.

אני מתחיל לעבור על המזוזה בעיון, ואני רואה איזה תיקון קטן שצריכים לתקן. אני לוקח את המזוזה השני' והשלישית אני מוצא אותו הדבר בכל המזוזות. אני כבר מדייק יותר ורואה שהמזוזה לא נכתב על ידי סופר רק נדפסה בדפוס, כי זה מובן שסופר אי אפשר לחזור על אותו הטעות שלש פעמים. 

היהודי החרדי הזה שילם להמזוזה הזאת שנדפסה על קלף 90$.

אני נזכר בסיפור שהיה, איך שהגה"צ הרב וואזנער שליט"א מבני ברק תפס שני אברכים חשובים מירושלים עיה"ק שהדפיסו עשרות אלפים מזוזות גדולות על קלף.

יהודים יקרים!!!, תזהרו כשאתם הולכים לקנות מזוזה, הדבר הראשון תשאלו:

1. מאיפו בא הקלף?

מיאפאן?...........מטשיינא?.....מגרמניה?.......

מארצות הברית?.................מארגנטינא? ............

2. מיהודי?........

3. יש לו הכשר?..............מאיזה רב?...........

רבנים?...........בית דין?...............

4. עבודת יד?....עבודת מכונה?.......

5. הקלף היה שמור שגוי לא יכול לעשות מה שליבו חפץ?....................................

6. מי שמר על הקלף כל הזמן? שהגוי לא יחליף, כמו שהיה כבר כמה פעמים, מפני שהשמירה לא היתה כהוגן.

 7. מי כתב המזוזה או התפילין שלך?.........

8. מי נתן לו סמיכה על זה?.............

9. תברר אצל רבנים חרדים וחברים יראי שמים, אם הסופר הזה הוא באמת ירא שמים.

10. אחרי כל זה תקח סופר ירא שמים שיבדוק עם קאמפיוטער, וגם כן בלי קאמפיוטער בדייקנות גדולה.

מה יענו הסופרים והסוחרים בבוא יום הדין הגדול והנורא, וישאלו אותם, האיך הכשלתם את עם ישראל בתפילין ומזוזות וספרי תורה פסולות מפני שהקלף היה בלי הכשר מרבנים חרדים יראי ה'?

קריאה וזעקה גדולה מרבינו אברהם, תלמיד המהר"ם מרוטנבורג,
בהקדמת ספרו "תיקון תפילין"

"הנני אברהם מזונשייהם, ראיתי חולה רעה עד כי נפשי נבהלה. מיום הפרדי מלפני מורי ר' מאיר מרוטנבורג לא מצאתי איש מדקדק לעצמו במצות ציצית, תפילין ומזוזה

לפי הצורך, זולתי רבנו פרץ מקורבל ומורי הקדוש הרב החסיד ר' זוסלן ז"ל ומורי הרב מלכיאל מהגמוניא. זולתם לא ראיתי איש מדקדק מאליו באלו המצוות השקולות ככל התורה".

גם הקונים תפילין אינם חוששים רק שיתנו להם בזול ואינם מדקדקים בתפירתו ובריבוע שלהם, וגם אם בודקין כפי תיקונם וגם אם נקנו מן המומחה".

"ובעבור זה ננעלו בעונותינו הרבים שערי תפילה כי הקונים, אינם עומדים מוכתרים בתפילין כהלכה למשה מסיני". עד כאן לשונו.

רבינו שמשון בן רבי אליעזר בספרו "ברוך שאמר"
מעורר על צורת האותיות שנכתבו שלא כדין

"אני רואה שאין שום אדם משים אל לבו מלאכת שמים זו ואין משגיחים אם הסופרים כותבים כתיבה תמה או שבורה. ואפילו מקצת לומדי התורה מסכימים ומקבלים את הסופרים לכתוב תפילין אשר בעצמם לא קבלו מעולם שום קבלה אמיתית ובזה הם מחטיאים את הרבים".

"כאשר ראיתי פועלי און שכתבו תפילין ומזוזות שהיתה הכתיבה שבורה וחצאית, ופרודה ודבוקה במקום שאין דינה להיות פרודה, גם היו בלא תגין בשעטנ"ז ג"ץ אשר יאריך סיפורם".

