דף קיב     112 PAGE

גליון "קול הסת"ם" # 112
טבת תשס"ח לפ"ק

דרשה של האטליין הרה"ג רבי נחום ראזענבערג שליט"א

# 73

טל: 1-212-461-2778

חוה"מ סוכות שנת תשס"ח

כפרות

א.           לדוגמא: הביטו וראו מ"ש בשו"ת חת"ס יור"ד סי' י"ג דבק"ק פרעשבורג אף שאין מדקדקין לשנים כל השנה מכל מקום בשחיטת כפרות שבין ר"ה ליוה"כ מקפידין, והטעם דאז השחיטה מרובה והשוחט מוטרד בשחיטתו ונחוץ לאחר שיעמוד ויבדוק ג"כ הסכין, והוא הדין בזמן הזה כל השנה ששוחטין כל שעה עופות למאות והטירדה ודאי יותר גדולה משם, גם דעת מרן החת"ס זצ"ל מסכמת להצריך שתים דוקא.

ב.           וכ"נ מלשון הרש"ק שכתב (בשו"ת טוטו"ד מהד"ת קט"ו) אשר לפי פירצת הדור והעזות ראוי להיות כן שיהיו שני שוחטים דוקא ואפי' בעיר דלית בהו יותר מי' בעלי בתים, ומדורו של הרש"ק עד דורינו אנו נתמעטו הלבבות ונתרבה העזות, וגם בשחיטת העופות יש עזות וחוצפה בהרבה ענינים. ופשוט שלדעת הרש"ק נצרך ב' שובי"ם דוקא, אחד שוחט ואחד עומד ע"ג.

ג.            ועוד צריכים לשים לב כי סדרי השחיטה שבזה"ז הוא במהירות רבה הרבה מאות לשוחט בשעה אחד, וכפי שהעידו לפני כמה שוחטים יראים לדעתן א"א שלא יאבד השוחט הרגשתו באמצע העבודה פוק חזי מ"ש הגר"ז בסי' ח"י קי"א סק"ה להזהיר לשו"ב דגם הבדיקה שבין השחיטות יהי' לאט לאט ובכוונת הלב ולא במהירות כלל דבמהירות קצת אינה בדיקה כלל.

ד.           ועי' מנחת יוסף ביאורים ס"ק פ"ט שכתב תוכחה לשוחטים המתפארים במלאכתם שהם אומנים גדולים ושוחטין הרבה בזה אחר זה ובמהירות והסכין יפה. והוא מסיבה הנ"ל על שבודקין במהירות ואם הי' בודקין לאחר שחיטה במתינות ובכוונת הלב י"ל שהיו מרגישין ואינם יודעין כי בנפשם הוא.

ה.           וראה נא מה שכתב בדרכי תשובה סי' ח"י או' כ"ב בשם ספרי השו"ב שכל שוחט יבדוק סכינו מדי יום ביומו בוקר קודם תפלת שחרית כי אז יהי' לו הרגשה מעליא והוסיף דאע"ג שיש שפקפקו ע"ז מטעם שעי"ז יטרוד תפלתו אח"כ וגם מטעם איסור עשיית חפצים קודם התפלה. מכל מקום דעתו מכרעת לדלג על כל חששות הללו כיון שי"ל שינצל עי"ז מחשש אכילת איסור אם יש לחוש שאחר התפלה לא ירגיש כ"כ להעמיד הסכין בלי חשש פגימה כ"ש, ע"ש.

ו.              הדברים מבהילין עד היכן כח של הרגשה מגעת וכמה קל כח הפסדו כי באי עשיית שום דבר רק שהיית הזמן מאז קימתו בבוקר כבר אבד חלק מהרגשה, עאכו"כ העובד כמה שעות שמפסיד יותר מדאי, ואינו חומרא לבד להצריך בודק סכינין).

ז.             ועיין במנחת יוסף ביאורים ס"ק פ"ג לבדוק הסכין אחר כל ה' עופות ולא לשחוט יותר מה' מבלי בדיקה בינתיים והסכים עמדו בדכ"ת סי' ח"י או' ע"ז).

ח.           ויש חולקין ע"ז והוא השמ"ח סעי' י"ג ושפ"ד ס"ק ח"י שכתבו דבעיוה"כ בשחיטת הכפרות וכדומה שיש לפניו לשחוט הרבה ולא יספיק הזמן קרוב הדבר שמסיבת הנחוצה לא יבדוק היטב בכוונת הלב ובמתון ע"כ יש להקל שלא יבדוק בינתיים עד לשון שואל. ע"ש.

