דף קכט        PAGE 129

גליון "קול הסת"ם" # 129
טבת תשס"ח לפ"ק

בס"ד

עשרה בטבת תשס"ח לפ"ק

להסיר מכשול

חדשות – קלף שערוריה – שערוריית הקלף – קול הסת"ם חדשות – קלף שערוריה – שערוריית הקלף – קול הסת"ם WWW.KLAFKOSHER.COM | KOSHER | PARCHMENT KOSHER
KLAF KOSHER | קלף כשר | קול הסת"ם | KOL HASTAM

דף קכט        PAGE 129

גליון "קול הסת"ם" # 129
טבת תשס"ח לפ"ק

חדשות – קלף שערוריה – שערוריית הקלף – קול הסת"ם חדשות – קלף שערוריה – שערוריית הקלף – קול הסת"ם WWW.KLAFKOSHER.COM | KOSHER | PARCHMENT KOSHER
KLAF KOSHER |
קלף כשר | קול הסת"ם | KOL HASTAM

בס"ד

ידיעות נחוצות על הקלף

קלף

קלף הוא יריעה העשויה עור בהמה מעובד, ומשמשת לכתיבה. בעבר הרחוק, לפני המצאת הנייר, שימש הקלף כחומר הנפוץ לכתיבת כתבים ומגילות. יתרונו של הקלף הוא עמידותו לאורך שנים. מצויות בידינו מגילות קלף שנכתבו לפני כאלפיים שנה.

הקלף הוא אחת משתי השכבות של עור הבהמה והוא השיכבה החיצונית של הגויל. השכבה הנוספת נקראת דוכסוסטוס שהוא השיכבה הפנימית של הגויל. היום נהוג לקלף את שכבת הדוכסוסטוס ולהותיר את הקלף בלבד. עיבוד שתי השכבות יחד (מקובל במסורת יהודי תימן)יוצר יריעות המכונות גויל.

על פי ההלכה, עדיף שספרי תורה, ייכתב על הגוויל, מזוזות על הדוכסוסטוס, ותפילין על הקלף (ראו הרחבה בערך ספר תורה). אולם, בפועל נהוג לכתוב את כולם על הקלף (למעט יהודי תימן שרבים מהם מקפידים עדיין לכתוב ספר תורה על הגוויל).

המנהג הנ"ל הוא משום שבעיבוד עם סיד לפי מנהג הספרדים והאשכנזים, אין העור נשאר עבה דיו על מנת להחתך לשני חלקים. לעומת זאת יהודי תימן מעבדים אתו בעפצים וזה שומר על העור ואף מעבה אתו מעט. בכל מקרה, בזמננו אין יודעים לחתוך את העור לשני חלקיו ולכן כותבים הכל על קלף. על מנת שיהיה בכל זאת העור הנוצר קלף ואינו נשאר גויל מגרדים את הצד השני עד שהוא כמעט נעלם.

וכך מסביר הרמב"ם בהלכות סת"ם, פרק א' הלכות ו - ז (מקור: מהדורת מכון ממרא)

"ו שלושה עורות הן--גוויל, וקלף, ודוכסוסטוס. כיצד: לוקחין עור הבהמה או עור החיה, מעבירין שיער ממנו תחילה; ואחר כך מולחין אותו במלח, ואחר כך מעבדין אותו בקמח; ואחר כך בעפצה וכיוצא בו, מדברים שמקבצין את העור ומחזקין אותו. וזה הוא הנקרא גוויל.

ז ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו, וחילקו אותו בעובייו לשניים, כמו שהעבדנין עושין, עד שייעשה שני עורות--אחד דק, והוא שממול השיער, ואחד עבה, והוא שממול הבשר--ועיבדו אותו במלח, ואחר כך בקמח, ואחר כך בעפצה וכיוצא בו: זה החלק שממול השיער, נקרא דוכסוסטוס; וזה שממול הבשר, נקרא קלף.

ח הלכה למשה מסיניי, שיהיו כותבין ספר תורה על הגוויל, וכותבין במקום השיער; ושיהיו כותבין התפילין על הקלף, וכותבין במקום הבשר; ושיהיו כותבין המזוזה על הדוכסוסטוס, וכותבין במקום השיער. וכל הכותב בקלף במקום שיער, או שכתב בגוויל ובדוכסוסטוס במקום בשר--פסל.

ט אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיניי, אם כתב ספר תורה על הקלף, כשר; ולא נאמר גוויל, אלא למעט הדוכסוסטוס, שאם כתב עליו, הספר פסול. וכן אם כתב המזוזה על הקלף או על הגוויל, כשרה; לא נאמר על הדוכסוסטוס, אלא למצוה."

עור (חומר גלם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עור, מוצרי עור וכלים לעיבודו

עור, מוצרי עור וכלים לעיבודו

עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים.

העור משמש בעיקר לייצור בגדים. הוא חומר הגלם העיקרי לייצור נעליים, וכן הוא משמש לייצור כפפות, מעילים ובגדים נוספים, ואביזרי אופנה כגון תיקים, ארנקים, חגורות. כמו כן נחשב העור לריפוד יוקרתי. יחד עם העץ, היווה העור מרכיב בסיסי בטכנולוגיה של העת העתיקה.

שימושים נוספים של העור:

·                     ביהדות משמש העור לייצור חלקי התפילין. עורות אילים שימשו כמכסה למשכן.

·                     קלף, שהוא עור שעובד כך שניתן יהיה לכתוב עליו, שימש כאמצעי כתיבה חשוב עד להמצאת הנייר. ספר התורה ביהדות נכתב עד היום על-גבי קלף.

·                     ייצור אוהלים.

·                     ייצור קישוטים וחפצים שונים, כגון מחזיקי מפתחות.

תלחץ בכל מספר ותגיע לשער השמים

ראשי/HOME                                             WWW.ISRAEL613.COM                                       קלטת-טעיפס/TAPE
1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  105  106  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  128  129  130  131  132  133  134  135  136  137  138  139  140  141  142  143  144  145  146  147  148  149  150