מספר דברי תורה פרשת ואתחנן להגה"צ
רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק והאדמו"ר מהאלמין שליט"א

לפני איזה שנים נזדמן לי לדרוש ברבים בבית המדרש בבארא פארק
מענין קדושת תפילין ומזוזות.

מעשה נורא בתאונת אוירון
שהיו עליו 179 בני אדם

באותה שבוע קרה מעשה נורא בארגענטינא, תאונה באוירון שהיו עליו 179 בני אדם, בגובה עשרת אלפים רגל. על האוירון היו ששה אנשים מאחינו בני ישראל, רב אחד, משגיח אחד ועוד ארבע יהודים. א' נמצא אז על אילן, בלי שום היזק בעזרת ה', אחד מהם היה גם כן על האילן, ורגלו האחת נשברה, שנים מהם היו על הר גבוה עם פצעים קלים, והששי נהרג אז לא עלינו.

עלה אז בדעתו של אחד מהניצולים של התאונה, שאולי הששי שנהרג ל"ע לא היו לו מזוזות כשרים, וכשהלך לנחם את משפחת היהודי הששי שנלב"ע, בדק את המזוזה בחדר שהי' ישן הנהרג, ומצא בנרתיק המזוזה (מזוזה האלטער) עשרת הדברות נדפס על נייר פשוט!!! אז הבינו כולם מדוע לא ניצול היהודי הששי.

כידוע מה שכתב מרן הבית יוסף זי"ע (יורה דעה סימן רצ"ו) שגבי מזוזה רואים נס גלוי, שמי שאין לו מזוזות כשרים הרי הוא ניזוק לא עלינו ומי שמזוזות ביתו כשרים ניצול מכל צרה וצוקה, עיי"ש.

קידוש השם בכל העולם

בעת ההוא דיווחו כל עיתוני הסביבה אודות המאורע, וכולם הוסיפו (אף הנכרים) שרואים בחוש איך שהקב"ה שומר את עמו ישראל, שאף אחד מהנכרים לא ניצול מתאונת האוירון, רק ה' אנשים מאחנו בני ישראל, והיה קידוש השם גדול מזה.

הרבה אנשים אין יודעים ההלכות בדיוק איפה שצריכים לשים מזוזה, למשל במרפסת הנקרא פארט"ש, וכן בקלאזעט"ס וחדרים הנקראים סטארעדז"ש רו"ם שיכולים ליכנס בהם, צריכים לשאול שאלה אצל רב מורה הוראה. מפתח הבית לחצר גם כן צריך מזוזה.

ואיתא בספר הקדוש ישמח משה, שבמצוות ציצית, תפילין ומזוזה צריכים לדקדק בכל פרטיהם ודקדוקיהם, וכמבואר באריכות בספרינו "מזוזת שלום".

ובזכות שמירת כשרות תפילין ומזוזות נזכה לגאולה שלימה במהרה דידן אמן.

בולעטין # 1 אלול תשנ"ח 

שיצא לאור על ידי הגה"צ
רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק והאדמו"ר מהאלמין שליט"א

      להסיר מכשול

כל אחד  צריך לברר אם הקלף כשר, כי הקלף צריך להיות מעובד לשמה

א. בשו"ע אורח חיים (סימן לב סעיף ח): צריך הקלף להיות מעובד בעפצים או בסיד וצריך שיהיה מעובד לשמו טוב להוציא בשפתיו בתחלת העיבוד שהוא מעבדו לשם תפילין או לשם ספר תורה אבל אם עיבדה לשם מזוזה פסול.

ב. ראה בשו"ע אורח חיים (סימן לב ט) אם עיבדו א"י. וראה בשו"ת מנחת יצחק.

ג. ראה בשו"ע אורח חיים (סימן לב יא): עור שעיבדו שלא לשמו אם יש תיקון לחזור לעבדו לשמו יתבאר בטור יור"ד סימן רע"א.