ט.          ועכשיו ממנו נקח ראי' עצומה ומבוררת להצריך בהכרח ומעיקרא דדינא בודק סכינין לבד מהשוחט, בזמן הזה, דזאת ידוע שסדר השחיטה בשחיטות הגדולות לשחוט הרבה מאות בתוך שעה אחד של ס' דקות. ושם לפי דבריהם בודקין הסכין אחר כל כ' עופות, וי"א מה' עופות. ובמקומות שאין העסק גדול כ"כ מכל מקום שוחטין לערך ג' וד' מאות לשעה, ופחות מזה קשה למצוא, ובאותן מקומות בודקין ג"כ אחר לערך כל כ' עופות. וא"כ אין יוצאין להלכה לשום דיעה. כי להמחמירין לבדוק אחר כל ה' ודאי דאין יוצאין והמקילין שלא לבדוק הלא כתבו להדיא שטעמם שמחמת המהירות לא יבדוק היטב בכוונת הלב ובמתון וע"כ יש להקל (עי' שמ"ח סעי"ג ופמ"ג בשפ"ד ס"ק ח"י,) וא"כ בימינו שבודקין אחר כל כ' או מ"ה בדיקה מהירה שהלא טרוד הוא במלאכתו והרבה פועלים ממתינין לו לכו"ע לא טוב עושין. ואפילו אם יצוייר לדקדק לבדוק אחר כל ה' ג"כ דלא כמאן דאף המחמיר לבדוק אחר כל ה' לא כוון להקל בבדיקה מהירה חס מלהזכיר, דבר המבואר בכל הפוסקים ממש שצריך מתינות גדולה וישוב הדעת מרובה, והחוש מעידו, והמעיין היטב בדברי פוסקים הנ"ל בעיניו יראה דבזה כולם מודים רק דהמחמירין כוונתם לסדר בדיקה מתונה יותר.

י.              ומה"ט באמת העצה היחידה להעמיד אצל כל שוחט בודק סכינין שזה כל עבודתו ואי"ל עסק אחרת כלל ויבא בכל בוקר בכמה סכינין חדין וחלקין לתחלת השחיטה ומיד אחר חמש או עשר עופות יתן להשוחט סכין החדש והיפה ויקח ממנו את שלו לאחר שבדקו ויבדקנו גם הוא במתינות, ואחר י' עופות יחליף שנית, באופן שגם הבעה"ב יסכים לזה ובכל עת יהיו הסכינין טובים ויפים.

יא.        ועוד רווח גדול ירוויח בזה דאי' בפוסקים (עי' שמ"ח י"ד, תב"ש כ"ח, בית אברהם בש"ז סק"ה, מנחהז"ב כלל י' עשרון ס"ק כ"ג) דכל מה שכ' להקל בעופות באיזה צד שיהי' לשחוט בלא בדיקה לאחר שחיטה הקודמת זה דוקא כשלא אירע לו שום סיבה בשחיטה שלפניו שלסיבתה יתקלקל הסכין, אבל אם אירע לו איזה סיבה בשחיטה הקודמת שי"ל שנפגם הסכין. מחמתה כגון שחתך הסכין במפרקת, או שנמצא איזה דבר בוושט שנחתך ע"י הסכין שוב אסור לשחוט אח"כ בסכין זה אף בשעהד"ח ועיוה"כ בלתי בדיקת הסכין תחילה וירחץ הסכין קודם הבדיקה כדת ואח"כ יבדקנו י"ב בדיקות ע"כ.

יב.        ובעוה"ר זהו ג"כ רגיל במקום שהמלאכה מרובה וממהרין השוחטים לכלות מעשיהם נוגעין הרבה במפרקת והנסיון להשוחט להפסיק העבודה ולבדוק אז ג"כ נתגדל כי מעכב הרבה פועלין עבור זה, אולם אם ישתמשו בעצה הנ"ל להעמיד בודק סכינין ויוכל להחליף וליתן סכינו לבדוק כפי רצון לבו אין חשש.

יג.          ועוד חסרון גדול בבדיקת הסכין ע"י השוחט בעצמו שהלא הבדיקה צריך להיות במתינות וישוב הדעת בתכלית כמבואר בשו"ע סי' ח"י סעי' י"ז ובשמ"ח וכל האחרונים וכנ"ל וזה א"א מטעם שכפי המציאות טבע בני אדם אם מעכבין הציבור ועיניהן תלויות בו אז ע"כ דעתו מבולבלת להיות אץ בדרכו וא"א לצמצם כל מוחו למה שעושה כי מקצת ממנו מוטרד בע"כ וכן בנ"ד כששוהה השוחט לעשות מלאכתו ועשיריות בשביל הצבור הממתינין לו מנוחתם פועלים יושבים ומצפים, ברור כשמש שתשעים ותשע אחוזים מבני אדם יוגזל מהם בכה"ג מנוחם והרחבת דעתם, וזהו מעוות לא יוכל לתקון רק בהעמדת בודק סכינין, מלדעת ההפלא"ה ודעימי' (עי' באות לעיל) דמצרכו שני בודקין יצטרכו בכה"ג שני בודקי סכינין כי בדיקת השוחט אין מצרפין כנ"ל.

יד.         ודבר פשוט שכל אלו התיקונים לא יועילו לענין מה שיש לחוש בגוף השחיטה שע"י יגיעת הגוף יבא בקל לידי דרסה מפני כבדות הגוף לאחר מלאכה מרובה.

טו.        ועוד נ"ל עפמ"ש בתוס' פסחים דף י"ד ד"ה שתי פרות דעיר שמתקבצין שם ממקומות שונות צריכין להחמיר כמנהג כל מקום, א"כ ה"ה בדידן כיון שיש מקומות שנהגו להעמיד עומד ע"ג אפילו בעופות, הדין נותן להחמיר בזה בכל מקומות שיש שם קיבוץ מקומות שונות. ולדעתי כמעט רוב עיירות בזה"ז הם מסוג זה לאחר שעלה הכורת על מדינת אייראפע והנשארים נסו לנפשם. בכל קצוות תבל, באופן שבכל עיר ועיר תמצא בזה"ז קיבוץ ממקומות שונות.

טז.      ולא אמנע מלכתוב בשם חכם אחד מה שאמר ליתן טעם להצריך משגיח ע"ג השוחט לבדוק סכינו, עפ"י המבואר בשו"ע הגר"ז. סי' ח"י קו"א סק"ט שיש לדקדק בזה"ז שיהי' השוחט יותר יר"ש משוחט שהי' בזמן התלמוד, או שיהי' יר"ש ביותר ממונה עליהם לבדוק סכינם, ע"ש.

יז.          נמצא שנשאר לן לבחור באחד משתים או שוחט יר"א או ממונה הבודק סכין, איש נאמן ויר"א, שיקול הדעת מכרעת לבחור בממונה שהרי מבואר בשו"ת ד"ח יור"ד ח"א סי' ז' שראה הרבה יראי השם ולומדי תורה שנתקלקלו לאחר שנתרגלו באומנות הלזו של שחיטה, וכעי"ז בשמ"ח כי אם אין השוחט יר"ש מרבים יורד מטה מטה. וא"כ יותר טוב לבחור בממונה כי השוחט עלול בניקל ליאבד הימנותו כעבור זמן קצר. לא כן העומד ע"ג שאינו שוחט.

יח.        ועוד טעם עפמ"ש בחי' מהרא"ל צינץ זצ"ל יור"ד רי' סי' ח"י באורך כי הרגשת הפגימות הוא דבר הקשה שבשחיטות כי לפעמים אחר בדיקה יפה ומהוגנת יבא אחד וירגיש בפגימה וע"כ צריכין להזדרז באופן היותר אפשר, וכל המרבה לבדוק הר"ז משובח. ע"ש, ומי יאמר זכיתי לבי לבדוק כדבעי, אולם כאשר יתחזק הדבר בהעמדת עומד ע"ג ודאי יועיל הרבה לשפר המצב.

יט.        ועוד עפמ"ש בח"א כלל קמ"ג או' ד' כי עייפות וביטול שינת הלילה גורמים ביטול כח ההרגש. וכן מבואר במט"א סי' תר"ה, ופמ"ג שם, ובכו"פ ובישויע"ק סי' ח"י ועוד, וא"כ מי יוכל לעמוד איתן חזק שכל ימיו ישן בלילה שיעור הנצרך, והלא כידוע אי"ז תלוי בדעת האדם, ותלוי לפי מצב האדם ופגיעותיו הבאים עליו וחיזוק העצבים וכח העצבים שלו. וע"כ טובים שנים לבדוק מן האחד.

אב – ובנו

כ.           אם אב ובנו נחשבים לשנים בע"ז יש מבוכה בהפוסקים) עי' שו"ת טוטו"ד תליתאי סי' מ"ד. וכן בשו"ת אוריין תליתאי סי' ל"א ל"ב) , והכרעת האחרונים כי תלוי ברצון הרב דשם) שו"ת הרי בשמים קצ"ה, ומשמרת שלום ח"ב יור"ד סי' רמ"ה או' ל"ו).