ד. בשו"ע אורח חיים (סימן לב סעיף יב) יהיה הקלף מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים אפילו מנבילה וטריפה שלהם אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר לפיך ולא מעור דג אפילו הוא טהור משום דנפיש זוהמיה.

ה. בשו"ע אורח חיים (סימן לב יג): יהיה הקלף שלם שלא יהא בו נקבים שאין הדיו עובר עליו דהיינו שלא תהא האות נראית בו חלוקה לשתים.

ו. בשו"ע אורח חיים (סימן לב יד): הסופרים הזריזים עושים שלשה מיני קלפים העב יותר לכתוב בו פרשת שמע שהיא קטנה והדק ממנו לפרשת והיה אם שמוע שהיא יותר גדולה ולפרשת קדש ולפרשת והיה כי יביאך שהם ארוכות עושים קלף דק מאד ובזה יתמלאו הבתים בשוה וזהו נוי לתפילין.

בשו"ע אורח חיים (סימן לב יח): מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה אין מועיל לגרור הדבק ולפותחה משום דהוי כחק תוכות ומה תקנתה שיגרור כל החרטום ותשאר כצורת נו"ן כפופה ואח"כ יכתוב מה שגרר ורי"ש שעשאה כמין דלי"ת יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי"ש משום דבין הגג ובין הירך נעשו בפיסול הילכך צריך לגרור שניהם ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה פסול ואם גרר והפרידה כשר ולא מיקרי חק תוכות מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקונה. אם נגעו רגלי הה"א והקו"ף בגג יגרור הרגל ויחזור ויכתבנו ואין צריך לגרור כל האות כי הגג כדין נכתב. אם נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה פסול ואין תקנה בגרירה להפרידה דהוי כחק תוכות אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול ויחזור ויכתבנו. הגה וכן הדין ביוד"י השי"ן והצדי"ק והעי"ן והפ"א אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דבוקם (בית יוסף).

ז. ספר אליהו רבה או"ח - (סימן לב לו) ויש להקל וכו'. ואם לא חישב ואפילו חישב בכל פעם ולא הוציא בתחילת הכתיבה שכותב לשם קדושת תפילין נראה דפסול. מיהו אם אמר בתחילת הכתיבה שכותב כל האזכרות שבו לשם קדושת השם, נראה קצת מט"ז ביו"ד ריש סימן רע"ד דמהני בדיעבד אף שלא חישב.

ח. במשנה ברורה (סימן לב צח) בתחילת הכתיבה - (קב) שהוא כותב לשם קדושת תפילין ואף דלא הזכיר בתחלה קדושת האזכרות סגי דמ"מ הרי הזכיר לשם קדושה אבל אם גם בתחלה לא הזכיר בפירוש רק במחשבה בעלמא או שעתה לא קידש את האזכרות אפי' במחשבה אפילו (קג) בדיעבד לא יצא.

ט. בטור אורח חיים סימן לב: ובהתחלת הכתיבה יאמר אני כותב לשם קדושת תפילין ואין די במה שיחשב בלבו כך ומלבד זה צריך לכתוב כל האזכרות לשם קדושת השם.

וצריך לדקדק בחסרו' ויתרות שאם חיסר או יתר אות אחת מהן פסולין ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרויים בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאד ירא שמים וחרד לדברי השם יתברך המתעסק בכתיבת תפילין ובתקונם וכל פרשה ופרשה אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש ויחזור ויקראנ' קודם שיתננה לתוך ביתה ואם יתר אות אחת יש לה תקנה שיגרוד אותה אבל חסר אין לה תקנה שאין מגיהין בתפילין שא"כ היו כתובים שלא כסדרן ואמרו במכילתין כתבן שלא כסדרן יגנזו.

י. וצריך לדקדק בתקון גוף האותיות שלא תהא שום אות נוגעת בחברתה ואם נוגעות יגרוד ויפרידם זו מזו וצריך שיכתוב מפי הכתב ושיקרא כל תיבה ותיבה קודם שיכתבנה מיהו מפני שהסופרים רגילים באלו הד' פרשיות והן שגורות בפיהם יכולין לכותבם בע"פ שלא מן הכתב